שמעו סיפור:
אחד מידידיי הינו יהודי יקר מאד, תלמיד חכם וירא שמים, ובעל מוח פורה שאינו מפסיק לרוץ קדימה.
לא אחת אני מתענג על הגיגיו. לרוב תורניים, ויש גם שאינם כאלו. מדובר באיש רציני, שאפילו ההסתכלות שלו על נושאי העולם הזה נובעת מתפיסת עולם ערכית נכונה.
בפורים האחרון הוא פלפל באריכות על 'ותלו אותו ואת בניו על העץ' אי שרינן לברוכי 'על העץ' על המן, או שהוא אינו אלא 'תלוי' על העץ וספק ברכות להקל.
ותלה את הדבר בשיעור 'כְּזֹאת' [כזית בהגי' אידישאית] - כמה הוא, דכתי' 'לאביו שלח כזאת עשרה חמורים', והלא 'הממעיט אסף עשרה חמרים' וכו'.
היום הוא ביקש ממני לערוך את ה'פורים תורה' כדת וכראוי וכנכון.
אחר שהבנתם את סגנון הדברים - שאלתי ובקשתי: מחד, הלא דיברו גדו"י דברי צחות בפורים, גם בדברי תורה, מאידך הי' נראה לי שזה עובר את גבול הטעם הטוב.
מה דעתכם?
אחד מידידיי הינו יהודי יקר מאד, תלמיד חכם וירא שמים, ובעל מוח פורה שאינו מפסיק לרוץ קדימה.
לא אחת אני מתענג על הגיגיו. לרוב תורניים, ויש גם שאינם כאלו. מדובר באיש רציני, שאפילו ההסתכלות שלו על נושאי העולם הזה נובעת מתפיסת עולם ערכית נכונה.
בפורים האחרון הוא פלפל באריכות על 'ותלו אותו ואת בניו על העץ' אי שרינן לברוכי 'על העץ' על המן, או שהוא אינו אלא 'תלוי' על העץ וספק ברכות להקל.
ותלה את הדבר בשיעור 'כְּזֹאת' [כזית בהגי' אידישאית] - כמה הוא, דכתי' 'לאביו שלח כזאת עשרה חמורים', והלא 'הממעיט אסף עשרה חמרים' וכו'.
היום הוא ביקש ממני לערוך את ה'פורים תורה' כדת וכראוי וכנכון.
אחר שהבנתם את סגנון הדברים - שאלתי ובקשתי: מחד, הלא דיברו גדו"י דברי צחות בפורים, גם בדברי תורה, מאידך הי' נראה לי שזה עובר את גבול הטעם הטוב.
מה דעתכם?