מידע שימושי כמה הרהורים בתוך אבלות כואבת

[elibeli]

כ"כ משתתף לנאמר...
כשישבתי שבעה הגיעו מכמה עיתונים לראיין אותי (זה היה טרגדיה גדולה ומפורסמת)

הראשון שלח מישהו שהעיר אותי משנ"צ ואמר שהראיון כ"כ חשוב...
לשני החלטתי שאני לא מתראיין ויהי מה! וזה אפילו לא עזר... הוא ישב לפני. צמוד אלי. וכמה שניסתי לא להתייחס אליו זה לא עזר... בסוף קמתי לסיבוב של כמה דקות וכשחזרתי הוא חיכה...
כבר לא היה ברירה אז עניתי לו בריפיון על כל מה שהוא שאל... העיקר שיילך
בלילה האחרון של השבעה התקשרו אלי מתחנת רדיו וניסו להעלות אותי לשידור (לא זוכר שעדכנו אותי קודם) במשך עשר דקות לא עניתי עד שמישהו ניגש אלי ואמר שהם פרסמו שאני עולה לשידור והם לא מצליחים להשיג אותי.. ריחמתי עליהם ועניתי להם בכן לא... אחרי כמה ימים מישהו ניגש אלי ואמר שהייתי נשמע כ"כ מסכן בראיון... מעניין למה...

 

[elibeli]

ועוד משהו...
באמצע השבעה (כאמור, זה היה טרגדיה ענקית) ניגש אלי מישהו ואמר לי שהרב של המשפחה פסק שאלך לבית של משפחה מסויימת מהאזור (שלא הכרתי) למרות שאני יושב שבעה
כשהגעתי לשם היו שם כמה קרובי משפחה שלי עם... ארוחת ערב מפנקת!!! פשוט ישבתי על הרצפה ואכלתי כמו שלא הספקתי לאכול כמה ימים... בשקט עם עצמי וכמה קרובי משפחה... וזה היה הצלה שאין כדוגמתה
בהרגשה שלי זה חסד יותר מלנחם. מי שרק יכול - להוציא את האבל לכמה שעות מכל הבלאגן של המנחמים. ולתת לו להיות עם האנשים שהוא באמת רוצה להיות לצידו... אבל שיהיו בשקט ויתנו לו לאכול... לפעמים זה כ"כ חסר..

 

[מטאלי]

אחרי כל החכמים באמת שהגיבו לפני אין הרבה מה להוסיף!

מה כן?

אז כך:
חשוב לי להציג את הצד השני, בא יהודי טוב לנחם, יש מצווה כזו מה לעשות...
הוא איננו איש דברים הוא לא בהכרח חכם גדול אבל הוא מתכוון לטובה, אז בואו אנחנו ה"שכולים" ננסה להבין גם את המנחמים, ונכיל אותם גם אם לא מיד בניחום ובשבעה, אז בתקופה שאחר כך.

זכורני שבתקופה ששיכלנו את ילדנו, היה זוג "חכם" שאמר לנו: בעבר גם אנחנו הפלנו, וברוך השם תראו היום... כמה כעסנו מההשוואה הזו בין הפלה לפטירת תינוק.
היום אנחנו כבר מכילים אותו, הוא באמת התכוון לנחם, אז מה לעשות, הוא לא העפרון בכי מחודד בקלמר אבל לב טוב יש לו, ואל לנו לשכח שגם הוא במצוקה לנוכח האסון שלנו ולא באמת יודע מה לומר.
אגב, האם אנחנו השכולים תמיד הגבנו ונגיב נכון?

לגבי העניין של השאלות והחפירות, לא באתי לגונן על כך אך דעו לכם שחלק נכבד מן החזרה לשפיות וליכולת השרדות וחזרה לשגרה נגרמת בעקבות הטשטוש והבלבול שיש לאבל בראש.

ישנם שני מצבים דרמטים אצל האדם.
חיבור עוצמתי המביא לשמחה עצומה בחתונה.
ניתוק עוצמתי בדרך כלל המביא לעצב ודכדוך בפטירת קרוב.
בשניהם יש תקופת מיצוע של שבוע בין רגשות השיא לשגרה הקצבית והמשעממת ובלי זה ההסתגלות לשגרה הינה קשה ביותר.

אפשר לקרוא להם נודניקים, חפרנים, או כל כינוי גנאי אחר, רק זאת יש לזכור: מעבר למה שכתבתי למעלה אודות מבוכתם של המנחמים, הם מסייעים לנו לשוב לשגרה בצורה נורמטיבית יותר, ויעידו על כך אלו שלא ישבו שבעה, כי חג קטע אותו, כי התינוק היה פחות מחודש, כי היתה שמועה רחוקה וכו' וכו'.

אז בואו ננסה להוקיר ולהעריך את המנחמים, [יתכן שגם אנו נחשבים בקבוצה הזו מבלי משים כפי שכתבתי] ונראה את הטוב שהם מנסים וגם מצליחים להיטיב.

 

[סטודיו מיתר]

אבאלה,
איך אפשר לחשוב על ר"ה בלעדך?
על קריאת הסימנים
בכוונה גדולה
עם התוספת שתמיד הוספת
"בין ברוחניות בין בגשמיות"

בבחרותי אהבתי ללכת
לבי"כ של הארגנטינאים
לשמוע אותך מתפלל בשקט
בכוונה גדולה

כמה ענק היית ?
כמה הסתרת עצמך מפנינו ?
בחיים לא דרשת כבוד
מעולם לא דרשת משהו בכלל

רק אמרת את דבריך והלכת
כי באמת החשבת את עצמך לכלום

בשנים האחרונות הבנו שאתה גדול מאוד
אבל בפטירתך נודע לנו
שאתה הרבה יותר משחשבנו

איך אפשר לחשוב על סוכות
בלי אבא?
כל קרית הרצוג מכירה את הסוכה של עובדיה
סוכות זה היה החג האמיתי שלך
הלכת, קנית, טרחת
לא חסכת מאומה
במטעמים ממתקים
בדברים טובים שהיה לכל אחד ואחד מאיתנו...


מי היה מאמין שסוכות האחרון יהיה סוכות אחרון עם אבא
כל הסעודות טרחת עלית וירדת
רצית שיהיה רק טוב
החדרת שמחה של מצוה בעצמות !
שמחת חג אמיתית

איך שרת כל חג וחג
בדבקות עצומה
בעיניים עצומות
"אתה בחרתנו"

מי ישיר לנו השנה ?
חשנו את התרגשותך
בכל מילה ומילה מהפסוקים...

איך קידשת כל שבת בכוונה הגדולה
איך אמרת דברי תורה
כשכל השבוע הכנת את הדברים
עם מוסר עקיף לסועדים
מבלי שירגישו
בעדינות כל כך

תמיד שמת לב לפני כולנו
מה חסר לכל אחד מהסועדים
(ושלא תדעו כמה סועדים בלעה"ר..)

נהרנו אחריך כולנו
כי זה כח של אדם גדול
חפצנו לעשות לך רק טוב
רק נחת
לא זכינו שתלווה את ילדינו לחופה
לא זכינו שילדינו יכירו אותך
כי אין כמו לחזות בהנהגות של גדול מקרוב

לא זכינו
לראות אותך מאושר מלווה את אחותינו
המדהימה והאצילית לחופה
ועל כך דמעתינו...

תתפלל בעדינו
תתפלל על אחותינו הצדקת והגיבורה
שאין סוף לגבורתה
ולאצילות נפשה
תתפלל על אמא
שיתן ה' לה כח
ושנזכה לכבד אותה
ולתת לה מעט מן המעט
מהכבוד שרחשת לה

תתפלל על כל אחד מעמ"י
שכל כך דאגת לכל יהודי
ללא בדיקות מוצאו וגדולתו
סתם כי הוא יהודי

שהגאולה כבר תבוא
אבל באמת תבוא
כי אנחנו כבר לא יכולים
להכיל כל כך הרבה כאב וצער
של עמ"י

תודה לכל משתתפי הפורום
המבינים המחזקים והמיעצים
ייתן ה' שמחה לכל אחד מאיתנו
יברכנו בשנה טובה ומבורכת
שנת ברכה שמחה אושר ועושר
נחת מהילדים
וזיווגים הגונים בקרוב לכל
הממתינות
אמן