מידע שימושי כמה הרהורים בתוך אבלות כואבת

הנושא בפורום 'איש את רעהו' פורסם ע"י פרסום מיתר, ‏22/9/19.

  1. נתל'ע

    נתל'ע משתמש מקצוען פרסום וקופירייטינג

    הצטרף:
    ‏4/3/18
    הודעות:
    68
    תודות :
    1,496
    נקודות:
    149
    כל אחד באתגרים שהחיים מציבים לו מכיר את אלו שיש להם רק תשתית למוח...הטיפשים הרשעים שלא מבינים מה הבעיה בשאלות שלהם, לא יעזור שתדפיסו סיכום מחלה ולא יעזור שתדפיסו בענק את תעודת הפטירה, תמיד אבל תמיד הם ימצאו דרך לשאול את שאלותיהם המטופשות...

    הדרך היחידה להתנחם במצבים אלו היא לשוחח עם אנשים שנמצאים / עברו מצב דומה ואשכול זה יוכיח !

    ובדרך אגב (במחילה מפותחי האשכול אם זה מפריע אמחק)
    עכשיו החגים מגיעים ואנו פוגשים את הבחור המתבגר או את הממתין לזש"ק או כל מי שחווה צער שהציבור מודע לו, אל תשאלו שאלות ! אל תאחלו בקרוב אצלך ! אפשר, מותר ורצוי להתעניין בשלום הידידים בלי להיכנס לקישקעס, אם הם רוצים לספר לכם בדיוק מה קורה הם ימצאו את הדרך המקום והזמן לדבר.
     
  2. אפכא מסתברא

    אפכא מסתברא משתמש סופר מקצוען עריכה תורנית מוזיקה ונגינה

    הצטרף:
    ‏28/5/09
    הודעות:
    6,764
    תודות :
    2,010
    נקודות:
    220
    עיסוק:
    כתיבה, ניקוד, עריכה
    מיקום:
    ירושלים
    אמרו כאן דברים נכונים וחכמים. דבר קטן שיש לי להוסיף: לפני כניסה לניחום אבלים או לכל שיחה שעלולה להיות טעונת רגשות - לשאת תפילה קצרה לבורא העולם, שדברינו יהיו לרצון ושלא נצער שום אדם.
     
  3. נערה יהודיה

    נערה יהודיה משתמש צעיר

    הצטרף:
    ‏14/8/16
    הודעות:
    60
    תודות :
    111
    נקודות:
    39
    אני קוראת את מה שאת שמת ויורדות לי דמעות,
    לא מכירה אותך ולא את אביך, אבל
    אבא תמיד אבא לא משנה בן כמה, תמיד כשהוא
    בסביבה אפילו שלא יכול לעשות כלום מרגישים הרגשה יותר בטוחה,
    יש דברים שלא משנה הגיל והבריאות אלא המשמעות!!!
    שהשם ינחם אותכם..
     
    אלי7 א, חיה .ר., T E ו-3 משתמשים נוספים מודים על התגובה.
  4. מירי קוגלמן

    מירי קוגלמן משתמש סופר מקצוען צילום מקצועי

    הצטרף:
    ‏24/6/11
    הודעות:
    3,769
    תודות :
    1,366
    נקודות:
    293
    פותחת האשכול היקרה
    אין שום דבר בעולם שיכול לנחם על פטירה של הורה
    אני כבר שנה וחצי אחרי השבעה על אבא שלי שנפטר בן 74
    החיים ממשיכים כרגיל רק למראית עין
    הגעגועים הולכים ומתחזקים
    קשה ברמות שרק מי שחווה יבין

    המקום ינחם אותך בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפי לדאבה עוד
     
  5. איש הכותל

    איש הכותל משתמש פעיל

    הצטרף:
    ‏1/7/18
    הודעות:
    1
    תודות :
    320
    נקודות:
    54
    בתור אחד שאיבד את אביו בגיל 15 אז באמת אין שוני בגעגוע להורה שנפטר אלא אפי' יותר קשה לאדם מבוגר שאיבד הורה כיון שהיה מחובר אליו הרבה יותר שנים, אבל הקושי בגיל צעיר לאבד אבא זה החברה כי אותם משפטים שפותחת האשכול כתבה לא תשמעו שאומרים אותם לנער בן 15 שאיבד אבא. וההסתגלות לאחר הפטירה היא הקושי הגדול כי פתאום כולם מרחמים עליך וכדו' ולא מבינים שזה רק לשפוך מלח על הפצעים. וכן לשבת שבעה זה סיוט כי כולם באים ושואלים אותם שאלות חיצונויות כגון בן כמה היה? איך נפטר? פתאומי? כמה אמבולנסים הגיעו? כמה ילדים יש לו? ולא מבינים שזה באמת לא צורך של האבלים לספר זאת אלא לשמוע דברי חיזוק וסיפורים על הנפטר. אבל מה שהכי חשוב זה לשלוח לו מתנות שזה מצוות ומשניות ואני יכול לומר מנסיון שזה הדבר שהכי טוב לא רק לנשמה של הנפטר אלא גם לנשמה שלך כי אתה לוקח את הכאב למקום טוב.
    מן השמים תנוחמו.
     
  6. פרקטית

    פרקטית משתמש מקצוען

    הצטרף:
    ‏31/10/16
    הודעות:
    1,043
    תודות :
    2,622
    נקודות:
    174
    ואני השנייה...
     
  7. גלבוע

    גלבוע משתמש סופר מקצוען פרסום וקופירייטינג

    הצטרף:
    ‏20/4/13
    הודעות:
    10,227
    תודות :
    12,500
    נקודות:
    230
    תודה!!!!
     
    ג'ינג'י ו-אפכא מסתברא מודים על התגובה.
  8. איש גמזו

    איש גמזו משתמש פעיל פרסום וקופירייטינג

    הצטרף:
    ‏18/2/15
    הודעות:
    72
    תודות :
    269
    נקודות:
    69
    אפשר להסתכל על כל דבר מהזווית הזאת, נכון...
    אנחנו גם בתוך השנה, הפרטים הם די דומים לשלכם, 69, נפטר מהמחלה ל''ע,
    והתחושות מוכרות מאוד לדאבוני.

    עם זאת יש דברים שהם מעל לזה,
    אין לי שום אינטרס בזה מלבד לעזור למפעל הגדול והקדוש הזה ולהביא את המידע הזה ליותר אנשים שינצלו את ההזדמנות.
     
    אלי7 א, ג'ינג'י, T E ומשתמש נוסף מודים על התגובה.
  9. איפור כלות

    איפור כלות משתמש רשום

    הצטרף:
    ‏13/2/13
    הודעות:
    69
    תודות :
    107
    נקודות:
    19
    עיסוק:
    איפור כלות ואירועים
    מיקום:
    מודיעין עילית
    לפני כמה שנים החברותא שלי איבד ילד במוות עריסה. היינו ועדיין ידידים קרובים למרות שכבר נפרדו דרכינו. כשקיבלתי את הבשורה נכנסתי להלם, לא הלכתי ללויה ולא לנחם, פשוט לא הייתי מסוגל.
    ביום האחרון של השבעה אספתי את שאריות שבריי והלכתי לביתו של החברותא לשעבר שישב לבדו, כשאשתו בחדר השני. נכנסתי בלב הולם לתוך מסך של פיטפוטים והמולה והתיישבתי בצד. עדיין לא מסוגל לשאת את עיני. שמתי לב שהוא מגניב אלי מבטים, וניסיתי לשמור על יציבות.
    אחרי כמה דקות כשאירעה הפסקה קלה בפיטפוטים, הוא פנה אלי: לא שמעת?
    נחנקתי.
    שמעתי, לחשתי, אבל לא הייתי מסוגל.
    השתררה שתיקה בחדר.

    לאחר כמה שבועות כשנפגשנו, הוא אמר לי: היו אצלי המון אנשים. אבל מנחם היה אחד. וזה היית אתה.
     
  10. תורת עולם

    תורת עולם משתמש רשום

    הצטרף:
    ‏9/10/13
    הודעות:
    6
    תודות :
    98
    נקודות:
    14
    יש ווארט חזק שיכול מאוד לעודד - בתהילים פרק ק"ו והחסידים אומרים אותו בערב שבת לפני מנחה - פרק הודו פסוק מד וירא בצר להם בשמעו את רנתם מה הפירוש שה' רואה את הצרה של כלל ישראל כששומע את את רנתם - שירה, ברם כשהקב"ה שומע על מה הם מודים לו הוא מבין מה גודל הצרה ואם למשל מודים על שלא קיבל כימותרפיה, הצרה היא המחלה הנוראה שלא נדע, ובכן יש ענין להודות על מה שלא מתווסף לצרה קיימת
     
    פרסום מיתר מודה על התגובה.
  11. תורת עולם

    תורת עולם משתמש רשום

    הצטרף:
    ‏9/10/13
    הודעות:
    6
    תודות :
    98
    נקודות:
    14
    בנוסף למה שכתבתי לעיל יש שני חלקים בניחום - אחד השתתפות בצער, והשני ניחום - שבדר"כ מניסים להפחית את הצרה או בדרך להגדיל צרות של אחרים או בדרך של צרת רבים חצי נחמה.
    ידוע לי סיפור אמיתי משטרסבורגר רב הרב הורוביץ שבביהמ"ד שלו נפטרה טראגית אשה צעירה ואחד המתפללים ניגש לרב וסיפר לו שהאבא (התפלל אצלו) כל המערכת שלו תקוע, קם ביחד עם אותו מתפלל והלך לביתו של האבא כשנכנס אליו התנפל על צווארו והתחיל לבכות עד שאבא התעורר וגם התחיל לבכות כך כעשרים דקות, ולאחמ"כ יכלו להתחיל לדבר איתו על הלויה מקום שבעה וכו'
    בינה יתירה של הרב בהשתתפות בצערו פתח לו את המוח - שלא נדע -
     
    אלי7 א ו-פרסום מיתר מודים על התגובה.
  12. מ...

    מ... משתמש פעיל מוזיקה ונגינה

    הצטרף:
    ‏15/5/19
    הודעות:
    103
    תודות :
    624
    נקודות:
    99
    מזדהה איתך מאד!!

    רציתי להעלות עוד נושא בעיניין הזה
    שאנשים באים לנחם, וכל אחד שואל את אותה שאלה של - "בן כמה היה?", ממה הוא סבל?", "כמה שנים היה חולה?", "האם סבל הרבה?", "היה מנין ביציאת נשמה?", " מי היה איתו?" וכו' וכו' וכו'
    והאבלים מתחרפנים מהשאלות החוזרות ונשנות, וכל 5 דק' חוזרים על אותה תקליט..

    במקום לשאול כ"כ הרבה שאלות, תספרו איך הכרתם אותו, מה הוא היה בשבילכם, כמה הוא חסר לכם..

    בשיא הרצינות - קחו דף גדול, עם לורד ארטליין, ותרשמו את כל קורות חייו של הנפטר..
    שם, גיל, עיסוק, כמה זמן סבל, ממה סבל, איך נפטר, מי היה איתו וכו' וכו'...............................
    אולי כך נחסוך לחזור שוב ושוב ושוב על אותן תשובות...:confused:
     
    מריומה ♧ מודה על התגובה.
  13. א.ש. אמיתי

    א.ש. אמיתי משתמש פעיל

    הצטרף:
    ‏13/6/18
    הודעות:
    48
    תודות :
    465
    נקודות:
    59
    ומה יעשו כל אותם המנחמים שבאים בגלל הבן/ת ואינם מכירים כלל את הנפטר/ת, להטיח האשמות זה קל...
     
    המימד הנוסף מודה על התגובה.
  14. מ...

    מ... משתמש פעיל מוזיקה ונגינה

    הצטרף:
    ‏15/5/19
    הודעות:
    103
    תודות :
    624
    נקודות:
    99
    ואז שהם לא מכירים?!, חייבים לשאול את כל השאלות הללו?,
    המתאבלים רוצים שישתתפו בצערם..- כמובן שאם לא הכירו את הנפטר/ת, אין מה לספר עליו,
    אבל כן, השתתפות, הזדהות באובדן, ובצער.

    סורי אם הרגשת הטחת אשמה, או משהו כזה, זה ממש לא מה שהתכוונתי...
    (כמובן שזה מגיע תמיד ממקום טוב, ומתעניין,וחס וחלילה, לא ממקום רע או משהו כזה..
    רק הערתי לתשומת לב:o)
     
  15. אדם לעמל יולד

    אדם לעמל יולד משתמש מקצוען

    הצטרף:
    ‏15/2/18
    הודעות:
    185
    תודות :
    3,175
    נקודות:
    149
    גם הלכתית זה בעיה להביא תינוק לבית האבל.
     
    מ... ו-החיים קלים מודים על התגובה.
  16. אדם לעמל יולד

    אדם לעמל יולד משתמש מקצוען

    הצטרף:
    ‏15/2/18
    הודעות:
    185
    תודות :
    3,175
    נקודות:
    149
    נכון מאוד. אני גם איבדתי אבא קצת אחרי הבר מצווה שלי ואני זוכר שהלכנו פעם להשלים מניין לאזכרה של מישהו מבוגר וכשהוא אמר קדיש הוא בכה כמו תינוק!!!
     
    שריתי גוט, מ... ו-אלי7 א מודים על התגובה.
  17. בת עם סגולה

    בת עם סגולה משתמש פעיל

    הצטרף:
    ‏10/6/19
    הודעות:
    138
    תודות :
    464
    נקודות:
    69
    שמענו על אביך הצדיק המון ספורים... היה אדם גדול מאד........
    מן השמיים תנוחמו ולא תוסיפו לדאבה עוד...
     
    מ... מודה על התגובה.
  18. מבין ומאזין

    מבין ומאזין משתמש רשום כתיבה ספרותית

    הצטרף:
    ‏19/6/19
    הודעות:
    2
    תודות :
    69
    נקודות:
    14
    למרות שלכמעט או לכל מה שנאמר פה יש מקום, אני חושב שאי אפשר להכליל.
    אני זוכר שפעם יצא לי לבוא לניחום אבלים אצל שכן שלי, ידיד יקר, שישב שבעה עקב פטירת אביו. ישבתי מולו, ולאחר שהוא פתח בדברים, כהלכה, הרגשתי די במבוכה כיון שבאמת לא ידעתי מה עליי לומר ומה לא. כבר שמעתי הרבה אזהרות מהרבה אנשים שלפעמים המנחם היה עושה טובה יותר גדולה אילו היה מתכבד ונשאר בבית וכל ההופעה שלו הייתה רק מביכה ומתישה עקב השטויות שאמר וכו' וכו'. כל האזהרות האלו עמדו למולי כשישבתי מול שכני, ולא ידעתי מה עליי לעשות.
    החלטתי להיות כנה.
    אמרתי לשכני, שאני ממש לא מעונין להכביד עליו, אני אדבר איתו על כל מה שנראה לי מתאים, אבל אם לרגע אחד הוא ירגיש שאני גולש למקומות לא מתאימים, אז נא ונא, שיעיר לי מיד על כך.
    שכני, שהכיר את כנותי וידע שאני טיפוס ישיר ולא דיפלומט, הסכים בשמחה ובחיוך. התגובה הראשונה שלו הייתה, הלוואי שאם כולם היה לי נוח כמוך.
    דיברתי איתו אח"כ זמן רב. (ע"פ בקשתו המפורשת). דיברתי איתו על המון נושאים שהוזכרו כאן בפורום כנושאים שאין טעם לדבר עליהם, שאלתי אותו ממה אביו נפטר, ומתיי זה קרה ואיך זה קרה. כן כן, שאלתי אותו מתיי הוא ראה את אביו בפעם האחרונה, והאם הוא מצטער שהוא לא שהה לידו בשעת הפטירה, ומה הוא הרגיש כשהוא שמע על כך, ועוד ועוד.
    כשהוא סיים את השבעה, הוא שלח לי מייל נרגש ובו הודה לי במילים חמות על הביקור שלי.
    אני לא בא לומר שתמיד צריך להיות כך, ממש לא. אבל כן נראה לי שמערכות יחסים עם אנשים זה דבר כל כך אינדיוינדואלי, כך שממש לא שייך לקבוע במסמרות מה כן לומר ומה לא לומר בסיטואציה כזו או אחרת. יש הרבה דברים שאם א' יאמר אותם זה יהיה חסר טעם ומביך, וכשב' יאמר אותם זה יהיה במקום ולעניין. ותלוי גם למי אומרים, ומה טיב הקשר ביניהם, ובעוד המון פרטים קטנים שלא כ"כ ניתן להגדיר אותם, שקובעים אם סוג האמירה מתאימה או לא.
    לכתוב כללים מה כן ומה לא, נראה לי דבר מגוחך. כל אחד צריך להתפלל שמעשיו ודיבוריו ימצאו חן בעיני אלוקים ואדם, ולעשות מאמץ ככל האפשר להיות מספיק רגיש וחכם כדי לא לפגוע ולא לגרום לאי נעימות. צריך גם לתת מקום לאינטואציה האישית, לא להיצמד לכללים מרובעים, ולא להיות ראש בקיר. כמובן שבאופן כללי ולא מכליל אפשר להבין שדברים מסוימים מתאימים או לא מתאימים., אבל כל מקרה לגופו.
    ועוד הערה קטנה.
    אנשים בכללי מתכוונים לטוב. גם אם הוא אומר דברים חסרי טקט, הכוונה שלו היא טובה. הוא לתומו משוכנע שהאמירה שלו הייתה מתאימה. אז גם אם הוא טועה מרות ומה שהוא אמר גרם לנו להרגיש קוצים מרוב מבוכה, אסור לנו לשכוח שמי שממולינו בסך הכול רצה לעשות לנו טוב על הלב.
    אני מניח, שאם נזכור את זה גם ברגעי המבוכה, חלק ניכר מהכעס שלנו כלפיו - ירד.
    והלוואי שלא נבוש ולא נכשל ולא נכלם (ולא נכלים) לעולם ועד.
     
    אשכולית, kshir, zahav1 ו-18 משתמשים נוספים מודים על התגובה.
  19. פוזי

    פוזי משתמש סופר מקצוען עיצוב גרפי פרסום וקופירייטינג

    הצטרף:
    ‏30/6/10
    הודעות:
    2,037
    תודות :
    1,824
    נקודות:
    317
    דף הבית:

    הי.
    שלום יקרה.
    כנראה שאנחנו מכירות, אבל רק בפנים- שזאת אחת מבנות עובדיה
    ולכולן יש חותמת של חסד מסירות ועזרה- כי כך גדלתן בבית המיוחד.

    רציתי לספר לך
    שקרית הרצוג כולה אבלה
    כולה עצובה.

    ההרגשה כי משהו רציני נלקח פה- פשוט מזעזעת את כולם.

    את אבא שלך לא זכיתי להכיר אך בעלי ובני משפחתי כולם הכירו.
    אביך.
    שגם בחודשיו האחרונים
    כשעוד הלך ולמד ב'זיו יהודה' בכל זמן שרק יכל.
    כשראה את אחד האברכים שמגיע
    מיד בדק מה חסר לו.
    מיד בדק במה הוא יכול להיטיב עמו.

    הדליק מזגנים כדי שלא יהיה חם מידי למי שהגיע כולו מזיע ונוטף, ענה לשאלות.
    ודאג דאגה לכל אחד ואחד כמו אב לבנו.


    מבינה בהחלט את ההרגשה.
    כואב ומיוסרת שלא כולם יודעים לומר את המילה הנכונה ברגע הנכון.
    אך זה לפעמים מגיע מבלבול יתר.
    מה לומר? איך זה שמולי יקבל את הדברים וכו'.

    זוכרת שאמא שלי ישבה שבעה על אמא שלה- שנפטרה בגיל 92
    וזכתה לראות צאצאים ובני נינים. והיתה סיעודית בשנותיה האחרונות ונתמכת
    ועדיין הילדים קבלו את פטירתה קשה מאד.
    כי אין כמו אבא ואמא גם בגיל המבוגר ביותר!!

    ויהיה האשכול הזה וההתעוררות סביבו
    לעילוי נשמתו הטהורה של אביך היקר
    ומן השמים תנוחמו.
     
  20. יונלה

    יונלה משתמש צעיר

    הצטרף:
    ‏2/12/18
    הודעות:
    1
    תודות :
    244
    נקודות:
    34
    דבר ראשון, ה' ינחם אתכם ולא תדעו עוד צער.

    לגבי אנשים שמציפים בשאלות שלא לענין, יש תופעה אצל אנשים שלא יכולים לבטא את השתתפותם בצערו של הזולת ולכן הם שואלים ושואלים בו בזמן שהשאלות רק מכאיבות, צריך לדון אותם לכף זכות, בד"כ אנשים כאלה לא חוו את טעם השכול (ולא רק)

    לפני כחמש שנים איבדתי את אמא שלי, צעירה רק בת 64, באמצע החיים, נפטרה אחרי שנות סבל,
    אנשים חפרו בשאלות כך שבשלב מסויים הציע אחי לצלם בגדול את הדו"ח הרפואי שלה ולתלות על דלת הבית, שיתן מענה לכל הסקרנים...

    כתוב בגמרא (לא יודעת מקור) שבבית האבל יושבים ושותקים, נותנים לאבלים לדבר ולשחרר, ואין כמו לדבר ולדבר, גם כשחוזרים על אותם הדברים, אוי להם לאנשים שאין להם את ההזדמנות של ימי השבעה, הכל נשאר להם בפנים ה"י. (מי שנפטר סמוך לחג שהחג מבטל את השבעה)


    בשמנו, כשישבנו שבעה ניחמה אותי חברה שהיתה כבר 30 שנה אחרי פטירת אמה, לא הבנתי איך שורדים כ"כ הרבה שנים, הרגשנו ממש חסרי אונים, החלל היה עצום, אבל ה' נותן כוחות, השנה הראשונה היא הקשה מכולם, אחרי ה"יארצייט" הראשון משהו מתחיל להשתחרר.

    כולנו תפילה שהמשיח יבוא מהר מהר ותהיה תחיית המתים בקרוב,
    וניפגש כולנו עם ההורים האהובים שלנו שכל כך מתגעגעים אליהם.


    גם עכשיו אני דומעת, הגעגוע צורב,
    הנחמה שלנו היא שהנפטר/ת נמצא/ת במקום טוב, אנחנו המסכנים שסובלים.

    וכל מעשה טוב שאנו עושים יהיה לעילוי נשמתם.

    ת.נ.צ.ב.ה


    בשורות טובות,
    שנה טובה ומבורכת.