שיתוף - לביקורת כיבוש יחידה - סיפור עם נגיעות אקטואליה

יאן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
שא- לום, קראה אסתי לחלל הבית והטילה את התיק על הרצפה.
אבא, אתה פה? איזה כיף! מתי חזרת?
אבא סימן לה לשתוק וסגר את דלת הסלון.
היא פנתה למטבח, תמהה במקצת.

לאחר כמה דקות נפתחה הדלת ואיש מהורהר פנה ויצא משם. אביה ליווה אותו מעט והצטרף אליה.

ראית אותו? זה שיצא עכשיו? זה הרב טויבר. סופר סת"ם מומחה. אבל כבר נגיע לזה.
ברוך השם חזרתי הבוקר מהישיבה במרסיי. מאוד התרשמתי מהבחורים לטובה, ואני מקווה שגם הצוות התרשם ממני, ושיהיה לנו הרבה שטייגן ביחד ו...פרנסה טובה.
תשמעי, כשהלכתי בוקר אחד מהמלון לישיבה, פגש אותי מהגר סורי והתחיל לתקשר איתי באנגלית רצוצה. ניסיתי להתפטר ממנו אבל הוא היה עקשן גדול. כשראה שאיני מבין מה הוא רוצה ממני, שלף את הטלפון שלו והראה לי תמונה. בתמונה נראו יריעות ישנות של ספר תורה. כאן התחלתי להתעניין.
שאלתי אותו מה זה ואם זה שלו. הוא אמר שזה משהו שהגיע לידיים של סבא שלו לפני כמה עשרות שנים. הסבא נהרג לאחרונה בהתקפה שאירעה בין המורדים לצבא, והחבילה עברה אליו. הוא יודע שזה תורה ישנה של יהודים ורוצה למכור.
ואיפה זה נמצא? באל- חסכה, סוריה. אבל הוא יכול להביא את זה.
אמרתי לו שישלח לי את התמונות למייל ואני אצור איתו קשר בהמשך.
ולכן קראתי עכשיו לרב טויבר שיחווה דעה על הצילומים.
ומה הוא אמר? שאלה אסתי.
הוא לא בטוח. זה לא הכתב שהוא רגיל אליו, הוא יברר.
חלפו כמה ימים. הרב טויבר התקשר.
הרב ביכמן, שומע? עשיתי כמה בירורים, וזה נראה טוב. יתכן שזה הדבר האמיתי. אולי נזכה להוציא יקר מזולל.
אבא שלח מייל לפליט הסורי: אפשר להמשיך. מה התמורה?
התשובה הגיע מיד: השם שלי איהאב אבו-ווזווז- קהמוז. אני דורש בתמורה את שחרורם של ההורים שלי, דיאב קהמוז וניהאל אל-מקת-קהמוז, שנמקים אצלכם בכלא.
אבא: אתה צוחק? איך אני יכול?
איהאב: לא רוצה, לא צריך.
אבא: חכה. אבדוק.

ח"כים שפנה אליהם התנערו מכל מגע בענין. אנחנו נשלחנו על ידי גדולי ישראל לגזול את החנית מיד המצרי, להציל עשוק מגוזלו, לשמור על פך השמן הטהור, אם נפנה משאבים לעוד נושאים יתכן והדבר יפגע ביכולתנו לעמוד על משמר הדת, זה מועל בהקדש, ציטטו לו מטורי הדעה ביומונים. הוא כמובן לא חלק עליהם.

לבסוף הגיע לבן אדם הנכון. ד"ר מרדכי אהרון, מזרחן בהשכלתו ויוצא יחידת מישמיש, היחידה לפעולות מיוחדות מעבר לקווי האויב. האיש, חובש כיפה סרוגה ובעל מבע עייף, התווה את הכיוון.

ראה, הממשלה לא תשתף איתך פעולה. ודאי לא בגלוי. דברים כאלו נעשים דרך "ציפורים מצייצות" שהאנשים הנכונים מכירים. תן לי כמה ימים.
אבא שלח מייל: מתכוננים. תכין את הסחורה.

הרב ביכמן, שלום. כאן מרדכי. יש לי דרך, קצת מסובכת, אבל עדיין זו האופציה הכי טובה. אנחנו נאלץ את הממשלה לשלם מחיר. יש בזה סיכון. תצטרך לשלוח מישהו לכיוון סוריה, ממש להיכנס לשם ולתת לו להיתפס בידיהם. ברגע זה הסיפור הופך לענין דיפלומטי של הממשלה.
ואת מי בדיוק אני יסגיר לסורים?
לא יודע. הם מאוד עצבניים שם, שומרי הגבול. כל מי שמתקרב, נורה במקום.
אבא נאנח. סכנת נפשות. מצד שני, מה יהיה על הספר הקדוש הנמק בידי הערלים. הוא החליט לסוע לצדיק הנסתר המפורסם, המכונאי, שנקרא כך על שם המוסך שניהל בטרם חזר בתשובה ונעשה דיקנא קדישא.

תן לי את כף ידך, ציווה המכונאי. הוא צמצם את עיניו. הגיד לי, מי יש לך בבית? שאל בלשון הכתוב. מיהם בני ביתך?
אה, אשתי, הבת הגדולה אסתי, כמעט בשידוכים, אחריה יוינה דויב, בגרודנא-מונסי...
עצור. הבת הגדולה, היא תלך ותושיע את ישראל. כי ביד אשה ימכור השם את סיפרא, שיבש במכוון.
מה??? אבל...

הצדיק כבר השתקע במסע האמיץ של אביגדור, כשבתוכו מוחבא ספרא דצניעותא. הבא בתור, קרא הגבאי והדף את ביכמן ברגישות ובנחישות.
ביכמן חזר הביתה אפוף מחשבות.

היום הגדול הגיע. החיג'אב שנקנה בדיר קדיס הוטמן היטב במעמקי התיק. גם דרכון צרפתי עם תמונה שמזכירה את המקור היה שם ולצידו חופן דולרים.
קחי במבה, אסתי'לה, דמעה אמא.
לא! לא! שום פריט ישראלי! נזעק ד"ר אהרון ששהה בבית הביכמנים ביום הגורלי.
את זוכרת? בבני ברק את עולה על 969 לטבריה, משם לקצרין ומשם למרום גולן. בשער תשאלי איפה משפחת שחם והם כבר יעזרו לך.
כל הדרך עברה עליה באמירת תהלים בעל פה.

תוואקופי! (תעצרי).

כמה שהתכוננה לרגע הזה, תקף אותה פחד אדיר. השם, בבקשה, למען ספר התורה!
ברגליים כושלות המשיכה להתקדם.

ארפא אידייקא! (ידיים למעלה)
היא המשיכה ללכת. הם לא ירו.
כעת עמדה במרחק קצר מהם. חיילים רגילים למראה, מבט מבולבל בעיניהם. ריח חזק של סיגריות.
אחד מהם תפס את מכשיר הקשר וקישקש לתוכו במהירות. אחרי דקה הופיע ג'יפ, קצין שישב בתוכו הורה לה לעלות עליו.

אני חרשת אילמת! אני חרשת אילמת! אני חרשת אילמת! אני חרשת אי...

את בטח פוחדת מאוד, קחי, תתקשרי הביתה, פנה אליה הקצין בעברית צחה ובטון ידידותי, והושיט לה טלפון.
מופתעת, שלחה את ידה, ובזה קרס כל קו ההגנה.
באותו הרגע השתנו פניו של הקצין.

מי את ולמה באת לכאן! מרגלת!!!
בתגובה פרצה בבכי סוער.
לא, אני... לא. זה הספר תורה...
כל הסיפור פרץ בשטף דמעות אחד גדול.

הקצין חיכה בסבלנות.
אני יודע הכל. אני בן דוד של אבו-ווזווז. רציתי רק לבדוק אותך.
הספר כבר פה, אבל צריך לחכות שהדוד והדודה שלי ישתחררו.
היא נכלאה בחדר עלוב.

הסיפור נפל על ביבי כשלג בירושלים והוא לא התכוון לפספס אותו. נעמה יששכר 2.
בדרמטיות עצר את ישיבת הממשלה, והמהם משהו על ענין ביטחוני דחוף שצץ. גנץ הביט אחריו בקנאה.
פוטין נכנס לתמונה. לד"ר אהרון היו קשרים משלו והוא שדחף לשחרורם של בני הזוג קהמוז. מר קהמוז סירב לעזוב את סיר הבשר הישראלי, ובמקומו שוחרר ג'עבר אל-טבנצ'ה, מחבל זוטר מדרג מיידה אבנים קלאסי.

הקצין נכנס לאסתי ומסר לה שקית סגורה היטב. הנה הספר, אמר. משם נלקחה על ידי חיילי האו"ם לשטח מפורז ונמסרה לחיילי צה"ל. ביבי כמובן היה שם והצטלם עם "כוחותינו המשחררים".

היא הוכנסה לחקירה מיידית. השקית נשלחה לשיקוף מטעמי ביטחון. יש בפנים דפים גדולים! קרא הבוחן והתרגשות קלה נרשמה.
קצין פתח את השקית ושלף משם צרור עיתונים ישנים.

ובזה תם עוד פרק בסיפור הבלתי פתור של כתר ארם צובא.
 
נערך לאחרונה ב:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  12  פעמים

לוח מודעות

למעלה