התייעצות כוכב

[soul]

במסלול הלכת שלי אני כוכב בודד
אחרי הכל אין אף אחד שיוכל באמת לעודד
כי מי ידע מי אני, נודד

איכשהוא בדרכי אני משאיר אבק, כוכבים
מנסה לתת את שיש לי לאחרים
ועדיין, אנחנו בשביל שונה
לי זה משנה
כיוון
איבדתי איזון
במהותי אני כוכב נופל
שמנצח את כוח המשיכה
אני צועד בחשיכה
מנסה להאיר את עצמי

אבל אחרי הכל באיזו פינה
אני באמת אני
בדרכי…

 

[soul]

אשמח לקב ביקורת

 

[soul]

לקבל

 

[ש.א.ז.]

מזכיר לי שיר שלמדתי בילדותי, הייתי שרה אותו המון.
השיר הוא משל (נדמה לי של אחד מגדולי ישראל) על אחד שהלך לבדו במדבר וראה שתי זוגות עקבות, אז הוא שאל את עצמו בקול: מה זה? מי עוד הולך כאן? לפתע נשמע קול: בני, זה אני פוסע לצידך, ממשיך ההלך ללכת ולפתע רואה שבכל מקום שצרבו החולות וקדח המדבר, ישנם רק זוג עקבות יחיד ובודד! מיד צעק בכאב: אבא, מה, עזבת אותי? השארת אותי לבד? ועוד במקומות הכי קשים וכואבים? מיד ענה לו הקול: לא, בן שלי, העקבות הבודדות שאתה רואה הן לא שלך! הן שלי!!! כשצרבו החולות וקדח המדבר - אז הייתי אני, השמיים עדי - מתכופף ונושא אותך בני על ידי!!!
(אם יש למישהו את המילים המדויקות "עקבות, עקבות" - אשמח שיכתוב כאן)

מה שרציתי לומר בזה:
הכתיבה יפה מאוד! יתכן שיש מקום למעט שיפור,
אבל כאב לי: למה להרגיש כוכב נופל, הקב"ה איתך בכל מצב, הוא נושא אותך על ידיו והעקבות הבודדות הן שלו, ולא שלך!
אל יאוש!
אבל נהניתי שבסוף אספת את עצמך והחלטת ש"אם אין אני לי מי לי":

במהותי אני כוכב נופל
שמנצח את כוח המשיכה
אני צועד בחשיכה
מנסה להאיר את עצמי

אבל אחרי הכל באיזו פינה
אני באמת אני
בדרכי…

כי באמת, אדם שהסביבה לא תומכת בו, חייב לשאוב את הכוחות מבפנים כדי להצליח להתמודד ולצלוח את כל המהמורות בחיים!

במסלול הלכת שלי אני כוכב בודד
אחרי הכל אין אף אחד שיוכל באמת לעודד
כי מי ידע מי אני, נודד

הייתי כותבת: "כי מי יודע" - יותר מסתדר לי מצד משקל המילים בחרוז,
בהצלחה בהמשך!