זה מתחיל כשלקוחות מתקשרים או שולחים מיילים ושואלים: אז מה בעצם את עושה? כותבת את התוכן, נכון?
ואז אני מסבירה להם שאי אפשר רק לכתוב. כי אם הם רוצים מישהי שכותבת יפה, הם יכולים לקחת את בת ה12 שלי שמחברת שירים נוגים ונוגעים.
בשביל לכתוב יפה בתחביר טוב, חבל לשלם כסף.
ולמה נזכרתי בזה? בגלל המייל שקיבלתי שבוע שעבר.
במייל ביקשו את חוות דעתי מה לכתוב על המצבה של הסבתא.
לכתוב יפה- אני יודעת בערך מגיל 7, לכתוב נכון- מאז הפעם הראשונה שהבנתי שיש איזה היגיון לשיעור דקדוק,
והמורה לא סתם מעבירה את זמנה על חשבוננו התלמידות.
כך שאם שואלים אותי מה לכתוב על המצבה, מה השאלה הבאה שאני אמורה להחזיר:
מה הענין לכתוב על המצבה? בשביל מי זה טוב, בשביל הנפטר או עבור הקרובים?
כל עוד אין לי תשובה, אני לא יודעת מה כדאי לכתוב.
בשביל טובת הנפטר- צריך לכתוב על מעשיו הטובים ולבדוק שהם היו נכונים באמת.
לטובת הבאים לקבר: אפשר לכתוב מה שהם רוצים להרגיש בהקשר ליקירם שהלך לעולמו.
כל עוד לא היתה לי תשובה, לא יכולתי לכתוב.
כי אני יודעת לכתוב יפה, ואפילו להקליד במחשב במהירות שיא, אבל לא יודעת מה צריך לכתוב שם.
סליחה על ההשוואה הצורמת. אבל ככה זה קופירייטינג.
אין כזה דבר רק לכתוב. כי אם אתה כותב ללא תכנון- מה עשית?
מה המטרה של התוכן אם לא להבין מי קהל היעד ולכתוב ישירות אליו בשביל למכור הרבה יותר?
מבחינתי, כתיבה ללא אסטרטגיה היא כגוף ללא נשמה. (אוף עם ההשוואה הזו).
כשאין את נשמת הדבר, כשלא מבינים בשביל מי כותבים, ולא מבינים את הכאב של הקורא,
למה שירגיש צורך לקנות?
בעבר כתבו כאן בזלזול על כתבות יח"צ. טענו שאף אחד לא קורא אותן.
ואני רוצה ללכת רגע נגד הזרם המקובל:
מי שצריך לקרוא כתבות יח"צ- יקרא אותן מהתחלה עד הסוף!
יצא לכם לחפש מקרר, לקרוא כתבה על בלומברג באותיות הכי קטנות, ולמצוא את עצמכם בסיום הכתבה?
בנק פועלים פרסם מבצע רכישות בקסטרו. אוקי. פתחתי כבר את אתר ההטבות, וחיפשתי גם בכרטיסי אשראי אחרים לראות אולי אני מחמיצה בכלל מבצעים. עברתי על האטרקציות המוצעות, והן לא עניינו לי את קצה האצבע.
ואז נזכרתי את עצמי בחופש, עוברת בקדחתנות על כל האטרקציות, לא מפספסת אפילו אחת, מתלבטת מה כדאי להזמין.
ומדובר באותן מודעות. מה קרה פתאום?
פתאום היה לי צורך.
כתבה שיווקית פונה לקהל יעד שחווה את הכאב.
זה אומר שאני יכולה להחליט כבר בכותרת את אילו קוראין אני מסננת.
אם אכתוב:
התחבורה הציבורית מעצבנת. חייבים לעשות שינוי.
וכאן אני משכנעת לקנות אוטו. אני פונה בעצם לקהל יעד שנוסע בתחבורה ציבורית באופן אוטומטי, ולא חושב לרכוש אוטו. זה אומר שאני לא פונה לקהל היעד הרגיל, אלא לכאלו שלא חשבו לקנות עד לרגע זה. מדובר בקהלים חדשים.
לכן הכתבה שלי תתמקד בכך שלרכוש אוטו יוצא יותר זול מנסיעה בתחבורה ציבורית, בגלל חיסכון בזמן, הוא מוסיף זמן ללמוד תורה, אפשר גם בתשלומים למשפחות אברכים. וכו.
אם אני רוצה לקהל יעד שכבר היה לו רכב, אבל הרכב מקרטע, והוא חייב חדש. הכתבה שלי על אותו מוצר תהיה שונה בתכלית.
הכותרת:
אם זה עולה אותו דבר, למה שלא תאפשר לך רכב מהניילון?
כאן הכתבה תהיה מכוונת למי שיש לו רכב, ואני משכנעת אותו לרכוש חדש.
אסביר לו שעויות רכב חדש מופחתות בהרבה, כי גם הדלק נמוך הרבה יותר, תיקונים, וכו.
אסביר שעשיר ועני משלמים בסוף אותו דבר. אלא שעשיר גם נהנה על הדרך..
אבהיר למה כדאי לקנות דווקא מהחברה שלנו, כי היא בול בשביל כאלו שיש להם רכב, הם כבר מכירים חוית נסיעה, אבל רוצים ביצועים הרבה יותר.
בקיצור.
אפשר לכתוב מה שרוצים, וטוב מאד לדעת כללי פיסוק, תחביר נאות, להקליד בלי לדלג על ף מילה.
השאלה היא מה המטרה שלנו.
השאלה היא איך. ולמה.
ואת התשובה הסופית נותנים הלקוחות שלנו.
האם הפרסום הזה דיבר אליהם נגע בצורך שלהם, והביא אותם עד אלינו,
או השאיר אותם בבית להתלונן שאף אחד לא קורא כתבה שיווקית, ומודעות לא עובדות עליהם, כי הם לא פראיירים.
ואז אני מסבירה להם שאי אפשר רק לכתוב. כי אם הם רוצים מישהי שכותבת יפה, הם יכולים לקחת את בת ה12 שלי שמחברת שירים נוגים ונוגעים.
בשביל לכתוב יפה בתחביר טוב, חבל לשלם כסף.
ולמה נזכרתי בזה? בגלל המייל שקיבלתי שבוע שעבר.
במייל ביקשו את חוות דעתי מה לכתוב על המצבה של הסבתא.
לכתוב יפה- אני יודעת בערך מגיל 7, לכתוב נכון- מאז הפעם הראשונה שהבנתי שיש איזה היגיון לשיעור דקדוק,
והמורה לא סתם מעבירה את זמנה על חשבוננו התלמידות.
כך שאם שואלים אותי מה לכתוב על המצבה, מה השאלה הבאה שאני אמורה להחזיר:
מה הענין לכתוב על המצבה? בשביל מי זה טוב, בשביל הנפטר או עבור הקרובים?
כל עוד אין לי תשובה, אני לא יודעת מה כדאי לכתוב.
בשביל טובת הנפטר- צריך לכתוב על מעשיו הטובים ולבדוק שהם היו נכונים באמת.
לטובת הבאים לקבר: אפשר לכתוב מה שהם רוצים להרגיש בהקשר ליקירם שהלך לעולמו.
כל עוד לא היתה לי תשובה, לא יכולתי לכתוב.
כי אני יודעת לכתוב יפה, ואפילו להקליד במחשב במהירות שיא, אבל לא יודעת מה צריך לכתוב שם.
סליחה על ההשוואה הצורמת. אבל ככה זה קופירייטינג.
אין כזה דבר רק לכתוב. כי אם אתה כותב ללא תכנון- מה עשית?
מה המטרה של התוכן אם לא להבין מי קהל היעד ולכתוב ישירות אליו בשביל למכור הרבה יותר?
מבחינתי, כתיבה ללא אסטרטגיה היא כגוף ללא נשמה. (אוף עם ההשוואה הזו).
כשאין את נשמת הדבר, כשלא מבינים בשביל מי כותבים, ולא מבינים את הכאב של הקורא,
למה שירגיש צורך לקנות?
בעבר כתבו כאן בזלזול על כתבות יח"צ. טענו שאף אחד לא קורא אותן.
ואני רוצה ללכת רגע נגד הזרם המקובל:
מי שצריך לקרוא כתבות יח"צ- יקרא אותן מהתחלה עד הסוף!
יצא לכם לחפש מקרר, לקרוא כתבה על בלומברג באותיות הכי קטנות, ולמצוא את עצמכם בסיום הכתבה?
בנק פועלים פרסם מבצע רכישות בקסטרו. אוקי. פתחתי כבר את אתר ההטבות, וחיפשתי גם בכרטיסי אשראי אחרים לראות אולי אני מחמיצה בכלל מבצעים. עברתי על האטרקציות המוצעות, והן לא עניינו לי את קצה האצבע.
ואז נזכרתי את עצמי בחופש, עוברת בקדחתנות על כל האטרקציות, לא מפספסת אפילו אחת, מתלבטת מה כדאי להזמין.
ומדובר באותן מודעות. מה קרה פתאום?
פתאום היה לי צורך.
כתבה שיווקית פונה לקהל יעד שחווה את הכאב.
זה אומר שאני יכולה להחליט כבר בכותרת את אילו קוראין אני מסננת.
אם אכתוב:
התחבורה הציבורית מעצבנת. חייבים לעשות שינוי.
וכאן אני משכנעת לקנות אוטו. אני פונה בעצם לקהל יעד שנוסע בתחבורה ציבורית באופן אוטומטי, ולא חושב לרכוש אוטו. זה אומר שאני לא פונה לקהל היעד הרגיל, אלא לכאלו שלא חשבו לקנות עד לרגע זה. מדובר בקהלים חדשים.
לכן הכתבה שלי תתמקד בכך שלרכוש אוטו יוצא יותר זול מנסיעה בתחבורה ציבורית, בגלל חיסכון בזמן, הוא מוסיף זמן ללמוד תורה, אפשר גם בתשלומים למשפחות אברכים. וכו.
אם אני רוצה לקהל יעד שכבר היה לו רכב, אבל הרכב מקרטע, והוא חייב חדש. הכתבה שלי על אותו מוצר תהיה שונה בתכלית.
הכותרת:
אם זה עולה אותו דבר, למה שלא תאפשר לך רכב מהניילון?
כאן הכתבה תהיה מכוונת למי שיש לו רכב, ואני משכנעת אותו לרכוש חדש.
אסביר לו שעויות רכב חדש מופחתות בהרבה, כי גם הדלק נמוך הרבה יותר, תיקונים, וכו.
אסביר שעשיר ועני משלמים בסוף אותו דבר. אלא שעשיר גם נהנה על הדרך..
אבהיר למה כדאי לקנות דווקא מהחברה שלנו, כי היא בול בשביל כאלו שיש להם רכב, הם כבר מכירים חוית נסיעה, אבל רוצים ביצועים הרבה יותר.
בקיצור.
אפשר לכתוב מה שרוצים, וטוב מאד לדעת כללי פיסוק, תחביר נאות, להקליד בלי לדלג על ף מילה.
השאלה היא מה המטרה שלנו.
השאלה היא איך. ולמה.
ואת התשובה הסופית נותנים הלקוחות שלנו.
האם הפרסום הזה דיבר אליהם נגע בצורך שלהם, והביא אותם עד אלינו,
או השאיר אותם בבית להתלונן שאף אחד לא קורא כתבה שיווקית, ומודעות לא עובדות עליהם, כי הם לא פראיירים.