יש 'מחמיא' ויש... (מי שמחמיאים לו)?

m a r g a l i t

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
כתיבה ספרותית
עיצוב גרפי
תיארתי לעצמי, אבל למה אני לא מוצא מילה זו לא במילון של בבילון ולא במילון של גוגל?
לא נראה לי שקיימת מילה לזה.
מיד עלה לי מוחמא, אבל נראה לי שזאת מילה מומצאת.
(בגלל זה הוספתי סימן שאלה)
 

שיקול דעת

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
לא נראה לי שקיימת מילה לזה.
מיד עלה לי מוחמא, אבל נראה לי שזאת מילה מומצאת.
(בגלל זה הוספתי סימן שאלה)
'מחמיא' זו לא מילה מומצאת...? ממציאים כפי הצורך לא? אם יש מי שמחמיא חייב להיות גם מי שהוחמא... (-לפי ה'מילוג' הנ"ל).
 

m a r g a l i t

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
כתיבה ספרותית
עיצוב גרפי
'מחמיא' זו לא מילה מומצאת...? ממציאים כפי הצורך לא? אם יש מי שמחמיא חייב להיות גם מי שהוחמא... (-לפי ה'מילוג' הנ"ל).
אמרתי את זה לפני שראיתי את זה במילוג.

יש למישהו הסבר למה מנקדים את זה ככה: מוּחֲמָא ?
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
'מחמיא' ו'מוחמא' הן פעלים חדשים על בסיס המלה 'מחמאות' ('חלקו מחמאות פיו', תהלים), ואם כי במקור יש לה משמעות שלילית, בשימוש כיום התהפכו היוצרות...
אם מנקדים 'מוחמא' בשורוק ובחטף פתח הרי זה מהחידושים המוזרים, כמו משועמם (באותה צורת ניקוד - נתוודעתי לזה לאחרונה ונדהמתי). זה נראה סוג החלטה של 'שבשתא כיון דעל, על' - ''אם כולם מדברים כך בלאו הכי - בואו נזרום'' (לא בדקתי בהחלטות האקדמיה את ההסבר, אבל כזה הוא, מסתבר).
 

שיקול דעת

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
'מחמיא' ו'מוחמא' הן פעלים חדשים על בסיס המלה 'מחמאות' ('חלקו מחמאות פיו', תהלים), ואם כי במקור יש לה משמעות שלילית, בשימוש כיום התהפכו היוצרות...
אם מנקדים 'מוחמא' בשורוק ובחטף פתח הרי זה מהחידושים המוזרים, כמו משועמם (באותה צורת ניקוד - נתוודעתי לזה לאחרונה ונדהמתי). זה נראה סוג החלטה של 'שבשתא כיון דעל, על' - ''אם כולם מדברים כך בלאו הכי - בואו נזרום'' (לא בדקתי בהחלטות האקדמיה את ההסבר, אבל כזה הוא, מסתבר).
אני לא מבין, איך הייתם אתם מנקדים. אני מעצמי חשבתי שזה הוא הניקוד.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אם 'מחמיא' הוא בבנין הפעיל, הסביל שלו הוא בבנין הופעל. לבנין הופעל שתי צורות: בקובוץ או בקמץ קטן בתחיליות: אפשר סביל של 'משכיל' גם מֻשכל וגם מָשְׂכָּל, שתי הצורות נכונות. ברם, כאשר פ"א הפועל גרונית, יש רק אפשרות אחת לתחיליות: קמץ קטן! לכן מה שמעלימים הוא מָעֳלָם, מה שמחריבים הוא מָחֳרָב (לפעמים יכולה החי"ת לקבל שווא נח ולאו דווקא חטף קמץ), ולפי זה צ"ל מָחֳמָא או מָחְמָא.
 

7שבע7

משתמש פעיל
כתיבה ספרותית
אם 'מחמיא' הוא בבנין הפעיל, הסביל שלו הוא בבנין הופעל. לבנין הופעל שתי צורות: בקובוץ או בקמץ קטן בתחיליות: אפשר סביל של 'משכיל' גם מֻשכל וגם מָשְׂכָּל, שתי הצורות נכונות. ברם, כאשר פ"א הפועל גרונית, יש רק אפשרות אחת לתחיליות: קמץ קטן! לכן מה שמעלימים הוא מָעֳלָם, מה שמחריבים הוא מָחֳרָב (לפעמים יכולה החי"ת לקבל שווא נח ולאו דווקא חטף קמץ), ולפי זה צ"ל מָחֳמָא או מָחְמָא.
אכן, כך נשמע לי שנכון לנקד את המילה הזו.
באופן כללי - לא כדאי להסתמך על הניקוד במילוג. (עשיתי את הטעות הזו בעבר...)
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אם 'מחמיא' הוא בבנין הפעיל, הסביל שלו הוא בבנין הופעל. לבנין הופעל שתי צורות: בקובוץ או בקמץ קטן בתחיליות: אפשר סביל של 'משכיל' גם מֻשכל וגם מָשְׂכָּל, שתי הצורות נכונות. ברם, כאשר פ"א הפועל גרונית, יש רק אפשרות אחת לתחיליות: קמץ קטן! לכן מה שמעלימים הוא מָעֳלָם, מה שמחריבים הוא מָחֳרָב (לפעמים יכולה החי"ת לקבל שווא נח ולאו דווקא חטף קמץ), ולפי זה צ"ל מָחֳמָא או מָחְמָא.
אי אפשר כבר לערוך את ההודעה הזו - רציתי לתקן משהו: כאשר החי"ת בשווא אפשר שיבוא קובוץ לפניה, כמו במלה מֻחְלָט, אבל לא יבוא חטף-פתח אחרי הקובוץ.
 

מם יוד

משתמש פעיל
כתיבה ספרותית
הכלל ע"פ האקדמיה ללשון:
בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן (ופ' הפועל מנוקדת בחטף קמץ או בשווא) או בקיבוץ (ופ' הפועל בחטף פתח או בשווא), כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד.
דוגמאות הנטייה: הָעֳמַד הָעָמְדָה, מָעֳמָד מָעָמְדֵי־, יָעֳמַד יָעָמְדוּ; הֻעֲמַד הֻעַמְדָה, מֻעֲמָד מֻעַמְדֵי־, יֻעֲמַד יֻעַמְדוּ.
המנקד הֹעֲמַד הֹעַמְדָה, מֹעֲמָד מֹעֲמָדִים אינו משתבש.
ולכן: מחמא- קובוץ שווא או חטף או קמץ קטן חטף קמץ קטן.
(ובמקום כזה אני אומרת לתלמידותי: את דוברת עברית,
בחרי באפשרות הנשמעת לך טובה ביותר
כולן מתקבלות)
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
הכלל ע"פ האקדמיה ללשון:
בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן (ופ' הפועל מנוקדת בחטף קמץ או בשווא) או בקובוץ (ופ' הפועל בחטף פתח או בשווא), כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד.
דוגמאות הנטייה: הָעֳמַד הָעָמְדָה, מָעֳמָד מָעָמְדֵי־, יָעֳמַד יָעָמְדוּ; הֻעֲמַד הֻעַמְדָה, מֻעֲמָד מֻעַמְדֵי־, יֻעֲמַד יֻעַמְדוּ.
המנקד הֹעֲמַד הֹעַמְדָה, מֹעֲמָד מֹעֲמָדִים אינו משתבש.
ולכן: מחמא- קובוץ שווא או חטף או קמץ קטן חטף קמץ קטן.
(ובמקום כזה אני אומרת לתלמידותי: את דוברת עברית,
בחרי באפשרות הנשמעת לך טובה ביותר
כולן מתקבלות)
ואחר כך התלמידות הללו אמורות לנקד ספרות משלנו על פי הכללים המחרידים האלה? שומו שמיים!
זו דוגמא קלאסית (להוציא מה שהדגשתי בבולד) איך האקדמיה מרחיקה את העברית מלשון הקודש ת"ק פרסה. עולה על כולנה מה שהדגשתי באדום.
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עימוד ספרים
עיצוב גרפי
ואחר כך התלמידות הללו אמורות לנקד ספרות משלנו על פי הכללים המחרידים האלה? שומו שמיים!
זו דוגמא קלאסית (להוציא מה שהדגשתי בבולד) איך האקדמיה מרחיקה את העברית מלשון הקודש ת"ק פרסה. עולה על כולנה מה שהדגשתי באדום.
"וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹשָׁפָט הָרִאשֹׁנִים וְהָאַחֲרֹנִים הִנָּם כְּתוּבִים בְּדִבְרֵי יֵהוּא בֶן חֲנָנִי אֲשֶׁר הֹעֲלָה עַל סֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל" (דה"י ב כ לד)
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
"וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹשָׁפָט הָרִאשֹׁנִים וְהָאַחֲרֹנִים הִנָּם כְּתוּבִים בְּדִבְרֵי יֵהוּא בֶן חֲנָנִי אֲשֶׁר הֹעֲלָה עַל סֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל" (דה"י ב כ לד)
אודה על האמת, הוכיתי בתדהמה למראה הפסוק הזה, ומצאתי בקונקורדנציה עוד שני פסוקים ובהם חריגים כמותו ועוד חריג אחד במתכונת שונה:
שופטים ו, כח: וְאֵת הַפָּר הַשֵּׁנִי הֹעֲלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ הַבָּנוּי
נחום ב, ח: וְהֻצַּב גֻּלְּתָה הֹעֲלָתָה
חבקוק א, טו: כֻּלֹּה בְּחַכָּה הֵעֲלָה
אין לי כרגע פנאי לבחון את החריגים הללו וכן לבדוק אם יש עוד כמותם בשורשים אחרים. הדוגמאות הנ"ל עומדות בסתירה (מצלצלת) לכלל החד משמעי שלמדתי בשעתי בכללי פ"ג לבנין הָפעל מתוך ספר 'הדקדוק העברי השמושי' (מאת פרופ' משה גושן-גוטשטיין, זאב ליבנה, שלמה שפאן) וז"ל: אותיות השמוש שלפני פה"פ א' ע' מנֻקדות בקמץ קטן, וא' ע' - בחטף קמץ: הָעֳבַר, מָעֳמָד, יָאֳרַךְ. פה"פ ח': הָחְלַפְתֶּם - הֻחְלַפְתֶּם.
מפליא, כי זה אחד הספרים הבודדים המציינים תופעות חריגות במקרא לכללים שהוא מביא.
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עימוד ספרים
עיצוב גרפי
ואכתי איכא למיפרך: מה להועלה שכן נחי ל"ה, תאמר בהועמד שאינו אלא שלם?
ופירש הרחפ"ן: נחי ל"ה. ואיכא למימר דלהכי נקוד העי"ן חטף פתח דכיון דהברה אחרונה פתוחה אין בה כח לקמוץ חטף שלפניה:
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אין עיתותי בידי השבוע, אך יש בכוונתי לחפש בקונקורדנציה את כל שרשי פ"ג המופיעים בבנין הופעל. אשמח לשתף בממצאים.
 

מם יוד

משתמש פעיל
כתיבה ספרותית
הדוגמאות הנ"ל עומדות בסתירה (מצלצלת) לכלל החד משמעי שלמדתי בשעתי בכללי פ"ג לבנין הָפעל מתוך ספר 'הדקדוק העברי השמושי' (מאת פרופ' משה גושן-גוטשטיין, זאב ליבנה, שלמה שפאן) וז"ל: אותיות השמוש שלפני פה"פ א' ע' מנֻקדות בקמץ קטן, וא' ע' - בחטף קמץ: הָעֳבַר, מָעֳמָד, יָאֳרַךְ. פה"פ ח': הָחְלַפְתֶּם - הֻחְלַפְתֶּם.
אכן, פעם כלל זה נלמד כחד משמעי,
אך היום פתחה העברית את שעריה להכיר גם בצורה השונה,
המגובה בכמה מילים בודדות במקרא.
 

לוח אירועים וקורסים קרובים

למעלה