דרוש מידע יש למישהו את המספר של צרכניית יד אברהם במרכז מסחרי אונגוואר - רמות?

[משתדל להיות טוב]

למה היה?

מה באמת איתם? עדיין מפחיד...?

 

[נעמי באום]

מה באמת איתם? עדיין מפחיד...?

חיים וקיימים (חוץ ממי שלא..)
מפחיד- כבר לא..
גדלו הגוזלים ופרחו מן הקן

 

[צ'אלמר]

מה באמת איתם? עדיין מפחיד...?

היום חלקם ברמות א

 

[הכי הכי]

זה פשוט נוסטלגיה!!!!
אני קצת יותר צעירה עזבתי את רמות לפני כ10 שנים
בוא נראה עד כמה הזיכרון שלי עובד...
בגיל 3 הייתי אצל הגננת רותי כלימי עם העוזרת אביבה שהיה בתוך הבניין של 53
וכמובן התבלבלתי כל פעם מחדש ולא זכרתי איפה כל מספר (שרציתי ללכת למשפ' הימלפרב ב 55 דפקתי אצל צורי ב 51)
בגן האמצעי אני לא זוכר מי הייתה הגננת (זה לא הייתה אסתר פקטר!)
ובגן חובה הייתי אצל דבורה שפר -שהייתה ברמות פולין!
בכיתה א' הייתה את המורה אהובה למוזיקה, והמורה אתי להתעמלות
בכיתה ב' למדנו במנדים למעלה,
ולא נשכח את העכבר שבא לבקר אותנו והמורה קפצה על הכיסא
את התקרה עם הנקודות שניסנו לספור כמה נקודות יש בכל פס....
בכתה ג' הייתי בסניף (שזה היה השנה הראשונה שפתחו אותה, והיינו בורחות ל"חסידי") אד שהשרת שבר את הידית אז היינו באות עם מספרים ופותחות את הדלת.....
בסניף הייתי רק שנה אחת.... כי החליפו את השנתונים
בכיתה ד' למדנו בקרוונים למטה, שהיינו זורקות טישויים רטובים לתקרה....
וגם מצאנו פריצה בגדר... שברחו כל יום (במיוחד ביום שני מהמורה איטה פיתה)
ושוב חזרנו לאותה כתה במנדים למעלה בכתה ה' וצפינו בכל מי שהלכה בחצר האחורית עם החצץ (הבנתי שכיום היא מרוצפת עם סככה)
כתה ו' זה משהו להילחם עם ז' וח' כן נו... באותה קומה שם קומה אחת מעל חדר מחשבים היה מפלס עם 3 כיתות וכל כיתה הייתה ממחזור אחר.... ומסיבת בת מצווה בבית העם
ז' הכתה מתחלקת ל2 חצי מלאכה חצי מחשבים, מסיבת חנוכה עם ו' ז' ח' הקבצות באנגלית ועוד...
כתה ח' פעם בשבועיים ביום שישי שירה עם ההסגנית הגב' הלפרין את שרי "הנני" קה ריבון"
ומסיבת גמר "עוד מעט תשקע חמה"
כשהיינו מעבירות "ברחנו" ליד אברהם או לפינחס לקנות דברים ומחביאות מתחת החולצה שאף אחד לא יראה....
ואם נעבור למרכז המסחרי ברמות פולין
הסדר היה: מכבסה, שיווק רמות,עדה מרק רופא שיניים,שיין, חנות שהחליפה בעלים כל יומיים (ירקות, אח"כ פיצה,טשולנט בליל שישי וכו', הסבתא עם הממתקים והסבא ספר מאחורה.... ואם אין לקוחות הוא ישב בפתח ועזר לסבתא לשמור על הסדר, (היה נתן לקנות איגלו קפוא ב25אג', או סוכריה עגולה קשה ב10 אג')
ובגדול היה את חממי...
אפשר גם לקפוץ למרכז המסחרי באוונגור היה את הסנדלר שתיקן כל נעל... הפיצה יד אברהם מעדני רמות סידקית יריד רמות, חנות שהחליפה בעלים מידי פעם, והירקן...

אני יכולה למלא עוד דפים שלמים אבל נראה לי שנצור פה כי אחרת זה לא יגמר....

 

[סתם מישהו 5]

הסדר היה: מכבסה, שיווק רמות,עדה מרק רופא שיניים,

המרפאה לא שם, היא מעל המרכז מסחרי של אונגוואר

 

[יעל]

המרפאה לא שם, היא מעל המרכז מסחרי של אוונגור

המרפאה היתה שם שנים רבות, לפני שעברה לאונגוואר
כמה מהשיניים החלביות שלי נשארו שם

 

[סתם מישהו 5]

טוב אז כנראה אני ממש צעירה

 

[י. טל]

ועוד כמה אנשים מההווי של רמות:
ר' יענקל דונר מהחיידר תורת חיים (ורמזי המנקה)
את הירידה המפחידה המשותפת לחיידר ידיד ה' ותורת חיים ובני ציון ועוד...
מה שהפך להיות המנהל הקהילתי....
סטוי , (או שככה קראנו לו) , שהיה שר את המילים משה חיים דטש (דייטש) על המנגינה של עוד יוסף חי...
ועוד כל מיני אנשים שלצערי חלקם כונו בשמות ה' ירחם... (קרייזי, פאולי, ועוד)
אגב אני זוכר שאחרי שבנו את קומות ב' וג' באוהל יוסף עדיין משום מה לא טרחו לעשות מדרגות מיוחדות... ובמקום זה נשאר שם חתיכת הר, כך שמי שרצה לעלות לקומה ג' מבחוץ היה מתלכלך כל הנעליים....
וגם שני שורות המדרגות עם המעקה הכחול של קומה ג', שבצד שמאל היה לזה מדרגה גבוהה בסוף....
ועדיין לא שמעתי אף אחד שמזכיר את המקוואות המוזרות של רמות, שמשום מה נמצאות במרתפים חשוכים, כמו המקווה של קרלין, והמקווה ברמות פולין, שם טבלו כל מיני טיפוסים שהיו גונחים בקול רם...
האמת היא שאני אפי' ניהלתי שנה אחת את החברה של חיים קרישבסקי, בקריאות רמות ה-מ-ש-ג-י-ח ......
היה כבוד גדול להיות זה שמכניס את ערמת הממתקים הגבוהה על גבי עגלת הספרים, ולמנות את ''הגורילות'' ....
ומי מדבר על צרור המפתחות הבלתי נגמר של חיים קרישבסקי....
בית כנסת ביאלא שברחוב שיף הקטן, בתוך מרתף חנוק עם יותר סלונימאים מביאלער'ס, ור' יהודה שפירא שהיה הגבאי המיתולוגי שם.... כל מאחרי קום הליטאים היו מתפללים שם....
זכורני שבמלחמת צוק איתן כמדומני, היה אזעקה בליל שבת, וכל השכנים פרצו בפחד ובהלה לתוך בית הכנסת, כשמאחריהם נסרך בחור אחד נושר שישן אז בבית בבגדים לא הולמים, והוא היה צריך לעמוד באמצע בית הכנסת עטוף במגבת....
אחח... מי שלא זכה לראות את ר' יענקל'ה גלינסקי מתפלל עם הילדים ב''שיר השירים''...
ואת גולדבלאט נדמה לי קוראים לו, שהיה שר את שירת הים בניגון הישן... איי אייי, אאאייי, אייטיגידיי טיגידיי טיגידיידם אההה איייאם ... וכו' וכו'...
המשניות שנבחנו אצל אליאך ובניו במתמידים של טורנהיים...
ומי לא הכיר את האגדות סביב האקדח של טורנהיים....
היו שאף טענו בלהט שהוא נושא גם סכין קומנדו....
והמתח, אוי המתח של מי יקבל מש כפול...
והמתח אוי אוי המתח שטורנהיים אמר באמצע המתח בסיפור, המשך יבוא....
והמסיבת חנוכה במתמידים של טורנהיים??????????????????!
האמת היא שמי שלא שמע את מגילת אסתר מסילבר בישיבת מרדכי הצדיק, לא שמע סיפור המגילה מימיו....
ור' אברהם.....
מי לא הכיר את ר' אברהם זילברמן, הגבאי המיתולוגי....
ואיתו ר' מרדכי רבינוביץ שהשמועות היו אומרות שהוא מתכנת גדול בשב''כ...
כן ר' מרדכי בעלה של פערל'ה רבינוביץ.... ראשת העיר רמות!!!
מנהלת קשרי לקוחות של זוסמן...
לוחמת מלחמת ה' כשבאו החילונים עם ההדרת נשים לקו 40....
זכורני כי פעם אחת ישבה בחורה חילונית ברביעיה מקדימה בקו 40, והאוטובוס היה מפוצץ באנשים, חוץ מהרביעייה הזאת שרק אותה בחורה ישבה שם.... פערל'ה עולה לאוטובוס, ורואה את מה שקרה....
תיכף היא פילסה לעצמה דרך בין הגברים, ובאוזניים היא הורידה משם את החילונית הנ''ל...
בקיצור יש עוד הרבה, אבל איך כתב פה מישהו, זה לא ייגמר....

 

[חמחם]

ועוד כמה אנשים מההווי של רמות:

סטוי , (או שככה קראנו לו) , שהיה שר את המילים משה חיים דטש (דייטש) על המנגינה של עוד יוסף חי...

אכן
עדין חי וקים
איך שהילדים היו רודפים אותו ומשגעים אותו, וכמובן צוחקים עליו.
גם היום.

נפש אומללה בעולם אכזר.

 

[אמא של חני]

את המבצעים של הבצפר זוכרות?
חלק ממה שאני זוכרת,
סוד (סדר ונקיון)
גם ציפור מצאה בית (על מה זה היה?)
חמדת ימים
המבצע של כל השנים - עם הספר עם המדבקות... (בשנה הראשונה של מלכה קאהן)
פעם זה היה מבצע של שבוע בשנה, כיום זה הולך מבצע שנתי...

 

[תלמידים]

ועדיין לא שמעתי אף אחד שמזכיר את המקוואות המוזרות של רמות, שמשום מה נמצאות במרתפים חשוכים, כמו המקווה של קרלין, והמקווה ברמות פולין, שם טבלו כל מיני טיפוסים שהיו גונחים בקול רם...

@יואל ארלנגר - קקטוס - לתשומת לבך...

פערל'ה רבינוביץ.... ראשת העיר רמות!!!

ומי ששמע אותה יחד עם גב' אייכנטל - בכלל....

 

[י. טל]

יהודה גרין בסינגל חדש 'דער רבי איז דא'
הזמר יהודה גרין עם להיט חדש "דער רבי איז דא",
המוני חסידים בארצות הברית שנבצר מהם להגיע אל האדמו”ר שלהם בארץ ישראל בעקבות הסגר העולמי התקבצו יחד עם יהודה גרין ושרו: 'דער רבי איז דא' - הרבי כאן!
הניגון המיוחד שהפך במהירות ללהיט בקרב החסידויות השונות הולחן במקור על ידי ר’ פנחס גרינוואלד שיחי’ במוצאי ראש השנה ברמות שבירושלים עיה"ק לאחר שהברסלבר'ס עשו שמה קיבוץ ברמות לאחר שעקב המצב לא זכו השנה להגיע לאומן
עת שהחלו אנ”ש חסידי ברסלב לרקוד על נועם גורלם על שזכו להתקרב לרבינו, בין הרוקדים היה אחד מיקירי אנ”ש ר’ פנחס גרינוואלד שיחי’ (אח של יהודה) שהשליך הס בקהל והחל לנגן לפני הקהל ניגון חדש שהלחין זה עתה בימי ראש השנה יחד עם בני משפחתו על תיבות אלו “דֶער רֶבִּי אִיז דָא”…


כן כן... הכל מתחיל ונגמר ברמות שלנו....
הניגון שהלחין פנחס גרינוולד מהמכולת המיתולוגית....

 

[רק ילדה;)]

@יואל ארלנגר - קקטוס - לתשומת לבך...

ליד קארלין?
היינו יורדים עד למטה. ומטפסים חזרה במדרגות שגם גנחו אותנו.

שנים אח"כ בנו את הישיבה של הרב בן נאים "נחלת משה" והוא עבר מדלת מולנו לבניין הנוכחי.

וים התורה (אם לא טועה) ואיכשהו זה חיבר את השטח הריק שם.

אכן
עדין חי וקים
איך שהילדים היו רודפים אותו ומשגעים אותו, וכמובן צוחקים עליו.
גם היום.

נפש אומללה בעולם אכזר.

מסתובב.
גר אצל אחיו שקולניק.
נושא פתק גדול שאין לתת לו שום דבר מאכל וכו' אחרי שילדי השכונה היו נותנים לו מכל הבא לאכול...

 

[חמחם]

מסתובב.
גר אצל אחיו שקולניק.
נושא פתק גדול שאין לתת לו שום דבר מאכל וכו' אחרי שילדי השכונה היו נותנים לו מכל הבא לאכול...

אכן מסכן.
רחמנות עליו
(אגב אצל אחיו בבית היתה גם הסבתא - אמא של שני האחים הללו - שהיתה אלמנה שנים רבות)

 

[רצון]

עדיין לא הוזכר כאן הירידה של חניכי ..
והמתמידים של גלינסקי ...
ואתהסינים שהיו ממלאים את רחוב רובין בבניה של ליקווד וקרלין
ומשפחת ברטשטיין משומרי שהיו מככבים בשמחת תורה.....................

 

[תלמידים]

ליד קארלין?
היינו יורדים עד למטה. ומטפסים חזרה במדרגות שגם גנחו אותנו.

לא, יש אחד עתיק יומין, שקם יחד עם השכונה העתיקה, נמצא קרוב לשם, תחת בניין 55, מרגיש לטבול במקווה מזמן בית ראשון...
ממול (אחרי החניה, בין הכביש של נחמ"ש) יש ביתן מוזר, שם היה מקווה לטבילת כלים (כיום מחסן של בהרי)...

 

[תלמידים]

ינוקא, עדיין מפציע פה ושם.
(היה גם סיפור משעשע במקווה קרלין, לכשירווח...)