ישעיה או ישעיהו - ירמיה או ירמיהו

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
...שיבושים עתיקי יומין ממזרח אירופה. כמו למשל הפטורת (ואולי גם 'מסור' הקדום),
אם כבר העלו אשכול זה מדרכו לארכיון לא אתאפק מהתיחסות להערה שבסוגריים - 'מסור' זה לא שיבוש; יש משקל כזה בלשה"ק/בעברית (איך שתקראו לזה, בלי מריבות בבקשה) לבעלי מקצוע מסוימים וגם לסתם חפצים: כרוז, פמוט ויש עוד.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אז לגמרי לא הבנתי.
חשבתי ש @מוישה התכוון למילה "מסור" עם שורוק בו', במקום "מוסר", והיינו מי שמוסר לשלטון.
אכן, אין לי ספק ש @מוישה התכוון למלה 'מסור', אותו משוקץ שהיה מוסר לשלטונות לשה"ר על יהודים, אבל לא מנקדים זאת בשורוק אלא בחולם מלא.
 

stars

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
אכן, אין לי ספק ש @מוישה התכוון למלה 'מסור', אותו משוקץ שהיה מוסר לשלטונות לשה"ר על יהודים, אבל לא מנקדים זאת בשורוק אלא בחולם מלא.
??
ואני תמיד קראתי את זה תמיד בניקוד שורוק (כלומר, כך ראיתי מנקדים מילה זו).
 

stars

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
למה ש"מוסר" יוחלף למסור עם 'חולם' יותר מאשר ל"מסור" עם 'שורוק'?
כלומר, ברור שהוא משום שהמילה מסור עם שורוק מבטאת מי שנמסר ולא מי שמוסר, אך הלא בשיבושים עסקינן
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
'מוסר' לא הוחלף ב'מסור' - יש מלה כזו, 'מוסר', וזה פועל בזמן הווה (מוסר, מוסרת, מוסרים, מוסרות) שיכול לשמש גם שם עצם (כמו שומר, בוקר, רועה וכו'), וחוץ מזה יש 'בעל מקצוע' כזה, שזו עבודתו תמיד - 'למסור', והוא מסוֹר, כמו שיש חוטא אבל יש חַטָּא - זה שה'מקצוע' שלו לחטוא, זו דרכו.
'מסוּר' הוא צורת בינוני פעול של 'מוסר', כמו ש'שמוּר' ל'שומר', 'פעוּל' ל'פועל' וכו'.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אז למה לא לכתוב מסר (בפתח וקמץ)?
זאת שאלה על מי שטבע מטבע לשון זו - 'מסור', למה בחר במשקל זה דייקא. אפשר לשאול למה לא 'מסרן', כמו 'קבלן'...
אפשר לראות מלה זו, לדוגמא, בתוספתא סנהדרין יג, ה: אבל המסורות והאפיקורסין והכופרין בתורה ופורשים מדרכי צבור ושאין מודים בתחיית המתים...
לפי צורת הרבים ברור שהניקוד הוא כמו פמוֹט - פמוטות, כרוֹז (לא כְּרוּז, שזה משהו אחר) - כָּרוֹזוֹת.
 
נערך לאחרונה ב:

טראכטער

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
אפשר לראות מלה זו, לדוגמא, בתוספתא סנהדרין יג, ה: אבל המסורות והאפיקורסין והכופרין בתורה ופורשים מדרכי צבור ושאין מודים בתחיית המתים...
וזו כבר, במחילה, קושיא על עצם ההנחה של @מוישה שמילה זו מקורה משיבושים עתיקי יומין תוצרת מזרח אירופה
טוב, זה כבר שייך לז'אנר המילים שנוהגים לשבש כדי להציב ציונים כל כמה שורות שאיננו מאמינים בלשונם הטמאה, חלקן במקור משיבושים עתיקי יומין ממזרח אירופה. כמו למשל הפטורת (ואולי גם 'מסור' הקדום), בקיצור כתיבה שמלאה ב'שטותים' ו'טעותים'...
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
אתם בהחלט צודקים. לא זכרתי שבמשך השנים עמדתי על כך שזו צורה תקינה [בדומה גם ל'רכוב' במקום רוכב]. אולי לכן כתבתי זאת בסוגריים בתוספת 'אולי' ומי יעמוד בסוד כוונתי הטמירה גם לי...
 

ישראל123456

משתמש פעיל
עריכה תורנית
מסור זה כנראה בפתח קמץ (ושמו וי"ו בקמץ) במשקל גנב גמל סלח (משקל דומה הוא גזלן ומקביל בשורש מסר הוא מסרן וזה בלשון תלמוד ירושלמי בקמץ וכתבו "גוזלן").

1 גנב - פתח קמץ.
2 גזלן - פתח שוא קמץ.
3 גוזלן - קמץ שוא קמץ
[4 הצלע החסרה - קמץ קמץ]
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
3 גוזלן - קמץ שוא קמץ
איפה ראה מר 'גוזלן' מנוקד בג' קמוצה?
ולעצם ההנחה ש'מסור' הוא על משקל גנב, סלח וכו' - רבים של גנב = גנבים, ורבים של מסור - מסורות, כפי שצוטט לעיל, וקמץ שיש אחריו ו' זה רק בענייני קרי וכתיב במקרא, ולא בדברי חכמים.
 
נערך לאחרונה ב:

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכב

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְהוָה נֵלֵךְ:ב עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם:ג יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו:ד שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם יְהוָה:ה כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִיד:ו שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ:ז יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ:ח לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ:ט לְמַעַן בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ:
נקרא  11  פעמים

לוח מודעות

למעלה