יצירה חובבנית, מה עושים איתה?

[זהבי סגל]

לעצם היצירה יש מטרה ולא דווקא לגמור אותה.
יש תקופות שאני נכנסת לשוונג בציורי מים, ואז אני אומרת: בשביל מה לצייר אם אח"כ למסגר ציור מים כזה עולה 400 ש"ח?
ואז אני עוברת לאקריליק, ואחרי חצי ציור, אני אומרת: בשביל מה לגמור אותו אם בעצם אין לי קירות לתלות עליהם ציורים נוספים?
כנל בעוד וריאציות.
לעצם החוויה של היצירה יש מטרה.

ואם את צריכה גם את החוויה של לסיים את היצירה - קחי לך פרק זמן של שעה-שלש, שאת יודעת שאת יכולה להתפנות כולך ליצירה, ותתחילי בפרק הזמן הזה וגם תסיימי. מה שיוצא - יוצא.
בזמנים האלו יצאו לי היצירות הכי טובות:
ציורי אבסטרקט מדהימים,
תחפושות ביום עבודה אחד,
בגדול: לא מתחילים מה שאין אפשרות לסיים.
בהצלחה.

 

[כספומילי]

בגדול: לא מתחילים מה שאין אפשרות לסיים.

לשמחתי לא מסכימה עם הכלל הזה, לצייר זה סוג של תרפיה ובמקרה הזה מתחילים כדי לגמור עם הרגשות שאנחנו רוצים לפוגג ולאו דווקא את הציור/ תמונה/ וילון

 

[קדימה צעד]

לעצם היצירה יש מטרה ולא דווקא לגמור אותה.

לעצם החוויה של היצירה יש מטרה.

בהצלחה.

מספר שנים זה עבד כמו שאת מתארת. אחר כך זה מתחיל לכאוב....

והרעיון של 'לא מתחילים מה שאי אפשר לסיים' הוא נחמד.
הבעיה היא שמה שאצלי קורה הוא שפשוט.... לא מתחילים.

 

[קדימה צעד]

אני כל כך מבינה אותך.

פעם היה לי חלום על בניה של מקום - במתנ"ס לדוגמא בו יהיו כל החומרים שמדמיינים כולל קטלוגים הדרכה קבועה וצמודה.
אפשר להזמין מקום.
והתשלום לפי שעה, כולל רעיונות ההדרכה והחומרים.

בינתיים בקטנה, אני משתדלת לעשות יצירות שימושיות, בדברים שאני משתמשת כאן ועכשיו.
מדרבן אותי לסיים ולהנות.

והחלום - אולי יום אחד. אולי

יופי של רעיון...

 

[זהבי סגל]

לשמחתי לא מסכימה עם הכלל הזה, לצייר זה סוג של תרפיה ובמקרה הזה מתחילים כדי לגמור עם הרגשות שאנחנו רוצים לפוגג ולאו דווקא את הציור/ תמונה/ וילון

לפני כן יש הסתייגות: אם את צריכה גם את החוויה של לסיים את היצירה

 

[זהבי סגל]

מספר שנים זה עבד כמו שאת מתארת. אחר כך זה מתחיל לכאוב....

והרעיון של 'לא מתחילים מה שאי אפשר לסיים' הוא נחמד.
הבעיה היא שמה שאצלי קורה הוא שפשוט.... לא מתחילים.

הכוונה: או הכל או כלום.

 

[עזר כנגדו]

לא מכירה בירושלים או בבית שמש, אבל בבית המורה שרנסקי בבני ברק יש קורסי אומנות בתחומים שונים. אחד שאהבתי עסק בחומרים נפסדים. נייר, פלסטיק, קרטון, זכוכית ועוד.
אולי כדאי לך לברר.

 

[כספומילי]

הכוונה: או הכל או כלום

מה הסיבה שאו הכל או כלום?
האם הכוונה היא שכל אחת צריכה את החוויה של לסיים? או שככה הבנת מאורגנו?

 

[מרים ליף]

זה קשור לספר על הכתיבה? כלומר זה- זה או שיש לה עוד אחד?

הספר הוא לא על כתיבה אלא :איך דרך הכתיבה אתה פורץ את היצירתיות שלך בכך התחומים.

 

[כספומילי]

הספר הוא לא על כתיבה אלא :איך דרך הכתיבה אתה פורץ את היצירתיות שלך בכך התחומים.

עכשיו התקלת אותי! כל מי שהיא אומנית, אוהבת גם לכתוב? זה דווקא לא ממש מסתדר לי ביחד

 

[זהבי סגל]

מה הסיבה שאו הכל או כלום?
האם הכוונה היא שכל אחת צריכה את החוויה של לסיים? או שככה הבנת מאורגנו?

זה הכוון חשיבה של @אורגנו
"או שאני אסיים יצירה או שעדיף אפילו לא להתחיל אותה"
האם הבנתי נכון אורגנו?
המון האומנים הם כאלה, חולשים על המון תחומים, מגוונים את עצמם כל הזמן, מה שנחמד היום לא נכון למחר... אז תרגישי בנוח.

חלק צריכים גם את החוויה של לסיים, ולהם יש את הפתרון של "להתחיל ולגמור ביום אחד".

 

[ארבע]

עכשיו התקלת אותי! כל מי שהיא אומנית, אוהבת גם לכתוב? זה דווקא לא ממש מסתדר לי ביחד

קראתי את הספר לפני שנים, יתכן שאיני מדייקת. מכל מקום, הכתיבה שג'וליה קמרון מציעה כתרגיל מעודד פריצת יצירתיות אינה כתיבה אומנותית, כי אם כתיבה טכנית ואפילו 'קשקושית', פשוט לפלוט על הדף כל מה שעולה בראש, ואפילו אלו רשימות אקראיות של כל מיני מילים שאינן קשורות זו לזו. לשיטתה, בצורה זו מנקים מהראש חסמים ופותחים ערוצים נקיים דרכם היצירתיות יכולה לזרום.

 

[כספומילי]

חלק צריכים גם את החוויה של לסיים, ולהם יש את הפתרון של "להתחיל ולגמור ביום אחד"

עכשיו הבנתי אותך!
הבנתי מדברייך שאת טוענת שחייבים לסיים משימה אם לא זה לא שווה, אבל הכוונה שלך היא שהיא תכריח את עצמה לסיים, גם אם כבר אין לה חשק, וככה היא לא תמנע מלהתחיל שוב להבא
מכל מקום אני לא הבנתי אותה ככה, הבנתי שהדגש הוא יותר על המושלמות של היצירה, ובאיזשהו מקום כשהיא רואה שזה לא לתליה בבית מרקחת, אז פורח לה גם הרצון לסיים, כי בעצם מעורבב כאן שתי מטרות, מתחילה בהרפייה ממשיכה לשלמות ואז מפסיקה כי זה סותר את השלמות, למרות שבעצם המטרה הראשונה הייתה הרפייה וביטוי...
אגב זה פרשנות שלי, יתכן מאד שממש הלכתי רחוק, ככה אני הבנתי את זה

 

[אייטש די]

@אורגנו, אולי תחפשי רעיונות יפים שאת אוהבת, אבל שהיצירה שלהם מהירה וקלה.
משהו שעשית שעה אחת, אבל את יכולה להניח על מדף/לתלות על הקיר וישאר בך טעם טוב של סיפוק.
ממליצה על חיפוש בפיינטרסט - השראה בלי סוף.

 

[מרים ליף]

אולי פשוט נתחיל באופן מסודר סדנא של דרך האמן.
מי שיכולה לבקש מראש את רשות ההנהלה.
אני מוכנה לנהל את הסדנא הוירטואלית דרך האתר.

 

[DESIGNIK]

הספר הוא לא על כתיבה אלא :איך דרך הכתיבה אתה פורץ את היצירתיות שלך בכך התחומים.

יש לג'וליה קמרון ספר בשם הזכות לכתוב ויש ספר בשם דרך האומן
את מדברת על הסדנא של דרך האומן?

 

[שרה מגן]

אולי פשוט נתחיל באופן מסודר סדנא של דרך האמן.
מי שיכולה לבקש מראש את רשות ההנהלה.
אני מוכנה לנהל את הסדנא הוירטואלית דרך האתר.

למה צריך לבקש רשות?

תפתחי אשכול בפורום אומנות ויצירה (הייתי פותחת, אבל אין לי מושג מה זה ומי זה)
לגיטימי ועומד בתנאי הפורום.

מרים, ותודה רבה מראש!

בבקשה ממנהלות של הפורום, אם הן עדיין פעילות.
@שעת סיפור
@אנו יוצרים

לנעוץ את האשכול.

 

[nechami21]

@אורגנו
בלי להוריד מהנושא שהועלה פה- על יצירה לשם יצירה, אולי תוכלי למצוא נישות בהם כן תוכלי להשתמש ביצירה החובבנית?
דוגמאות שראיתי: יצירת תחפושות (בהתאם לסגנון שאת מתחברת אליו), תפירת בגדים לבובות של הילדים / נכדים. יצירת מתנה בסגנון קבוע ליולדת / חתן וכלה - דוגמאות שקיבלתי: יש לי חברה שאוהבת לתפור, וליצור- אך לא להרבה זמן: לכל ילד שנולד לי קיבלתי שמיכת פליז שהיא תפרה (על ידי חיבור פשוט של 2 מלבנים ענקיים של בד פליז) לכל ילד יש שמיכה אחרת ובחורף כיף להוציא אותם. לחתונה קיבלנו סט ברכונים מעוצב עם המונוגר

 

[כספומילי]

אולי פשוט נתחיל באופן מסודר סדנא של דרך האמן.
מי שיכולה לבקש מראש את רשות ההנהלה.
אני מוכנה לנהל את הסדנא הוירטואלית דרך האתר.

כן! כן! אני מצטרפת נלהבת!!

 

[מריומה~]

קראתי את הספר לפני שנים, יתכן שאיני מדייקת. מכל מקום, הכתיבה שג'וליה קמרון מציעה כתרגיל מעודד פריצת יצירתיות אינה כתיבה אומנותית, כי אם כתיבה טכנית ואפילו 'קשקושית', פשוט לפלוט על הדף כל מה שעולה בראש, ואפילו אלו רשימות אקראיות של כל מיני מילים שאינן קשורות זו לזו. לשיטתה, בצורה זו מנקים מהראש חסמים ופותחים ערוצים נקיים דרכם היצירתיות יכולה לזרום.

אני התחלתי ככה לכתוב.
שנים לא ידעתי שיש לי את תחום הכתיבה ופשוט לא כתבתי כלום כי זה לא היה יפה ומקצועי. וגיליתי שרק דרך הכתיבה הקשקושית. ממש כל מה שעולה אפילו את התסכולים וההתלבטויות... הם הביאו אותי לכתוב שירים וקטעים יפים.
כך זה גם ביצירה בחומרים וכדו' ללא ההתנסות והעבודה עם זה אי אפשר להגיע למשהו מקצועי ומוגמר.
@אורגנו אני חייבת להגיד לך מתוך החוויה האישית שלי שאת חייבת לפנות זמן ביום לזה. לא משנה למה. העיקר תעשי ותצליחי.
אל תחשבי על כלום. לא מה יצא מזה ולא בזבוז חומרים. גם אם העבודה תלך לפח.

דבר שעכב אותי שנים זה היזמים הצעירים שלי בבית שהשתתפו ביצירה...
עד שהגעתי למסקנה שאני מייחדת חדר לזה ויהי מה.
קדם לזה שהתחלתי ללמוד בקורס מקצועי.
אני כבר שנה שלישית באמן בירושלים ומרגישה שזה המקום. עונה כמעט לכל הנקודות שהעלית.
מוזמנת.
אל דאגה אני לא מקבלת אחוזים...