יצירה חובבנית, מה עושים איתה?

אמנות ויצירה >> תוכן מקצועי

גם אתם שמתם לב שרק עכשיו הגיעה הקולקציה החדשה למדפים? הסוד המלא נחשף לראשונה, ועל הדרך טריק לניצול קופונים.
אם אתן מאלו שהבילוי שלהם הוא סיור בגאולה וברבי עקיבא, לסרוק ולמשש את חלונות הראווה, יכלתן לזהות השנה דיליי חריג במועד השקת הקולקצייה החדשה לחג...
תנו לאגד לנצח
ב"ה. לימים, יתקשו כל המעורבים להאמין שכל הסאגה המתמשכת התחילה בהתראה שגרתית שקפצה בצד השמאלי של המחשב הנייד. "תוקף רישיון גרסת הניסיון של...
הדרך להייטק עוברת בבני ברק
מרחב עבודה הצפוף בנשים חרדיות שיושבות וכותבות קוד, הוא לא מראה שכיח. לפני כמה שנים היו שאמרו שהוא גם לא אפשרי.
4.00 star(s) 1 ratings
מאחורי העמק | חלק ג'
"פסולה" "לא נכון" "עכשיו תורך לאחוז!" לכל אחת יש את הזיכרון המתוק הזה מהמשחקים הנוסטלגיים שהיוו חלק גדול מנוף ילדותינו, זיכרון שמעלה חיוך שעה...
5.00 star(s) 1 ratings

קדימה צעד

משתמש מקצוען
צילום מקצועי
אולי כאן בפורום יבינו לליבי, ואולי לא...
אבל מי שכן מבינה והצליחה להתגבר על הבעיה אשמח לשמוע איך...

אני אוהבת ליצור בידיים.
כשהייתי צעירה (ילדה, נערה, אישה צעירה, אמא לילדים קטנטנים)
היה לאהבה הזו הרבה מקום.
ציירתי בלי פחד (גם על הקירות בבית)
תפרתי (וילונות, בגדים, בובות)
רקמתי
קצת סרגתי (רק במסרגה אחת)
שלחתי את ידי בכל יצירה ש'התחשק לי'
מעיצוב עוגות ועד עיצוב בובות
זה עשה לי טוב, וגם התוצרים היו נחמדים
אבל, אי אפשר להכחיש, לא מקצועיים.

עם הזמן קרו שני דברים
האחד - המחוייבויות ומטלות התרבו, והזמן ליצירה הלך והצטמצם, כתוצאה מכך - המון יצירות שהתחלתי במרץ ובאהבה לא הגיעו לכלל סיום. ולאט לאט התווסף ליצירה הטעם החמוץ של 'בשביל מה לעשות את זה, במילא אני לא אוכל לגמור' [הבהרה: התחלתי את היצירה כשהיה לי אפשרות 'לפרגן לעצמי' ואחר כך שהיצירה עצמה כבר הביאה איתה הקלה רגשית כבר לא מצאתי את הכוח 'לגנוב' לעצמי עוד פיסות של זמן, שתמיד באו על חשבון דברים אחרים....)

והדבר השני, והעצוב יותר הוא - שנעשיתי ביקורתית.
בתור אישה בראשית חייה היה נראה לי בסדר גמור לתלות יצירות לא מושלמות - ואילו עכשיו אני מרגישה שזה לא 'לעניין' לתלות ציור לא מקצועי, ווילון שעין ביקורתית תראה את הפאשלות הקטנות והניסיונות לתקן שבוצעו בו (למשל, חוסר התאמה במיקום הדוגמא בין שני חלקי הווילון, לא רואים כשזה פתוח, כן רואים כששני חלקי הווילון סמוכים זה לזה) גם בביגוד, מול המחירים הזולים בחנויות כבר לא 'משתלם' לתפור בגדים לילדים, ולעצמי - כבר אין לי אומץ, מרגישה שזה לא יהיה מספיק מהוקצע ומקצועי.

וליצור בשביל לזרוק או בשביל המגרה זה כואב מדי בעיני. צריכה לא רק את השחרור שבעצם היצירה אלא גם את השימוש בה, אחרת, בשביל מה השקעתי זמן ומאמץ?

מה הפתרון במקרה כזה?
להרשם לחוג שבועי בהנחיה מקצועית?
יש לכן, אם כן, רעיונות לקורסים מתאימים? עדיף באיזור ירושלים או בית שמש.
(מעדיפה לא ציור או תפירה - שאלו הם הזמינים יותר, אלא תחומים אחרים של מלאכת יד - שזמינים הרבה פחות)

תודה מראש לכל מי שקראה את כל האורך הזה
וקל וחומר למי שגם תטרח להגיב :)
 

דוד|אסתי

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עימוד ספרים
עיצוב גרפי
יש כל מיני מכללות לאמנות,
כמו 'אשת חיל' ,'אקריל' ועוד...
באשת חיל יוצרים תמונות מרהיבות בעבודה שמתפרסת למשך זמן ארוך
בהשקעה כספית לא מבוטלת אך היצירה מדהימה - תמונת נוף בתלת מימד - או צביעה מיוחדת בטכניקות חדישות. כדאי שתתענייני!
באקריל את יכולה ללמוד ציור בשיטת ה-'אייר בראש' - לימוד יסודי של כל השיטה וציור אמנותי על דיקטים.

שיהיה בהצלחה רבה!
 
נערך לאחרונה ב:

קדימה צעד

משתמש מקצוען
צילום מקצועי
יש כל מיני מכללות לאמנות,
כמו 'אשת חייל' ,'אקריל' ועוד...
באשת חייל יוצרים תמונות מרהיבות בעבודה שמתפרסת למשך זמן ארוך
בהשקעה כספית לא מבוטלת אך היצירה מדהימה - תמונת נוף בתלת מימד - או צביעה מיוחדת בטכניקות חדישות. כדאי שתתענייני!
באקריל את יכולה ללמוד ציור בשיטת ה-'אייר בראש' - לימוד יסודי של כל השיטה וציור אמנותי על דיקטים.

שיהיה בהצלחה רבה!
אין לי לב ללכת להשקיע בתמונה 1000 ש"ח....
ואם אני צריכה לנסוע עד בני ברק בשביל זה - זה אומר גם להקדיש לעניין שעות עבודה יקרות (אני עצמאית...)
אבל אולי אין דרך אחרת?
אני תוהה רבות בעניין.
 

bracha

משתמש סופר מקצוען
איור וציור מקצועי
עיצוב גרפי
מאד מאד מזדהה.
בתחילה הכל בגדר 'תחביב'
ועם הזמן, ועם המחמאות ושל החברים והמשפחה מסביב.
את מתחילה להרגיש יותר מקצועית, וגם, שמצפים ממך למושלמות, הרי בעיניים שלהם את אומנית.
מה שקורה שאת מתחילה לבקר את עצמך יותר, ולא לתת לעצמך להוציא משהו לא מושלם.

אני חושבת שכן, מה שצריך פה זה קורס, שיתן לך את הכלים המקצועיים ואז באמת תרגישי מקצועית.

בקשר לזמן שאין לך.
אני חושבת שזה הרבה קשור לביקורת.
הרי כמו שמצאת זמן להתחיל את היצירה, את יכולה למצוא זמן לגמור אותה.
אבל הביקורת הורידה לך את המרץ מהיצירה הזו, ולכן את גם לא מוצאת לה זמן.
תחשבי על זה...
 

bracha

משתמש סופר מקצוען
איור וציור מקצועי
עיצוב גרפי
אין לי לב ללכת להשקיע בתמונה 1000 ש"ח....
ואם אני צריכה לנסוע עד בני ברק בשביל זה - זה אומר גם להקדיש לעניין שעות עבודה יקרות (אני עצמאית...)
אבל אולי אין דרך אחרת?
אני תוהה רבות בעניין.
זה לא להשקיע בתמונה.
זה להשקיע בלימוד דרך התמונה.

ויש הרבה נשים שלמדו באשת חיל ומעבירות את הקורסים האלה הלאה בכל מיני ערים בארץ.
אני עברתי את הקורס הזה של התלת מימד בירושלים. אצל מורה פרטית.
 

קדימה צעד

משתמש מקצוען
צילום מקצועי
מאד מאד מזדהה.

בקשר לזמן שאין לך.
אני חושבת שזה הרבה קשור לביקורת.
הרי כמו שמצאת זמן להתחיל את היצירה, את יכולה למצוא זמן לגמור אותה.
אבל הביקורת הורידה לך את המרץ מהיצירה הזו, ולכן את גם לא מוצאת לה זמן.
תחשבי על זה...
יכול להיות.
אבל לא בטוח, כי היצירה האחרונה ש'פירגנתי' לעצמי הייתה קיט פשוט של ריקמה, משהו שאפילו ילדות בבית ספר יסודי יכולות לעשות, ישבתי על זה שעה אחת כשהרגשתי 'חייבת' ואחר כך כבר לא 'פיניתי שולחן' שוב בשביל זה.
והאמת היא - שכשלא גומרים החשק להשקיע ולהתאמץ הולך ופוחת.
 

רותי12

מהמשתמשים המובילים!
מנהל
מנוי פרימיום
צילום מקצועי
עיצוב ואדריכלות פנים
אולי כאן בפורום יבינו לליבי, ואולי לא...
אבל מי שכן מבינה והצליחה להתגבר על הבעיה אשמח לשמוע איך...

אני אוהבת ליצור בידיים.
כשהייתי צעירה (ילדה, נערה, אישה צעירה, אמא לילדים קטנטנים)
היה לאהבה הזו הרבה מקום.
ציירתי בלי פחד (גם על הקירות בבית)
תפרתי (וילונות, בגדים, בובות)
רקמתי
קצת סרגתי (רק במסרגה אחת)
שלחתי את ידי בכל יצירה ש'התחשק לי'
מעיצוב עוגות ועד עיצוב בובות
זה עשה לי טוב, וגם התוצרים היו נחמדים
אבל, אי אפשר להכחיש, לא מקצועיים.

עם הזמן קרו שני דברים
האחד - המחוייבויות ומטלות התרבו, והזמן ליצירה הלך והצטמצם, כתוצאה מכך - המון יצירות שהתחלתי במרץ ובאהבה לא הגיעו לכלל סיום. ולאט לאט התווסף ליצירה הטעם החמוץ של 'בשביל מה לעשות את זה, במילא אני לא אוכל לגמור' [הבהרה: התחלתי את היצירה כשהיה לי אפשרות 'לפרגן לעצמי' ואחר כך שהיצירה עצמה כבר הביאה איתה הקלה רגשית כבר לא מצאתי את הכוח 'לגנוב' לעצמי עוד פיסות של זמן, שתמיד באו על חשבון דברים אחרים....)

והדבר השני, והעצוב יותר הוא - שנעשיתי ביקורתית.
בתור אישה בראשית חייה היה נראה לי בסדר גמור לתלות יצירות לא מושלמות - ואילו עכשיו אני מרגישה שזה לא 'לעניין' לתלות ציור לא מקצועי, ווילון שעין ביקורתית תראה את הפאשלות הקטנות והניסיונות לתקן שבוצעו בו (למשל, חוסר התאמה במיקום הדוגמא בין שני חלקי הווילון, לא רואים כשזה פתוח, כן רואים כששני חלקי הווילון סמוכים זה לזה) גם בביגוד, מול המחירים הזולים בחנויות כבר לא 'משתלם' לתפור בגדים לילדים, ולעצמי - כבר אין לי אומץ, מרגישה שזה לא יהיה מספיק מהוקצע ומקצועי.

וליצור בשביל לזרוק או בשביל המגרה זה כואב מדי בעיני. צריכה לא רק את השחרור שבעצם היצירה אלא גם את השימוש בה, אחרת, בשביל מה השקעתי זמן ומאמץ?

מה הפתרון במקרה כזה?
להרשם לחוג שבועי בהנחיה מקצועית?
יש לכן, אם כן, רעיונות לקורסים מתאימים? עדיף באיזור ירושלים או בית שמש.
(מעדיפה לא ציור או תפירה - שאלו הם הזמינים יותר, אלא תחומים אחרים של מלאכת יד - שזמינים הרבה פחות)

תודה מראש לכל מי שקראה את כל האורך הזה
וקל וחומר למי שגם תטרח להגיב :)
מרגישה ממש כמוך !
 

bracha

משתמש סופר מקצוען
איור וציור מקצועי
עיצוב גרפי
יכול להיות.
אבל לא בטוח, כי היצירה האחרונה ש'פירגנתי' לעצמי הייתה קיט פשוט של ריקמה, משהו שאפילו ילדות בבית ספר יסודי יכולות לעשות, ישבתי על זה שעה אחת כשהרגשתי 'חייבת' ואחר כך כבר לא 'פיניתי שולחן' שוב בשביל זה.
והאמת היא - שכשלא גומרים החשק להשקיע ולהתאמץ הולך ופוחת.
אחד הדברים שמדרבנים אותי לגמור.
זה שאני אחר כך מעלה את זה לאתר שלי או לכאן.
זה נותן הרבה דרייב.
 

שרה טירהויז

מהמשתמשים המובילים!
צילום מקצועי
יש כאן משהו הרבה יותר מתמונה
יש כאן השקעה בשעה של הרפיה לעצמך
שעה שהיא בשביל הכיף והנפש שלך
ואולי בשבילה כן כדאי להשקיע גם סכום גבוה יותר...
 

שרה מגן

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
עימוד ספרים
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
אולי כאן בפורום יבינו לליבי, ואולי לא...
אבל מי שכן מבינה והצליחה להתגבר על הבעיה אשמח לשמוע איך...

אני אוהבת ליצור בידיים.
כשהייתי צעירה (ילדה, נערה, אישה צעירה, אמא לילדים קטנטנים)
היה לאהבה הזו הרבה מקום.
ציירתי בלי פחד (גם על הקירות בבית)
תפרתי (וילונות, בגדים, בובות)
רקמתי
קצת סרגתי (רק במסרגה אחת)
שלחתי את ידי בכל יצירה ש'התחשק לי'
מעיצוב עוגות ועד עיצוב בובות
זה עשה לי טוב, וגם התוצרים היו נחמדים
אבל, אי אפשר להכחיש, לא מקצועיים.

עם הזמן קרו שני דברים
האחד - המחוייבויות ומטלות התרבו, והזמן ליצירה הלך והצטמצם, כתוצאה מכך - המון יצירות שהתחלתי במרץ ובאהבה לא הגיעו לכלל סיום. ולאט לאט התווסף ליצירה הטעם החמוץ של 'בשביל מה לעשות את זה, במילא אני לא אוכל לגמור' [הבהרה: התחלתי את היצירה כשהיה לי אפשרות 'לפרגן לעצמי' ואחר כך שהיצירה עצמה כבר הביאה איתה הקלה רגשית כבר לא מצאתי את הכוח 'לגנוב' לעצמי עוד פיסות של זמן, שתמיד באו על חשבון דברים אחרים....)

והדבר השני, והעצוב יותר הוא - שנעשיתי ביקורתית.
בתור אישה בראשית חייה היה נראה לי בסדר גמור לתלות יצירות לא מושלמות - ואילו עכשיו אני מרגישה שזה לא 'לעניין' לתלות ציור לא מקצועי, ווילון שעין ביקורתית תראה את הפאשלות הקטנות והניסיונות לתקן שבוצעו בו (למשל, חוסר התאמה במיקום הדוגמא בין שני חלקי הווילון, לא רואים כשזה פתוח, כן רואים כששני חלקי הווילון סמוכים זה לזה) גם בביגוד, מול המחירים הזולים בחנויות כבר לא 'משתלם' לתפור בגדים לילדים, ולעצמי - כבר אין לי אומץ, מרגישה שזה לא יהיה מספיק מהוקצע ומקצועי.

וליצור בשביל לזרוק או בשביל המגרה זה כואב מדי בעיני. צריכה לא רק את השחרור שבעצם היצירה אלא גם את השימוש בה, אחרת, בשביל מה השקעתי זמן ומאמץ?

מה הפתרון במקרה כזה?
להרשם לחוג שבועי בהנחיה מקצועית?
יש לכן, אם כן, רעיונות לקורסים מתאימים? עדיף באיזור ירושלים או בית שמש.
(מעדיפה לא ציור או תפירה - שאלו הם הזמינים יותר, אלא תחומים אחרים של מלאכת יד - שזמינים הרבה פחות)

תודה מראש לכל מי שקראה את כל האורך הזה
וקל וחומר למי שגם תטרח להגיב :)
אני כל כך מבינה אותך.

פעם היה לי חלום על בניה של מקום - במתנ"ס לדוגמא בו יהיו כל החומרים שמדמיינים כולל קטלוגים הדרכה קבועה וצמודה.
אפשר להזמין מקום.
והתשלום לפי שעה, כולל רעיונות ההדרכה והחומרים.

בינתיים בקטנה, אני משתדלת לעשות יצירות שימושיות, בדברים שאני משתמשת כאן ועכשיו.
מדרבן אותי לסיים ולהנות.

והחלום - אולי יום אחד. אולי:)
 

שירז

משתמש פעיל
עיצוב גרפי
פיתוח / אפיון / עיצוב אתרים
איפה את גרה?
יש לי בירושלים מורה מקסימה ומקצועית לציור, יש לה קבוצות של 2-3-4 נשים והיא לא יקרה כלל!
את לא צריכה להתחייב לתקופות ארוכות, גמיש, מתאים לנשים משלנו, אם תרצי אשלח לך מס' באישי.
 

כספומילי

משתמש סופר מקצוען
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
מזדהה איתך מאד! עם הרצון הזה ליצירות מושלמות, ועדיין חושבת שהבית הוא המקום הבטוח שלנו, אנחנו תולים בו ויוצרים עבורו כל מיני דברים, גם כשהם רחוקים מלהיות מושלמים, פשוט כי אנחנו רוצות שהבית הזה יראה, חי ותוסס ויהווה השראה של רק הבית שלי נראה בדיוק ככה, עם הוילון הפחות מקצועי, והתמונה הלא ממש מדוייקת, בית זה לא תחרות של סותבייס אין קריטוריונים של מושלמות או מקצועיות, לגמור את מה שהתחלת, פשוט בשביל להוסיף עוד בית לבית שלך!
את אומנית ובלתי אפשרי שתלכי ללמוד קורס רב תכליתי, שבשיעור הראשון לומדים לעצב בו תמונות מושלמות, בשני תופרים וילונות מושלמים, בשלישי מאיירים על הקיר דקורציה מושלמת וברביעי....
באופן אישי הבית שלי מלא בתמונות ועבודות שיצרתי יחד עם הבנות, לא מתחיל להיות מושלם ואף אחד אפילו לא חושב, שירים ששרנו במלא קולנו, עם חריזה לא משהו, וזיופים פה ושם, העיקר ההוואי השיחרור והפנאי! והתוצאה? כמו שאמרתי להוסיף בית לבית, זו התוצאה בעצמה!
 

מרימוש 10

משתמש רשום
ממליצה לך מאוד לקרוא את הספר 'דרך האומן' של ג'וליה קמרון
ספר עם כלים מעשים מאוד לפיתוח היצירתיות וחיזוק האומנית שבך
פשוט להרגיש טוב עם מה שאת עושה, ולהוציא את כל הביקורת שמשחירה לך את העבודות...
זה גם יכול מאוד לעזור לך עם הביקורת העצמית,
אני אישית באמצע התהליך וכבר רואה תוצאות!
תצליחי
 

מרים ליף

משתמש סופר מקצוען
צילום מקצועי
איור וציור מקצועי
בדיוק אתמול קראתי שוב פרק בספר "דרך האמן" של ג'וליה קמרון.
הוא מיד נתן לי דחיפה, להמשיך לכתוב מה שהזנחתי מזמן ועוד.
מצטרפת למרימוש10 וממליצה על הספר מאוד.
בעקבותיו תביני ש:
1. היצירה היא חלק ממך.
2. את חייבת ליצור.
3. ממש לא משנה מה תעשי עם התוצר. היצירה יכולה להיות גם דברים מתכלים.
יצירה על אדי חלון ועוד.

אנחנו יכולות ליצור סדנה מעשית של "דרך האמן"
 

מרים ליף

משתמש סופר מקצוען
צילום מקצועי
איור וציור מקצועי
אפשר לקנות בצומת ספרים\סטמצקי (קניתי בתחנה מרכזית י-ם)
הסדנא- זה בעצם התהליך עליו מדבר הספר.
תקראי ותראי..
 

כספומילי

משתמש סופר מקצוען
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
זה קשור לספר על הכתיבה? כלומר זה- זה או שיש לה עוד אחד?
 

לוח נדל"ן | למכירה והשכרה

לוח מודעות | קניה מכירה

למעלה