בלת"ק, אבל תכף אקרא
מלא דברים
וזה מתחלק ל-2
טיפול נמרץ ומחלקה רגילה
כשזה במחלקה רגילה-בגדול להחליף מידי פעם, לבוא לביקור, אוכל למלווה, תעסוקה לחולה (אני בעיקר מדברת על ילד כי עם זה התמודדתי, אבל מבוגר-נראה לי אותו דבר)
כשזה טיפול נמרץ-המצב קצת מורכב יותר, כי ההורים שוהים 24 שעות ליד המיטה של הילד אין להם מיטה בגלל המכשור שנמצא סביב המיטה, אין להם זמן לאכול או לישון
במקרה הזה, אצלנו זה היה בפסח, מה שהעצים את הקושי, כי לא יכולנו לאכול\לשתות במחלקה או אפילו לקנות משהו
ולכן מה שנתן לנו כח
מישהו כן שלח לנו אוכל מבושל שחימם את הלב (כמה אפשר לאכול ביצה ומצה???) או מישהו מהמשפחה
זה שבאו לשבת ליד המיטה שלו כדי שנוכל לראות את הילדים האחרים, ליצן רפואי שנכנס מידי פעם למרות שהיה מדובר בתינוק קטן ממש שלא שיתף פעולה כי לא היה בהכרה מלאה,
בכלל כשמחליפים ליד המיטה ואפשר קצת לישון או לאכול יחד, גם אם המצב לא סימפטי ומבהיל (בדיוק כשמישהו החליף אותנו ליד המיטה, קרה משהו שהקפיץ את כל הצוות להיכון להחייאה, המבקר נכנס לטראומה מטורפת הוא בכה נורא וברח מביה"ח ולא הסכים לחזור לשם, לא עזר כשטענו שנס ששם לב ושהציל את התינוק)
אז מחליף ליד המיטה ואוכל מבושל למלווים זה הכי