הנושאים החמים
הנושאים החמים
ר' נח סנדביץ' הוא אברך מוכשר לפי כל קנה מידה. מתמיד, ירא שמים, תפילתו כבן המתחטא, אין רבב על בגדו, וכל המסתעף. לאחרונה אף החל לסגל לעצמו מבט סגפני קמעא, להשלמת הקונספט.
יש לו סוד אחד, שאותו יודעים רק אשתו ורבונו של עולם. סוד קטן מאוד. גודלו אינו עולה על חוברת "תיקון הכללי" ממוצעת. לסוד קוראים סמסונג s20, והוא טמון סמוך לליבו של ר' נח. זה נועד כדי שידע מה מתרחש בעולם, כך תהיה דעתו מעורבת עם הבריות, ויהיה אדם מן היישוב. כמובן שיש סינון. לא נחשדו ישראל. לסינון קוראים "יראת השמים העצומה של ר' נח". כל פעם שר' נח מוצא עצמו מול משהו שיש בו שמץ פסול, מעבירו מהר מנגד עיניו, ומשתדל למחותו מזכרונו כלא היה. המדד הזה של ר' נח רגיש מאוד, והוא בודק את עצמו תדיר האם חלילה התקרר ביראת שמים, ואז לא יוכל לסמוך על עצמו. בינתיים השיטה הוכיחה את עצמה.
אם הכל טוב, למה זה צריך להיות סוד כל כך שמור?
מפני חסרי הדעת, שאינם מבדילים בין מי שיודע לשמר עצמו, לבין מי שמתפלש בעפר, ויחשדוהו במה שאין בו.
ומעשה היה בחג שמיני עצרת שחל בשבת, ר' נח לבוש היה בפראק, ושכח שהמכשיר היה טמון בו מבעוד יום עקב חול המועד החגיגי. קצת אחרי אתה בחרתנו שם לב שדבר מה שותף איתו לנענועיו הנמרצים. לא יתכן שזו קופסת הסיגריות כי מזה חודשיים עבר לסיגריה אלקטרונית. נותרה רק אופציה אחת. מבעיתה. כיון שהיה תלמיד חכם, החל מחשב בדעתו מה דינו, האם נהפך הוא גופא לבסיס לדבר האסור, או שמא רק החליפה, או שמא רק הכיס.
כל זה תוך שהוא ממשיך להתנועע, לבל יחוש אי מי ששרעפיו הוסחו מהתפילה.
לבסוף הכריע שהפראק אמנם לא נעשה מוקצה, ויש כאן רק טלטול מן הצד, אך בעיה אחרת התגלגלה לפתחו. הוא מקפיד לא לטלטל. הוא יצטרך לשפוך את המוקצה מהכיס איכשהו במקום המשתמר.
הוא התחמק מיד בסוף התפילה ונכנס למטבח. שרר שם חושך גמור. הוא נענע את הבגד בתנועות לחוצות, עד ששמע את המכשיר נופל. ליתר בטחון דחף אותו ברגלו מתחת למדף שעמד סמוך ממש לרצפה, והלך לביתו שמח וטוב לב.
מתפללי הנץ בבוקרו של החג, הריחו ריח פלסטיק חרוך.
לאחר בילוש קצר, נמצא טלפון חכם מותך בחלקו, מונח מתחת לפלטה שעליה עמד סיר קוגל מהביל, והדבר נשאר כחידה סתומה עד היום.
יש לו סוד אחד, שאותו יודעים רק אשתו ורבונו של עולם. סוד קטן מאוד. גודלו אינו עולה על חוברת "תיקון הכללי" ממוצעת. לסוד קוראים סמסונג s20, והוא טמון סמוך לליבו של ר' נח. זה נועד כדי שידע מה מתרחש בעולם, כך תהיה דעתו מעורבת עם הבריות, ויהיה אדם מן היישוב. כמובן שיש סינון. לא נחשדו ישראל. לסינון קוראים "יראת השמים העצומה של ר' נח". כל פעם שר' נח מוצא עצמו מול משהו שיש בו שמץ פסול, מעבירו מהר מנגד עיניו, ומשתדל למחותו מזכרונו כלא היה. המדד הזה של ר' נח רגיש מאוד, והוא בודק את עצמו תדיר האם חלילה התקרר ביראת שמים, ואז לא יוכל לסמוך על עצמו. בינתיים השיטה הוכיחה את עצמה.
אם הכל טוב, למה זה צריך להיות סוד כל כך שמור?
מפני חסרי הדעת, שאינם מבדילים בין מי שיודע לשמר עצמו, לבין מי שמתפלש בעפר, ויחשדוהו במה שאין בו.
ומעשה היה בחג שמיני עצרת שחל בשבת, ר' נח לבוש היה בפראק, ושכח שהמכשיר היה טמון בו מבעוד יום עקב חול המועד החגיגי. קצת אחרי אתה בחרתנו שם לב שדבר מה שותף איתו לנענועיו הנמרצים. לא יתכן שזו קופסת הסיגריות כי מזה חודשיים עבר לסיגריה אלקטרונית. נותרה רק אופציה אחת. מבעיתה. כיון שהיה תלמיד חכם, החל מחשב בדעתו מה דינו, האם נהפך הוא גופא לבסיס לדבר האסור, או שמא רק החליפה, או שמא רק הכיס.
כל זה תוך שהוא ממשיך להתנועע, לבל יחוש אי מי ששרעפיו הוסחו מהתפילה.
לבסוף הכריע שהפראק אמנם לא נעשה מוקצה, ויש כאן רק טלטול מן הצד, אך בעיה אחרת התגלגלה לפתחו. הוא מקפיד לא לטלטל. הוא יצטרך לשפוך את המוקצה מהכיס איכשהו במקום המשתמר.
הוא התחמק מיד בסוף התפילה ונכנס למטבח. שרר שם חושך גמור. הוא נענע את הבגד בתנועות לחוצות, עד ששמע את המכשיר נופל. ליתר בטחון דחף אותו ברגלו מתחת למדף שעמד סמוך ממש לרצפה, והלך לביתו שמח וטוב לב.
מתפללי הנץ בבוקרו של החג, הריחו ריח פלסטיק חרוך.
לאחר בילוש קצר, נמצא טלפון חכם מותך בחלקו, מונח מתחת לפלטה שעליה עמד סיר קוגל מהביל, והדבר נשאר כחידה סתומה עד היום.
