שיתוף - לביקורת ילד דני

וריטסרום

משתמש פעיל
כתיבה ספרותית
ילד דני

סוזוקי מקרטעת,
זה מה שנשאר להם, מכל הירושה שלהם מסבתא.
את הכל הם מכרו, לממן טיפולים שאולי יאריכו חיים ולו במעט.
לדני היו כמה חלומות:
1. שאמא תחיה
2. שאבא יהיה שמח
3. ללכת לגן החיות
החלום הראשון נטמן באדמה יחד עם הקבר שחפרו לאמא.
השני לא היה נראה אפשרי ליישום, אבל דני ניסה בכל זאת,
הוא החליט להיות הילד הכי טוב שהוא יכול, אולי ככה אבא יחזור לחייך.
החלום השלישי היה תלוי רק באבא, והוא קיווה שאולי הוא יתגשם.

יום אחד היה מבצע בכיתה של דני, דני ידע שהוא ינצח בו, ואבא יהיה שמח,
הוא יחבק אותו חזק חזק, ויקרא: "מי הילד הכי אלוף בעולם?"
ודני יצעק הכי חזק שהוא יכול –"דני"
ואבא יאמר: "נכון ילד חכם שלי, אתה הכי אלוף שיש."
דני הלך יום יום לספריה, הוא קיווה לקרוא כמה שיותר ספרים,
ושהספריה תיסגר הוא יחליף הביתה ספרים, כך שבטוח שהוא יהיה מי שינצח, במבצע של הקריאה.
שבוע וחצי עברו, ודני זכה.
אז הוא הגיע הביתה וצעק: "נחש מה, אבא? ניצחתי בביה"ס. מקום ראשון."
ואבא חייך, חיוך גדול יחסית, אפילו ראו לו את השיניים.
דני החליט שהחלום השני התגשם ועבר לשלישי.
אבא ודני נסעו לסאפרי ברמת גן, הסוזוקי חרחרה לאורך כל הדרך, אבל הם הגיעו בשלום.
זה היה פרס על הזכיה, ודני היה מאושר.
הם טילו בין הכלובים. צבי ים שחו להם במים, כדי להגיע להיפופטם כבר היה צריך ליסוע.
אבא ודני עלו על הרכבת, שאיתה מטיילים בשטח של כל הספארי.
דני צעק: "אבא, הנה טווס", ואבא הנהן לעברו,
ואז היה פיל ענק, ודני חשב שהפיל הזה הוא הדבר הכי גדול שאי פעם ראה.
אבא בכלל לא הסתכל, הוא היה שקוע בלבהות באנשים שנסעו איתם בקרון.
ואז הוא ראה-
לביאה ענקית ישנה, והגורים הקטנים שלה נמים מתחת לזרועותיה.
דני ידע שהוא ילד גדול, ולבכות זה דבר שמותר לעשות רק כשמאד עצוב.
אבל הוא לא הצליח להתאפק.
הוא ידע שעצוב לו מאד אפילו שמגשימים עכשיו את החלום שלו.
והם המשיכו ליסוע, ילד ואבא.
משפחה שבורה, חסרה.
ודני ידע שהוא יגדל והוא יהיה הלביאה במשפחה הקטנה שלהם,
הוא ישמור עליה, כמוה.
הוא ילחם כמוה, בשביל אבא שלו.
הוא לא יתן שיקרה לו משהו עצוב יותר.


לדמותם של כל אותם ילדים. שהופכים כמו דני- לילדים הוריים, וההשפעות מהדהדות לטווח ארוך...

להשלכות היפוך התפקידים, לפיו הילד מקבל על עצמו את תפקידי ההורות, שתי פנים עיקריות; מצד אחד, יש בהורות של ילדים אמפתיה ואחראיות, הילד יכול להרגיש את האחר ומגיע ליכולת זו בשלב מוקדם. מצד שני, כשהאחריות והסמכות שניתנות לו הופכות להיות תלותיות, הן פוגעות בהתפתחותו האישית, גוזלות ממנו כוחות או מביאות אותו למקום שאין הוא אמור להיות בו, שכן ילדות אמורה להיות נטולת אחריות.
 

R.E.Y

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
ילד דני

סוזוקי מקרטעת,
זה מה שנשאר להם, מכל הירושה שלהם מסבתא.
את הכל הם מכרו, לממן טיפולים שאולי יאריכו חיים ולו במעט.
לדני היו כמה חלומות:
1. שאמא תחיה
2. שאבא יהיה שמח
3. ללכת לגן החיות
החלום הראשון נטמן באדמה יחד עם הקבר שחפרו לאמא.
השני לא היה נראה אפשרי ליישום, אבל דני ניסה בכל זאת,
הוא החליט להיות הילד הכי טוב שהוא יכול, אולי ככה אבא יחזור לחייך.
החלום השלישי היה תלוי רק באבא, והוא קיווה שאולי הוא יתגשם.

יום אחד היה מבצע בכיתה של דני, דני ידע שהוא ינצח בו, ואבא יהיה שמח,
הוא יחבק אותו חזק חזק, ויקרא: "מי הילד הכי אלוף בעולם?"
ודני יצעק הכי חזק שהוא יכול –"דני"
ואבא יאמר: "נכון ילד חכם שלי, אתה הכי אלוף שיש."
דני הלך יום יום לספריה, הוא קיווה לקרוא כמה שיותר ספרים,
ושהספריה תיסגר הוא יחליף הביתה ספרים, כך שבטוח שהוא יהיה מי שינצח, במבצע של הקריאה.
שבוע וחצי עברו, ודני זכה.
אז הוא הגיע הביתה וצעק: "נחש מה, אבא? ניצחתי בביה"ס. מקום ראשון."
ואבא חייך, חיוך גדול יחסית, אפילו ראו לו את השיניים.
דני החליט שהחלום השני התגשם ועבר לשלישי.
אבא ודני נסעו לסאפרי ברמת גן, הסוזוקי חרחרה לאורך כל הדרך, אבל הם הגיעו בשלום.
זה היה פרס על הזכיה, ודני היה מאושר.
הם טילו בין הכלובים. צבי ים שחו להם במים, כדי להגיע להיפופטם כבר היה צריך ליסוע.
אבא ודני עלו על הרכבת, שאיתה מטיילים בשטח של כל הספארי.
דני צעק: "אבא, הנה טווס", ואבא הנהן לעברו,
ואז היה פיל ענק, ודני חשב שהפיל הזה הוא הדבר הכי גדול שאי פעם ראה.
אבא בכלל לא הסתכל, הוא היה שקוע בלבהות באנשים שנסעו איתם בקרון.
ואז הוא ראה-
לביאה ענקית ישנה, והגורים הקטנים שלה נמים מתחת לזרועותיה.
דני ידע שהוא ילד גדול, ולבכות זה דבר שמותר לעשות רק כשמאד עצוב.
אבל הוא לא הצליח להתאפק.
הוא ידע שעצוב לו מאד אפילו שמגשימים עכשיו את החלום שלו.
והם המשיכו ליסוע, ילד ואבא.
משפחה שבורה, חסרה.
ודני ידע שהוא יגדל והוא יהיה הלביאה במשפחה הקטנה שלהם,
הוא ישמור עליה, כמוה.
הוא ילחם כמוה, בשביל אבא שלו.
הוא לא יתן שיקרה לו משהו עצוב יותר.


לדמותם של כל אותם ילדים. שהופכים כמו דני- לילדים הוריים, וההשפעות מהדהדות לטווח ארוך...

להשלכות היפוך התפקידים, לפיו הילד מקבל על עצמו את תפקידי ההורות, שתי פנים עיקריות; מצד אחד, יש בהורות של ילדים אמפתיה ואחראיות, הילד יכול להרגיש את האחר ומגיע ליכולת זו בשלב מוקדם. מצד שני, כשהאחריות והסמכות שניתנות לו הופכות להיות תלותיות, הן פוגעות בהתפתחותו האישית, גוזלות ממנו כוחות או מביאות אותו למקום שאין הוא אמור להיות בו, שכן ילדות אמורה להיות נטולת אחריות.
כתיבה אוטנטית ויפה
 

וריטסרום

משתמש פעיל
כתיבה ספרותית
💡 קורס פיתוח אוטומציות ובוטים כעת עם מלגות גבוהות. תחום רווחי במיוחד! מהרו להרשם!
לקבלת פרטים נוספים ✉

אולי מעניין אותך גם...

לוח מודעות

למעלה