התייעצות ילד בלי מזל... חורים בידיים...

לעבעדיקייט

משתמש פעיל
אולי אתם מכירים. בתקווה שלא...
ילד בן 13. חמוד ונחמד. אהה, כן. ילד סנדביץ.
רוצה לעזור בבית. מנסה. משתדל.
רק שכמעט תמיד קורה משהו.
מוזג מים? ישפך מהכוס שמזג.
עוזר לחלק יין של קידוש? סימן ברכה למהדרין מסביב לגביעים.
יביא צלחת מרק מהמטבח? סימני דרך מובהקים יגיעו איתו.
אבל זה לא רק בהגשת מים ויין או נוזלים.
כל דבר נתקע לו. נופל. נשבר. לא יודע. משהו נראה בלי מזל.
מאד עצוב. מי יכולהביא רעיונות ממה זה יכולנבוע?
האם יש פתרונות?
 

nechmad

משתמש פעיל
עיצוב גרפי
עגום...
בדיוק אח שלי!!!! והבן שלי גם קצת
(לבן שלי יש טונוס שרירים נמוך חשבתי שאולי בגלל זה, לא יודעת בוודאות, גם אח שלי כילד ונער צעיר היה חלשלוש כזה)
להשתדל להעיר כמה שפחות- גם לו זה לא נעים...
אגב, אחי היום נשוי ואבא לילדים והעניין הזה חלף כמעט לגמרי...
 

צ ב י

משתמש צעיר
עריכה תורנית
מדובר בדברים קטנים מאוד וא"כ מגיע לו לכאורה מלחץ או מריחוף מתמיד
המסקנה
אינו כ"כ מוצא את מקומו במשפחה ובסביבה, ויש לו מחסום בושה/חוסר ביטחון/ חוסר מחמאות

יש להוריו לצאת אתו לסיבובים לעיתים קרובות מבלי לשתף את אחיו בטיול. כמובן, זה צריך להגיע ע"י הגרלה וכדו' שלא יחשדו וכו'
 

לא כמו כולם

משתמש מקצוען
מדובר בדברים קטנים מאוד וא"כ מגיע לו לכאורה מלחץ או מריחוף מתמיד
המסקנה
אינו כ"כ מוצא את מקומו במשפחה ובסביבה, ויש לו מחסום בושה/חוסר ביטחון/ חוסר מחמאות

יש להוריו לצאת אתו לסיבובים לעיתים קרובות מבלי לשתף את אחיו בטיול. כמובן, זה צריך להגיע ע"י הגרלה וכדו' שלא יחשדו וכו'
איזו החלטיות....:eek:
 

לעבעדיקייט

משתמש פעיל
עגום...
בדיוק אח שלי!!!! והבן שלי גם קצת
(לבן שלי יש טונוס שרירים נמוך חשבתי שאולי בגלל זה, לא יודעת בוודאות, גם אח שלי כילד ונער צעיר היה חלשלוש כזה)
להשתדל להעיר כמה שפחות- גם לו זה לא נעים...
אגב, אחי היום נשוי ואבא לילדים והעניין הזה חלף כמעט לגמרי...
אז, צררת רבים...
והסוף הטוב אצלכם ממש משמח אותי.
 

לעבעדיקייט

משתמש פעיל
איזו החלטיות....:eek:
מדובר בדברים קטנים מאוד וא"כ מגיע לו לכאורה מלחץ או מריחוף מתמיד
המסקנה
אינו כ"כ מוצא את מקומו במשפחה ובסביבה, ויש לו מחסום בושה/חוסר ביטחון/ חוסר מחמאות

יש להוריו לצאת אתו לסיבובים לעיתים קרובות מבלי לשתף את אחיו בטיול. כמובן, זה צריך להגיע ע"י הגרלה וכדו' שלא יחשדו וכו'
אני ממש מסכים עם צבי. דברים של טעם. בפרט שכבר חשבנו על זה הרבה פעמים.
אהה. עוד נקודה מאד חשובה ששכחתי לציין.
יש לו קול שפשוט "נאבד".
לא יודע אם מישהו יכולהבין את התופעה.
הוא מדבר לידך, ואתה לא שומע אותו.
אתה הולך איתו לבד ברחוב, הוא מדבר ומדבר בלי סוף, אבל בעצם אתה לא שומע אותו.
ושלא תטעו. הוא אומר דברים של טעם.
לא יודע.
הוא פשוט "נאבד" ביחד עם הקול ה"נאבד".
 

shevi123

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
אני ממש מסכים עם צבי. דברים של טעם. בפרט שכבר חשבנו על זה הרבה פעמים.
אהה. עוד נקודה מאד חשובה ששכחתי לציין.
יש לו קול שפשוט "נאבד".
לא יודע אם מישהו יכולהבין את התופעה.
הוא מדבר לידך, ואתה לא שומע אותו.
אתה הולך איתו לבד ברחוב, הוא מדבר ומדבר בלי סוף, אבל בעצם אתה לא שומע אותו.
ושלא תטעו. הוא אומר דברים של טעם.
לא יודע.
הוא פשוט "נאבד" ביחד עם הקול ה"נאבד".
זה די משתלב עם הדברים הקודמים שציינת
יותר חוסר בטחון וחוסר מציאת מקום כמו שציין צבי
העניין של הקול מוכר מאד, וממה שהכרתי חלף עם טיפול/שיפור ביטחון עצמי ומקום בחברה ובמשפחה
 

לעבעדיקייט

משתמש פעיל
זה די משתלב עם הדברים הקודמים שציינת
יותר חוסר בטחון וחוסר מציאת מקום כמו שציין צבי
העניין של הקול מוכר מאד, וממה שהכרתי חלף עם טיפול/שיפור ביטחון עצמי ומקום בחברה ובמשפחה
העניין של הקול מוכר?
אני ממש לא נפגשתי בזה, עד ש...
 

shevi123

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
העניין של הקול מוכר?
אני ממש לא נפגשתי בזה, עד ש...
מוכר מאד במשפחה הגרעינית והמורחבת.
כן זה פחות מצוי ומי שלא מכיר זה נראה ממש מוזר ויותר
מכירה את המבט הזה בתגובה.. :rolleyes::eek:

יודעי דבר וזקני המשפחה טוענים שמדובר מום משפחתי לאילו שיש להם בגניטיקה את רכיבי הביישנות ודומיהם. יש שעובר להם יותר ויש פחות, תלוי כאמור בדרכי הטיפול התמודדות ומעל הכל בס"ד.
העיקרנלא להיליץ ולא להלחיץ. לשדר שהכל בסדר ולהרים את הביטחון וכו
בהצלחה!
 

פוינט

משתמש פעיל
עיצוב גרפי
בנוסף למה שכתבו קודם, חשוב לשנות את ה'תוית' שהצמידו לו. לשנות את הגישה של הלב שלנו כלפיו .
הכותרת לדוגמא, מקבעת סטיגמה בתוכנו, ולא משחררת לו מרחב להשתנות.

יש ילדים שהבשלות שלהם מגיעה בזמן מאוחר יותר, ועד אז חשוב שהביקורת תהיה במינימום, לשים דגש על יותר הסבר פרקטי, איך לבצע דברים, להעלים עין מאי הצלחה, לעבוד על הכעס וחוסר הערכה שבתוכנו כלפיו.
לשים לב לנקודות החוזק שלו, לשבח אותו בפניו ובתוך ליבנו, לאהוב אותו באמת!! (קל לכתוב לפעמים קשה לביצוע)
אפשר לעבוד על זה בדמיון מודרך.


ואם כפי הזכרת שמדובר בילד סנדוויץ, זה הזמן להתעורר ולתת לו את המקום שלו, לשים לב כשהוא מדבר במיוחד כשיודעים שהוא הולך לאיבוד, להתייחס לדברים שהוא אומר, לתת לו הרבה יותר תשומת לב בוגרת וזמן איכות.
מומלץ גם להתייעץ עם מבינים בתחום! ולקבל עצות פרקטיות.
כשהם גדלים זה קשה יותר לראות את ההתמודדות שלהם, והעבודה קשה יותר להביא אותם למקום של ביטחון עצמי ורוממות.

וכמובן, תפילות!
לכל ילד יש מסלול משלו, עם הכוחות המדויקים למסלול חייו, התפקיד שלנו זה לתת להם מקום ולב אוהב, ע"מ שיהיה בכוחם בע"ה לממש את תפקידם בעולם.
 

shevi123

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בנוסף למה שכתבו קודם, חשוב לשנות את ה'תוית' שהצמידו לו. לשנות את הגישה של הלב שלנו כלפיו .
הכותרת לדוגמא, מקבעת סטיגמה בתוכנו, ולא משחררת לו מרחב להשתנות.

יש ילדים שהבשלות שלהם מגיעה בזמן מאוחר יותר, ועד אז חשוב שהביקורת תהיה במינימום, לשים דגש על יותר הסבר פרקטי, איך לבצע דברים, להעלים עין מאי הצלחה, לעבוד על הכעס וחוסר הערכה שבתוכנו כלפיו.
לשים לב לנקודות החוזק שלו, לשבח אותו בפניו ובתוך ליבנו, לאהוב אותו באמת!! (קל לכתוב לפעמים קשה לביצוע)
אפשר לעבוד על זה בדמיון מודרך.


ואם כפי הזכרת שמדובר בילד סנדוויץ, זה הזמן להתעורר ולתת לו את המקום שלו, לשים לב כשהוא מדבר במיוחד כשיודעים שהוא הולך לאיבוד, להתייחס לדברים שהוא אומר, לתת לו הרבה יותר תשומת לב בוגרת וזמן איכות.
מומלץ גם להתייעץ עם מבינים בתחום! ולקבל עצות פרקטיות.
כשהם גדלים זה קשה יותר לראות את ההתמודדות שלהם, והעבודה קשה יותר להביא אותם למקום של ביטחון עצמי ורוממות.

וכמובן, תפילות!
לכל ילד יש מסלול משלו, עם הכוחות המדויקים למסלול חייו, התפקיד שלנו זה לתת להם מקום ולב אוהב, ע"מ שיהיה בכוחם בע"ה לממש את תפקידם בעולם.
כל מילה!!!
 

גלבוע

משתמש סופר מקצוען
אולי אתם מכירים. בתקווה שלא...
ילד בן 13. חמוד ונחמד. אהה, כן. ילד סנדביץ.
רוצה לעזור בבית. מנסה. משתדל.
רק שכמעט תמיד קורה משהו.
מוזג מים? ישפך מהכוס שמזג.
עוזר לחלק יין של קידוש? סימן ברכה למהדרין מסביב לגביעים.
יביא צלחת מרק מהמטבח? סימני דרך מובהקים יגיעו איתו.
אבל זה לא רק בהגשת מים ויין או נוזלים.
כל דבר נתקע לו. נופל. נשבר. לא יודע. משהו נראה בלי מזל.
מאד עצוב. מי יכולהביא רעיונות ממה זה יכולנבוע?
האם יש פתרונות?
זה בדרך כלל קשיים מוטוריים שדורשים ריפוי בעיסוק או פיזיותרפיה.
אבל גיליתם את זה בגיל 13???

מכוני התפתחות הילד מקבלים עד גיל 9.....
 

Lady D

משתמש רשום
כדאי לפנות לריפוי בעיסוק, ייתכן שמדובר בסרבול (בעגה המקצועית Dcd)
ואז ניתן לטפל בסרבול עצמו ובד''כ גם הביטחון העצמי משתפר.
זה לא 'חורים בידיים' כמו שילד עם הפרעות קשב לא נחשב היום 'עצלן'
 

progitm

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
ייתכן שיש לו חורים באצבעות, ביש גדא, שלומיאל וכו'
אבל אם לא תתייגו אותו ככזה- הוא יצא מזה.

אם מתייגים- זה הולך איתו, מצדיק את עצמו, מתקבע אצלו ומוריד דימוי עצמי לאפס.
מסכימה עם כל מילה,

ילד שנשפך, ונופל לו, אולי יש לו בעיה של סירבול וכו'...
אבל חוץ מזה,
הוא חכם?
הוא רגיש?
הוא תקשורתי? (אפילו אם בישן) הכוונה שמבין את התדרים שאנשים לידו משדרים
אולי הוא אף בוגר משאר אחיו יחסית לגילו?
הוא טוב לב?
אולי יש לו כישרון בתחום מסוים (וזה בדיוק הזמן להעצים אותו בחוג או משהו)

זהו הוא השלומיאל המשפחתי?!

אין בו כלום חוץ מזה?!

מכירה הרבה אנשים שהיו פעם ילדים והסביבה הרבה פטרה אותם ותיגה אותם
(כי הסביבה לרב רוצה אנשים חלקים ואין לה תמיד כח הכלה)
אבל האנשים האלה הצליחו בגדול , רק בזכות אבא או אמא או בגלל ששני ההורים
האמינו בהם , העריכו אותם , חיזקו אותם על החוזקות שכן יש בהם

יכל להיות שאתם הורים שכואבים את הנקודה הזו ורוצים לעזור,
אבל צריך להיזהר ולראות שבגלל נקודה כזאת לא יהיה כאן ליקוי מאורות.

זה הרבה עבודה פנימה בלב של ההורים לחזק את הערכה והאהבה אליו
(ובטוח שהוא ירגיש את זה, זה יעבור אליו ויחלחל לאט לאט)
 
נערך לאחרונה ב:

גלבוע

משתמש סופר מקצוען
אני ממש מסכים עם צבי. דברים של טעם. בפרט שכבר חשבנו על זה הרבה פעמים.
אהה. עוד נקודה מאד חשובה ששכחתי לציין.
יש לו קול שפשוט "נאבד".
לא יודע אם מישהו יכולהבין את התופעה.
הוא מדבר לידך, ואתה לא שומע אותו.
אתה הולך איתו לבד ברחוב, הוא מדבר ומדבר בלי סוף, אבל בעצם אתה לא שומע אותו.
ושלא תטעו. הוא אומר דברים של טעם.
לא יודע.
הוא פשוט "נאבד" ביחד עם הקול ה"נאבד".
זה יותר נשמע סוג של (אי) התייחסות אליו, מאשר סוג של קול.
נראה לי שבראש ובראשונה יש פה הזמנה לעבודה על נקודת המבט כלפיו.
 

לוח אירועים וקורסים קרובים

למעלה