יחזקאל יז ו

[דוד מנחם]

וַתַּ֣עַשׂ בַּדִּ֔ים וַתְּשַׁלַּ֖ח פֹּארֽוֹת׃
הכתיב פראות הקרי פארות אך איך נקודה האלף לא נמסר.

 

[מוישה]

וַתַּ֣עַשׂ בַּדִּ֔ים וַתְּשַׁלַּ֖ח פֹּארֽוֹת׃
הכתיב פראות הקרי פארות אך איך נקודה האלף לא נמסר.

ראה ראב"ע דברים כד כ, וראה מלבי"ם ביחזקאל שם.

 

[דוד מנחם]

כנראה שהקרי וכתיב לא מוסכמים על כולם
בתנ"ך קורן מופיע פוראות בלי הפניה לקרי
ובמקראת גדולות מופיע פארות בלי הפניה לכתיב
רק בהוצאות בודדות ראיתי את הציון לקרי וכתיב
אתמה...

 

[דוד מנחם]

מעיון במקורות שהובאו לעיל עולה שהמלבים מפרש את המילה כביטוי לפרי
ואילו הראבע מפרש את המילה כהסתעפות של הענפים
אם נתעקש על המילה ותשלח אז פירושו של הראבע מתאים יותר.
בכל מקרה עדיין לא הבנתי כיצד לקרוא את האלף האם היא נחה ואז זה פורות
או אולי אחרת...

 

[מוישה]

לדעת ראב"ע נקרא כתוב בא' אך נקרא בו' בדומה לנאדות שבוודאי נקרא נודות. במלבי"ם נראה שלדעתו הוא משורש פורה, וגם לדבריו נקרא פורות.

 

[חגי פאהן]

וַתַּ֣עַשׂ בַּדִּ֔ים וַתְּשַׁלַּ֖ח פֹּארֽוֹת׃
הכתיב פראות הקרי פארות אך איך נקודה האלף לא נמסר.

במחילה, לא הבנתי את השאלה. המילה הנקודה היא הקרי, ושם הא' היא חלק מהחולם. לכאורה אין פה מחלוקת לגבי הקרי. יש הרבה א' נחות במקרא, ולא שומעים אותן.

 

[דוד מנחם]

במחילה, לא הבנתי את השאלה. המילה הנקודה היא הקרי, ושם הא' היא חלק מהחולם. לכאורה אין פה מחלוקת לגבי הקרי. יש הרבה א' נחות במקרא, ולא שומעים אותן.

אם בכ"מ הא' נחה ואין הבדל בין הכתיב לקרי אז על מה נמסרה הערת המסורה?
ואכן תנ"ך קורן התעלם מההערה אך במקראות גדולות היא מופיעה... (אא"כ נחדש שיש מסורה על כתיב וכתיב וד"ל)
ד"א בדקתי ביותר מעשר טופסי תנ"ך ומצאתי בלבול גדול!
נדרשתי לכל זאת כי ראיתי הבוקר באחד הספרים החשובים הקדשה לאילן רב פארות (הא' פתוחה) ותמהתי.

 

[משה מנחם]

תנ"ך קורן לא מסמן כשאפשר לקרוא את המילה כפי שהיא (נַעֲרָ, יְדֵ)