אגב מישהו יכול להסביר האם מהלכי אקורדים באים לפי מרווחים קבועים בין התווים או לפי המעוף של המעבד....
לא לפי מרווחים קבועים,
אבל הם כן צריכים ליצור מעגל פונקציונאלי כלשהו, שזה אומר - תהליך שכולל התחלה, אמצע וסוף...
ובהסבר מקצועי יותר -
לכל אקורד (דרגה) בסולם יש 'פונקציה'.
יש 3 סוגי פונקציות: טוניקה, דומיננטה וסובדומיננטה.
טוניקה - נותנת תחושה של 'בית', התחלה, בסיס. (לדוג' - Am בסולם לה מינור)
דומיננטה - נותנת תחושה של שאלה. (E7 בסולם לה מינור)
סוב דומיננטה - נותנת תחושה של עניין, קצת יציאה מהרגיל. (Dm בסולם לה מינור)
מעגל פונקציונאלי הוא מהלך שכולל חלק / את כל הפונקציות הנ"ל.
יש 3 סוגי מעגלים פונקציונאליים, שאת השמות שלהם אני לא זוכרת אבל את הפונקציות שקיימות בהם - כן...
בראשון יש את כל הפונקציות, ז"א שהוא נראה כך - טוניקה, סוב דומיננטה, דומיננטה, טוניקה.
בשני יש טוניקה, דומיננטה, טוניקה.
ובשלישי יש טוניקה, סוב דומיננטה, טוניקה.
כל מעגל צריך להתחיל ולהיגמר בטוניקה, כי היא דרגת הבסיס, הדרגה הראשית של הסולם.
(למרות שיש יוצאים מן הכלל: לדוג' - השיר 'הוא יבנה' של פריד, אם מנגנים אותו בלה מינור, מתחיל ב-Dm, שהיא סובדומיננטה).
יש גם מעגלים שנגמרים בדומיננטה (שאלה), אבל זה חייב להיות באמצע שיר, ושאח"כ - בקטע או בשורה הבאה - תהיה טוניקה. שהשיר לא יסתיים בשאלה.
כל שיר מורכב בעצם מהמון מעגלים פונקציונאליים; כל הזמן יש תהליכים קצרים שמתחילים ומסתיימים.
שימו לב שבכל שיר חסידי מצוי יכול להיות מהלך כזה, למשל -
Am, Dm, E, Am
שהוא מעגל פונקציונאלי שלם (כמו המעגל הראשון שכתבתי).
אז יוצא שבהלחנת שיר - אמנם יש המון מקום למעוף ולרצון של המלחין, אבל הוא עדיין צריך להיצמד לכללים מסוימים, כמו למשל - להקפיד שבשיר יהיו מעגלים פונקציונאליים תקינים.
המהלך שרואים בסרטון הנ"ל, למשל - Am, F, C, G - הוא בעצם מעגל פונקציונאלי תקין...
מקווה שזה מובן...
יש עוד הרבה מה להרחיב בנושא. אם יהיה ביקוש אני יכולה לכתוב...
אפשר לשאול שאלות
הנושאים החמים
הנושאים החמים
