"...כאשר הגעתי לטיפול רגשי, הבנתי שאני חייבת לסמוך על המטפלת שלי. ללא אמון בסיסי זה, אין לטיפול כל סיכוי להצליח. לא יהא ניתן להתקדם אפילו מילימטר. נשענתי לחלוטין על הטיפול, כולי תקוות וחדורת שליחות לשינוי.
התבדתי.
כעבור כמה פגישות כבר חשתי מנוצלת לחלוטין. עלית המחירים הבלתי צפויה, יחד עם החוסר הענות הטלפונים ובמייל, השאירו לי המון מחשבות של בדידות. כמובן, כל מטפל הוא גם בן אדם ויש לו את החיים והמשפחה שלו , ולא ניתן להשאב כל הזמן לחיי המטופלים, אבל - נשענתי, חשפתי את פצעי, הורדתי את כל הפלסטרים והגבס, פעצי פתוחים ומדדמים כעת, ומענה אין. טלפונים אחר טלפונים, שיח עם המזכירות למינהן, מיילים שלא משיבים אלהם וגם אם כן ממש בתמצית. פתאום אין שום תורים לשבוע הקרוב לשבועיים הקרובים - אולי אחרי החגים. אני מרוטה מהמתנה למענה, עיפה מלנסות ליצור קשר. הגעתי למצב שבמקום להתעסק בעצמי אני שוקלת איזה זמן יהיה למטפלת שיהא לה נח לא לצעוק עלי.
הלכתי למטפל אחר. גם שם אחרי חשיפת הפצעים וכמה פגישות שוב אותו סיפור. ככה זה אצל כולן?".
"...המליצו לנו על מטפל רגשי מוסמך - אמרו שאין כמוהו. כעבור שלוש פגישות כבר חל שיפור משמעותי אצל הילד. ראיתי את הסוף. המטפל התעקש שיחזור. לא הבנתי למה. הרבע'ס פה אחד אמרו שהוא אדם אחר. "תחזוקה" הוא קרא לזה. ובכל החמש פגישות הבאות הרגשתי ששלמתי לחינם".
"...יומיים אחרי זה אני שומעת בחצי אוזן את הסיפור שלי מהשכנה. יושבות יחד בגינה, והיא מספרת, כמובן - שלא יודעת את השם, את הסיפור שלי. עם שינויים קלים, כמצופה".
שוק הטיפול הרגשי היום מוצף באנשים שהם לא אנשי מקצוע אמתיים, וגם שם מסתובבים אנשים לא ישרים. אם את מרגישה שחווית ניצול רגשי, או ניצול כלכלי, ממטפלת או מטפל רגשי כל שהוא בכל תחום, אשמח אם תודיעי לנו במייל הזה, בו אנו נרכז אי אילו פניות בנושאים אלו, וננסה יחד ליצור קווים מנחים לטיפול רגשי - מהשטח. מתי זה ניצול מתי זה נצרך ומתי זה סתם שרלטנות, ליצור קירות שקופים להתנהלות מול המטפלים - ככה שמי שנצרך לזה יקבל את המגיע לו כמו כל בעל מקצוע אחר. אין בכך סתירה לגבולות מסוימים מצד הציבור המטפלים. הגבול הדק הזה - טעון ברור.
המייל הוא <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
התבדתי.
כעבור כמה פגישות כבר חשתי מנוצלת לחלוטין. עלית המחירים הבלתי צפויה, יחד עם החוסר הענות הטלפונים ובמייל, השאירו לי המון מחשבות של בדידות. כמובן, כל מטפל הוא גם בן אדם ויש לו את החיים והמשפחה שלו , ולא ניתן להשאב כל הזמן לחיי המטופלים, אבל - נשענתי, חשפתי את פצעי, הורדתי את כל הפלסטרים והגבס, פעצי פתוחים ומדדמים כעת, ומענה אין. טלפונים אחר טלפונים, שיח עם המזכירות למינהן, מיילים שלא משיבים אלהם וגם אם כן ממש בתמצית. פתאום אין שום תורים לשבוע הקרוב לשבועיים הקרובים - אולי אחרי החגים. אני מרוטה מהמתנה למענה, עיפה מלנסות ליצור קשר. הגעתי למצב שבמקום להתעסק בעצמי אני שוקלת איזה זמן יהיה למטפלת שיהא לה נח לא לצעוק עלי.
הלכתי למטפל אחר. גם שם אחרי חשיפת הפצעים וכמה פגישות שוב אותו סיפור. ככה זה אצל כולן?".
"...המליצו לנו על מטפל רגשי מוסמך - אמרו שאין כמוהו. כעבור שלוש פגישות כבר חל שיפור משמעותי אצל הילד. ראיתי את הסוף. המטפל התעקש שיחזור. לא הבנתי למה. הרבע'ס פה אחד אמרו שהוא אדם אחר. "תחזוקה" הוא קרא לזה. ובכל החמש פגישות הבאות הרגשתי ששלמתי לחינם".
"...יומיים אחרי זה אני שומעת בחצי אוזן את הסיפור שלי מהשכנה. יושבות יחד בגינה, והיא מספרת, כמובן - שלא יודעת את השם, את הסיפור שלי. עם שינויים קלים, כמצופה".
____________
זהו ניצן חדשני - שיכול להרים את כל המקצוע הזה לרמות הגבוהות המתאימות לו. טיפול רגשי נכון, על ידי בעל מקצוע, או מבין אמיתי בתחום, יכול לחולל פלאים, לרפא, להקל ולהעלות את איכות החיים של המטופל והסובבים אותו. אך כגודל המקצוע - כך גודל האחריות.
שוק הטיפול הרגשי היום מוצף באנשים שהם לא אנשי מקצוע אמתיים, וגם שם מסתובבים אנשים לא ישרים. אם את מרגישה שחווית ניצול רגשי, או ניצול כלכלי, ממטפלת או מטפל רגשי כל שהוא בכל תחום, אשמח אם תודיעי לנו במייל הזה, בו אנו נרכז אי אילו פניות בנושאים אלו, וננסה יחד ליצור קווים מנחים לטיפול רגשי - מהשטח. מתי זה ניצול מתי זה נצרך ומתי זה סתם שרלטנות, ליצור קירות שקופים להתנהלות מול המטפלים - ככה שמי שנצרך לזה יקבל את המגיע לו כמו כל בעל מקצוע אחר. אין בכך סתירה לגבולות מסוימים מצד הציבור המטפלים. הגבול הדק הזה - טעון ברור.
המייל הוא <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>