טיפול רגשי נכון - למטפלת ולמטופלת

מצב
הנושא נעול.

nechami21

משתמש מקצוען
האשכול הזה מרתק ומעלה נושא חשוב.
מציק לי רק הכותרת. בארצות מערביות מקובל ש'מטופל' הוא בעצם לקוח.
הגישה הרפואית החדשה היא: "רפואה ממוקדת בלקוח"( client centered medicine ) . הגישה מכירה באנשים שבאים לקבל טיפול כלקוחות לכל דבר, והרופאים כנותני שרות. רופאים דוברי אנגלית לעיתים קרובות הינם מכבדים ו'נחמדים' יותר, מכיון שהם גדלו על גישה זו.
תפיסת המטופל כ'לקוח' מיושמת גם במקצועות הטיפוליים. (Client centered therapy) אז אם כבר מדברים על טיפול מקצועי, ההגדרה היא "טיפול רגשי נכון למטפלת וללקוחה".
 

בשם

משתמש סופר מקצוען
גם פסיכולוג מוכר עם תעודה רשמית וכו' - יכולה להעיד (ברוב המקרים...) על ידיעת החומר והגישה הטיפולית הראויה.
אך - אין בכך תעודת יושר.
ויושר במקרים האלו זה למשל : להיות זמין לפי המקרה בגבולות ברורים - שהמטופל התוודע להם לפני התחלת הטיפול.
לא למשוך את המטופל לעוד ועוד פגישות באי אילו טענות שהם לא נכונות מקצועית - או נכונות חלקית או שנויות במחלוקת - רק בשביל לקבל עוד ועוד כספים. (אחד הסימנים -אגב - לסוג כזה של התנהלות הוא קביעת פגישות בזמנים "מתים" כגון מאוחר בלילה או בליל שישי שכולן עסוקות ורק לה התפנה בדיוק עכשיו מקום לפגישה..)
לא לגבות מעבר למקובל באותו מקום וזמן לפי המקצועיות - רק בגלל שהמטפלת בעלת ערך מוסף שלא קשור ישירות לטיפול או הידע המקצועי הנדרש.
יושר זה להתעסק בטיפול עצמו לפי הידע וזהו. לא לעשות עבודות "חבריות" כמו -" את יודעה מה? אם אתה מקשה להשיג את הרב הזה אני אדבר איתו", ואחרי זה "עדיין לא השגתי אותו", "תשמעי יש המון עומס" וכו'.
וכמובן יושר זה ענין ברובו אבסולוטי - בפרט לנו האמונות על ברכי התורה וההלכה, אך יש בו גם מימד לא מבוטל תלוי מקום וזמן (בהרבה מובנים כמו צניעות, וכמובן שזו לא הבמה לכך...).
מבינה לליבך וכואב לשמוע
אבל!
כללים אתיים חזקים יותר אצל פסיכולוגים ולצערי אין מודעות וזכויות לא אצל מטפל רגשי עם תעודה לא מקצועית וגם...לא בקרב הציבור היקר שלנו!
יש כללי ברזל בטיפול הסטינג הטיפולי מקצועיות אתיקה, סודיות כמובן ולא "מאכעריות" שזה נוראי לשחק בנפש של בנ"א בלי למצמץ
לידעתכם, כשפסיכולוג עובר על כללי האתיקה ניתן להגיש לוועדת האתיקה של הפסיכולוגים ומזמנים אותו לסדר,
לעומת זאת מטפל רגשי אין למי לפנות ...
והרבה פעמים הוא בכלל לא יודע שעבר על קוד אתי חשוב
כותבת כפסיכולוגית חרדית..
בהצלחה רבה!
כאן יש כמה כללי אתיקה בסיסיים!
 

לילי 1

משתמש מקצוען
לצערי הרב איגוד המטפלים החרדים מפרסם באתרו גם "מטפלים" שאינן מורשים לטפל.
כג' אנשים עם תואר ראשון בעבודה סוציאלית ועוד.
מי שרוצה להיות בטוח - שיבדוק בפנקס הפסיכולוגים או בפנקס העובדים הסוציאליים את התואר השני של המטפל הרלוונטי. אין דבר כזה טיפול עם תואר ראשון בלבד.
אפילו מגוון התרפיות - מוזיקה, אומנות וכו' הפכו להיות תואר שני ולא לימודי תעודה כפי שהיה בעבר.

חבל שארגון חשוב כל כך חוטא למטרה הקדושה שלשמה הוא נוצר.
אני אומרת בהסתייגות, כי אני לא מפנה למידע מוסמך

אין הסדרה עדיין של מגוון התרפיות. יש תהליך, אין לו סוף כרגע
וגם עובד סוציאלי תואר ראשון- לא חד משמעי בכלל כפי שהוצג
 

מרחבית

משתמש מקצוען
אני רוצה להרחיב קצת ברשותכם על התניות, תת מודע, רגש, שכל ומה ש(אין) ביניהם.

תודה נחמי. היה מעניין לקרוא.
אחרי שקראתי התחזקתי עוד בדעתי, שלכל אחד מתאים סגנון אחר של טיפול או עבודה עצמית. כל אחד אוהב ומתחבר למשהו אחר.
משהו בשיטה ההתנהגותית לבדה כפי שמתוארת כאן - הרתיע אותי. בלי חלק קוגניטיבי משמעותי - מרגיש לי שזה לא זה ... על אף שאני בטוחה שזה עוזר יפה למי שהשיטה מתאימה.

גם בעניין ההתניה - מעניין אותי במיוחד החלק של התניה רגשית - פחות מהחלק של התניה פיזית.
החלק של ההתניה הרגשית בחינוך - הוא עצום.
כמה חשוב שהמעשים הטובים של הילדים יתחברו להם בפנים לדברים נעימים. ואז בכל פעם שיעשו את המעשה הטוב - יצופו הרגשות הטובים. יש ביכולתנו לגרום לזה על-ידי תגובה מתאימה מצדינו.

לדוגמא - ילד שלומד גמרא עם אבא. אבא דואג שתהיה אווירה טובה ואוהבת בזמן הלימוד וגם משבח את הלימוד ואת חשיבותו בזמן שהילד לומד או לאחר מכן (לא לפני!). כך נוצרת התניה חיובית. לימוד הגמרא מתחבר לילד עם רגשות חיוביים. בהמשך - גם כשאבא לא יהיה בשטח - הלימוד, ואפילו הגמרא עצמה - יציפו בילד את אותם רגשות חיוביים.
ומכאן נלמד גם על ההיפך. יש בחורים שרק למראה הגמרא - צפים בהם רגשות של לחץ, תסכול, ושאר ירקות. זו ההתניה השלילית שנוצרה בהם. כל-כך עצוב. האם פלא שעליהם להילחם כל פעם מחדש שלא לסגור את הגמרא אולי אפילו בחבטה, ד' ירחם?
לו נדע, שהתניה חיובית חשובה לאין ערוך מהספקים, מציון גבוה, מהבנה חדה. ולא רק בגלל הרגשתו של הילד (שחשיבותה עצומה) - אלא אף ללימוד עצמו. האם אפשר לתאר את ההבדל הלימודי בין בחור/אברך שרק מראה הגמרא מציף בו רגשות חיוביים - להיפך מזה חלילה? ליכולת של כל אחד מהם להתרכז? לאהוב את הלימוד? להעמיק בשמחה? להתמיד לאורך שנים?

הלימוד הוא רק דוגמא אחת. אם נזכור בכל ענייני החינוך ליצור אצל הילד התניה חיובית - נציב אותו בע''ה במקום התחלתי גבוה טרם הוא מתחיל את מסע הבחירות שבחייו.
 

nechamizak

משתמש סופר מקצוען
תודה נחמי. היה מעניין לקרוא.
אחרי שקראתי התחזקתי עוד בדעתי, שלכל אחד מתאים סגנון אחר של טיפול או עבודה עצמית. כל אחד אוהב ומתחבר למשהו אחר.
משהו בשיטה ההתנהגותית לבדה כפי שמתוארת כאן - הרתיע אותי. בלי חלק קוגניטיבי משמעותי - מרגיש לי שזה לא זה ... על אף שאני בטוחה שזה עוזר יפה למי שהשיטה מתאימה.

גם בעניין ההתניה - מעניין אותי במיוחד החלק של התניה רגשית - פחות מהחלק של התניה פיזית.
החלק של ההתניה הרגשית בחינוך - הוא עצום.
כמה חשוב שהמעשים הטובים של הילדים יתחברו להם בפנים לדברים נעימים. ואז בכל פעם שיעשו את המעשה הטוב - יצופו הרגשות הטובים. יש ביכולתנו לגרום לזה על-ידי תגובה מתאימה מצדינו.

לדוגמא - ילד שלומד גמרא עם אבא. אבא דואג שתהיה אווירה טובה ואוהבת בזמן הלימוד וגם משבח את הלימוד ואת חשיבותו בזמן שהילד לומד או לאחר מכן (לא לפני!). כך נוצרת התניה חיובית. לימוד הגמרא מתחבר לילד עם רגשות חיוביים. בהמשך - גם כשאבא לא יהיה בשטח - הלימוד, ואפילו הגמרא עצמה - יציפו בילד את אותם רגשות חיוביים.
ומכאן נלמד גם על ההיפך. יש בחורים שרק למראה הגמרא - צפים בהם רגשות של לחץ, תסכול, ושאר ירקות. זו ההתניה השלילית שנוצרה בהם. כל-כך עצוב. האם פלא שעליהם להילחם כל פעם מחדש שלא לסגור את הגמרא אולי אפילו בחבטה, ד' ירחם?
לו נדע, שהתניה חיובית חשובה לאין ערוך מהספקים, מציון גבוה, מהבנה חדה. ולא רק בגלל הרגשתו של הילד (שחשיבותה עצומה) - אלא אף ללימוד עצמו. האם אפשר לתאר את ההבדל הלימודי בין בחור/אברך שרק מראה הגמרא מציף בו רגשות חיוביים - להיפך מזה חלילה? ליכולת של כל אחד מהם להתרכז? לאהוב את הלימוד? להעמיק בשמחה? להתמיד לאורך שנים?

הלימוד הוא רק דוגמא אחת. אם נזכור בכל ענייני החינוך ליצור אצל הילד התניה חיובית - נציב אותו בע''ה במקום התחלתי גבוה טרם הוא מתחיל את מסע הבחירות שבחייו.
כמובן שהדוגמאות שהבאתי הן נורא בסיסיות ולקוחות מהתקופה הראשונית בה הגישה התפתחה. בגלל ההשפעה הכ"כ חזקה שלה ישנם היום כללי אתיקה מחמירים מאוד בתחום, אני חושבת שיותר מכל תחום אחר. כיום האתיקה תופסת חלק משמעותי בלימודי ניתוח התנהגות, ולא מסתכמת בכמה שיעורים זניחים.

שוב, על פי הגישה ההתנהגותית אין דבר כזה התניה רגשית, והתניה היא מושג שלקוח מהעולם ההתנהגותי. החיזוק שאתו מגבירים את התנהגות, כמו לימוד גמרא, יכול להיות משהו מאוד פיזי, כמו פרס, ויכול להיות גם מילים טובות, אווירה טובה וכדו', וכך תיווצר התניה שתגביר את הלימוד.

אם ניקח את הדוגמא הזו, הרי שאם תדברי על ליבו של ילד שללמוד גמרא זה טוב וחשוב וכדאי, אבל כל פעם שהוא ילמד התוצאה תהיה לא נעימה כלל, ובכן, הדיבורים לא יעזרו. לזאת הייתה כוונתי שהחלק הקוגניטיבי משמעותי פחות, אבל בהחלט יש לו מקום. לכן ה' נתן לנו את הכוחות השכליים. כמו שציינתי גם מנתחי התנהגות משתמשים בכלים קוגניטיביים, אך הם מאמינים שההשפעה העיקרית היא שימוש בכלים התנהגותיים.

הגישה התנהגותית מיושמת בעיקר, אצל ילדים צעירים או אנשים בעלי צרכים מיוחדים או עם קשיים מורכבים. אנשים בוגרים ללא קשיים מורכבים נמצאים ברשות עצמם, ולכן קשה יותר להפעיל מערכת של חיזוקים ללא מוטיבציה רבה מצידם, והחלק הקוגניטיבי יהיה יותר משמעותי.
 

מרחבית

משתמש מקצוען
אם ניקח את הדוגמא הזו, הרי שאם תדברי על ליבו של ילד שללמוד גמרא זה טוב וחשוב וכדאי, אבל כל פעם שהוא ילמד התוצאה תהיה לא נעימה כלל, ובכן, הדיבורים לא יעזרו. לזאת הייתה כוונתי שהחלק הקוגניטיבי משמעותי פחות, אבל בהחלט יש לו מקום. לכן ה' נתן לנו את הכוחות השכליים. כמו שציינתי גם מנתחי התנהגות משתמשים בכלים קוגניטיביים, אך הם מאמינים שההשפעה העיקרית היא שימוש בכלים התנהגותיים.

כן, לגמרי כך. להסביר שלימוד הוא טוב וחשוב וכדאי - ודאי לא יעזור אם הלימוד יתקשר לילד לדברים לא נעימים. הייתי קוראת להסברים האלה 'הגדרת המטרה' - לאן טוב לשאוף, לאן אנחנו רוצים להגיע, העמדת הערכים שלנו וסדרי העדיפויות. איך נגיע לשם? זו שאלה נוספת - ותהיינה לזה תשובות מגוונות - כאשר להתניות החיוביות יהיה תפקיד גדול מאוד בדרך אל המטרה הרצויה.
כשדיברתי על חלק קוגניטיבי - התכוונתי לדברים יותר פנימיים ומשפיעים ופחות להסברים שכליים פשוטים וגלויים. התכוונתי לסוג של גילוי המחשבה הנסתרת העומדת מאחורי רגש מסוים. לפעמים קשה למצוא אותה. לפעמים זו מחשבה ברמה פרימיטבית למדי או מחשבה שנשארה לנו מגיל שנתיים. כמה שהיא לא רלוונטית ולא נכונה - היא בכל זאת משפיעה עלינו ומניעה אותנו - לפעמים בצורה דרמטית.
להגיע למודעות למחשבות האלה, להבין איך הן מניעות אותנו, להבין אלו התניות חשיבתיות הן יוצרות אצלנו, אלו פרשנויות שגויות עומדות בבסיס של כל מיני דברים - ועבודה על כל זה - לזה התכוונתי בעבודה קוגנטיבית. לטעמי - זו עבודה מרתקת עם השפעה חזקה.
 

בשם

משתמש סופר מקצוען
אשכול חשוב שייתן לכם את הקישורים הנכונים לבדוק אם המטפל שלכם מעוגן באחד מאלו
וביום מן הימים לא תתבשרו בחשיפת מידע או כשלים אתיים מוסריים שמתגלים בטיפול
אני אמורה לחשוש ;)
אדגיש ואבהיר כי אני עדיין לא פסיכולוגית אלא אני בתהליך מתקדם מאוד לקראת קבלת התואר "פסיכולוגית" כיום פרקטיקנטית לפסיכולוגיה קלינית מבוגר (פרקטיקנט הוא סטודנט לתואר שני בפסיכולוגיה - מתמחה הוא מי שסיים ללמוד ת שני ועובד תחת הדרכה צמוד, ומיהו פסיכולוג? מי שקיבל רשיון להיות פסיכולוג אחרי כל הדרך המפרכת של: תואר ראשון - 3, קבלה לת שני, ת שני- 2, התמחות - 4 שנים.....)
אולי זה יבהיר יותר למה כל כך ארוך קשה ומייגע ללמוד פסיכולוגיה ולהיות פסיכולוגית , מה שגורר הרבה שרלטנות ו"מטפלים רגשיים"....
 

nechamizak

משתמש סופר מקצוען
כן, לגמרי כך. להסביר שלימוד הוא טוב וחשוב וכדאי - ודאי לא יעזור אם הלימוד יתקשר לילד לדברים לא נעימים. הייתי קוראת להסברים האלה 'הגדרת המטרה' - לאן טוב לשאוף, לאן אנחנו רוצים להגיע, העמדת הערכים שלנו וסדרי העדיפויות. איך נגיע לשם? זו שאלה נוספת - ותהיינה לזה תשובות מגוונות - כאשר להתניות החיוביות יהיה תפקיד גדול מאוד בדרך אל המטרה הרצויה.
כשדיברתי על חלק קוגניטיבי - התכוונתי לדברים יותר פנימיים ומשפיעים ופחות להסברים שכליים פשוטים וגלויים. התכוונתי לסוג של גילוי המחשבה הנסתרת העומדת מאחורי רגש מסוים. לפעמים קשה למצוא אותה. לפעמים זו מחשבה ברמה פרימיטבית למדי או מחשבה שנשארה לנו מגיל שנתיים. כמה שהיא לא רלוונטית ולא נכונה - היא בכל זאת משפיעה עלינו ומניעה אותנו - לפעמים בצורה דרמטית.
להגיע למודעות למחשבות האלה, להבין איך הן מניעות אותנו, להבין אלו התניות חשיבתיות הן יוצרות אצלנו, אלו פרשנויות שגויות עומדות בבסיס של כל מיני דברים - ועבודה על כל זה - לזה התכוונתי בעבודה קוגנטיבית. לטעמי - זו עבודה מרתקת עם השפעה חזקה.

מסכימה אתך שלנבור בנבכי הנפש והקוגניציה זה דבר מרתק, אבל קצת חולקת לגבי השפעתם החזקה של כלים מעולם זה באופן יחסי לכלים התנהגותיים.

אני מניחה רגע לעולם החינוך והטיפול, ונוגעת בעולם השיווק והפרסום, ובעיקר, במדיה הדיגיטלית שמטרתם להשפיע על לקוחות. את יודעת מה? בואי נתמקד בפלטפורמה הזו של פרוג. מי שתכנן אותה, משתמש בכלים התנהגותיים פרופר. לייקים, דרגות משתמש, הודעות מערכת מחמיאות ועוד. אנשים אינטליגנטיים לחלוטין נופלים בזה. זה עובד עליהם, וזה משפיע עליהם במידה זו אחרת.

אני מחזיקה מעצמי אדם רציונאלי. תחום עיסוק נוסף שלי הוא הוראה והדרכת מורים למחוננים ומצטיינים, ויוצא לי להשתלם הרבה בנושאי למידה משמעותית וקוגניציה, אבל דווקא מתחום ניתוח התנהגות למדתי כמה אנחנו טועים כשאנחנו חושבים שהמעשים שלנו מושכלים, וכמה הבחירה שלנו מצומצמת כשאנחנו לא מודעים להשפעות הזרות שיש עלינו. המוח שלנו הוא דבר מתעתע לגמרי. אנחנו יכולים לפעול באופן אימפולסיבי ומיד להצדיק את עצמנו בהגיון צרוף מזויף. המודעות לכך שכל כך הרבה פעולות יומיומיות מושפעות מהתניות פשוטות, תעזור לנו לבחור ולנהוג באופן מושכל יותר ונקי יותר.

התיאוריות ההתנהגויות נשמעות לנו כמשהו די פרימטיבי, אפילו מעליב משהו. אבל אם ניקח אותן בחשבון, הן יכולות לסייע לנו מאוד. יותר קל להאשים את ההורים שלנו שבגללם אנחנו מפחדים מכלבים, מאשר להיחשף לכלב באופן הדרגתי. אגב, זה לגיטימי, גם אני לפעמים בוחרת להניח להתנהגויות מסוימות כי אין לי כוח להשקיע אנרגיה כדי לשנות אותן. המוטיבציה לשנות התנהגויות מגיעה כשהן מפריעות לנו בצורה בלתי נסבלת.

בשולי הדברים, אני אציין שניתוח התנהגות זה מקצוע שלי, זה לא דרך חיים מוחלטת. יש הרבה מקום לרגשות ולמחשבות :), אבל אני משתדלת להיות מודעת להשפעה החזקה שישנם להתניות ולהקשרים על ההתנהגות.
 

בשם

משתמש סופר מקצוען
כן פסיכולוגיה קלינית של המבוגר- והבהרתי שאני "כמעט" פסיכולוגית קלינית, אני פרקטיקנטית סטודנטית לת שני בקלינית מבוגר.

התמחות וסטאז' במעייני הישועה פסיכאטרי נשים בע"ה החל מאוקטובר הבא.....
 

שבל

משתמש סופר מקצוען
זה נכון שאין הרבה פסיכולוגיות חרדיות.
אבל חשוב לדעת שיש, מעט, ובשנים הקרובות תצאנה לשוק עוד מספר יחסית מכובד (מכובד יחסית לקושי של התחום).

בעקבות התוכנית לחרדים לפסיכולוגיה חינוכית (היתה באונ' ב"ג ונסגרה...) יש כיום כבר כמות נכבדה של פסיכולוגיות חינוכיות בסוף ההתמחות או לאחריה.
ובעקבות התוכניות לחרדים לפסיכולוגיה קלינית (פועלות בכמה מקומות בארץ) יש כמה בודדות שכבר סיימו וכמה נוספות בשלבים כאלה ואחרים של התמחות (כמוני, לדוגמה) או לימודים ועבודה מעשית (כמו ברכי מההודעה הקודמת).

גם פסיכולוגים גברים יש כנ"ל, אך מעט פחות.

אז לא נראה לי שנגיע אי פעם להצפה בשוק, אבל השנים הקרובות בהחלט נושאות איתן בשורות טובות בתחום.
 

מריומה~

מהמשתמשים המובילים!
לא התערבתי עד עכשיו.
היה מחכים גם לקרוא ולהקשיב.

תקנו אותי אם אני טועה-
הדיונים האחרונים פרסו בצורה מאד יפה הבדלים בין סוגי טיפול, ונסיונות גישור לאסכולות השונות.
אך מגמת פתיחת האשכול עדיין לא הושגה ממש-
ההסתיגות ממטפלים לא מקצועיים.
הנחה על השולחן לאנשי העם בצורה חד משמעית ומובנת את גודל הנזק.
מתי צריך לגשת לטיפול. ואיזה
ומתי אפשר להתייעץ או לחפש איש טוב ונחמד המוכן להקשיב
ובעיקר איך לזהות סכנה.

לדעתי הבעיה הגדולה היא שאדם הנמצא במצוקה אמיתית ואינו יודע באמת מה זה טיפול ומה אמור להתרחש בו(הוא לא אמור אגב) יפול מהר ברשת החמקמקה ולא ידע לצאת בזמן.
אני יוצאת מנקודת הנחה שמטפלים שאינם מקצועיים הם דווקא מגיעים ממקום טוב אך הטעויות המתעתעות בנפש הם בעוכריהן והם יוצאים מזיקים מבלי ידיעתם.
אבל מטופלים ?? צריכים לדעת לשמור על עצמם.

לו ידעתי.
 
נערך לאחרונה ב:

מגנטית

משתמש פעיל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
מסכימה איתך בכל מילה!
הדיונים היו מחכימים, מועילים.
כל שיטה הוסברה והובהרה מכל הכיוונים, הועבר הרבה ידע מקצועי על תכנים וצורות הטיפול.
אך לא הובהרו (לי בכל אופן) כל הדברים שכתבת:
מתי צריך לגשת לטיפול. ואיזה
ומתי אפשר להתייעץ או לחפש איש טוב ונחמד המוכן להקשיב
ובעיקר איך לזהות סכנה.
האמת, אני נוטה להאמין שגם לאנשי המקצוע אין תשובות....
 

מריומה~

מהמשתמשים המובילים!
מסכימה איתך בכל מילה!
הדיונים היו מחכימים, מועילים.
כל שיטה הוסברה והובהרה מכל הכיוונים, הועבר הרבה ידע מקצועי על תכנים וצורות הטיפול.
אך לא הובהרו (לי בכל אופן) כל הדברים שכתבת:

האמת, אני נוטה להאמין שגם לאנשי המקצוע אין תשובות....
טוב אז זה לא בדיוק כך.
יש תשובות רק שפשוט לא נשאלו השאלות עדיין..
ההסברים וההרחבות כאן הועילו לי לא פחות בכדי להבין עד כמה נכון וקריטי הידיעה שמטפלים לא מקצועיים יכולים להיות מסוכנים. מאד מאד מאד.

ואנסה לתת פירוט לפי הבנתי הדלה מנסיון החיים..

בנוסף לכמה שאלות המתבקשות:
האם יכול להיות מצב שמטפל יצליח בטיפול ללא תואר?
מה התואר בעצם מוסיף?
מה ההבדלים הגדולים בתכלס בין מטפל עם תואר ובין אחד שבלי?
ובכן אני חושבת שהתורה היא אמת יותר מכל חכמה בעולם ואני בטוחה בזה.
*אם מטפלת רגשית תנהג הכל לפי מה שכתוב בתורה ואמרו חזל אז לא צריך גם טיפול בכלל. ובמידה ויש חולי או קושי בנפש אתן לה לטפל.
הבעיה היא כשמתחילים לקחת שיטות ולא מיישמים אותם במדויק
בדיוק בזה נכוויתי קשות.
*טיפול זה בעצם יצירת קשר לא למטרות הקשר אלא בכדי לבנות לאדם יכולות וכלים ליצור קשרים בעולם האמיתי. אדם יכול להיות מוכשר וגאון אך ללא יכולת ליצור דינמיקה בריאה ואינטרקציה עם האנושות ואז הוא אומלל ובדיוק על המקומות האילו נופלים והם לרוב סיבה לכל הבעיות. דיכאון, יאוש, דימוי עצמי נמוך וכו.
בכל לימודי התואר מייחסים לימודים נרחבים איך ליצור את הקשר עם המטופל ולא להיתקשר עימו. ברגע שהמטפל נקשר אישית הוא בבעיה. מנגד אין מצב שהוא לא יקשר אבל הקשר הוא לא המטרה בפני עצמה. וטיפול זה לא נושא של חכמה או ניתוח נכון של סיטואציות(תלוי כמובן באיזה גישה) או עיצות נכונות אלא לימוד ובניה של יצירת קשרים. מטפל הוא כמו צינור וגשר.
*הבעיה כיום במטפלות עם תואר היא משני מישורים-

1.רוב המטפלים כיום הם חילוניים או דתיים
2.התכנים והכללים שהם קובעים על הנפש לא בהכרח מגיע מהתורה.
ואני מאמינה שיבוא יום והוא כבר בחלקו כאן שיהיו לנו מטפלים מקצועיים ויראי שמים ואז הם ילחמו על החוק.
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכא

א שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי:ב עֶזְרִי מֵעִם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:ג אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ:ד הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל:ה יְהוָה שֹׁמְרֶךָ יְהוָה צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ:ו יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה:ז יְהוָה יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ:ח יְהוָה יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
נקרא  6  פעמים

לוח מודעות

למעלה