הנושאים החמים
הנושאים החמים
נקודת המבט שלי בכל מה שקשור להסתרות וכו' היא כזו שמבינה שבסופו של דבר סוד לא נשאר סוד. יגיע זמן של שידוכים במשפחה, הדברים יצאו, או שסתם כך יצאו והאמת גם לו לא יצאו אני חושבת שהכח שנדרש בכדי להסתיר הוא כח מבוזבז. במקום להשקיע את הכח הזה בהתמודדות עצמה משקיעים אותו בהסתרה. והסתרה היא דבר מאוד קשה.
לפעמים הורים מסתירים מחלה של ילד. משיקולים שלהם. אולי אפילו מוצדקים ברמה מסויימת אבל מי שנפגע בסופו של דבר זה הילד החולה/המתמודד עצמו.
אני מכירה אישה שחלתה בכליותיה כילדה קטנה ונזקקה להשתלת כליה. זה היה סוד. אף אחד לא ידע. לא הדודים ולא הסבתא. אף אחד. אולי דוד אחד ידע כי הוא תרם את הכליה.
הילדה סבלה מאוד.
היו תקופות שהיתה צריכה לקחת סטרואידים והתנפחה. אם היה אירוע משפחתי בתקפה זה היא נשארה בבית כדי שלא ישאלו. מרוב פחד שיתגלה הסוד היא לא יכלה לתקשר בצורה נורמטיבית עם בני אדם.
זה פגע בה בחיי הנישואין. היא לא ידעה איך לתקשר נורמלי. פגש אותה בעוד צמתים בחיים וזה לא קל.
המשפחה שלה עדיין לא יודעת, למעט דודים בודדים ששותפו מסיבות אלו ואחרות.
אחים שלה, אחיותיה לא יודעים.
והיא כבר נשואה. מסכנה. סובלת מאוד עד היום מהסתרה הזו וכשהצעתי לה לבוא לקבוצת תמיכה ובעלה הסכים היא בכתה לי את נשמתה שאמא שלה לא מסכימה כי אנשים ידעו מזה.
היא לא יכולה להשתחרר מהחבלים שבה קשרו אותה.
וזה עצוב.
כי היא כל כך סובלת גם כך מהבעיה הרפואית שלה וההסתרה הזו מוסיפה על כתפיה טונות של קושי מיותרים
ויש הרבה כאלו.
זו דעתי. ההשקפה שלי על נושא ההסתרה.
לא מתווכחת ולא כלום עם מי שחושב אחרת.
אבל מה שברור הוא שלהסתרה יש מחיר.
אז צריך לזכור את זה כשאומרים שלאי הסתרה יש מחיר
נערך לאחרונה ב:
