טייטש ל'הואיל' - 'התחיל'.

[חזקי ☆]

@מוריופ

אנשים מועילים הם פרודוקטיביים
ואנשים מואילים בטובם להושיט יד ולהיות מועילים

בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר. (דברים א, ה,)
פרש"י: "הואיל" - התחיל כמו (בראשית יח) הנה נא הואלתי.

ספוילר

הכלי יקר כבר מקשה על הראיה מ'הנה נא הואלתי' שהביא רש"י

Kli Yakar on Genesis 18:27

הנה נא הואלתי לדבר אל ה' ואנכי עפר ואפר. הואלתי לשון התחלה כמו שפירש״י על פסוק הואיל משה באר את התורה (דברים א ה) והביא ראיה מן הנה נא הואלתי. וכבר אמרנו למעלה...

www.sefaria.org.il

 

[חזקי ☆]

(לא יכולתי להגיב בנושא עצמו
כי אני לא חבר בקהילה המקצועית)

 

[חגי פאהן]

הואיל וזה פורום דקדוק, והואיל וגם פותח האשכול פתח אותו כתיקון למישהו אחר, והואיל וגם אותו מישהו אחר פתח אותו כדי לתקן אחרים, אני מרשה לעצמי להעיר ש'טייטש' אין פירושו 'פירוש', אלא 'גרמנית'.

 

[אפכא מסתברא]

הואיל וזה פורום דקדוק, והואיל וגם פותח האשכול פתח אותו כתיקון למישהו אחר, והואיל וגם אותו מישהו אחר פתח אותו כדי לתקן אחרים, אני מרשה לעצמי להעיר ש'טייטש' אין פירושו 'פירוש', אלא 'גרמנית'.

יש תרגום מילולי ויש תרגום חופשי. התרגום המילולי המקורי של 'טייטש' הוא 'גרמנית' (באמת היה צ"ל 'דייטש', אבל נניח לזה), אבל כשרוצים לשאול באידיש 'איך מתרגמים' מתבטאים: 'ווי אזוי טייטשטמען'. זה קורה בכל שפה - שהמלה המקורית מקבלת משמעות מורחבת עם השנים.

 

[אפכא מסתברא]

שמות ב, כא: וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ ,אונקלוס: וּצְבִי משֶׁה לְמִיתַב עִם גַבְרָא רש"י ויואל. כתרגומו.
שמע מיניה, 'להואיל' משמעו לרצות, להסכים. (ולרש"י בריש דברים, כנראה יש משמעות נוספת, להתחיל)

 

[מוריופ]

@מוריופ
https://www.prog.co.il/threads/לפרוס-כנפיים-עד-דק.724639/#:~:text=אנשים מועילים הם,יד ולהיות מועילים
בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר. (דברים א, ה,)
פרש"י: "הואיל" - התחיל כמו (בראשית יח) הנה נא הואלתי.

ספוילר

הכלי יקר כבר מקשה על הראיה מ'הנה נא הואלתי' שהביא רש"י

Kli Yakar on Genesis 18:27

הנה נא הואלתי לדבר אל ה' ואנכי עפר ואפר. הואלתי לשון התחלה כמו שפירש״י על פסוק הואיל משה באר את התורה (דברים א ה) והביא ראיה מן הנה נא הואלתי. וכבר אמרנו למעלה...

www.sefaria.org.il

תודה רבה, אעביר לשם את הפירוש המדויק

 

[חזקי ☆]

שמות ב, כא: וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ ,אונקלוס: וּצְבִי משֶׁה לְמִיתַב עִם גַבְרָא רש"י ויואל. כתרגומו.
שמע מיניה, 'להואיל' משמעו לרצות, להסכים. (ולרש"י בריש דברים, כנראה יש משמעות נוספת, להתחיל)

זה מה שהכלי יקר מבאר

 

[חזקי ☆]

הואיל וזה פורום דקדוק, והואיל וגם פותח האשכול פתח אותו כתיקון למישהו אחר, והואיל וגם אותו מישהו אחר פתח אותו כדי לתקן אחרים, אני מרשה לעצמי להעיר ש'טייטש' אין פירושו 'פירוש', אלא 'גרמנית'.

יש תרגום מילולי ויש תרגום חופשי. התרגום המילולי המקורי של 'טייטש' הוא 'גרמנית' (באמת היה צ"ל 'דייטש', אבל נניח לזה), אבל כשרוצים לשאול באידיש 'איך מתרגמים' מתבטאים: 'ווי אזוי טייטשטמען'. זה קורה בכל שפה - שהמלה המקורית מקבלת משמעות מורחבת עם השנים.

לא ידעתי, (ולכן אני לא סופר...) - אבל עכשיו החכמתי.

אבל החומשים המתורגמים לאידיש וכתוב עליהם "עברי טייטש" זה הכל טעות אחת גדולה???

 

[אפכא מסתברא]

זה מה שהכלי יקר מבאר

ברוך שכיוונתי!

אבל החומשים המתורגמים לאידיש וכתוב עליהם "עברי טייטש" זה הכל טעות אחת גדולה???

למה טעות גדולה? אפילו לא קטנה - ''עברי טייטש'' פירושו ''גרמנית יהודית'', דהיינו אידיש...

 

[Meryam]

למה טעות גדולה? אפילו לא קטנה - ''עברי טייטש'' פירושו ''גרמנית יהודית'', דהיינו אידיש...

בטוח?
כי לפי מה שתמיד ידעתי - עברי=מקרא טייטש=תרגום.
כלומר מקרא ותרגום (לאידיש)

 

[אפכא מסתברא]

בטוח?
כי לפי מה שתמיד ידעתי - עברי=מקרא טייטש=תרגום.
כלומר מקרא ותרגום (לאידיש)

ואני ראיתי אי פעם (כל כך מזמן ששכחתי היכן - לפני כמה עשרות שנים) שהמשמעות של 'עברי טייטש' היא כפי שכתבתי. ייתכן שהמקור שלי טעה. ניסיתי לבדוק בגוגל, אבל לא הגעתי למישהו שמפרק את הביטוי ומסביר את מרכיביו...