סליחה על אי ההבנה. לא דיברתי על הוקעה של ציבור שלם כמו שנעשה לא רק ע"י מפרסמי החרדקים, וד"ל. כוונתי היה להסביר דבר ברור ומובן מאוד. בנושא הזה אין "קומבינות" אין דרכי אמצע. זה או גזירת שמד, או לא. זאת אומרת אם יש רב שמתיר, הרי שזה לא בגלל אילוץ פרנסה, אלא בגלל הכרה עקרונית בצבא כגוף לגיטימי, אמנם לא חרדי, אך לא בגדר "שמד". אם יש רב שאוסר הרי שאילוץ הפרנסה לא יתיר את הצבא.
פשוט מאוד. נכון שיש רבנים וכל אחד יתנהל כפי הנחיות רבו, אך זה לא קשור לטענת הפרנסה.
פשוט מאוד. נכון שיש רבנים וכל אחד יתנהל כפי הנחיות רבו, אך זה לא קשור לטענת הפרנסה.