שיתוף חמסקיצ 1 - חמש סקיצות לשבוע - מכבים

[אבימי]

בסיעתא דשמיא אני רוצה להתחיל פרויקט אישי - חמשה סקיצות לשבוע, על נושא כלשהו. למשך שנה.
אני יודע, פעם כבר התחלתי משהו, ואני יודע, פעם אמרתי שרק הפעם זה יצליח.
אבל... הפעם זה יצליח
השבוע אני רוצה לעשות דיוקנאות של מכבים אלמונים.
רוצה לתפוס את הלחץ החרדה והאמונה שאני מדמיין שהיו להם.
בהצלחה לי, ולכם\ן.
למי שיש הצעות לנושא השבועי לשבוע הבא - מוזמן לכתוב כאן או באישי.

 

[מו"לי]

נ ח ל ש ת י
מדהים מדהים!!
ההבעות עמוקות כל כך!

 

[סמדר אלחנתי]

אהבתי מאוד!
(לחץ וחרדה זה בדיוק ההפך מאמונה!) למרות זאת הציורים מבטאים הרבה נחישות - אהבתי

 

[יחיאל ב.]

אם זה הסקיצות שלך ....

 

[הני p]

מדהים !
בניה אנטומית מדהימה! אהבתי שרואים ממש שהשריון אצל השלישי עשוי ממתכת, בכתפים, בגלל ההארות הנכונות
וסתם שאלה חוצפנית
אפשר להצטרף לפרויקט?

 

[מיכל נדף]

השלישי לוקח! בהצלחות

 

[מלכי וולף]

השני
!!!!!

 

[sari11]

מדהים!
(השני הזכיר לי את מלכיאל דש...)

 

[יפית כוכב]

מדהים
מעורר תחושות חזקות. זה קסם, שיש לציורים מסוימים יכולת לעורר רגשות.
זו מיומנות מיוחדת לתת לציור את היכולת הזו

היד בראשון האוחזת במוט- חלישות. איזו בניה!!!

ים הצלחות

 

[תהילה 28]

הראשון או השני הכי מוצלחים
זה בכלל לא נראה סקיצות
זה רישום מהמם ומדויק של תחושת החרדה
בהצלחה רבה

 

[סא איור]

הערה קטנה, אם אפשר.
בתמונה הראשונה וגם בשלישית.
יש משהו קרוב מידי בין העינים ומשהו באף שקוע יותר מידי. כדאי להוציא אותו יותר החוצה.

 

[אבימי]

הערה קטנה, אם אפשר.
בתמונה הראשונה וגם בשלישית.
יש משהו קרוב מידי בין העינים ומשהו באף שקוע יותר מידי. כדאי להוציא אותו יותר החוצה.

תודה!
אפשרי להמחיש לי עם סקיצה קטנה מעל?

 

[סא איור]

תודה!
אפשרי להמחיש לי עם סקיצה קטנה מעל?

מה שסימנתי בעיגול אדום מימין[הציור שלכם] משם והלאה זה אמור לצאת
בקובץ הימני[שלי] הגדלתי רווח בין העינים והוצאתי את האף.
נ.ב.
- לא התיחסתי למבנה המסוים של האף שציירתם, אלא ברעיון. אם רוצים אף מענין כזה -אפשר לעבוד עליו אבל אחרי שמוציאים החוצה.

 

[מענדי ירוסלבסקי]

 

[אבימי]

נוסף המכבי הרביעי.

מה שסימנתי בעיגול אדום מימין[הציור שלכם] משם והלאה זה אמור לצאת
בקובץ הימני[שלי] הגדלתי רווח בין העינים והוצאתי את האף.
נ.ב.
- לא התיחסתי למבנה המסוים של האף שציירתם, אלא ברעיון. אם רוצים אף מענין כזה -אפשר לעבוד עליו אבל אחרי שמוציאים החוצה.

תודה!! זה באמת יותר טוב. אבדוק היטב היכן הבעיה שלי בבניית הגולגולת.

 

[sari11]

מרשים הרביעי! וגם מפחיד...

 

[יחיאל ב.]

קשוח הרביעי ...
פוזה קולנועית כזאת

 

[Batshe✔a]

יפה.
אבל לחץ וחרדה הם בדיוק ההיפך מאמונה.

אם רציתם לשדר אמונה זה יותר:
שלווה, מבע פנים קורן, נחישות מחויכת.

 

[אבימי]

אהבתי מאוד!
(לחץ וחרדה זה בדיוק ההפך מאמונה!) למרות זאת הציורים מבטאים הרבה נחישות - אהבתי

יפה.
אבל לחץ וחרדה הם בדיוק ההיפך מאמונה.

אם רציתם לשדר אמונה זה יותר:
שלווה, מבע פנים קורן, נחישות מחויכת.

מוחות גדולים חושבים דומה.
היינו רוצים לחשוב שהם צעדו לקרב מנחישות מחוייכת וקורנים בשלווה, נכון?
אין מצב. להיות במתח מקרב שעומד מולך זה טבעי, כמו למצמץ כשמישהו מניף לעומת פניך יד.
חשים חרדה וזה טוב כי אנחנו בני אדם.
הצעד הבא הוא הקריט: האם נכנעים לחרדה ומתמוססים בה, או שקמים ממנה אל החלטה אחרת?
(כמובן שלא בא לתאר את דמותם של אנשים גדולים שחיו לפני אלפי שנים, המעט שיכול הוא לתאר את עצמי בראי המציאות שעמדה לפניהם.)
בחרתי להראות ההפיך מהאמירה המשטיחה וה'רומנטית', שהם היו רגועים וקורנים. אלא על אף שהם עמדו מול מצוקה אישית נוראה, הם בחרו לנתב אותה לנחישות ולמרוד בכפיה הגופנית והנפשית שהיתה שם. אז יש פה שתי תנועות, למטה, חרדה, למעלה, אמונה. וכל אחד מוצא את עצמו בין שתי הכוחות הללו. מקווה שהצלחתי להעביר אנשים שבוחרים באומץ להאמין, וזאת על אף המשיכה למטה.

 

[yonatanr]

מוחות גדולים חושבים דומה.
היינו רוצים לחשוב שהם צעדו לקרב מנחישות מחוייכת וקורנים בשלווה, נכון?
אין מצב. להיות במתח מקרב שעומד מולך זה טבעי, כמו למצמץ כשמישהו מניף לעומת פניך יד.
חשים חרדה וזה טוב כי אנחנו בני אדם.
הצעד הבא הוא הקריט: האם נכנעים לחרדה ומתמוססים בה, או שקמים ממנה אל החלטה אחרת?
(כמובן שלא בא לתאר את דמותם של אנשים גדולים שחיו לפני אלפי שנים, המעט שיכול הוא לתאר את עצמי בראי המציאות שעמדה לפניהם.)
בחרתי להראות ההפיך מהאמירה המשטיחה וה'רומנטית', שהם היו רגועים וקורנים. אלא על אף שהם עמדו מול מצוקה אישית נוראה, הם בחרו לנתב אותה לנחישות ולמרוד בכפיה הגופנית והנפשית שהיתה שם. אז יש פה שתי תנועות, למטה, חרדה, למעלה, אמונה. וכל אחד מוצא את עצמו בין שתי הכוחות הללו. מקווה שהצלחתי להעביר אנשים שבוחרים באומץ להאמין, וזאת על אף המשיכה למטה.

לא צריך לצייר אותם רגועים וקורנים, אך מאידך גם אין צורך להפוך את פניהם מעוותים מזעם או מחרדה.
אפשר לצייר אותם נחושים ובטוחים באלוקי ישראל.
רבות תהיתי על התמונה שבחר חיים שפירא בספרו המונומנטלי 'לך לך בני', כדי לתאר את הנחישות של חיילי הצבא האדום במלחמתם בנאצים.

על תמונה זו הוא כותב 'כובע הטנקיסט והמבט העז והנמרץ אמורים היו להניס את האויב מנוסת חרב'.
שברתי את ראשי; איזה מבט 'עז ונמרץ' רואים כאן?
כנראה שמבט עז הוא לא עיוות פנים, ואפשר לשמור את המתח בפנים, ולהראות חזות רגועה ושלווה.