הנושאים החמים
הנושאים החמים
עודד שוסטר הוא גנגסטר. טייקון כזה, מהאלה שמרוחים על שערי מגזינים כלכליים. שערו האדמוני והמטופח שספג את כל תענוגות החומר, משתפל על צווארו עטוי השרשראות.
ודאי אתם תמהים "מה לך ולגוש הפינוק הזה?" אז זהו שעכשיו הוא שכן שלי. ואני לא גר בסביון או ברמת אביב, אני גר בבני ברק של מטה, ברחוב הגובל עם רבי עקיבא.
שוסטר קנה את הדירה של קופולוביץ' בבניין לידינו, רווח של שני מטרים הפריד בינינו לבין שנה של שיפוצים ללא הפסקה שלאחריהם הבניין שלהם נראה כמו ארמון שיש עם תאורה חיצונית, גינה מטופחת ומעלית שבת.
הקיר שמול הדירה שלי נפרץ לחלון זכוכית ענקי ומולו סודרו ספות עור תפוחות עם שולחנות פוקר, הדומים לרגליים ותאורה שלא מביישת איצטדיון ענקי.
התריסים אצלי כבר מזמן מלחמת המפרץ לא יצאו מהקונכיה, קופולוביץ' אף פעם לא פתחו חלונות, עכשיו קצת לא נעים שהסלון מפוזר כשיש פגישה מעונבת אצל השוסטרים.
בשעות הערב כשאצלנו מתחילה סצינת ארוחת ערב מקלחות והשכבה, שוקעים השוסטרים בכורסאות העור, בידיהם דליי פופקורן וכל התאורה מכוונת אל המטבח שלנו.
כשהבכור שפך את השוקו על הקטנה אשתי גערה בו והזכירה לו את כל הסיטואציות בהן הוא הציק לקטנה וכך נתנה לשוסטר תקציר על הפרקים הקודמים.
כשהתחילו אצלנו המריבות על המקלחת, אצל השוסטרים המתח גאה. דגלים בצבע הבגד של הקטנה הונפו וצעקות עידוד עמומות הבהירו כי העם נגד אמבטיות בחורף.
אצלי יש עקרונות ואם ההורים מחליטים הילדים מבצעים. צעקה רמה עם סטירה קטנה והילדה רצה למקלחת, מזווית עיני ראיתי את האמא שוסטר בעיניים דומעות מסתירה את עיניי ילדיה לבל יחזו בסצינה מחרידה שכזו.
למחרת פגשתי את עודד והתנצלתי על הצעקות, "לא רצינו להפריע לכם, בעזרת ה' הילדה תתחנך אתה תראה, תוך יום יומיים והכל ירגע".
"דיייייייי", צווח עודד.
"מה יש?", נבהלתי.
"אל תתן לי ספוילרים זה הורס את כל הכיף".
ודאי אתם תמהים "מה לך ולגוש הפינוק הזה?" אז זהו שעכשיו הוא שכן שלי. ואני לא גר בסביון או ברמת אביב, אני גר בבני ברק של מטה, ברחוב הגובל עם רבי עקיבא.
שוסטר קנה את הדירה של קופולוביץ' בבניין לידינו, רווח של שני מטרים הפריד בינינו לבין שנה של שיפוצים ללא הפסקה שלאחריהם הבניין שלהם נראה כמו ארמון שיש עם תאורה חיצונית, גינה מטופחת ומעלית שבת.
הקיר שמול הדירה שלי נפרץ לחלון זכוכית ענקי ומולו סודרו ספות עור תפוחות עם שולחנות פוקר, הדומים לרגליים ותאורה שלא מביישת איצטדיון ענקי.
התריסים אצלי כבר מזמן מלחמת המפרץ לא יצאו מהקונכיה, קופולוביץ' אף פעם לא פתחו חלונות, עכשיו קצת לא נעים שהסלון מפוזר כשיש פגישה מעונבת אצל השוסטרים.
בשעות הערב כשאצלנו מתחילה סצינת ארוחת ערב מקלחות והשכבה, שוקעים השוסטרים בכורסאות העור, בידיהם דליי פופקורן וכל התאורה מכוונת אל המטבח שלנו.
כשהבכור שפך את השוקו על הקטנה אשתי גערה בו והזכירה לו את כל הסיטואציות בהן הוא הציק לקטנה וכך נתנה לשוסטר תקציר על הפרקים הקודמים.
כשהתחילו אצלנו המריבות על המקלחת, אצל השוסטרים המתח גאה. דגלים בצבע הבגד של הקטנה הונפו וצעקות עידוד עמומות הבהירו כי העם נגד אמבטיות בחורף.
אצלי יש עקרונות ואם ההורים מחליטים הילדים מבצעים. צעקה רמה עם סטירה קטנה והילדה רצה למקלחת, מזווית עיני ראיתי את האמא שוסטר בעיניים דומעות מסתירה את עיניי ילדיה לבל יחזו בסצינה מחרידה שכזו.
למחרת פגשתי את עודד והתנצלתי על הצעקות, "לא רצינו להפריע לכם, בעזרת ה' הילדה תתחנך אתה תראה, תוך יום יומיים והכל ירגע".
"דיייייייי", צווח עודד.
"מה יש?", נבהלתי.
"אל תתן לי ספוילרים זה הורס את כל הכיף".
נערך לאחרונה ב:
