דרוש מידע חכמת גדולי ישראל

[קוראים לי #C]

מישהו מתנדב לכתוב את הסיפור על שבעה-עשר הגמלים?

אדם מת והוריש 17 גמלים לשלושה בנים וציווה לחלק חצי לבן הבכור שליש לאמצעי ותשיעית לקטן אך שלא ימכרו ולא ישחטו אותם הבנים לא ידעו מה לעשות עד שבא אליהם אחד (לא ידוע על מקור מחכמי ישראל) עם גמל ופתר להם את הבעיה, הוא הוסיף את הגמל שלו לשבעה עשר הגמלים כך שנהיו שמונה עשר ואז חילק, לבן הבכור חצי (9) לבינוני שליש (6) ולקטו תשיעית (2) ואת הגמל שנשאר לקח בחזרה

שנו סיפור על החיד”א שנסע עם תלמידיו בספינה, לפתע פרצה רוח סערה וקבע רב החובל שכדי להציל את יושבי האוניה יש להשליך מחצית אל המים, שמע זאת החיד”א והעמיד את האנשים באופן כזה שכשספרו עד 20 וחוזר חלילה כל המחצית שנזרקו לא כללו את תלמידיו, אמיתי!

כמדומני שהוא על אב"ע או על א' הראשונים
הסיפור הוא (בקיצור) שהיו לראב"ע 15 תלמידים איתו בספינה ועוד 15 נוסעים גויים וכשפרצה סערה זרקו את כל הדברים למים והוצרכו לזרוק גם חלק מהנוסעים ע"מ שלפחות חלק יינצלו וראב"ע סידר את כלל הנוסעים בצורה כזו שכל תשיעי ייזרק למים עד שייזרקו מחצית מהנוסעים ובסופו של התהליך כל הגויים נזרקו ואף אחד מתלמידיו לא נזרק
וכשתלמידיו ניסו להבין את החישוב נתן להם סימן זה:
דרכי הים באניות אמר גאון אל אחינו בני בריתנו גויים אשר בקרבנו בים אשליכנו
כאשר לוקחים את ראשי התיבות (למשל דרכי הים 4 ואחרי זה 5 ארבעה תלמידים ולאחמ"כ 5 גויים) כל תשיעי נזרק למים

 

[קוביד]

הפך לנכס צאן ברזל עד כדי שהפסקי תשובות מצטט מזה?

חסרה לכם הכירות.
אז להירגע.

 

[ברוך הוא]

טיפת כבוד התורה???
למה אתה מסוגל לחבר כזה חיבור עצום שהפך לנכס צאן ברזל עד כדי שהפסקי תשובות מצטט מזה? (אגב למה לא?)

ח"ו לא התכוונתי לזלזל לרגע בהרב קרויזר שעשה עבודה נפלאה וגם לא על הפסקי תשובות, רק להביא מקור להלכה מילקוט מעם לועז זה לא מקור כי הרב קרויזר כתב את זה מתוך מה שהוא ראה בביהכ"נ והוא לא מביא שם מקור לזה ולכן זה לא נחשב מקור.
ולגבי הסיפורים שהוא מביא אותו דבר כוונתו בספר הוא לא לברר כל סיפור כמה הוא מוסמך ולכן אי אפשר להביא כהוכחה לסיפור שזה גם כתוב בילקוט מעם לועז כיון שזה לא מקור אלא ליקוט.
סליחה אם הובן מדבריי ח"ו זלזול על גדולים וחכמים ממני שעמלו להוציא ספרים לתועלת עם ישראל.

 

[מוריה שיטרית]

איפה בגמ'?

זה היה רבי בנאה ולא רבי אבהו
וזה בבא בתרא נח.

 

[שטייגען]

היה אחד שהרחיק למדינת הים, ולאחר ימים ארוכים שלח עם שליח סכום כסף גדול שיעביר לאשתו בירושלים.
הלה רצה הרבה מאד כסף, לא זכור בדיוק, חצי או יותר.
כתב הבעל לשליח מכתב, שיתן לאשתו כמה שהוא רוצה, והשאר יהיה לו (-לשליח)
הגיע השליח, ונתן לאשה 10% והשאר נטל לו. הלכה האשה, ותבעה אותו לדין תורה.
ישב הרב על המדוכה ופסק: כל ה90% שייכים לאשה!
בום.
למה?
הרי יש מכתב?!
השיב הרב: שים לב מה כתב הבעל: "שיתן לאשה כמה שהוא רוצה", כלומר, כמה שאתה רצית (90%) כל זה תביא לאשה. והשאר יהיה לך...
כמה חכמים חכמי ישראל.
סיפור שזכורני בעל פה, מבלי לזכרו מי היה הרב וכו'.

 

[מוריה שיטרית]

בדומה לזה היה אדם שהיה לו בן אחד בארץ ישראל ומאחר והוא נטה למות בחו"ל הוא כתב צוואה שהוא נותן את כל רכושו לעבדו הנאמן ואילו לבנו שבארץ הוא מוריש רק דבר אחד מהכל ובידו לבחור מה הוא רוצה.
כאשר נפטר מן העולם פתח העבד את הצוואה ושמח לראות שכל הרכוש עובר לרשותו ולכן עלה לארץ כדי לקיים את הצוואה כרצון הנפטר.
כאשר ראה הבן כך הלך לרבו בצער גדול כי אינו יודע מה חטא שאביו החליט כך.
אמר לו רבו דע לך כי אביך היה אדם חכם והוא רצה להוריש הכל לך אך הוא ידע שאם הוא יכתוב כך בצוואה העבד "הנאמן" היה לוקח הכל שלא כדין ובורח.
אבל עתה הוא גרם לעבד שיביא בעצמו את הצוואה בחשבו כי הוא ירש את הכל ואתה רק דבר אחד.
עצתי לך היא שתלך לבית הדין תאמר לדיינים כי מכל הנכסים אשר לאביך אתה בוחר בעבד וממילא מה שקנה עבד קנה רבו וכל מה שקנה שייך לך.
(ילקוט שימעוני פרשת חיי שרה)

 

[ברוך הוא]

בדומה לזה היה אדם שהיה לו בן אחד בארץ ישראל ומאחר והוא נטה למות בחו"ל הוא כתב צוואה שהוא נותן את כל רכושו לעבדו הנאמן ואילו לבנו שבארץ הוא מוריש רק דבר אחד מהכל ובידו לבחור מה הוא רוצה.
כאשר נפטר מן העולם פתח העבד את הצוואה ושמח לראות שכל הרכוש עובר לרשותו ולכן עלה לארץ כדי לקיים את הצוואה כרצון הנפטר.
כאשר ראה הבן כך הלך לרבו בצער גדול כי אינו יודע מה חטא שאביו החליט כך.
אמר לו רבו דע לך כי אביך היה אדם חכם והוא רצה להוריש הכל לך אך הוא ידע שאם הוא יכתוב כך בצוואה העבד "הנאמן" היה לוקח הכל שלא כדין ובורח.
אבל עתה הוא גרם לעבד שיביא בעצמו את הצוואה בחשבו כי הוא ירש את הכל ואתה רק דבר אחד.
עצתי לך היא שתלך לבית הדין תאמר לדיינים כי מכל הנכסים אשר לאביך אתה בוחר בעבד וממילא מה שקנה עבד קנה רבו וכל מה שקנה שייך לך.
(ילקוט שימעוני פרשת חיי שרה)

יש לרבי מאיר להמן ספר שלם עם סיפור המבוסס על סיפור זה ובסוף הספר הוא מצטט את דברי המדרש הזה.

 

[נעים זמירות]

הגאון ר' חיים לייב אויערבאך חזר פעם נסע פעם אל עבר הים, כשד"ר למען ישיבתו הק' "שערי שמים",
בלב ים החלה סערה, שאימה להטביע את כולם חיים שאולה,
לפתע קם הגרחי"ל ואמר אם תתרמו כך וכך לישיבתי הק' נינצל כולנו,
כמובן שמיד נרתמו כולם, וכל אחד התחייב כמה שביכולתו, שהרי מה בצע להם בכספם אם במצולות ים תהא קבורתם,
אין צורך להמשיך, שכמובן הסערה שככה, ושלום על ישראל,
בבואם אל חוף מבטחים שאל א' מהם את הגרחי"ל, "וכי יש לכם יד באותות ובמופתים?". ענה לא הגרחי"ל, "לא מיני' ולא מקצתי', עשיתי חשבון פשוט, והיה אם נינצל, מוטב, והיה אם חלילה לא נינצל, מי ידע...".
(אני לא יודע אם מדובר ב"חכמת התורה", או בפקחות אויערבאכ'ית קלאסית, ...)

 

[ברוך הוא]

הגאון ר' חיים לייב אויערבאך חזר פעם נסע פעם אל עבר הים, כשד"ר למען ישיבתו הק' "שערי שמים",
בלב ים החלה סערה, שאימה להטביע את כולם חיים שאולה,
לפתע קם הגרחי"ל ואמר אם תתרמו כך וכך לישיבתי הק' נינצל כולנו,
כמובן שמיד נרתמו כולם, וכל אחד התחייב כמה שביכולתו, שהרי מה בצע להם בכספם אם במצולות ים תהא קבורתם,
אין צורך להמשיך, שכמובן הסערה שככה, ושלום על ישראל,
בבואם אל חוף מבטחים שאל א' מהם את הגרחי"ל, "וכי יש לכם יד באותות ובמופתים?". ענה לא הגרחי"ל, "לא מיני' ולא מקצתי', עשיתי חשבון פשוט, והיה אם נינצל, מוטב, והיה אם חלילה לא נינצל, מי ידע...".
(אני לא יודע אם מדובר ב"חכמת התורה", או בפקחות אויערבאכ'ית קלאסית, ...)

מה המקור לסיפור?
על פניו זה נראה פשוט גזל והונאה לפי איך שהוא מסופר כאן.

 

[נעים זמירות]

מה המקור לסיפור?
על פניו זה נראה פשוט גזל והונאה לפי איך שהוא מסופר כאן.

אני לא יודע אם יש מקור לסיפור,
ולא יודע איך הגעת לגזל ואונאה, כשהם נתנו את זה בחפץ ליבם למטרה קדושה, [ואולי (אם הסיפור היה..) הזכות הזו הצילה אותם באמת], ואין כאן "תליוהו ויהיב"..
וחוץ מזה פוק חזי מאי דבר בכל קופות הצדקה למיניהם, שמבטיחים [בשטרות ובשבועות...], וכמדומני (לא יודע מוסמך) שיש להם היתר ממורי ההווראה בדורינו ובדור הקודם, היות והכסף מגיע [לפחות חלק ממנו...] למטרות טובת, ו"כופין על הצדקה"....

 

[ברוך הוא]

אני לא יודע אם יש מקור לסיפור,
ולא יודע איך הגעת לגזל ואונאה, כשהם נתנו את זה בחפץ ליבם למטרה קדושה, [ואולי (אם הסיפור היה..) הזכות הזו הצילה אותם באמת], ואין כאן "תליוהו ויהיב"..
וחוץ מזה פוק חזי מאי דבר בכל קופות הצדקה למיניהם, שמבטיחים [בשטרות ובשבועות...], וכמדומני (לא יודע מוסמך) שיש להם היתר ממורי ההווראה בדורינו ובדור הקודם, היות והכסף מגיע [לפחות חלק ממנו...] למטרות טובת, ו"כופין על הצדקה"....

הבדל מאוד גדול כל הקופות מבטיחות בכוח מצוות הצדקה ויש מצבים שהחטא גורם ולא מקבלים את השכר המובטח (כמו שמרן ר' חיים קנייבקי זצוק"ל היה אומר תמיד על הבטחותיו) אבל לפי המסופר כאן הוא הבטיח לא מכוח הצדקה אלא מכוח שלא תוכלו להוכיח אם לא וזה נשמע כמו בדיחה לצחוק על אנשים ולסחוט אותם, ואני לא מאמין שסיפור כזה קרה עם יהודי חרדי.

 

[נעים זמירות]

הבדל מאוד גדול כל הקופות מבטיחות בכוח מצוות הצדקה ויש מצבים שהחטא גורם ולא מקבלים את השכר המובטח (כמו שמרן ר' חיים קנייבקי זצוק"ל היה אומר תמיד על הבטחותיו) אבל לפי המסופר כאן הוא הבטיח לא מכוח הצדקה אלא מכוח שלא תוכלו להוכיח אם לא וזה נשמע כמו בדיחה לצחוק על אנשים ולסחוט אותם, ואני לא מאמין שסיפור כזה קרה עם יהודי חרדי.

לא הבנתי, גם הוא אמר בזכות הצדקה, רק כששאלו אותו מאיפה האומץ להבטיח, זה מה שהוא ענה, ולא נראה לי שקופות הצדקה יש להם אומץ יותר גדול להבטיח..
וכמובן שאני לא יודע אם מותר או לא ולא זה הנושא [מי שמעונין.. שישאל רב], וכמובן שאם הסיפור אכן היה יש לנו כאן מעשה רב, ואם מצד ההלכה זה אסור אז צריך להבין מה היא דעתו של הגרחי"ל זצ"ל בענין.

 

[ברוך הוא]

לא הבנתי, גם הוא אמר בזכות הצדקה, רק כששאלו אותו מאיפה האומץ להבטיח, זה מה שהוא ענה, ולא נראה לי שקופות הצדקה יש להם אומץ יותר גדול להבטיח..
וכמובן שאני לא יודע אם מותר או לא ולא זה הנושא [מי שמעונין.. שישאל רב], וכמובן שאם הסיפור אכן היה יש לנו כאן מעשה רב, ואם מצד ההלכה זה אסור אז צריך להבין מה היא דעתו של הגרחי"ל זצ"ל בענין.

האומץ להבטיח הוא ממאמר הכתוב "וצדקה תציל ממות" וממה שחז"ל לימדו אותנו. זה שאי אפשר להפריך את ההבטחה לא נותנת יותר אומץ ליהודי ירא שמים להבטיח דברים.

 

[נעים זמירות]

לא נראה לי שבכלל "צדקה תציל ממות" נכלל גם להתארס תוך שנה, נחת ודאית מהילדים, וניסים היוצאים מגדר הטבע ו

האומץ להבטיח הוא ממאמר הכתוב "וצדקה תציל ממות" וממה שחז"ל לימדו אותנו. זה שאי אפשר להפריך את ההבטחה לא נותנת אומץ ליהודי ירא שמים להמציא דברים חסרי שחר.

לא נראה לי שב"צדקה תציל ממות" נכלל גם להתארס תוך שנה, נחת ודאית מהילדים, וניסים היוצאים מגדר הטבע, וכו' וכו'... [כמובן שהצדקה היא זכות גדולה וכל המרבה זכויות שכרו הרבה], יכול להיות שישנם חז"לים אחרים שמבטיחים זאת, לא מה שידוע לי הקטן,
וכבודו כבר כתב ש"צדקה תציל ממות" א"כ אין הדברים חסרי שחר, רק כפי שכבודו כתב שלפעמים גורם החטא וכו' וכו', לכן צריך אומץ...
ושוב אם מצד ההלכה והמוסר אנו דנים כאן יש לשאול את מורי ההוראה בישראל, והיה אם יענו בדעת תורתם כי המעשה אינו ראוי ע"פ תורתינו הק', והיה אם יתברר המעשה כנכון עובדתית, יהיה עלינו לעמוד על המדוכה..

 

[ברוך הוא]

לא נראה לי שבכלל "צדקה תציל ממות" נכלל גם להתארס תוך שנה, נחת ודאית מהילדים, וניסים היוצאים מגדר הטבע ו

לא נראה לי שב"צדקה תציל ממות" נכלל גם להתארס תוך שנה, נחת ודאית מהילדים, וניסים היוצאים מגדר הטבע, וכו' וכו'... [כמובן שהצדקה היא זכות גדולה וכל המרבה זכויות שכרו הרבה], יכול להיות שישנם חז"לים אחרים שמבטיחים זאת, לא מה שידוע לי הקטן,
וכבודו כבר כתב ש"צדקה תציל ממות" א"כ אין הדברים חסרי שחר, רק כפי שכבודו כתב שלפעמים גורם החטא וכו' וכו', לכן צריך אומץ...
ושוב אם מצד ההלכה והמוסר אנו דנים כאן יש לשאול את מורי ההוראה בישראל, והיה אם יענו בדעת תורתם כי המעשה אינו ראוי ע"פ תורתינו הק', והיה אם יתברר המעשה כנכון עובדתית, יהיה עלינו לעמוד על המדוכה..

נראה לי שלא הבנתם אותי כראוי.
זה ברור שיש לצדיק כוח לגזור גם הצלה ממות וגם להתארס וכו' וכו' בזכות הצדקה, אבל בשום אופן לא יכול להיות שהצדיק יבטיח דבר והאומץ שלו להבטיח על סמך שאם לא אף אחד לא ידע, זה לא דרכם של יראי שמיים.
ולכן ברור לי שהסיפור לא נכון אלא ההבטחה שלו היתה על סמך עצם מצוות צדקה או על סמך צדיק גוזר אבל ח"ו לומר שזה רק כי אי אפשר להפריך את זה.

 

[נעים זמירות]

מה שהבאתי לדוג' את קופות הצדקה, התכוונתי לפעמים שהם משתמשים בשקר כלשהו [שניה.. עד הסוף..], כגון שמרנן יתפללו על השמות והם לא כותבים שהכוונה שדף השמות יהיה לידו בעת תפילתו ולמראה עיניו, וכל מיני כאלו דברים שאינם אמת צרופה וזקוקה, וכמו שקראתי [לא זוכר מתי, אבל נראה לי שבעלון של "ועד הרבנים", ואין לך גדול מהודאת בע"ד], שמרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל הורה להם שזה מותר, כמדומני בהתבסס על "כופין על הצדקה",
כמובן שא"א לסמוך על זה למעשה, אבל יש לברר את הענין האם באמת יש לכך הצדקה הלכתית.

 

[ctrl-p קונטרול פי]

סליחה על השאלה, מה הגאונות כאן? זו מתמטיקה פשוטה.

לדעתי! ואני חוזר דעתי!
האשכול נפתח ע"מ להרבות כבוד התורה וכבוד שמים,
דעתי שויכוחים וחוסרי הבנה בנושאים אלו הם ההפך הגמור מזה.
אם יש למישהו קושיא יכול לפנו בהודעה פרטית, או לפחות להתבטאות בצורה מכבדת....
ולזכור--- לפעמים אנחנו לא מבינים את עומק דבריהם של רבותינו, ולא שהם דיברו שטיות.
לגבי שאלתך... תחשוב עוד 3 פעמים תבין.
מי שקשה לו או שנראה לו שעצם הסיפור הוא זלזול, ככה גם הייתם מגיבים לאנשים שאכפת לכם מהם? או שהייתם חושבים ומתיעצים קודם....
זכרו עקיצתם עקיצת עקרב, זה גם אם כותבים בפורם בפרוג, ואןלי אפי' יותר-- וד"ל

 

[בחיפוש]

לדעתי! ואני חוזר דעתי!
האשכול נפתח ע"מ להרבות כבוד התורה וכבוד שמים,
דעתי שויכוחים וחוסרי הבנה בנושאים אלו הם ההפך הגמור מזה.
אם יש למישהו קושיא יכול לפנו בהודעה פרטית, או לפחות להתבטאות בצורה מכבדת....
ולזכור--- לפעמים אנחנו לא מבינים את עומק דבריהם של רבותינו, ולא שהם דיברו שטיות.
לגבי שאלתך... תחשוב עוד 3 פעמים תבין.
מי שקשה לו או שנראה לו שעצם הסיפור הוא זלזול, ככה גם הייתם מגיבים לאנשים שאכפת לכם מהם? או שהייתם חושבים ומתיעצים קודם....
זכרו עקיצתם עקיצת עקרב, זה גם אם כותבים בפורם בפרוג, ואןלי אפי' יותר-- וד"ל

לא זילזלתי ח"ו בפסק של הרב!!! זה הפסק האמיתי והנכון!!! מי אמר שהם דיברו שטויות???
רק אמרתי שלהביא זאת בשער בת רבים כגאונות שרק חכמינו הקדושים הצליחו להגיע אליהם זה לועג לרש...
בדיוק כמו שלהבדיל אם מישהו היה שואל את איינשטיין כמה זה שורש 9 או 5 בריבוע או כל שאלה פשוטה אחרת והוא היה עונה לו שורש 9 זה 3 ו5 בריבוע זה 25, ואז הייתי פותח אשכול של מעשים על גאונותו של איינשטיין והייתי מביא את זה... זה לועג לרש... לא זלזול באיינשטיין כי הוא ענה נכון אלא למי שהביא את הסיפור שמביא זאת כ"ראיה" לגאונות של איינשטיין זה אומר שאין לו השגה בגאונותו המתמטית של איינשטיין....
מקווה שהובנתי.

 

[דדד]

קצת עצוב האשכול הזה.
יהודיה פותחת אשכול על "חכמת גדולי ישראל".
ובמקום למצוא בו סיפורים קצרים, על גדו"י מהעבר ומהווה,
שמי שמתאים לו לקרוא אותם יקרא, ומי שלא-ידלג,
יש בו, כמו כמעט בכל נושא עיוני-תורני-השקפתי- מריבות.
אישית,
גם אני פחות מתחברת בדר"כ ל"סיפורי גדלות" מהנוסח הנזכר פה. אבל מעריכה ומכבדת את מי שהדרך שלו להתחבר היא סיפורים כאלו. ועדיין, מכאן ועד זלזול, בוטות, השוואה לעמי ארצות- הדרך ארוכה.
יש לנו ילדים לחנך.
והנימה הזאת, והמציאות, שאי אפשר כבר להתלהב התלהבות פשוטה מגדו"י, בלי להגיע לפוליטיקה, להאשמות, לריב-
היא כואבת.

 

[בחיפוש]

ועדיין, מכאן ועד זלזול, בוטות, השוואה לעמי ארצות- הדרך ארוכה.

א. מתנצל על הבוטות פשוט זה בער לי כי בעיניי זה קצת לועג לרש לגדולי ישראל אבל מתנצל.
ב. לא הייתה השוואה של אף אחד לעם הארץ

ספוילר: זה

להביא סיפורים על חכמה ותושיה של חכמי ישראל שאני ואתה וודאי עמי הארצות לא היו חושבים על זה ובמקרה שלנו זה חשבון שרוב ככל בני אדם היו עושים

מה שהוזכר בקשר לעמי הארצות...

יש לנו ילדים לחנך.

אכן.. מקווה שהם לא בפרוג...

והנימה הזאת, והמציאות, שאי אפשר כבר להתלהב התלהבות פשוטה מגדו"י

אפשר ואפשר כל אחד יספר בביתו לילדיו מה שרוצה רק שבמציאות ימינו כשמעלים דברים לפורום ציבורי ויש אנשים שהסיפורים האלה עושים את ההשפעה ההפוכה צריך לחשוב גם על זה וזו הנקודה שהעליתי...