חיים של אחרים

R DESIGN

משתמש מקצוען
עיצוב ואדריכלות פנים
- פרק 7 -

בסך הכל רציתי לעזור...

כמה פעמים שמע את המשפט הזה?
גם אם היה נעזר באצבעות הרגליים - לא היה יכול למנות את כמות הפעמים שהמשפט התנגנן באוזניו.
נאמר. נלחש. האשים. התגונן. הוטח. נזעק.
אני כל כך טובה, אמר בתוכו קולה של שני, אז מה אם לפעמים אתה לא מרוצה מהתוצאה?

השיר "קטונתי מכל החסדים" שהזדמר בקול מהנייד שלו - קטע את מחשבותיו.
"אבאאא", יללה פצועה, קטועה.
הלב של דניאל עצר את מהלכו. "יונצ'יק, מה קרה?"
"אני רוצה לבוא לגור איתך", בן העשר היה נחוש מבעד לשפופרת.
דניאל נאלם לרגע.
"איפה אתה גר? אני אבקש מרננה שתיקח אותי".
"למה, מתוק? מה קרה?"
"אני רוצה להיות איתך, באותו בית".
"קרה משהו?" ניסה דניאל לגשש.
יהונתן שתק.
"איך היה בשבת?" הוא פתח בחקירה.
"בסדר. הלכנו אני ואריאל לבית הכנסת. עם מאיר ודוד בן שושן".
"ומה היה? ילדים שאלו אותך איפה אבא?"
"לא", אפילו מעבר לקו דניאל יכל לראות את משיכת הכתף הקטנה. "רק שיחקתי בחוץ, בחצר. השתוללנו נורא, ככה אמא אמרה. כי המכנסיים שלי נקרעו קצת, והחולצה התלכלכה מהחול".
"ומה עוד אמא אמרה?" שאל דניאל.
"אתמול אמא אמרה שאני מתנהג כמו ילד קטן בן שלוש".
דניאל המתין.
"כי לקח לי מלא זמן לאכול ארוחת ערב. ועוד מלא זמן להתקלח. והלכתי לישון מאוחר, אז אמא כעסה".
"אבל יונצ'יק, אמא צודקת. אם אתה הולך לישון מאוחר - אתה עייף למחרת. נכון היית עייף היום?"
"נכון".
"אמא דואגת לך".
"נכון", הקול של יהונתן נחלש באוזניו, התמוגג. נעלם.
"נכון", אמר דניאל בקול לעצמו.
יהונתן ניתק את השיחה, והוא אפילו לא הבחין.

שני מתקתקת את הבית, את הילדים, את עצמה.
תמיד.

ובשלושה חודשים האחרונים,
כששכב במיטה בעיניים ריקות - היא הכינה ארוחות ערב, השכיבה לישון, העירה בבוקר ופיזרה למוסדות חינוך,
כשישב מול הצלחת ורק שיחק עם הסכין והמזלג - היא העמידה ארוחות צהרים למשפחת בן שושן, כולל קינוח ועוגות,
כשחזר מתפילת שחרית מאוחרת - היא סחטה את הסמרטוט, הרצפה הבהיקה וריח קלוש של אקנומיקה עדיין נישא באויר.

הוא לא מסוגל אפילו לשמינית מהעשיה שלה.
ולפעמים, לפעמים, לפעמים - הוא אפילו רק מפריע.
 
נערך לאחרונה ב:

מכונתכתיבה

משתמש סופר מקצוען
פרסום וקופי
הפקות ואירועים
וואו.
המיילים זה פשוט גאוני.
זה מלמד אותנו המוןןןןן בלי הרבה מילים.
זה כל כך מתאים לכתיבה דיגיטלית. מחכה להמשך בקוצר רוח.
עצוב לי הסיפור הזה. במקום שתהיה התמסרות זוגית במשבר נראה שיש התנתקות.
כביכול דניאל פתח את הקלפים הישנים שיש לו על אשתו. בגלל התאונה.
(משפחה דתית? כי הסגנון מזכיר קצת ספרים של דברי שיר. )
 

R DESIGN

משתמש מקצוען
עיצוב ואדריכלות פנים
- פרק 8 -

שני גפן היתה בת יחידה. ובכורה.
אומנם היו לה חמישה אחים, אך רק היא מכולם נועדה להיות רופאה.
אבא שלה הוא ד"ר ישראל גפן, נוירולוג מהידועים בארץ, ואמא שלה היתה מורה.
שני היתה הבת המוצלחת.
הילדה המבריקה בכיתה, הנערה המוכשרת ביותר באולפנא, ועתודאית מצטיינת ללימודי רפואה.
היא היתה עתודאית, אך לא במסגרת העתודה האקדמאית של צה"ל, אלא במסגרת עתודת החלומות של ד"ר ישראל גפן.
עתודת החלומות? לו היה שומע ד"ר גפן את ההגדרה, היה צוחק בביטול.
ההנחה הרווחת היתה, שלד"ר גפן אין חלומות. בעולמו יש רק שאיפות, תכניות, תכנונים, חוקים.
וכל תכנון שלו, אם הוא לגבי אחרים - אחת דינם להגשים.

שני תמיד היתה הבת המוצלחת. בהגשמת השאיפות הגבוהות של אביה.
תמיד קטפה את הציון הנוצץ, את התפקיד המרשים, את הערצת האנשים.
לד"ר גפן לא היה כל ספק - שלאחר תום שנת השירות הלאומי, היא תחזור הביתה, שבשכונת רמת שרת. ולא תצטרך להתגורר אפילו במעונות הסטודנטים - כיון שהפקולטה לרפואה נמצאת סמוך מאד, ב"עין כרם".
"כך הכי טוב", שינן לביתו, "לא יהיו שום בעיות של צניעות, שבת וכשרות. תגורי בבית, תלמדי באוניברסיטה העברית. שבע שנים - ותהיה לנו עוד ד"ר גפן בבית".
"תיקון טעות", חייכה שני בשובבות, "עוד שבע שנים - כבר לא יקראו לי שני גפן. ולא אגור כאן בבית".
"זו הטעות היחידה שאני אוהב", קרץ ד"ר גפן.
אך מי שטעתה זו שני.
כי עברו שבע שנים, ועדיין קראו לה שני גפן, והיא התגוררה בבית הפרטי ברמת שרת.
אבל גם אבא שלה טעה.
כי עברו שבע שנים, ועדיין היה רק ד"ר גפן אחד בבית השקט.
 
נערך לאחרונה ב:

java

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
הנדסת תוכנה
את מוכשרת, אין ספק.
הפרק מעורר סקרנות לגבי ההמשך.
לפי מה שאני רואה, לא רק המקצוע המיועד של שני השתנה אלא גם האישיות והאופי שלה.
 

שרה.

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
כן, האפיון ממש טוב. אפשר ממש להכיר את הדמויות ולזהות שינויים
 

בובה בובה

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
הערות???
אין לי.
הכתיבה מדהימה כפי שאמרתי.
את כותבת דיאלוגים בצורה מיוחדת- ולא שגרתית
אם כי שימי לב לא להרבות בהם מידי.
את הפרק הכתוב בצורה של מיילים-
אהבתי!אהבתי!אהבתי!
(בהשתייכות המגדרית שלהם אולי היה יותר נכון לכתוב את זה בצורה של אס.אם.אסים...תחשבי על זה.)
מחכה להמשך!
נ.ב שימי לב לכתוב בכותרות של כל פרק זמן ברור ומקום.
 

R DESIGN

משתמש מקצוען
עיצוב ואדריכלות פנים
- פרק 9 -

עברו שבע שנים, במהלכם היא גדעה באכזריות את שאיפותיו את אביה. וניפצה אף את חלומותיה של אימה.

"שלא תביני לא נכון", הם אמרו לה שניהם. ביחד, וכל אחד לחוד. "אנחנו בעד להתחזק דתית. זה חשוב, זה מהות החיים. אבל למה לחצות את הקווים? יש כל כך הרבה קהילות חזקות ונפלאות בציונות הדתית. מה חסר לך אצלינו, שמצאת דווקא במגזר החרדי?"

"אמת", היא ענתה. "זה נשמע קלישאה, אבל זו האמת. ותמיד אתה התלהבת, אבא, שאני כזאת שהולכת עד הסוף. אתה זה שאמרת שמחכה לי עתיד מזהיר".

"עדיין מחכה לך עתיד מזהיר", אמר אביה במרירות, "להיות אחראית לבדך על פרנסת המשפחה, אך חלילה לא במשרה מתגמלת, חלילה לא לעשות תואר. לא מקובל. לפזר כל בוקר תריסר ילדים למוסדות חינוך, אך חלילה לא ברכב. לא מקובל. ל..."

שני הביטה בו בזעזוע. "אבא!!" היא קראה, נסערת, "אם לא היית שומעת אותך אומר את זה, הייתי בטוחה שזה טקסט של טומי לפיד!"

ד"ר גפן לא נבהל. "אני משקף לך את הדברים במראה מפוכחת. מציג לך אמת, לא אנטישמיות. לכל ציבור יש את נקודות התורפה שלו, וגם לציבור שלנו יש. בהחלט.
אבל האליטה החרדית המתנשאת בטוחה שהתורה ניתנה בבני ברק. שהרב שלהם הוא משה רבינו. שדרך החיים שלהם היא האחת והיחידה".

"אתה בוחר את הזירות הנוחות לך", שני השיבה מלחמה. "כי חוץ מהתנשאות - בציבור הזה יש גם אנשים שמוסרים את כל חייהם לתורה, להעברת המורשת לדור הבא. שמשמרים את החינוך היהודי האותנטי. במבחן המציאות, בודקים את השורה התחתונה".

"נו, ומה השורה התחתונה?" זקר אביה את סנטרו בחיוך מלגלג.

"הדור הבא", ירתה שני ללא היסוס. "תראה את הדור הצעיר שלנו, שחלקו לייט, חלקו חילוני, חלקו נוער גבעות, וחלקו סתם איבד את החזון והדרך הציונית. ותראה את דור ההמשך שלהם".

ד"ר גפן לא נזקק אפילו לדקה כדי לחשוב, "דור ההמשך שלהם קיים", הוא אמר בארס, "רק כי אין כאן מדינה חרדית. אם כולם היו מאכלסים בצפיפות את כותלי בית המדרש - מי היה נלחם? מי היה מרפא? מי היה בונה, מקים, סולל? מי היה מפתח? מי היה מייצא? אנחנו חיים בעולם המעשה. לא בעולם הרוח".

"טענה לא הוגנת", גם שני לא נצרכה לעצור לדקה כדי לחשוב.

אסתי גפן, שהביטה עליהם מהצד, חשבה כמה הם דומים. עשויים שניהם מאותו חומר מוצק, איתן, לא חת. מגינים על דעתם ועל מחשבתם ולעולם לא מקבלים את דעת הצד שכנגד.
אך אף פעם לא נוצרה התנגשות. ישראל חשב, שני הגשימה. ישראל אמר, שני ביצעה. ישראל דרש, שני הסכימה.
כעת - מישהו יאלץ לוותר. אחד מהם יכנע.
היה לה ברור שזו תהיה שני. ידעה את מגדל החלומות והתקוות שישראל בנה עבורה. ראה בה ממשיכת דרכו, בעולם הרפואה בפרט, ובעולם בכלל.
ואסתי גם ידעה, שישראל לעולם לא יכנע. יהא המחיר אשר יהא.

שני המשיכה, "איש לא מבקש שכל הציבור בישראל ישב וילמד---"
"נכון. לא כל הציבור בישראל", קטע אותה ישראל בחדות, "רק הבעל של הבת שלי. והנכדים שיהיו לי. והילדים שלהם".
"זה לא מחייב. לא כל החרדים הם אברכי כולל. אני עדיין לא בטוחה שמתאים לי אברך. חשוב לי בחור אקדמאי. אולי אפילו רופא".

הויכוח ההוא מעולם לא הוכרע. וגם לא זה שבא בעקבותיו. וגם לא זה שנפתח מיד אחריו. וגם לא אלו שהמשיכו את השלישי, שחידד את השני, שהסביר את הראשון...


שני הפכה לחרדית. שינתה אורח חיים, מקצוע ולבוש.
למדה ב"נווה ירושלים" אבל השלימה במקביל תואר ראשון בתקשורת. המשיכה לגור בבית, ויצאה ללא הרף לפגישות שידוכים.
שם, לראשונה בחייה, נתקלה בקשיים.
היא רצתה חרדי מבית, אך גם אדם שבחר בעצמו את דרכו. חלמה על צדיק ותלמיד חכם, שמתכנן בעתיד לפרנס את המשפחה. קיוותה שיהיה מתמיד, ו-משכיל ואקדמאי.
הצוות במדרשה חשב שמדובר בסתירה. שני האמינה שזה קיים.
שני יצאה עם בחורים כשרוניים, מוצלחים, בולטים. נפגשה גם עם בחורים עמוקים, הוגים, חושבים.
נפגשה, והיתה זו שבדרך כלל אומרת את ה"לא" בסיום כל פגישה, או לאחר סדרת פגישות.

וכשהיתה בת 26 - התקשרה אליה שדכנית לא מוכרת והציעה את דניאל גריי.
 

בובה בובה

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
אהההההה
עכשיו הבנתי...
אהבתי את הצורה ששתלת רמזים בפרקים הקודמים
עכשיו הכל מסתדר...
פרק מקסים!
הצורה שבה את משלבת בפרק אחד
גם כתיבה בגוף ישיר
וגם בגוף שלישי
על אותו אדם-מאד יפה
אבל לא כדאי לעשות אותה מדי הרבה
כי יש לה פוטנציאל לבלבל.
 

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
יפה, מתפתח מעולה.
מפריע לי קצת המסרים והויכוחים האידאולגיים המאוד ברורים וישירים. זה צריך לבוא בעקיפין לכל אורך הספר, שורה פה שורה שם. לא להעמיד פרק שלם עם כל הדעות וההוכחות לכאן ולכאן.
יש בזה.
אבל זה תלוי אם זה עיקר הספר. כי אם לא, אז מה הבעיה לצטט את הויכוח הזה כביכול כמו שהוא?
 

R DESIGN

משתמש מקצוען
עיצוב ואדריכלות פנים
יפה, מתפתח מעולה.
מפריע לי קצת המסרים והויכוחים האידאולגיים המאוד ברורים וישירים. זה צריך לבוא בעקיפין לכל אורך הספר, שורה פה שורה שם. לא להעמיד פרק שלם עם כל הדעות וההוכחות לכאן ולכאן.
יש בזה.
אבל זה תלוי אם זה עיקר הספר. כי אם לא, אז מה הבעיה לצטט את הויכוח הזה כביכול כמו שהוא?
זה ממש לא מהות הספר.
הפרק הזה נועד רק כדי להדגיש את האיפיונים של הדמויות.

האמת, שמלכתחילה התלבטתי אם הפרק הזה נכון או לא,
אבל לאור הנ"ל ועוד פניות באישי - התחזקה לי המסקנה.

חושבת שאערוך אותו.
 

R DESIGN

משתמש מקצוען
עיצוב ואדריכלות פנים
נערך לאחרונה ב:

shira bira

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
האם העמדות שלה בויכוח לא קצת חזקות מדי למי שרוצה בעל אקדמאי עובד, ולא אברך?
לא.
זה לא חד -חד ערכי
לא כל חוזרת בתשובה תרצה בהכרח בעל אברך שלומד שלשה סדרים.
אני מניחה שהרצון של שני לגשר בין העולם הקודם לנוכחי, לרצות את הוריה ולהוכיח להם שלא תאכזב אותם למרות התחרדותה מוביל אותה לבחור בחור חרדי שמשלב תורה ועבודה לשביעות רצון הוריה.
 

בובה בובה

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
זה דיון מענין
אם כי אני מאמינה בהדרגה
בכל דבר בחיים
על אחת כמה וכמה דבר כה משמעותי כמו שינוי אורח חיים
הרב שך זצוק"ל לא הרשה לחוזרים בתשובה לחתוך הכל.
בדר"כ(כל מקרה לגופו) הוא הורה להמשיך ללמוד,
לסים תואר וכו'.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  10  פעמים

לוח מודעות

למעלה