דיון חיים של אחרים - ביקורות

[R DESIGN]

אז,
הצטרפתי היום לפורום, אחרי שעקבתי אחרי ההתרחשויות כאן הרבה זמן...
שמחה לקחת חלק בשיתופים,
ואשמח מאד לקבל ביקורת ולהשתפשף.

רק אומרת:
אני מתחילה, זעירה וצעירה.
כן רוצה גם ריקושטים - אבל באישי בלבד, בבקשה.
ובקורת בונה, הערות, הכוונות, הצעות, שיפורים - אשמח מאד לקבל באשכול הזה.

תודה לכל מי שקרא.
תודה למי שיקרא.
ותודה גדולה לכל מי שיחכים ויתרום.

 

[וי שלוק]

במטותא

מה שייכות הכותרת לנכתב?

 

[R DESIGN]

במטותא

מה שייכות הכותרת לנכתב?

הכותרת - זה המסר של הסיפור.

איך ומה ולמה מתקשר - הרבה מים יזרמו בירדן עד שנבין...

 

[אלישבע10]

יש לי נקודה שקצת מפריעה לי בחלק מהסיפורים בהמשכים פה בפורום.
היא בלטה במיוחד בסיפור בהמשכים שנכתב ע"י חברי הפורום, רק ששם הכתיבה הייתה יותר ספונטנית ובלתי מתוכננת כך שזה עבר.

יש פרקים שמתחילים בדיוק היכן שנגמר הפרק הקודם, המשך ישיר של המשפט האחרון.
לדוגמא:
פרק 2:

"ההבנה הזאת חדשה לך, נועה?"

פרק 3:

לא, זה לא חדש לה. זה אפילו לא ממש הפתיע אותה.

לדעתי, לכל פרק יש צורך בפתיחה וסיום עצמאים, כמו סיפורים בהמשכים מודפסים.
הכותב צריך לקחת בחשבון שהקורא אינו קורא את הפרקים ברצף, וע"כ אינו זוכר מה היה הסיום המדויק של הפרק הקודם.

הכתיבה שלך מצוינת. מחכה לפרקי ההמשך.

 

[מירה דביר]

השם של הסיפור מצחיק אותי
כי זה השם
שרציתי לתת בהתחלה
לספר החדש שלי.
אבל החלפתי שם.

מזל.

 

[א-ירושלמית]

יש לי נקודה שקצת מפריעה לי בחלק מהסיפורים בהמשכים פה בפורום.
היא בלטה במיוחד בסיפור בהמשכים שנכתב ע"י חברי הפורום, רק ששם הכתיבה הייתה יותר ספונטנית ובלתי מתוכננת כך שזה עבר.

יש פרקים שמתחילים בדיוק היכן שנגמר הפרק הקודם, המשך ישיר של המשפט האחרון.
לדוגמא:
פרק 2:

פרק 3:

לדעתי, לכל פרק יש צורך בפתיחה וסיום עצמאים, כמו סיפורים בהמשכים מודפסים.
הכותב צריך לקחת בחשבון שהקורא אינו קורא את הפרקים ברצף, וע"כ אינו זוכר מה היה הסיום המדויק של הפרק הקודם.

הכתיבה שלך מצוינת. מחכה לפרקי ההמשך.

מסכימה עם הסתייגות. לפעמים פרק הוא מדי ארוך, וצריך לחלק אותו טכנית לשתיים, מה שמאלץ את הפרק הבא להיות המשך ישיר לפרק הקודם.
ועדיין, יש סוג של חן בשרשרת פרקים כאלו, כשזה עדיין לא עובר את הגבול.

 

[R DESIGN]

וכיון שהרבה שאלו לגבי פרק 2, שנועה מתפקדת ומדברת ברמה לא תואמת גיל,
אענה כאן לשואלים וגם לאלו שתמהו ולא שאלו:

נועה ילדה בוגרת. מאד. אולי מידי.
יש ילדות כאלו.

אני הייתי כזאת.

ואחותי, נערה בט', אני מדברת איתה שיחות עומק כאילו היא בגילי.
הבגרות הזאת היתה בה גם בגיל 10 וגם בגיל 11.

כן, תדעו, יש ילדים בוגרים ברמה אחרת. ורגישים כל כך.
ומבינים הרבה דברים שלא היינו רוצים שיבינו.

ועוד משהו,
הילדים בסיפור בכוונה רגישים מאד. וקולטים דברים שאבא שלהם חושב שהם לא קולטים.
ואפילו יודעים לנסח את המחשבות. ולקרוא להם בשם.

זה חלק מהאמירה בסיפור.

 

[בובה בובה]

מסכימה עם הסתייגות. לפעמים פרק הוא מדי ארוך, וצריך לחלק אותו טכנית לשתיים, מה שמאלץ את הפרק הבא להיות המשך ישיר לפרק הקודם.
ועדיין, יש סוג של חן בשרשרת פרקים כאלו, כשזה עדיין לא עובר את הגבול.

קחי בחשבון שאם זה בהמשכים
ואא לראות את הפרקים ברצף
זה מוריד קצת מההקשר
אם זה בא פעמים רבות מידי.