הנושאים החמים
הנושאים החמים
אי פה אי שם
משתמש מקצוען
הוא רץ מהר עמיקם, קולות הנפץ מחרידים את האזור כולו, הרמתי עיני לשמים תוך כדי המנוסה אחריו,
מביט בקווי העשן הנמתחים ברקיע מציירים בעליזות את הקריקטורה הכי נלעגת של היהודי גירסת 2020,
זה היה אמור להיות ראיון חג עמ' 805-984 במגזין הנושא "מרור- כל מה ש(א)רע לכם במדינה".
"נפיץ ביותר" כך קרא לזה שרגא העורך, "תרדו לשם, פעמיים בשנה צריך לראות אם כל מה שאנחנו מדווחים באמת קורה".
"ואין מצב שאתם חוזרים לי לפני מטח אחד לפחות, מצידי תהיו שם אפילו שלושה ימים!", הצהיר ושלח אותי ואת דובל'ה הצלם, הישר למבואות שג'אעיה.
דובל'ה שהבטיח לאשתו רק לילה אחד, בדק והרים כמה טלפונים, בסוף הלכנו על "נחל עוז" - יומיים גג ואנחנו בבית.
את עמיקם פגשנו על הטרקטור בחצר, היום לא יצא לשדה, גם אתמול, מלפני חודשיים, ז'תומרת - "בום" חודש יום, "בום" חודש לילה.
"יש יום הולדת?" שואל דובל'ה ומתחיל לתקתק את הכניסה לבית המקושטת בבלונים, "למה?", שואל עמיקם קולט אחרי רגע,
"אה בטח, אצלנו בקיבוץ כל יום עושים מסיבה, בלונים יש?! זיקוקים יש?! מה צריך עוד למסיבה?,
הנה תבואו עוד מעט בפורים למגילה, כל "המן" החבלן שלנו זכריה מפרק מטען, תאמינו לי יש מספיק גם לאחשורוש"...
תוך כדי שאנחנו רצים פנימה שוב לממ"ד המרווח ("למה, שיהיה גם לארח בכיף", מסביר עמיקם)
אני כבר ממש כועס, "אז למה אתם גרים פה בכלל, מה זה, היה פה תוכנית למסתכן?",
"היי, תרגיע אחי, אל תצעק, הצ'יינים מלמעלה עוד יכולים להבהל", מצביע עמיקם לגג,
אם אתם לא מאמינים לי, תבקשו מדובל'ה שיראה לכם במצלמה -
שני סינים מבולבלים שוכבים על הגג מסובכים כל כולם בבלונים,
היום נחתו מעזה, יחד עם הקורונה...
מביט בקווי העשן הנמתחים ברקיע מציירים בעליזות את הקריקטורה הכי נלעגת של היהודי גירסת 2020,
זה היה אמור להיות ראיון חג עמ' 805-984 במגזין הנושא "מרור- כל מה ש(א)רע לכם במדינה".
"נפיץ ביותר" כך קרא לזה שרגא העורך, "תרדו לשם, פעמיים בשנה צריך לראות אם כל מה שאנחנו מדווחים באמת קורה".
"ואין מצב שאתם חוזרים לי לפני מטח אחד לפחות, מצידי תהיו שם אפילו שלושה ימים!", הצהיר ושלח אותי ואת דובל'ה הצלם, הישר למבואות שג'אעיה.
דובל'ה שהבטיח לאשתו רק לילה אחד, בדק והרים כמה טלפונים, בסוף הלכנו על "נחל עוז" - יומיים גג ואנחנו בבית.
את עמיקם פגשנו על הטרקטור בחצר, היום לא יצא לשדה, גם אתמול, מלפני חודשיים, ז'תומרת - "בום" חודש יום, "בום" חודש לילה.
"יש יום הולדת?" שואל דובל'ה ומתחיל לתקתק את הכניסה לבית המקושטת בבלונים, "למה?", שואל עמיקם קולט אחרי רגע,
"אה בטח, אצלנו בקיבוץ כל יום עושים מסיבה, בלונים יש?! זיקוקים יש?! מה צריך עוד למסיבה?,
הנה תבואו עוד מעט בפורים למגילה, כל "המן" החבלן שלנו זכריה מפרק מטען, תאמינו לי יש מספיק גם לאחשורוש"...
תוך כדי שאנחנו רצים פנימה שוב לממ"ד המרווח ("למה, שיהיה גם לארח בכיף", מסביר עמיקם)
אני כבר ממש כועס, "אז למה אתם גרים פה בכלל, מה זה, היה פה תוכנית למסתכן?",
"היי, תרגיע אחי, אל תצעק, הצ'יינים מלמעלה עוד יכולים להבהל", מצביע עמיקם לגג,
אם אתם לא מאמינים לי, תבקשו מדובל'ה שיראה לכם במצלמה -
שני סינים מבולבלים שוכבים על הגג מסובכים כל כולם בבלונים,
היום נחתו מעזה, יחד עם הקורונה...
)
