חוברות סיפורי החג

מלפפון

משתמש סופר מקצוען
אני אהבתי את המתכונים שהיו בזמנו בחברים של בקהילה.
חמודים, מחומרים זמינים, קלילים.
הנס הוא שיש את העני בקר בפרוג.
אבל מה עושים אלו שאין להם מחשב?
 

zahav1

משתמש מקצוען
מוסף הסיפורים של בקהילה אכזב(לטעמי..)
ממוסף הסיפורים של המבשר מאד נהנתי.
הסיפורים עם חברת הביטוח הראל היו די תקועים, וממש לא מענינים בתור סיפור(במבשר זה אפילו לא היה מצוין בתוכן הענינים)
אולם אני לא מבינה, איך הסופרות לא ידעו?העורך שתל להם את כל הקטע של חברת הביטוח הראל?
הסיפור היה ממש לא בנוי, היה נראה כמין סוג של אילוץ. לא סיפור שהייתי מצפה מסופרת מנוסה.
 

מלפפון

משתמש סופר מקצוען
דווקא הסיפור היה בנוי מעולה, ואהבתי אותו מאד עד.. שראיתי את חברת הראל..
הסופרת מקצועית מאד, ואהבתי איך היא כתבה את הסיפור.
הבעיה היא הרגע בו הרגשתי כאילו לא נהגו איתי ביושר.
והסופרת לא אשמה, ואני מסופקת אם העורכים אשמים.
לדעתי מי שישלם את המחיר יהיו הראל, כי הם יבינו ששיווק בדרך כזו רק מעצבן את הציבור.
אם הייתי קוראת את אותו סיפור בחוברת שיווקית של הראל שהיתה מחולקת כמו המתכונים של תנובה, הייתי קוראת ויתכן גם משתכנעת.

תכלס, הסיפור באמת ענה למטרה והציף את התחושה הזו של בהלה פתאומית בו בן משפחה בריא לחלוטין נזקק לחסדי הביטוח.
הבעיה היא שכשאני מקבלת מסר כזה באמצע ישיבה בסוכה רגל על רגל, כשאני מתכוננת להתבשם מסיפור רגיל ופתאום מכניסים לי כזה דבר, זה פוגם בהנאה.
בקיצור,
מקוה שהדבר לא יהווה תקדים כי חבל!!
חוברת סיפורים אמורה לשרת את הציבור שמשלם על העתון ולא את מחלקת הפרסום.
היה עדיף שהיו מפרסמים לי מודעה שלהם באמצע הסיפור של מיה קינן מאשר לשים את זה כביכול סמוי בתוך הכתבה.
אלא מה?
אם אני הייתי הסופרת, לא הייתי מתחילה להתעקש עם הלקוח שמשלם.
מסבירה לו את הענין שאנשים יתעצבנו, אבל לא מסרבת לכתוב את זה.
יש לקוחות עקשנים וזו הבעיה שלהם.
 

ארזים1

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
אני מאמינה שהכותבות והעורכות נחשפות איכשהו לאשכול,
מכאן תצא קריאתי לנטוש את הקונספטים הבלתי אפשריים.(כולם יודעים שאתם סופר יצירתיים)
עיין ערך מוסף הסיפורים של יתד שהיה מצוין בזכות הקונספט היחסית פתוח שלו.
לתת לכותבים מרחב.
אנחנו הקוראים אוהבים את זה, ולא מחפשים את החיבורים וההקשרים.
כמה פשוט ככה טוב.
 

רוח סערה

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
אני אהבתי את המתכונים שהיו בזמנו בחברים של בקהילה.
חמודים, מחומרים זמינים, קלילים.
הנס הוא שיש את העני בקר בפרוג.
אבל מה עושים אלו שאין להם מחשב?
בקהילה "עלו" כבר מזמן על העני בקר, והיא לא מאכזבת אף פעם. אפילו ב"מרווה" האחרון הובאו כמה מתכונים מעשי ידיה. ואם יוצא לך לקרוא את המודעה הזו: העני, השטרודל תמרים כיכב אצלנו בחג, הכי פשוט, הכי טעים..
 

חוי ג

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
בהמודיע הסיפור זעק פרסומת, אפילו העימוד היה שונה משאר הסיפורים
 

יום שישי

משתמש צעיר
איפה בהמודיע היה סיפור על הראל?
לי זכור ספר שבו היה כתוב על ביטוח הראל (אולי של ברטלר "גם שם"?)
אהבתי את הסיפור "המרדף"- איפה הם המחנכים ההם?
לדעתי אחד החזקים של השנה.
וכמובן כמו שהזכירו את הסיפור של גוטמן.
 

חיוש לב

משתמש רשום
לא הבנתי את הקטע של האשכול,
רכלנות לשמה! במיוחד שהרבה מכירים את הסופרים/ות!
ומה אתם באים לומר בכל הבלה בלה הזה? אם תסתכלו מתחילת האשכול שמונה עכשיו 4 עמודים, הרבה חוזר על עצמו.. יאלה, קלטנו שזה היה שיווקי וחלס! למה כל אחד צריך לכתוב את זה במילים שלו ?
בכלל שמתי לב שיש כאן לאנשים הובי לדסקס...
 

grafix

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
מחקתי...
אני רואה שהביטוח לעוס כבר עד הסוף.
 

צדיק סופית

משתמש פעיל
כאשר פתחתי את האשכול, באמת לא תכננתי שיעשו סיפור מסיפור פרסום סיפור הפרסום (לא, אין טעות. גם אני בדקתי).
אולי אשנה את הכותרת ל: "התעצבנתם? סימן שיש לכם הראל בחוברת הסיפורים".
לפי כמות הזעם נדמה שכולנו חייבים עכשיו דחוף ביטוח בריאות.

ארשה לעצמי להעלות תמיהה ותמיהתיים: כשמישהו אומר "נהניתי מהסיפור הזה והזה"; "אהבתי את זה"; "זה סיפור יפה" (סלחו לי על ה'זה', זה פשוט ככה זה, כולם אומרים את זה) - למה הוא מתכוון?
ואם לנטוש את הטרחנות: מה מהנה אתכם בסיפור טוב? העלילה/המסר/הכתיבה/ההזדהות עם הדמויות. וכן הלאה.
חוו נא דעתכם...
 

Ruty Kepler

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
א"א לא כתב כאן נגד סופר מסוים
כתבו כאן נגד מגמה חדשה שמציקה מאוד
ולוואי שהעורכים יפנימו שזה הציק לקוראים רבים ולא ימשיכו במגמה הזו!

לא מדובר על העורכים, אלא על דרג גבוה יותר - מנהלי שיווק ומנכ"לים.
והם לא יפנימו דבר, אם לא תכתבו להם זאת, במיילים ובמכתבים רבים ככל האפשר.
למכתבים של ציבור נזעם יש כוח השפעה גדול במערכות העיתונים. יותר מכוחם של הכותבים, ואפילו לפעמים יותר מכוחם של העורכים.
 

עדיאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
ארשה לעצמי להעלות תמיהה ותמיהתיים: כשמישהו אומר "נהניתי מהסיפור הזה והזה"; "אהבתי את זה"; "זה סיפור יפה" (סלחו לי על ה'זה', זה פשוט ככה זה, כולם אומרים את זה) - למה הוא מתכוון?
ואם לנטוש את הטרחנות: מה מהנה אתכם בסיפור טוב? העלילה/המסר/הכתיבה/ההזדהות עם הדמויות. וכן הלאה.

שווה אשכול בפני עצמו, האשכול כאן הוקדש כבר לנאקת הַמוּשְׁוָוקִים...
 

שלכם

משתמש פעיל
הסיפור של הראל היה זהה בכל העיתונים, או שרק הגרעין והרעיון היה זהים והסופרות לקחו זאת כל אחת למקום אחר?
[אני קראתי רק חוברת סיפורים אחת לצערי]
 

שלכם

משתמש פעיל
גילוי נאות: אני הקטן פרסמתי שני סיפורים, האחד ב'המודיע' (חתן דמים) ורעהו ב'בקהילה' (מעשה בתכריך).
אז קדימה, ספרו ממה נהניתם, ממה לא, ועוד ועוד...
בסיפור בהמודיע, נהנתי מהמסר, אך צורת הכתיבה על שלל דימויה פחות היתי נוחה לי וגרמה לי לטורח בקריאה.
אשמח לשמוע דעות נוספות.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ק'

קמה קָרָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי יְהוָה חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה:קמו קְרָאתִיךָ הוֹשִׁיעֵנִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדֹתֶיךָ:קמז קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעָה (לדבריך) לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי:קמח קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ:קמט קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ יְהוָה כְּמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּנִי:קנ קָרְבוּ רֹדְפֵי זִמָּה מִתּוֹרָתְךָ רָחָקוּ:קנא קָרוֹב אַתָּה יְהוָה וְכָל מִצְוֹתֶיךָ אֱמֶת:קנב קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם:
נקרא  13  פעמים

לוח מודעות

למעלה