שבוע טוב,
השבת יצא לי להיזכר בכמה הערות לשוניות ומִבְנִיּוֹת מעניינות בזמירות השבת המוכרות לכולנו. אנחנו קוראים ומזמרים ואיננו שמים לב לפעמים לתוכן, שלא לדבר על הדקדוק והתחביר של השיר. החלטתי לשתף מעט בהערות האלה, אעשה זאת בע"ה מדי פעם.
הפעם נתחיל בחידה (למי שפנוי לזה...):
אלו שני בתים חורגים ויוצאים דופן בפיוט הבא (לשונית, בלי להתייחס לתוכן)?
פיוט "ברוך א-ל עליון"
בָּרוּךְ אֵ-ל עֶלְיוֹן, אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה. לְנַפְשֵׁנוּ פִדְיוֹם, מִשֵּׁאת וַאֲנָחָה. וְהוּא יִדְרוֹשׁ לְצִיּוֹן, עִיר הַנִּדָּחָה. עַד אָנָה תּוּגְיוֹן, נֶפֶשׁ נֶאֱנָחָה:
הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת, הַבֵּן עִם הַבַּת. לָאֵ-ל יֵרָצוּ, כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת:
רוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת מֶלֶךְ עוֹלָמִים. אֶת עַמּוֹ לִשְׁבּוֹת אִזֵּן בַּנְּעִימִים. בְּמַאֲכָלֵי עָרֵבוֹת בְּמִינֵי מַטְעַמִּים. בְּמַלְבּוּשֵׁי כָבוֹד, זֶבַח מִשְׁפָּחָה: השומר
וְאַשְׁרֵי כָּל חוֹכֶה לְתַשְׁלוּמֵי כֵפֶל. מֵאֶת כֹּל סוֹכֶה שׁוֹכֵן בָּעֲרָפֶל. נַחֲלָה לוֹ יִזְכֶּה בָּהָר וּבַשָּׁפֶל. נַחֲלָה וּמְנוּחָה, כַּשֶּׁמֶשׁ לוֹ זָרְחָה: השומר
כָּל שׁוֹמֵר שַׁבָּת כַּדָּת מֵחַלְּלוֹ. הֵן הֶכְשֵׁר חִבַּת קֹדֶשׁ גּוֹרָלוֹ. וְאִם יָצָא חוֹבַת הַיּוֹם אַשְׁרֵי לוֹ. אֶל אֵ-ל אָדוֹן מֵחוֹלְלוֹ, מִנְחָה הִיא שְׁלוּחָה: השומר
חֶמְדַּת הַיָּמִים, קָרְאוּ אֵ-לִי צוּר. וְאַשְׁרֵי לִתְמִימִים, אִם יִהְיֶה נָצוּר. כֶּתֶר הִלּוּמִים, עַל רֹאשָׁם יָצוּר. צוּר הָעוֹלָמִים, רוּחוֹ בָם נָחָה: השומר
זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. קַרְנוֹ כִּי גָבְהָה נֵזֶר עַל רֹאשׁוֹ. עַל כֵּן יִתֵּן הָאָדָם לְנַפְשׁוֹ. עֹנֶג וְגַם שִׂמְחָה, בָּהֶם לְמָשְׁחָה: השומר
קֹדֶשׁ הִיא לָכֶם, שַׁבָּת הַמַּלְכָּה. אֶל תּוֹךְ בָּתֵיכֶם, לְהָנִיחַ בְּרָכָה. בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם, לֹא תַעֲשׂוּ מְלָאכָה. בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם, עֶבֶד וְגַם שִׁפְחָה: השומר
השבת יצא לי להיזכר בכמה הערות לשוניות ומִבְנִיּוֹת מעניינות בזמירות השבת המוכרות לכולנו. אנחנו קוראים ומזמרים ואיננו שמים לב לפעמים לתוכן, שלא לדבר על הדקדוק והתחביר של השיר. החלטתי לשתף מעט בהערות האלה, אעשה זאת בע"ה מדי פעם.
הפעם נתחיל בחידה (למי שפנוי לזה...):
אלו שני בתים חורגים ויוצאים דופן בפיוט הבא (לשונית, בלי להתייחס לתוכן)?
פיוט "ברוך א-ל עליון"
בָּרוּךְ אֵ-ל עֶלְיוֹן, אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה. לְנַפְשֵׁנוּ פִדְיוֹם, מִשֵּׁאת וַאֲנָחָה. וְהוּא יִדְרוֹשׁ לְצִיּוֹן, עִיר הַנִּדָּחָה. עַד אָנָה תּוּגְיוֹן, נֶפֶשׁ נֶאֱנָחָה:
הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת, הַבֵּן עִם הַבַּת. לָאֵ-ל יֵרָצוּ, כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת:
רוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת מֶלֶךְ עוֹלָמִים. אֶת עַמּוֹ לִשְׁבּוֹת אִזֵּן בַּנְּעִימִים. בְּמַאֲכָלֵי עָרֵבוֹת בְּמִינֵי מַטְעַמִּים. בְּמַלְבּוּשֵׁי כָבוֹד, זֶבַח מִשְׁפָּחָה: השומר
וְאַשְׁרֵי כָּל חוֹכֶה לְתַשְׁלוּמֵי כֵפֶל. מֵאֶת כֹּל סוֹכֶה שׁוֹכֵן בָּעֲרָפֶל. נַחֲלָה לוֹ יִזְכֶּה בָּהָר וּבַשָּׁפֶל. נַחֲלָה וּמְנוּחָה, כַּשֶּׁמֶשׁ לוֹ זָרְחָה: השומר
כָּל שׁוֹמֵר שַׁבָּת כַּדָּת מֵחַלְּלוֹ. הֵן הֶכְשֵׁר חִבַּת קֹדֶשׁ גּוֹרָלוֹ. וְאִם יָצָא חוֹבַת הַיּוֹם אַשְׁרֵי לוֹ. אֶל אֵ-ל אָדוֹן מֵחוֹלְלוֹ, מִנְחָה הִיא שְׁלוּחָה: השומר
חֶמְדַּת הַיָּמִים, קָרְאוּ אֵ-לִי צוּר. וְאַשְׁרֵי לִתְמִימִים, אִם יִהְיֶה נָצוּר. כֶּתֶר הִלּוּמִים, עַל רֹאשָׁם יָצוּר. צוּר הָעוֹלָמִים, רוּחוֹ בָם נָחָה: השומר
זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. קַרְנוֹ כִּי גָבְהָה נֵזֶר עַל רֹאשׁוֹ. עַל כֵּן יִתֵּן הָאָדָם לְנַפְשׁוֹ. עֹנֶג וְגַם שִׂמְחָה, בָּהֶם לְמָשְׁחָה: השומר
קֹדֶשׁ הִיא לָכֶם, שַׁבָּת הַמַּלְכָּה. אֶל תּוֹךְ בָּתֵיכֶם, לְהָנִיחַ בְּרָכָה. בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם, לֹא תַעֲשׂוּ מְלָאכָה. בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם, עֶבֶד וְגַם שִׁפְחָה: השומר