@דובונים נראלי שלא חשבתם על זה עד הסוף
זוג שהתחתן לפני כמה ימים עדיין לא מכיר מספיק וזקוק למשפחה.
אני מאמינה שרוב הנשואים הטריים מרגישים בבעיה אמיתית
לחשוב עד הסוף זה לדמיין את היום שאחרי אם הדביקו מישהו וזה יכול להיות גם יחסית צעיר ולא בקבוצת סיכון. נגיד שאתם זוג אחרי השבע ברכות ונראה לכם לא שייך לעשות בבית. תדמיינו מצב שבחול המועד מודיעים לכן שאתם הייתם בקרבת חולה או שיומיים אחרי ליל הסדר עולה לכם החום ומתגלה קורונה (בעז"ה הכל יהיה בסדר אבל אם....)
עכשיו יש לחץ אולי משהו נדבק ואז מגלים שאבא או אמא או שניהם חולים. והם מתקשים לנשום ומישהו מתאשפז....
האם זה שייך? זה יותר קל מליל הסדר לבד? וזה לא תרחיש תאורטי זה תרחיש הגיוני.
ההורים שלי משני הצדדים בצער רב יעשו את הסדר לבד וחמותי אמרה כלכך יפה: הם לבד שנה אחת כדי שיהיו איתנו עוד שנים ארוכות. לאמא שלי זה קשה אבל אמרתי לה שמאהבתנו הגדולה אותם אנחנו השנה בבית וזו שנה ראשונה וקשה לדמיין ליל הסדר צעיר לבד אבל לא לוקחים שום סיכון על חיי מישהו.
כשאבא לא עלינו חולה ילדים עושים בשבילו הכל נכנסים לחובות של מיליונים, יושבים לידו שעות נוסעים איתו לחו"ל לחודשים העיקר שיבריא. ופה מבקשים חג אחד לבד כדי שאבא יהיה בריא - זה לא שווה?
זה נקרא לחשוב עד הסוף. לחשוב מה יכולות להיות התוצאות של החג עם כולם יחד.