וירא בּלק

[תיבת נח]

הב' במילת וירא בלק" היא ב' דגושה, ולכא' לפי כללי האהו"י צריכה להיות רפויה, [הטעמים הם מרכא טפחא], מדוע הודגשה?
בהמשך הפרשה יש כמה פעמים שבלק הוא רפה [אפשר לפלפל ע"פ עניני הנסתר, אבל מענין אותי תשובה דקדוקית]

 

[חיטובים]

מפני ש'וירא' מלעילית

 

[אפכא מסתברא]

חוץ מזה, ההברה במלה "וירא" סגורה, ואחרי הברה סגורה - גם אם יש אותיות אהו"י (כגון ה' מופקת, י' עיצורית, כמו גבוהַּ, עָלַי) אין נשמט הדגש הקל.

 

[תיבת נח]

מפני ש'וירא' מלעילית

"ינחני בלק" הינחני הוא גם מלעיל, ואע"פ כן בלק בלא דגש

 

[געוואלדיג]

ה'מלעיל' מדגיש את בג"ד כפ"ת מהמלה הבאה רק באופן שהמלה השניה טעמה ג"כ מלעיל, או כשהיא רק בעלת הברה אחת. ואכן "וירא בלק" איננה דוגמא טובה לכך.

 

[אפכא מסתברא]

האם מה שאתה מתאר אינו 'דחיק'? ואזי הדגש הוא חזק ולא קל.

 

[געוואלדיג]

אכן, הכלל הזה לא קשור דוקא לבג"ד כפ"ת. אולם בספרי המסורה מופיע כלל דחיק אצל שאר המבטלים דגש בראש המילה, והם המה: מפיק, מפסיק, דחיק, אתי מרחיק.

 

[אפכא מסתברא]

התנסחת באופן לא כל כך מדויק אבל המבין מבין...

 

[געוואלדיג]

האם זו גם חידה?
בכל אופן צדקת, במקום "דגש" בראש המלה, הייתי צריך לכתוב "רפה" בראש המלה.