'ויבשר לנו'

[אפכא מסתברא]

אשמח לדעת אם יש למישהו מקור (ומהו) לצורת הניקוד: וִיבַשֶּׂר לנו (בשורות טובות ישועות ונחמות - בברהמ"ז). והאם יש למישהו הסבר מדוע השי"ן אינה מוכנה לקלוט בשום אופן את הדגש לתוכה - ניסיתי כמה פעמים וגם עשיתי 'העתק-הדבק' של מלה מנוקדת, ולשווא!

 

[נעמה :)]

למה שיהיה בש' דגש? היא ע' הפועל בבנין כבד. (בעבר = בִּשר)

 

[אסתיג]

באופן כללי, מבלי להתייחס לדקדוק, ישנם גופנים שלא מתסתדרים טוב עם ניקוד. לפעמים הניקוד מופיע אבל לא במקום הנכון והמדויק.
נסי בפונט אחר, ובדקי אם גם שם הבעיה קיימת.
מתוך ניסיון

 

[חגי פאהן]

לפום ריהטא בחיפוש " לנו " (מוקף רווחים) בתנ"ך, אני רואה שבדרך כלל המילה מוקפת למילה שלפניה (אם המילה שלפניה היא הפועל שקשור אליה), ואם לא מוקפת אז טעמה משרת את המילה לנו.

 

[אפכא מסתברא]

לפום ריהטא בחיפוש " לנו " (מוקף רווחים) בתנ"ך, אני רואה שבדרך כלל המילה מוקפת למילה שלפניה (אם המילה שלפניה היא הפועל שקשור אליה), ואם לא מוקפת אז טעמה משרת את המילה לנו.

יישר כחך! (אי היכולת שלי לבצע חיפושים ממוחשבים כראוי היא 'באג' רציני)
כמה (בערך, באחוזים) זה ה'דרך כלל', והאם די בכך כדי להכריע את השינוי מצירה לסגול?

 

[אפכא מסתברא]

לפום ריהטא בחיפוש " לנו " (מוקף רווחים) בתנ"ך, אני רואה שבדרך כלל המילה מוקפת למילה שלפניה (אם המילה שלפניה היא הפועל שקשור אליה), ואם לא מוקפת אז טעמה משרת את המילה לנו.

יישר כחך! (אי היכולת שלי לבצע חיפושים ממוחשבים כראוי היא 'באג' רציני)
כמה (בערך, באחוזים) זה ה'דרך כלל', והאם די בכך כדי להכריע את השינוי מצירה לסגול?

??

 

[חגי פאהן]

יישר כחך! (אי היכולת שלי לבצע חיפושים ממוחשבים כראוי היא 'באג' רציני)
כמה (בערך, באחוזים) זה ה'דרך כלל', והאם די בכך כדי להכריע את השינוי מצירה לסגול?

10 תוצאות ראשונות של החיפוש על ידי תוכנת רב נקד:
וַיֹּאמְר֞וּ הָ֣בָה ׀ נִבְנֶה־לָּ֣נוּ עִ֗יר וּמִגְדָּל֙ וְרֹאשׁ֣וֹ בַשָּׁמַ֔יִם וְנַֽעֲשֶׂה־לָּ֖נוּ שֵׁ֑ם פֶּן־נָפ֖וּץ
מֶֽה־עָשִׂ֤יתָ לָּ֙נוּ֙ וּמֶֽה־חָטָ֣אתִי לָ֔ךְ
בֵּית־אָבִ֛יךְ מָק֥וֹם לָ֖נוּ לָלִֽין׃ (אין פועל צמוד)
מַה־זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לָּ֑נוּ כִּ֠מְעַט שָׁכַ֞ב אַחַ֤ד
רֹעֵ֥י יִצְחָ֛ק לֵאמֹ֖ר לָ֣נוּ הַמָּ֑יִם (אין פועל)
עַתָּ֞ה הִרְחִ֧יב יְהֹוָ֛ה לָ֖נוּ וּפָרִ֥ינוּ בָאָֽרֶץ׃ (אין פועל צמוד)
וַתֹּאמַ֖רְנָה ל֑וֹ הַע֥וֹד לָ֛נוּ חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה בְּבֵ֥ית (אין פועל)
הִצִּ֤יל אֱלֹהִים֙ מֵֽאָבִ֔ינוּ לָ֥נוּ ה֖וּא וּלְבָנֵ֑ינוּ (אין פועל)
אֹתָ֑נוּ בְּנֹֽתֵיכֶם֙ תִּתְּנוּ־לָ֔נוּ וְאֶת־בְּנֹתֵ֖ינוּ תִּקְח֥וּ

 

[אפכא מסתברא]

10 תוצאות ראשונות של החיפוש על ידי תוכנת רב נקד:

1. האם תהא זו טרחה גדולה למר לעשות חיפוש לפעלים בלבד העומדים צמוד לפני 'לנו'?
2. האם יש בר סמכא קדום המכריע במפורש לניקוד סגול ב'ויבשר' הזה?
וכמעט באותו עניין - בנוסח של 'רצה' - במרבית הגרסאות שראיתי מופיע 'לִשְׁבָּת בו'', מה שמדגיש את ה'בו' ומטפיל את ה'לשבות'. לטעמי, המתבקש הוא להדגיש את ה'לשבות' (ואת ה'לנוח'), מה שמחייב חולם חסר ב'לִשְׁבֹּת'. איך אפשר לדעת מה הנכון?

 

[חגי פאהן]

10 הראשונים עם פועל צמוד, שנמצאו על ידי תוכנת רב נקד:
וַיֹּאמְר֞וּ הָ֣בָה ׀ נִבְנֶה־לָּ֣נוּ עִ֗יר וּמִגְדָּל֙ וְרֹאשׁ֣וֹ
וְרֹאשׁ֣וֹ בַשָּׁמַ֔יִם וְנַֽעֲשֶׂה־לָּ֖נוּ שֵׁ֑ם פֶּן־נָפ֖וּץ
ל֜וֹ מֶֽה־עָשִׂ֤יתָ לָּ֙נוּ֙ וּמֶֽה־חָטָ֣אתִי לָ֔ךְ
מַה־זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לָּ֑נוּ כִּ֠מְעַט שָׁכַ֞ב אַחַ֤ד
אֹתָ֑נוּ בְּנֹֽתֵיכֶם֙ תִּתְּנוּ־לָ֔נוּ וְאֶת־בְּנֹתֵ֖ינוּ תִּקְח֥וּ
וְאֶת־בְּנֹתֵיכֶ֖ם נִֽקַּֽח־לָ֑נוּ וְיָשַׁ֣בְנוּ אִתְּכֶ֔ם וְהָיִ֖ינוּ
אֶת־בְּנֹתָם֙ נִקַּֽח־לָ֣נוּ לְנָשִׁ֔ים וְאֶת־בְּנֹתֵ֖ינוּ
אַךְ־בְּ֠זֹאת יֵאֹ֨תוּ לָ֤נוּ הָאֲנָשִׁים֙ לָשֶׁ֣בֶת אִתָּ֔נוּ
לְעַ֣ם אֶחָ֑ד בְּהִמּ֥וֹל לָ֙נוּ֙ כָּל־זָכָ֔ר כַּאֲשֶׁ֖ר
לֵאמֹ֔ר רְא֗וּ הֵ֥בִיא לָ֛נוּ אִ֥ישׁ עִבְרִ֖י לְצַ֣חֶק

שוויון. ב-50% מוקפת וב-50% הפועל בטעם משרת.

 

[חגי פאהן]

באותו עניין, השתתפתי בשיעור של ספרדים שאמרו: קובלים אנו עליכם אשכנזים, שאתם אומרים "וְכֹל החיים יודוך סלה", בעוד ש'וכל' צריכה להיות מוקפת ובקמץ קטן. וחיפשתי במקורות ולא מצאתי להם תשובה, כי 'כל' תמיד טפלה לשאחריה, אא"כ אחריה יש ביטוי ארוך וכדומה.

 

[אפכא מסתברא]

תודה גדולה על הטרחה.
בכל 10 הדוגמאות לא ראיתי אפילו אחת שנגרם לה שינוי ניקוד (כלומר, אין בפעלים הללו היתכנות כזו), ויש רק נסוג אחור אחד (בפעלים האחרים אין היתכנות או שהם בלאו הכי מלעיליים...) - האם מישהו מכיר הכרעת בר סמכא לניקוד 'ויבשר לנו' בסגול בשי"ן?

קובלים אנו עליכם אשכנזים, שאתם אומרים "וְכֹל החיים יודוך סלה",

השגיאה הכי מטרידה של האשכנזים היא 'ויָגֹלּוּ רחמיך על מידותיך' בבנין קל, תחת 'ויִגֹּלו' בנפעל.