ואחרי ככלות (29)

מ"ם

משתמש סופר
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
ב"ה.



עוֹמֵד מוּל הַקֹּדֶשׁ
צָעִיר בְּאִבּוֹ,
סוֹעֶרֶת רוּחוֹ.
כָּל הָעָם רוֹגֵשׁ,
מֵאֲחוֹרֵי חוֹמַת גַּבּוֹ,
שָׂם בּוֹ מִבְטַחוֹ.

אַךְ בְּצֹהֳרֵי תְּמוֹל,
הִתְרוּ בּוֹ זְקֵנִים,
שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה דָּבָר.
הֵם פָּרְשׁוּ וּבָכוּ,
בְּנֵי מַאֲמִינִים,
וּבְלִבּוֹ לֹא נָע מֵיתָר.

בְּעָנָן יֵרָאֶה אֶל,
כַּכָּתוּב בַּפְּסוּקִים,
מְפֹרָשׁ יוֹצֵא.
בְּאֵין שׁוֹקֵל וְשׁוֹאֵל,
שֶׁלֹּא כַּחֲכָמִים,
אֶת הָעֲזָרָה חוֹצֶה.

חֶבֶל מִצְרִי עָבֶה,
נִסְרַךְ לְרַגְלָיו,
חָגוּר כְּאַבְנֵט.
אַךְ סוֹפוֹ יֵרָאֶה,
בִּידֵי הָעָם,
יִמָּשֵׁךְ כְּמַגְנֵט.

מָאתַיִם תִּשְׁעִים וַחֲמִשָּׁה,
כָּל שָׁנָה לְפָנָיו,
נִגְרְרוּ כְּגוּפָהּ.
וְהוּא מִצְטָרֵף לַנִּישָׁה,
בִּכְסִילוּת, עַקְשָׁנוּת,
יְהִירוּת לְלֹא תְּרוּפָה.

הַאִם יָשׁוּב?
יַחֲזֹר בּוֹ עוֹד?
יַצִּיל חַיָּיו וּמִשְׁפַּחְתּוֹ?
-
כְּבוֹד הָאָדָם חָשׁוּב,
בְּחֹק הַיְּסוֹד
קֹדֶם לְחֵרוּתוֹ.

בִּימִינוֹ אוֹחֵז,
בַּמַּחְתָּה,
זוֹקֵף קוֹמָתוֹ.
קָדִימָה צוֹעֵד,
בְּבִטְחָה -
אֶל מוֹתוֹ.
 

מאיר14

משתמש מקצוען
עימוד ספרים
מדהים!!
שיר רודף שיר, ובלי שום שחיקה, רק מוסיף והולך.
התוכן, המסר, הדיוק.
פשוט.. אין מילים!
אתה חייב להוציא מזה משהו, אחרת זה בזבוז בגדול.
 

א יודעלע

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
וּבְלִבּוֹ לֹא נָע מֵיתָר.
בִּכְסִילוּת, עַקְשָׁנוּת,
יְהִירוּת לְלֹא תְּרוּפָה.
אהבתי מאוד! במיוחד החרוז של אבנט מגנט, וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, השיר גם נכון וגם בנוי היטיב.
הערה: מובא בספרי חסידות, שהיו ביניהם אנשים בעלי דעת ומדריגה, שעשו זאת כדי למות מתוך דביקות. כי תפשו בדעתם שלמות על קידוש ה' מתוך עבודת המקדש, עדיף על פני חיים מלאי נסיונות שפעמים אין עומדים בהם. כמובן שלא בכך חפץ ה', ואין זו הדרך, אך הם עשו זאת כאידיאל ולא ככסילות ויהירות.
בדרך זו פירשו גם: כש'אחר' הניח ראשו בין ברכיו ובכה עד שיצאה נשמתו, 'בכה רבי יש קונה עולמו בשעה אחת' ובכייתו הייתה על העוה"ב העלוב של האיש שבמקום להתמודד חיים שלמים, מה שנקרא 'לחיות על קידוש השם' בחר בדרך הזאת. ואכהמל"ב.
 

רחשי הלב

משתמש מקצוען
בדרך זו פירשו גם: כש'אחר' הניח ראשו בין ברכיו ובכה עד שיצאה נשמתו, 'בכה רבי יש קונה עולמו בשעה אחת' ובכייתו הייתה על העוה"ב העלוב של האיש שבמקום להתמודד חיים שלמים, מה שנקרא 'לחיות על קידוש השם' בחר בדרך הזאת. ואכהמל"ב.
כעי"ז מובא שם במהרש"א, 'בכה רבי יש קונה עולמו בשעה אחת ויש קונה עולמו בכמה שנים', היינו, אם בשעה אחת אדם יכול להגיע מעמקי התהומות למצב שקורים אותו רבי, אזי לאן אפשר להגיע עם כמה שנים....
 

מ"ם

משתמש סופר
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
תודה לכל המגיבים!


לאור כמה פניות מצרף את הרקע במקורות:


משנה מסכת יומא פרק א:

מסרוהו זקני בית דין לזקני כהונה והעלוהו לעליית בית אבטינס והשביעוהו ונפטרו והלכו להם ואמרו לו אישי כהן גדול אנו שלוחי בית דין ואתה שלוחנו ושליח בית דין משביעין אנו עליך במי ששכן שמו בבית הזה שלא תשנה דבר מכל מה שאמרנו לך הוא פורש ובוכה והן פורשין ובוכין:


תלמוד בבלי מסכת יומא דף יט עמוד ב:

הוא פורש ובוכה והן פורשין ובוכין וכו'. הוא פורש ובוכה - שחשדוהו צדוקי, והם פורשין ובוכין - דאמר רבי יהושע בן לוי: כל החושד בכשרים לוקה בגופו. וכל כך למה - שלא יתקן מבחוץ ויכניס, כדרך שהצדוקין עושין. תנו רבנן: מעשה בצדוקי אחד שהתקין מבחוץ והכניס. ביציאתו היה שמח שמחה גדולה. פגע בו אביו, אמר לו: בני, אף על פי שצדוקין אנו - מתיראין אנו מן הפרושים. אמר לו: כל ימי הייתי מצטער על המקרא הזה +ויקרא טז+ כי בענן אראה על הכפרת. אמרתי, מתי יבוא לידי ואקיימנו. עכשיו שבא לידי - לא אקיימנו? אמרו: לא היו ימים מועטין עד שמת והוטל באשפה, והיו תולעין יוצאין מחוטמו. ויש אומרים: ביציאתו ניגף. דתני רבי חייא: כמין קול נשמע בעזרה, שבא מלאך וחבטו על פניו. ונכנסו אחיו הכהנים ומצאו ככף רגל עגל בין כתפיו, שנאמר +יחזקאל א+ ורגליהם רגל ישרה וכף רגליהם ככף רגל עגל.

295 -

תלמוד בבלי מסכת יומא דף ט עמוד א

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב (משלי י) יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה, יראת ה' תוסיף ימים - זה מקדש ראשון, שעמד ארבע מאות ועשר שנים ולא שמשו בו אלא שמונה עשר כהנים גדולים, ושנות רשעים תקצרנה - זה מקדש שני, שעמד ארבע מאות ועשרים שנה, ושמשו בו יותר משלש מאות כהנים. צא מהם ארבעים שנה ששמש שמעון הצדיק, ושמונים ששמש יוחנן כהן גדול, עשר ששמש ישמעאל בן פאבי, ואמרי לה אחת עשרה ששמש רבי אלעזר בן חרסום - מכאן ואילך צא וחשוב: כל אחד ואחד לא הוציא שנתו.


רמב"ם הלכות עבודת יום הכיפורים פרק א הלכה ז

בימי בית שני צץ המינות בישראל, ויצאו הצדוקין מהרה יאבדו שאינן מאמינין בתורה שבעל פה, והיו אומרין שקטרת של יום הכפורים מניחין אותה על האש בהיכל חוץ לפרוכת וכשיעלה עשנה מכניס אותה לפנים לקדש הקדשים, הטעם, זה שכתוב בתורה כי בענן אראה על הכפרת אמרו כי הוא ענן הקטורת, ומפי השמועה למדו חכמים שאין נותן הקטרת אלא בקדש הקדשים לפני הארון, שנאמר ונתן הקטרת על האש לפני ה', ולפי שהיו חוששין בבית שני שמא כהן גדול זה נוטה לצד מינות, היו משביעין אותו ערב יום הכפורים ואומרים לו אישי כהן גדול אנו שלוחי בית דין ואתה שלוחנו ושליח בית דין, משביעין אנו עליך במי ששכן את שמו בבית הזה שלא תשנה דבר שאמרנו לך, והוא פורש ובוכה על שחשדוהו במינות, והן פורשין ובוכין לפי שחשדו למי שמעשיו סתומין שמא אין בלבו כלום.


באין שוקל -

תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף טו עמוד ב

מי זוטרא מאי דכתיב בהו ברבנן (ישעיהו ל"ג) איה סופר איה שוקל איה סופר את המגדלים. איה סופר - שהיו סופרים כל אותיות שבתורה, איה שוקל - שהיו שוקלים קלין וחמורין שבתורה.




חבל המצרי -

תלמוד בבלי מסכת סוטה דף ז עמוד ב

(וש"נ)

זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אמור [דף פח עמוד א]

א"ר יצחק קפטרא חדא קשירא ברגלוי דכהנא בשעתא דהוה עאל דאי ימות התם יפקוהו מלבר ובמה ידעי בההוא זהוריתא אתידע ואשתמודע כד לא יהפך גווני, בההוא שעתא אשתמודע דכהנא אשתכח לגו בחטאה ואי יפוק בשלם בזהוריתא אתידע ואשתמודע דיהפך גווני לחוור כדין חדוותא היא בעלאי ותתאי, ואי לאו כלהו אשתכחו בצערא והיו ידעי כלא דלא אתקבלו צלותהון,
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכב

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְהוָה נֵלֵךְ:ב עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם:ג יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו:ד שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם יְהוָה:ה כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִיד:ו שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ:ז יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ:ח לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ:ט לְמַעַן בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ:
נקרא  7  פעמים

לוח מודעות

למעלה