התקופה הרעה שלי

דיו וקסת

משתמש מקצוען
אתה רואה אותי היום ככה, עם זקן ופאות, עם כובע וחליפה, עומד ומתפלל בכוונה. בטח נראה לך שתמיד הייתי ככה. אז זהו שממש לא. בכלל לא תמיד הייתי ככה.
אני רוצה לספר לך על התקופה הפחות-טובה בחיים שלי.
באותה תקופה בקושי הייתי דתי. היו אלו שנתיים שלא פתחתי ספר. וזה כולל סידור. לא התפללתי, לא למדתי. שום דבר.
לא תפילין, לא ברכת המזון. שום דבר שקשור לרוחניות לא דיבר אליי בכלל. הייתי ישן אז ימים שלמים. לא היה לי שום סדר יום. לפעמים נשאר ער עד מאוחר בלילה. לפעמים ישן רוב הבוקר.
שלא לדבר על חגים; ליל שבועות, אנשים הולכים לבית כנסת, לומדים, מתעלים. אני - כלום. שוכב במיטה וישן, קם בקושי לסעודה.
אפילו ימים נוראים לא הזיזו לי שום דבר בלב. לא שמעתי תקיעת שופר, לא הלכתי אפילו לכל נדרי או לנעילה.
אם היית רואה אותי אז, בכלל לא היית מזהה שאני בן למשפחה חרדית מכובדת. הייתי הולך עם מכנסי ג'ינס וקוקו, בלי כיפה. התעסקתי כל היום בשטויות והבלים. הסתובבתי עם כל מיני חברים שנראו בדיוק כמוני.
ולא שיתפתי אף אחד. עם אבא שלי בקושי דיברתי. אמא שלי הייתה מנסה לדובב אותי. מרעיפה עלי אהבה. אבל גם איתה לא הייתי מדבר יותר מדי.
נו, ומה קרה בסוף? אתה בטח שואל.
גדלתי. הייתי אז בן שנתיים.
 

יענקי R

ספר יהלום - עימוד נוצץ ברמה אחרת
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
עימוד ספרים
צילום מקצועי
עריכה תורנית
עריכה והפקת סרטים
גדול, מהחיים!
 

גוגלית

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
פרסום וקופי
זה טוב!
כתוב יפה ומהודק היטב.
הפאנצ' אדיר, ובגלל שהוא יושב על רגש של הקלה,
זה מעצים את האפקט שלו יותר.

ל'שטויות' שלך יש טעם של עוד.
 

א יודעלע

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
ועוד כמה שנים...
אינני יודע להתפלל, ללמוד, אפילו לקרוא סיפור פשוט זה אתגר קשה מדי עבורי, בטח לא אלה המתוחכמים של @עבדקן.
אני אוכל דייסה, טוב זה טבעי אין לי שיניים. האמת היא שאני לא ממש אוכל לבד, אינני כל כך עצמאי, מאכילים אותי בכפית, חלק מהאוכל נופל, נמרח, ויש הרבה פרורים ובלגן.
איני מדבר כל כך ברור, הברות מקוטעות, שברי משפטים, אבל סך הכל די מתבקש וטבעי לגילי.
צריך גם לעזור לי בצרכיי האישיים ביותר, לתמוך בי על כל צעד לבל אמעד.
אני מזהה בדרך כלל רק את הקרובים ביותר, וקשה לי שלא להתבלבל, גם במטלות די פשוטות.
את יומי אני מעביר בין המיטה לקופת חולים, קשה לראות בדמותי אדם מכובד תלמיד חכם.

אני מלא אהבה לילדיי שלא השליכוני לעת זקנה.
כחרס הנשבר כציץ נובל כענן כלה כרוח נושבת וכחלום יעוף
 

יענקי R

ספר יהלום - עימוד נוצץ ברמה אחרת
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
עימוד ספרים
צילום מקצועי
עריכה תורנית
עריכה והפקת סרטים
ולהעיר, שבפאנצ'ים מעין אלו יש לדקדק טובא על אמת בפרסום. הכותרת 'התקופה הרעה שלי' לא מתאימה אחרי הטוויסט.
כל הדרכים כשרות כדי לקבל פאנצ' מושלם...
והכותרת תיעשה כחלק אינטגרלי מראש הפוסט, אף שעומדת בשורה נפרדת.
 

יענקי R

ספר יהלום - עימוד נוצץ ברמה אחרת
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
עימוד ספרים
צילום מקצועי
עריכה תורנית
עריכה והפקת סרטים

Ruty Kepler

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
ולהעיר, שבפאנצ'ים מעין אלו יש לדקדק טובא על אמת בפרסום. הכותרת 'התקופה הרעה שלי' לא מתאימה אחרי הטוויסט.

נכון. היה מתאים יותר 'התקופה בה הייתי בג'ינס'.
 

אפקטכתיב

משתמש מקצוען
עשיתם לי חשק לנסות את הקונספט. סתם להנאה.

פרידה סופית

אני כותב לכם עכשיו מכתב פרידה אחרון.
זו פרידה מוחלטת אחרי שנים כה ארוכות שהיינו בקשר הדדי,
קשר קצת תלותי,
אני זוכר איך הלכנו יחד לכל מקום כמו תאומים סיאמיים,
לא יכלתי להסתדר בלעדיכם ,הייתי כמו עיוור מגשש באפילה.
אני מודה לכם , הייתם באמת מלווים נאמנים.
שימשתם אותי נאמנה פרק זמן כה ארוך,הארתם את עיני בכל מצב.
אני יודע,אפילו לניתוח הלכתי אתכם ,אך עכשיו אין לי צורך בכם.,
אז היו שלום זו פרידה סופית.

עשיתי ניתוח לייזר.
 
נערך לאחרונה ב:

מרציפן

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
נו, ומה קרה בסוף? אתה בטח שואל.
גדלתי. הייתי אז בן שנתיים.
מדהים!!
אני הייתי מסיים ככה:

ומה קרה בסוף אתה שואל?
יום אחד הגעתי לרבי שמעון, זה יצא בדיוק בל"ג בעומר, שם סחפו אותי בריקודים, ובשירה סוחפת. מישהו הרכיב אותי על הכתפיים, הרגשתי איזו התעלות רוחנית. ת'אמת, לא כל כך הבנתי מה אני מרגיש, אבל כנראה הנשמה הבינה... מישהו הביא מספרים גזר לי את הקוקו, ומאז התחלתי להתעלות יותר ויותר.
זה לא קרה ביום אחד, אבל לאט לאט התחלתי ללבוש כיפה, ציצית, קצת חומש, תפילות. וכך התקדמתי לאט לאט עד שהגעתי למה שאני היום - בחור ישיבה ירא שמים המקפיד על קלה כבחמורה.
מתי זה קרה? אתם שואלים -
אז ככה, היום אני כבן עשרים, זה אומר שזה היה לפני שבע עשרה שנה...
 

הגשש

משתמש מקצוען
עשיתם לי חשק לנסות את הקונספט. סתם להנאה.

התקופה הרעה שלי? שלכם

אתם רואים אותי היום ככה, לבוש יפה. חנוט בחליפה שידעה שנים יפות, מחזיק ערימת ניירות חשובים ביד.

מתנצל מאוד שאינכם מכירים אותי כך.

בכל שמונת החודשים האחרונים חפרתי לכם בראש ביום ובלילה, לכלכתי אתכם, לכלכתי לכם בכל מקום אפשרי. מילאתי פיכם בחול וילדכם בבוץ.

בגללי נאלצתם לצאת לגלות כפויה. חייתם בקור ובחום, נתונים למרמס הגשם ולחיצי השמש. נעים ונדים ברוח מצויה. יתושים אכלו בכם בכל פה ושאר שקצים, רמשים ומעופפים ירשו את נחלתכם.

מחבלים סיבבו אתכם ביום ובלילה. נכנסו לכם לבתים. שברו, הרסו, רמסו, השחיתו כל חלקה טובה. לא השאירו אבן על אבן או אבן ליד אבן.

פעם אחר פעם שלחתי אתכם לסיבוב קניות כפוי, דבר שהביא אתכם לבעיות זוגיות רבות ולוויכוחים אין קץ. רוקנתי בכוח את חשבונות הבנקים שלכם וסחטתי את לשד חסכונותיכם.

מקווה מאוד שהתוצאה מצאה חן בעיניכם.

קבלן התמ"א 38 שלכם.
 

SC

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
והנה כצפוי, הקטע הגאוני הזה כבר הגיע אלי מכמה קבוצות ללא קרדיט לרגליו.

אודה על האמת, גם אני רציתי לשלוח אותו לכמה שאינם נמנים על שורות הקוראים פה, שיהנו גם הם. מה עצר אותי? חוסר האפשרות לתת קרדיט. ואפילו שרציתי לשתף רק יחידים, לא קבוצה, נמנעתי.

מבלי להסיט ולקטוע את שטף ההברקות כאן - יש למישהו רעיון מה לעשות במקרה כזה, שקרה לי כמה וכמה פעמים?
פשוט לחתום למטה בשם הניק המפרסם, בסגנון "פורסם ע"י הניק 'הורדוֹס השני' בפורום פרוג"? או שאולי אין להעביר כלל בשום מצב ללא קבלת רשות אישית מהמחבר?
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  25  פעמים

לוח מודעות

למעלה