הנושאים החמים
הנושאים החמים
היחס השלילי לעצבניים הוא אחת העוולות הגדולות והמעצבנות של המאה, תוצר של דעות קדומות, הסתה פרועה, תפיסות שגויות, חשיבה לקויה, המון בורות ולא מעט כפיות טובה.
בניגוד לסטריאוטיפ: עצבניים אינם ממורמרים. להיפך, הם עשויים להתעצבן על מי שמתמרמר באוזניהם.
יש ניסיון ישן לייחס לעצבניים את אזהרות חז"ל בגנות הכעס, אזהרות שכמובן מתייחסות להיבטים השליליים של הכעס ולא לכעס חיובי שאדרבה מוזכר לשבח בדברי חז"ל 'לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע' וכן 'כהנים רגזנים הם'.
זווית התקפה מסורתית נוספת היא של חולי הבריאות השנואים, הטענות שלהם כה הזויות ומופרכות שמגוחך להתווכח איתן, המציאות חזקה מכל מחקר ממומן – עצבניים בריאים יותר וגם מאריכים ימים יותר, אחוז העצבניים בקרב הקשישים גבוה מחלקם באוכלוסייה. וזה אומר הכול.
אבל נרד גם לפרשנות: העצבים מחשלים את בלוטת התריס, מונעים לחץ-דם נמוך, מגבירים ערנות, משפרים תיאבון, מאיצים את חילוף החומרים, מצמצמים את הסיכוי להידבקות בנגיף קורונה, מרגילים התמודדות עם מצבי לחץ ומרגיעים ומשפרים את מצב-הרוח.
עצבים הם לא רק מנוע צמיחה - אולי החשוב ביותר של האנושות, הם גם חבל הצלה לעולם כולו. נקל לשער איך היה נראה עולם נטול עצבניים: אפור, יבשושי, רובוטי, מונוטוני, מאובק, משמים ומנומנם. העצבניים בתזזיתיות חיננית מתסיסים את הסביבה ומעניקים לה ארומה שצפית-קצפית.
נפוצים בשווקים ארבעה סוגים מרכזיים של עצבניים שונים. ממש מעצבן לראות איך בגלל חוסר מודעות, מערבים ביניהם:
זן מהירי חימה: סובלים מפתיל קצר או למצער ללא פתיל בכלל ולכן מתרגזים מהר יותר מאחרים.
זן חמומי מוח: מתאפיינים בעצמה גבוהה עד מסוכנת של עצבים. הדגש אצלם אינו על המהירות אלא על המינון.
זן ישראלי: מתעצבנים ללא סיבה או לשם הנאה בלבד.
זן בישי מזל: בעלי אופי רך, נעים ומסביר פנים, להוותם אירועי עצבים / אנשים מעצבנים משחרים לפתחם כל העת ויוצרים להם תדמית עצבנית.
קבוצה נפרדת לגמרי הם המעצבנים, חבורה צינית וחסרת מצפון שיוזמת באובססיביות תהליכי התרגזות. כמו היקום כולו - גם המעצבנים מתחלקים לשניים: המעצבן הקלאסי אינו מודע להיותו מעצבן ולכן אינו מבדיל בין עצבניים ללא-עצבניים, זה בהחלט מעצבן אך מעצבן עד כדי זעם הוא המעצבן עם החיוך המעצבן, הוא מעצבן כתחביב וכאידיאל ולכן מתביית בעיקר על עצבניים רשמיים.
העצלנים שבמעצבנים בוחרים בזן הראשון שמתעצבן במהירות וביעילות. האמיצים מתעללים בחמומים.
בעולם מושלם היינו משדכים בין מעצבנים לעצבני זן ישראלי כדי שישלימו אלה את אלה – לא בעולם שלנו, מעצבנים דווקא נשמרים מהם כדי שלא ייתרו את פעילותם.
משאת נפשם של המעצבנים הם נשאי הזן הרביעי, אדישים מן היישוב שעוברים מוטציה אכזרית והופכים לעצבניים בעל כורחם.
-------------------------
מן הסתם התעצבנתם מכמות האזכורים המוגזמת של העצבנות, ביטוי שדוברי עברית מצוחצחת מתנזרים ממנו כי הוא חומק מהמשמעות המקורית, אבל האם באמת יש לו תחליף הולם? מאז חקיקת חוק הלאום - העברית היא השפה הרשמית של מדינת ישראל שאחוז לא מבוטל ממנה עצבני, ואנחנו עדיין נאלצים להתפתל עם החלופות המנומסות שלה: רגזן, זעוף פנים, וכעוס.
הגיעה השעה לשינוי עצבני.
בניגוד לסטריאוטיפ: עצבניים אינם ממורמרים. להיפך, הם עשויים להתעצבן על מי שמתמרמר באוזניהם.
יש ניסיון ישן לייחס לעצבניים את אזהרות חז"ל בגנות הכעס, אזהרות שכמובן מתייחסות להיבטים השליליים של הכעס ולא לכעס חיובי שאדרבה מוזכר לשבח בדברי חז"ל 'לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע' וכן 'כהנים רגזנים הם'.
זווית התקפה מסורתית נוספת היא של חולי הבריאות השנואים, הטענות שלהם כה הזויות ומופרכות שמגוחך להתווכח איתן, המציאות חזקה מכל מחקר ממומן – עצבניים בריאים יותר וגם מאריכים ימים יותר, אחוז העצבניים בקרב הקשישים גבוה מחלקם באוכלוסייה. וזה אומר הכול.
אבל נרד גם לפרשנות: העצבים מחשלים את בלוטת התריס, מונעים לחץ-דם נמוך, מגבירים ערנות, משפרים תיאבון, מאיצים את חילוף החומרים, מצמצמים את הסיכוי להידבקות בנגיף קורונה, מרגילים התמודדות עם מצבי לחץ ומרגיעים ומשפרים את מצב-הרוח.
עצבים הם לא רק מנוע צמיחה - אולי החשוב ביותר של האנושות, הם גם חבל הצלה לעולם כולו. נקל לשער איך היה נראה עולם נטול עצבניים: אפור, יבשושי, רובוטי, מונוטוני, מאובק, משמים ומנומנם. העצבניים בתזזיתיות חיננית מתסיסים את הסביבה ומעניקים לה ארומה שצפית-קצפית.
נפוצים בשווקים ארבעה סוגים מרכזיים של עצבניים שונים. ממש מעצבן לראות איך בגלל חוסר מודעות, מערבים ביניהם:
זן מהירי חימה: סובלים מפתיל קצר או למצער ללא פתיל בכלל ולכן מתרגזים מהר יותר מאחרים.
זן חמומי מוח: מתאפיינים בעצמה גבוהה עד מסוכנת של עצבים. הדגש אצלם אינו על המהירות אלא על המינון.
זן ישראלי: מתעצבנים ללא סיבה או לשם הנאה בלבד.
זן בישי מזל: בעלי אופי רך, נעים ומסביר פנים, להוותם אירועי עצבים / אנשים מעצבנים משחרים לפתחם כל העת ויוצרים להם תדמית עצבנית.
קבוצה נפרדת לגמרי הם המעצבנים, חבורה צינית וחסרת מצפון שיוזמת באובססיביות תהליכי התרגזות. כמו היקום כולו - גם המעצבנים מתחלקים לשניים: המעצבן הקלאסי אינו מודע להיותו מעצבן ולכן אינו מבדיל בין עצבניים ללא-עצבניים, זה בהחלט מעצבן אך מעצבן עד כדי זעם הוא המעצבן עם החיוך המעצבן, הוא מעצבן כתחביב וכאידיאל ולכן מתביית בעיקר על עצבניים רשמיים.
העצלנים שבמעצבנים בוחרים בזן הראשון שמתעצבן במהירות וביעילות. האמיצים מתעללים בחמומים.
בעולם מושלם היינו משדכים בין מעצבנים לעצבני זן ישראלי כדי שישלימו אלה את אלה – לא בעולם שלנו, מעצבנים דווקא נשמרים מהם כדי שלא ייתרו את פעילותם.
משאת נפשם של המעצבנים הם נשאי הזן הרביעי, אדישים מן היישוב שעוברים מוטציה אכזרית והופכים לעצבניים בעל כורחם.
-------------------------
מן הסתם התעצבנתם מכמות האזכורים המוגזמת של העצבנות, ביטוי שדוברי עברית מצוחצחת מתנזרים ממנו כי הוא חומק מהמשמעות המקורית, אבל האם באמת יש לו תחליף הולם? מאז חקיקת חוק הלאום - העברית היא השפה הרשמית של מדינת ישראל שאחוז לא מבוטל ממנה עצבני, ואנחנו עדיין נאלצים להתפתל עם החלופות המנומסות שלה: רגזן, זעוף פנים, וכעוס.
הגיעה השעה לשינוי עצבני.
נערך לאחרונה ב:
