הנושאים החמים
הנושאים החמים
כתבתי.
העט חרק, גמגם ואז זעק:
״מדוע נזכרת בי? ואיך זה זנחת אותי עד רגע זה?״
יכלתי להתחמק, לומר שלא נכון, לא שכחתי, השתמשתי בו מידי פעם (נכון שבעיקר לברכות על המתנות של החברות לאירוסין וכיוצא בזה…), אבל רציתי להיות כנה.
ולכן, לא היתה לי תשובה לשאלה השניה שלו. נכון, לימודי מקצוע, אחר כך עבודה חדשה, אבל אין זה מצדיק נטישת ידיד נעורים.
אבל לשאלה הראשונה - מדוע חזרתי - היתה לי תשובה. ולא סתם תשובה - תשובה טובה ומנומקת: פורום כתיבה מקצועית של פרוג!
פורום שבשביל להיות חלק ממנו שווה להתאמץ, לקחת דף ועט (כן כן… גם אם עוזבים ידיד נעורים כשחוזרים חוזרים אליו ולא לתחליפים זולים המוניים וקרים כגון מחשב מקלדת ושות׳. יש נאמנות.),
לכתוב קטע בן 230 מילה שיזכיר במעט את ימי הנעורים את העט (או העיפרון...) הכסוס והמצח המקומט ולמחרת המילים שברחו עוד לפני שכתבו אותן, וחייבים- חייבים לאחר לסמינר כי מי אמר שתהיה שוב השראה?
כן, לשאלה הראשונה יש לי תשובה. בשביל להיות בפורום,
ואם העט החורק לא יצליח במבחן הקבלה לשחזר חדוות נעורים ויצטרך שפשוף - לא תהיה ברירה אלא לנבור בארכיונים של עיתוני הסמינר והמגירות הסודיות ולהעלות בחכה קטעים יפים מפעם ואולי לתת להם ליטוש בוגר - כי להתקבל אני רוצה עכשיו!
אז שלום לך עט, נקווה שההכרות המחודשת תהיה ארוכה ופוריה,
אבל למרות היבשושיות הדיגיטלית של המקלדת - אני אקליד את הקטע כדי שגם מי שלא מומחה לכתבים מיוחדים יוכל לקרוא, אך לא אשכח לציין ש:
עט נובע
קטע שנכתב לצורך הצטרפות לקהילה במהירות (יש לי מחשב רק בעבודה...).
אשמח לקבל הערות והארות.
העט חרק, גמגם ואז זעק:
״מדוע נזכרת בי? ואיך זה זנחת אותי עד רגע זה?״
יכלתי להתחמק, לומר שלא נכון, לא שכחתי, השתמשתי בו מידי פעם (נכון שבעיקר לברכות על המתנות של החברות לאירוסין וכיוצא בזה…), אבל רציתי להיות כנה.
ולכן, לא היתה לי תשובה לשאלה השניה שלו. נכון, לימודי מקצוע, אחר כך עבודה חדשה, אבל אין זה מצדיק נטישת ידיד נעורים.
אבל לשאלה הראשונה - מדוע חזרתי - היתה לי תשובה. ולא סתם תשובה - תשובה טובה ומנומקת: פורום כתיבה מקצועית של פרוג!
פורום שבשביל להיות חלק ממנו שווה להתאמץ, לקחת דף ועט (כן כן… גם אם עוזבים ידיד נעורים כשחוזרים חוזרים אליו ולא לתחליפים זולים המוניים וקרים כגון מחשב מקלדת ושות׳. יש נאמנות.),
לכתוב קטע בן 230 מילה שיזכיר במעט את ימי הנעורים את העט (או העיפרון...) הכסוס והמצח המקומט ולמחרת המילים שברחו עוד לפני שכתבו אותן, וחייבים- חייבים לאחר לסמינר כי מי אמר שתהיה שוב השראה?
כן, לשאלה הראשונה יש לי תשובה. בשביל להיות בפורום,
ואם העט החורק לא יצליח במבחן הקבלה לשחזר חדוות נעורים ויצטרך שפשוף - לא תהיה ברירה אלא לנבור בארכיונים של עיתוני הסמינר והמגירות הסודיות ולהעלות בחכה קטעים יפים מפעם ואולי לתת להם ליטוש בוגר - כי להתקבל אני רוצה עכשיו!
אז שלום לך עט, נקווה שההכרות המחודשת תהיה ארוכה ופוריה,
אבל למרות היבשושיות הדיגיטלית של המקלדת - אני אקליד את הקטע כדי שגם מי שלא מומחה לכתבים מיוחדים יוכל לקרוא, אך לא אשכח לציין ש:
עט נובעקטע שנכתב לצורך הצטרפות לקהילה במהירות (יש לי מחשב רק בעבודה...).
אשמח לקבל הערות והארות.
נערך לאחרונה ב:
)
