הצעה לשידרוג 'אוצר החכמה'

צפור

משתמש פעיל
עריכה תורנית
חשבתי על רעיון שישדרג את 'אוצר החכמה'.
הרי בגירסתם האחרונה הם חידשו את 'מפרשי האוצר', דהיינו שבכל מקום בש"ס (בנתיים לא כל המסכתות), ניתן לבחור קטע בגמ' רש"י ותוס', והתכנה מראה את כל המפרשים שדנים בזה.
וחשבתי שאפשר לעשות כך על החמישה חומשי תורה, היינו שיהיו קישוריות על כל פסוק (וכן על רש"י וכדו') למפרשים העוסקים בפסוק זה.
נראה לי שזהו שידרוג שיכול להיות שימושי מאוד (יותר מאשר על הש"ס).
מי שיוכל לעדכן אותם ברעיון - אשמח מאוד!
 

2u2

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
עימוד ספרים
יש בפורום שלהם אשכול להצעת רעיונות.
ההגדרה ל'שימושי' זה ענין סובייקטיבי.
כשעלה הרעיון, הם עשו דוגמא על הגדה של פסח, כך שיתכן שיש עוד תוכניות בקנה.
 
נערך לאחרונה ב:

צפור

משתמש פעיל
עריכה תורנית
יש בפורום שלהם אשכול להצעת רעיונות.
ההגדרה ל'שימושי' זה ענין סובייקטיבי.
כשעלה הרעיון, הם עשו דוגמא על הגדה של פסח, כך שיתכן שיש עוד תוכניות בקנה.
אין לי גישה לפורום שלהם...
אשמח אם מישהו יוכל להעתיק מפה לשם...
 

פינחס רוזנצוויג

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
לא צריך
הם כבר חשבו על זה מזמן
הבעיה שזו עבודת נמלים מפרכת
גם על הש"ס הם עובדים כבר המון זמן
ויש להם בתוכניות גם רמב"ם ושלחן ערוך.
זה יגמר עוד המון שנים
בהשקעה של המון כסף.
 

צפור

משתמש פעיל
עריכה תורנית
ההגדרה ל'שימושי' זה ענין סובייקטיבי.
לא זכיתי להבין למה זה 'סובייקטיבי',
הרי ודאי שישנם הרבה יותר אנשים שמעוניינים למצוא מפרשים על פסוק מסוים, מאשר על דף מסוים בש"ס,
ועל אחת כמה וכמה מאשר על הרמב"ם והשו"ע - שהזכירו כאן שהם עובדים על זה.
[וכמובן שאפשר בשלב ראשון להכניס מספר נבחר ומצומצם (יחסית) של מפרשי התורה, ואח"כ להרחיב את המאגר...]
 
נערך לאחרונה ב:

מרובע

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
D I G I T A L
לא זכיתי להבין למה זה 'סובייקטיבי',
הרי ודאי שישנם הרבה יותר אנשים שמעוניינים למצוא מפרשים על פסוק מסוים, מאשר על דף מסוים בש"ס,
ועל אחת כמה וכמה מאשר על הרמב"ם והשו"ע - שהזכירו כאן שהם עובדים על זה.
[וכמובן שאפשר בשלב ראשון להכניס מספר נבחר ומצומצם (יחסית) של מפרשי התורה, ואח"כ להרחיב את המאגר...]
מכל חלקי התורה החלק שמשקיעים בו הכי הרבה עיון זה התלמוד הבבלי, רוב האנשים בקושי מתעוררות להם שאלות כשהם עוברים על הסדרה, אבל אין אחד שלומד גמרא אפילו שעה אחת ביום ואין לו כמה וכמה שאלות.
 

צפור

משתמש פעיל
עריכה תורנית
טוב, כנראה שאני שונה מרוב האנשים,
סיימתי ללמוד ש"ס (חלקו עם שוטנשטיין ומתיבתא) ללא קשיים מיוחדים, ואילו על התורה כבר הוצאתי כמה ספרים בביאור דברי רש"י והמפרשים, וממקום זה באה הצעתי הנ"ל.
 

תלמוד

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
טוב, כנראה שאני שונה מרוב האנשים,
סיימתי ללמוד ש"ס (חלקו עם שוטנשטיין ומתיבתא) ללא קשיים מיוחדים, ואילו על התורה כבר הוצאתי כמה ספרים בביאור דברי רש"י והמפרשים, וממקום זה באה הצעתי הנ"ל.
זה נכון שעל התורה יש הרבה יותר ספרים (של מחברי זמננו) מאשר על הש"ס.
אך כמדומני שהסיבה לכך היא לא מחמת היות התלמוד ברור מידי מכדי לחבר עליו חיבורים.

בכל אופן אני משתמש במפרשי האוצר כמעט על תקן יומי, מתאכזב קשות כשאני זקוק לו במסכתות שעוד לא זכו לעדנה זו, וכמדומני שבמפרשי החומש לא אשתמש באותה מידה, אולי אפילו לא קרוב.
 

מרובע

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
D I G I T A L
טוב, כנראה שאני שונה מרוב האנשים,
סיימתי ללמוד ש"ס (חלקו עם שוטנשטיין ומתיבתא) ללא קשיים מיוחדים, ואילו על התורה כבר הוצאתי כמה ספרים בביאור דברי רש"י והמפרשים, וממקום זה באה הצעתי הנ"ל.
אשמח שתעזור לי גם כן בש"ס אם הולך לך הכל חלק.
 

האוצר זה מקצועי

משתמש מקצוען
פרסום וקופי
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
לא יודע אם כוונת המציעים כאן רק לפרשני התלמוד, או כמו שאני חושב שלכל פסוק צריך להיות קישורים גם לסוגיות בש"ס שמדברים על זה....
זה יכול באמת לעזור המון, ויש בו שימוש לכל אדם שרוצה לראות את המקור של הסוגיא וכפלא נפתחים לפניו כל הסוגיות האחרות והפרשנים על הש"ס. זה יתן המון.
 
נערך לאחרונה ב:

צ ב י

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
חשבתי על רעיון שישדרג את 'אוצר החכמה'.
הרי בגירסתם האחרונה הם חידשו את 'מפרשי האוצר', דהיינו שבכל מקום בש"ס (בנתיים לא כל המסכתות), ניתן לבחור קטע בגמ' רש"י ותוס', והתכנה מראה את כל המפרשים שדנים בזה.
וחשבתי שאפשר לעשות כך על החמישה חומשי תורה, היינו שיהיו קישוריות על כל פסוק (וכן על רש"י וכדו') למפרשים העוסקים בפסוק זה.
נראה לי שזהו שידרוג שיכול להיות שימושי מאוד (יותר מאשר על הש"ס).
מי שיוכל לעדכן אותם ברעיון - אשמח מאוד!
במקרה יש לי היכרות מאוד טובה איתם
רק שאתם צריכים להבין שמפרשי הש"ס לא נוצר עם כמה פקודות במחשב, אלא שמדובר בצוות-מכון כפשוטו שעברו על כל הש"ס וקיטלגו את ההערות על כל קטע, דבר שעולה הרבה מאוד השקעות בכל תחום.
השקעה גדולה כזו הם חושבים לכסות ע"י המנויים והמשתמשים במפרשי האוצר, שהם רוב רובם של מנויי האוצר שיש להם רובם ככולם התעסקות מלאה/חלקית סביב הש"ס
אם היה אפשרות כיום עם כמה פקודות במחשב לעשות מפרשי התורה, היו עושים את זה מזמן
אלא שהשקעה כזו הם לא בטוח יכסו, וכפי שכבר העירו לכם שהגדרה של 'שימושי' הוא סוביקטיבי
 

אב"ג

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עימוד ספרים
עריכה תורנית
וחשבתי שאפשר לעשות כך על החמישה חומשי תורה, היינו שיהיו קישוריות על כל פסוק (וכן על רש"י וכדו') למפרשים העוסקים בפסוק זה.
אני מסכים אתך לגמרי שזה יכול להיות מאוד יעיל.
אבל יש הבדל יסודי בין מפרשים עהש"ס - שיש את הראשונים והאחרונים המקובלים על ציבור הלומדים בכל אתר ואתר, לבין המפרשים עה"ת - שמלבד הראשונים והאחרונים שמופיעים במקראות גדולות, יש אין סוף מפרשים, מדרשים, ראשונים, אחרונים, ספרי חסידות, מוסר, חכמי עדה"מ וכו' וכו'. כך שהעבודה על מפרשי התורה היא עבודה גדולה וארוכה לאין שיעור מאשר מפרשים עהש"ס.

אגב, מזה שנים רבות יש לי חלום להוציא ספר ליקוטים על התורה מכל מפרשי התורה - כעין מה שעשו הרבה על סוגיות הש"ס.
 

צפור

משתמש פעיל
עריכה תורנית
אשמח שתעזור לי גם כן בש"ס אם הולך לך הכל חלק.
אשמח אם תאתגר אותי בקושיא חמורה שיש לך על הש"ס...
ובתמורה אני אשאל אותך כבר כעת שאלה בפרשה הקודמת, פר' קרח, אשר נתקשיתי בה ולא מצאתי לה כעת יישוב, ואולי אם היה 'אוצר מפרשי התורה' הייתי מוצא מנוח לקושייתי:
בפסוק "לא חמור אחד מהם נשאתי". וברש"י: לא חמורו של אחד מהם נטלתי, אפילו כשהלכתי ממדין למצרים והרכבתי את אשתי ואת בני על החמור והיה לי ליטול אותו החמור משלהם, לא נטלתי אלא משלי (תנחומא ז).
והתקשיתי שהלא את החמור מרע"ה היה צריך בכדי להרכיב את אשתו ובניו, וכלשון רש"י, ואילו הוא עצמו הלך ברגל; וא"כ מדוע ישראל היו צריכים לשלם לו את שכר החמור, והלא רש"י כותב בפר' יתרו (שמות יח, ב), ז"ל: כשאמר לו הקב"ה במדין "לך שוב מצרימה", "ויקח משה את אשתו ואת בניו וגו'", "ויצא אהרן לקראתו ויפגשהו בהר האלקים", אמר לו מי הם הללו, אמר לו זו היא אשתי שנשאתי במדין ואלו בני, אמר לו והיכן אתה מוליכן, אמר לו למצרים, אמר לו על הראשונים אנו מצטערים ואתה בא להוסיף עליהם, אמר לה לכי אל בית אביך, נטלה שני בניה והלכה לה, עכ"ל רש"י. וא"כ מבואר שלא היה צורך לכלל ישראל שאשתו ובניו של מרע"ה יגיעו למצרים, ואכן הם חזרו למדין, וא"כ מדוע ישראל היו צריכים לשלם לו על שכר החמור.
 

shirsh

משתמש צעיר
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
בתוכנת תא שמע החדשה ניתן לפתוח "שיחות" על המקורות, כמובן על כל ספר וספר במאגר. ניתן להקשות קושיות, לכתוב חידושים, ליקוטי מפרשים ועוד.
היתרון הוא בזה שמדובר במיזם שיתופי, כך שכל אחד יכול לתרום את חלקו.
עוד מעלה, שחלקים נרחבים מהטקסטים מונגשים בחינם, כך שלדוגמא דפי השיחה על הש"ס וכן על התנ"ך, הרמב"ם, השו"ע, ועוד - יהיו פתוחים לכולם.
אני מזמין אתכם לנסות את התוכנה בחינם
ניתן להוריד את התוכנה מכאן
 

מרובע

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
D I G I T A L
אשמח אם תאתגר אותי בקושיא חמורה שיש לך על הש"ס...
ובתמורה אני אשאל אותך כבר כעת שאלה בפרשה הקודמת, פר' קרח, אשר נתקשיתי בה ולא מצאתי לה כעת יישוב, ואולי אם היה 'אוצר מפרשי התורה' הייתי מוצא מנוח לקושייתי:
בפסוק "לא חמור אחד מהם נשאתי". וברש"י: לא חמורו של אחד מהם נטלתי, אפילו כשהלכתי ממדין למצרים והרכבתי את אשתי ואת בני על החמור והיה לי ליטול אותו החמור משלהם, לא נטלתי אלא משלי (תנחומא ז).
והתקשיתי שהלא את החמור מרע"ה היה צריך בכדי להרכיב את אשתו ובניו, וכלשון רש"י, ואילו הוא עצמו הלך ברגל; וא"כ מדוע ישראל היו צריכים לשלם לו את שכר החמור, והלא רש"י כותב בפר' יתרו (שמות יח, ב), ז"ל: כשאמר לו הקב"ה במדין "לך שוב מצרימה", "ויקח משה את אשתו ואת בניו וגו'", "ויצא אהרן לקראתו ויפגשהו בהר האלקים", אמר לו מי הם הללו, אמר לו זו היא אשתי שנשאתי במדין ואלו בני, אמר לו והיכן אתה מוליכן, אמר לו למצרים, אמר לו על הראשונים אנו מצטערים ואתה בא להוסיף עליהם, אמר לה לכי אל בית אביך, נטלה שני בניה והלכה לה, עכ"ל רש"י. וא"כ מבואר שלא היה צורך לכלל ישראל שאשתו ובניו של מרע"ה יגיעו למצרים, ואכן הם חזרו למדין, וא"כ מדוע ישראל היו צריכים לשלם לו על שכר החמור.
קושיא יפה. עליך להוציא ספר עיון על התורה, ובע"ה כשיהיה אוצר מפרשי התורה הוא יהיה זמין לכל לומדי התורה בלחיצת מקש.

לגבי הש"ס: יש כל כך הרבה רמות של אנשים וכל כך הרבה דעות, והרבה אנשים כערכי (וגם אני בתוכם) מתקשים ללמוד סוגיא בלי להתקע, ועם מפרשי האוצר לא תהיה לאדם אפשרות גם אם ירצה, להתקע על קטע גמרא/תוס' יותר מדקה שתיים עד שימצא מי ששואל את השאלה שלו (ולהרבה אנשים זה כבר מספיק לדעת שמישהו כבר חשב על זה וזה אומר שהם על הכביש הנכון).
 

צפור

משתמש פעיל
עריכה תורנית
לגבי הש"ס: יש כל כך הרבה רמות של אנשים וכל כך הרבה דעות, והרבה אנשים כערכי (וגם אני בתוכם) מתקשים ללמוד סוגיא בלי להתקע, ועם מפרשי האוצר לא תהיה לאדם אפשרות גם אם ירצה, להתקע על קטע גמרא/תוס' יותר מדקה שתיים עד שימצא מי ששואל את השאלה שלו (ולהרבה אנשים זה כבר מספיק לדעת שמישהו כבר חשב על זה וזה אומר שהם על הכביש הנכון).
לעניות דעתי רוב השאלות (בפשט) בגפ"ת, מופיעות כבר בגמרות שוטנשטיין/מתיבתא על מדוריהם השונים, ולזה אין צורך בדווקא ב'מפרשי האוצר', [אלא יותר במציאת 'רייד' 'חבורות' וכדו'].
כאן המקום לציין שגם על התורה ישנו מענה לרוב השאלות בפשט, בחומש הנפלא "מקרא מפורש" שבהוצאת 'עוז והדר'. אלא שהם מביאים בעיקר ראשונים, ואם היה 'מפרשי האוצר' עה"ת, היה ניתן להוסיף גם אחרונים ומפרשי זמננו.
וכפי שכבר העירו לכם שהגדרה של 'שימושי' הוא סוביקטיבי
עדיין לא הבנתי מדוע הגדרת 'שימושי' הינה סובייקטיבית, בשעה שאני סבור שכללית בציבור יהיה הרבה יותר ביקוש לתכנה שכזו על התורה מאשר על הש"ס, וכאשר יהיה ביקוש גדול יותר - כך תשתלם יותר הפקת תכנה שכזו. [וכמובן שהמלאכה נעשית ע"י אנשים ולא תכנה בלבד, אך אין זה סותר את הנ"ל.]
אם הייתי יודע איך לעשות סקר כאן, הייתי סוקר מהי מידת הביקוש לתכנה על הש"ס מול תכנה על התורה.
 

מאיר למברגר

משתמש פעיל
עריכה תורנית
בפסוק "לא חמור אחד מהם נשאתי". וברש"י: לא חמורו של אחד מהם נטלתי, אפילו כשהלכתי ממדין למצרים והרכבתי את אשתי ואת בני על החמור והיה לי ליטול אותו החמור משלהם, לא נטלתי אלא משלי (תנחומא ז).
והתקשיתי שהלא את החמור מרע"ה היה צריך בכדי להרכיב את אשתו ובניו, וכלשון רש"י, ואילו הוא עצמו הלך ברגל; וא"כ מדוע ישראל היו צריכים לשלם לו את שכר החמור, והלא רש"י כותב בפר' יתרו (שמות יח, ב), ז"ל: כשאמר לו הקב"ה במדין "לך שוב מצרימה", "ויקח משה את אשתו ואת בניו וגו'", "ויצא אהרן לקראתו ויפגשהו בהר האלקים", אמר לו מי הם הללו, אמר לו זו היא אשתי שנשאתי במדין ואלו בני, אמר לו והיכן אתה מוליכן, אמר לו למצרים, אמר לו על הראשונים אנו מצטערים ואתה בא להוסיף עליהם, אמר לה לכי אל בית אביך, נטלה שני בניה והלכה לה, עכ"ל רש"י. וא"כ מבואר שלא היה צורך לכלל ישראל שאשתו ובניו של מרע"ה יגיעו למצרים, ואכן הם חזרו למדין, וא"כ מדוע ישראל היו צריכים לשלם לו על שכר החמור.
סליחה ??? משה רבינו הולך לגאול את העם אז הוא יצטרך לשלם מכספו את הבאת אשתו ובניו ללוותו?
 

צפור

משתמש פעיל
עריכה תורנית
סליחה ??? משה רבינו הולך לגאול את העם אז הוא יצטרך לשלם מכספו את הבאת אשתו ובניו ללוותו?
מתנצל...
אבל מרע"ה לא התכוין לקחתם בכדי ללוותו ושיחזרו למדין, אלא חשב לקחתם למצרים, ומכיון שכשאהרן הסביר לו שהם 'מיותרים' שם, החזירם למדין, ולכאו' עמ"י אינם מוכרחים לשלם לו על טעותו, ועל אחת כמה וכמה כשהוא כלל לא מבקש זאת מהם...
 

מרובע

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
D I G I T A L
מתנצל...
אבל מרע"ה לא התכוין לקחתם בכדי ללוותו ושיחזרו למדין, אלא חשב לקחתם למצרים, ומכיון שכשאהרן הסביר לו שהם 'מיותרים' שם, החזירם למדין, ולכאו' עמ"י אינם מוכרחים לשלם לו על טעותו, ועל אחת כמה וכמה כשהוא כלל לא מבקש זאת מהם...
רעיון.
אם כן הוא הביא אותם לטובת העם, גם אם אחר כך התברר שטובת העם אחרת, הוא לא צריך לספוג את הנזק של שיקול דעת מוטעה, זה מה שהוא היה צריך לעשות.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  29  פעמים

לוח מודעות

למעלה