הפסיכולוגים מבקשים להכיר את המגזר החרדי

[ציפור הנפש]

במרכז טיפולי מסויים, בו עובדים עם פונים מהמגזר החרדי,
אנשי טיפול (פסיכולוגים, מטפלים באמנות, עוסי"ם וכו') שאינם משתייכים למגזר החרדי ומכירים אותו בצורה שטחית מידי.
בקשו ממני להרצות בפניהם מחר על המגזר החרדי, אותו הם מבקשים להכיר יותר לעומק.
במהלך העבודה, מתעוררים קונפליקטים,שהם אינם יודעים תמיד לזהות, האם המקור הוא העניין המגזרי-אידיאולוגי-ערכי, או קושי אחר שקשור בטיפול.

אשמח אם תכתבו לי
1. מה דעתכם על מטפל שאינו חרדי (בעל זיקה דתית כלשהי) בטיפול באדם חרדי? האם בטיפול בילדים זה שונה? בנוער?

2. איך אפשר להכיר להם את ההבדלים בתוך המגזר עצמו- ליטאים/חסידים/בעלי תשובה/חבדניקים/אשכנזים/ספרדים
תנו דוגמאות פיקנטיות לניואנסים ולהבדלים התת מגזריים ולטעויות של מי שאינו מכיר ועושה טעויות / הכללות וכו'

3. מה הייתם מציעים למטפלים/ות שעובדים עם המגזר ורוצים להיות רגישים אליו?
עשה ואל תעשה.

 

[נוי]

אני חושבת שבעל תשובה וותיק, המכיר את שני העולמות לעומק יוכל לתת תשובות יותר טובות ומתאימות.
כשאני חושבת על זה, קשה לי להגדיר.
כי ישנם דברים שכולנו בבסיס- אנושיים, הרגשות, המחשבות, התגובות וכולו.
אבל ישנם דברים בסיסיים כל כך בחייו של יהודי מאמין שקשה למישהו מבחוץ לתפוס עד כמה זה בסיסי ואין עיגולי פינות.
אתן לך דוגמה:
במהלך לימוד מקצועי כלשהו, הנושק לתחום כתיבה, ישבנו, קבוצת חרדיות עם מנחה מהזרם הדתי לאומי.
היא אזכרה סצנה שנעשתה אי פעם, לא על ידי חרדי, בה אב חרדי מנסה לקרב את בתו המדרדרת רוחנית ומקבל אותה אל שולחן השבת שלו. באמצע הסעודה מצלצל אצלה הטלפון הנייד. האב כועס נוראות על חילול הקודש נוטל את הפלאפון וזורק אותו בחמת זעם מהחלון. להזכירך, שבת.
התחלנו לצחוק. זוהי סצנה לא אמינה בכלל.
ניסינו להסביר לה למה.
היא ענתה ממש בתימהון:"אבל למה לא, הוא ממש כעס!"
היא לא הייתה מסוגלת להכיל את המציאות שיש קווים אדומים שלא יזיזו אותם. נקודה.
-אלא אם מדובר בפסיכופת חסר גבולות או יצור שלא חרדי במובן הקלאסי, אבל בסצנה ההיא דובר על חרדי אמתי.

 

[שירו]

אם אתם באמת רציניים, וחשוב להם ולכם ללמוד את אורחות הציבור החרדי, תפנו לאלו שמייצגים את הציבור שלנו אצל הציבור החילוני - ארגוני הדברות וערכים - אני משוכנעת שהם ישמחו להרים את הכפפה.

 

[שרינה]

אם תקראו את שאלתה היא צריכה את זה למחר בלי הרבה התפלספות...למי שיש תשובה כאן ועכשיו
לענינינו
לעניות דעתי דווקא עם מבוגרים יש סיכוי שיצלח
לעומת נערים וילדים.שבהם צריך היזהר בתכנים שמועברים ושמושמעים על ידי הפסיכולוג

 

[tkh]

איך חילוני יכול לטפל בשומר תורה, כאשר חסר לו המושגים הבסיסיים ביותר בהויות חייו - רוחניות מול גשמיות, דקדוק ההלכה, עולם הזה ועוה"ב, שכר ועונש, וכו' וכו'. דברים שהם פשוטים לכל נער וטבועים בדמו, ואילו החילוני (ואפי' מה שנקרא היום 'דתי') אינו מסוגל כלל להבין.
לא שייך בזה 'הבנת המגזר', זה לא עניין של שפה וסמנטיקה.

 

[ציפור הנפש]

אם אתם באמת רציניים, וחשוב להם ולכם ללמוד את אורחות הציבור החרדי, תפנו לאלו שמייצגים את הציבור שלנו אצל הציבור החילוני - ארגוני הדברות וערכים - אני משוכנעת שהם ישמחו להרים את הכפפה.

הצורך הוא לא מענה מקיף כמו של ארגוני החזרה בתשובה
מדובר באנשים דתיים ברמות שונות
מתעניינים מזווית טיפולית מסויימת ומעוניינים בדוגמאות קלאסיות, סיפורים מהשטח ופתרונות מעשיים.

 

[שיילה]

1.טיפול פסיכולוגי בכפייתיות למשל שונה בתכלית אצל חרדים, אצל חילונים טיפול בכפיתיות הוא בד"כ לניקיון ועם אמון המטופל ניתן לריפוי בשיתוף פעולה, אך כפייתיות חרדית (גברים) לנקיות ידיים, או בתפילה חזרה על מילים וכדו', לא ניתן לטיפול ע"י פסיכולוג חילוני שלא מתמצא, וגם המטופל לא ישתף פעולה.
2.בכל טיפול שיהיה, עדיף שהמטפל יבוא מכיוון של "כולנו יהודים", ולא מכיוון של "אתה שונה אבל אני מתמצא בזן שלך..."
3. מטפל/ת שעובדים עם חרדים צריכים שהמוטו יהיה לקבל את המגזר כמו שהוא ולא לנסות להפגין ידע כמו- "למה להשאיר דלת פתוחה שבוע שעבר הייתה פה רבנית שאמרה שמותר..וכדו'

{נכתב מנסיון בהתעסקות עם מטפלים שונים}

 

[ציפור הנפש]

1.טיפול פסיכולוגי בכפייתיות למשל שונה בתכלית אצל חרדים, אצל חילונים טיפול בכפיתיות הוא בד"כ לניקיון ועם אמון המטופל ניתן לריפוי בשיתוף פעולה, אך כפייתיות חרדית (גברים) לנקיות ידיים, או בתפילה חזרה על מילים וכדו', לא ניתן לטיפול ע"י פסיכולוג חילוני שלא מתמצא, וגם המטופל לא ישתף פעולה.

משהו מצחיק:
לפני כמה שנים, פנה אלי פסיכולוג קליני מקצועי ומוכר וסיפר שמטופל אצלו בחור חרדי עם OCD (כפייתיות) שמניח תפילין פעמיים ביום, של 2 רבנים שונים: אחד של הרב רשי והשני של הרב תם.
לטענתו של הבחור, כולם מניחים כך, האם זה נכון?

 

[Efratush]

בהתאם לשאלות למעלה:

1.לדעתי לא. אני אישית נקראת יחסית מאוד פתוחה, ובקשר עם הרבה אנשים לא דתיים, וזה לא נראה לי מתאים.
כשאתה רוצה לפתוח את הלב שלך בפני אדם אתה צריך דבר ראשון הבנה והכלה אמתית.
זו הסיבה שאני לא אלך למישהו חילוני. ובאותה מידה גם לא לאדם מאוד סגור מבחינה דתית.
לדוגמה: יש לי קרוב משפחה פסיכולוג, שהוא אתאיסט. יצא לי לדבר אתו על נושאים שונים וביניהם על דת. הוא מקשיב מאוד, מתעניין, "מבין אותי".
אבל אפשר לראות לו בעיניים שזה לא זה.
בפנים עמוק אני יודעת שהוא חושב "אוקי, עוד אחת שמאמינה בדברים מופרכים - אבל אני מכבד אותה כמו שאני מכבד כמו כל בן אנוש".
יהיה קשה לי עם מישהו שלא מבין את המניעים שלי ויראה את הדתיות שלי בתור שריטה שהוא צריך לעקוף.
חשוב לי שיהיה לי יועץ/פסיכולוג שיבין שזה לא שריטה שאדם יכול להיות נורמלי איתה, אלא זה עיקר החיים שלי. ואני חושבת שלאדם חילוני מאוד קשה לקבל את זה.
קצת מפולסף, אבל זו דעתי.

2.ההבדלים במגזר זה פשוט ניסיון. אפשר להסביר את זה פשוט ככה בגדול, אבל את הניואנסים לומדים עם הזמן. צריך פשוט לחיות יותר בקרב אנשים חרדים, לשוחח אתם, להכיר פנים מול פנים ולא רק מהמדיה וכל השאר בא לבד.

3.הבאתי את הדעה שלי בסעיף 1. אבל בשורה אחת, אל תתייחס אל הדת כשריטה אלא כבסיס לאישיות של האדם.

 

[מלימירי]

לדעתי קודם כל בשום אופן לא לשפוט
מישהי סיפרה לי פעם שהיא הלכה למטפלת לא חרדית (אני לא יודעת אם דתית או חילונית)
יש לציין שהיא התחברה אליה והיא מאד עזרה בנושא שלשמו היא הגיעה
אבל - יצא להן פעם אחת לדבר על ענייני שידוכים
היא ענתה לה על משהו מסוים: "אויש רק אצלכם חושבים ככה..."
אני זוכרת שזה מאד פגע בה, אולי בגלל שבנקודה הזאת היא הרגישה שהיא לא לגמרי איתה

 

[מריומה~]

במרכז טיפולי מסויים, בו עובדים עם פונים מהמגזר החרדי,
אנשי טיפול (פסיכולוגים, מטפלים באמנות, עוסי"ם וכו') שאינם משתייכים למגזר החרדי ומכירים אותו בצורה שטחית מידי.
בקשו ממני להרצות בפניהם מחר על המגזר החרדי, אותו הם מבקשים להכיר יותר לעומק.
במהלך העבודה, מתעוררים קונפליקטים,שהם אינם יודעים תמיד לזהות, האם המקור הוא העניין המגזרי-אידיאולוגי-ערכי, או קושי אחר שקשור בטיפול.

אשמח אם תכתבו לי
1. מה דעתכם על מטפל שאינו חרדי (בעל זיקה דתית כלשהי) בטיפול באדם חרדי? האם בטיפול בילדים זה שונה? בנוער?

2. איך אפשר להכיר להם את ההבדלים בתוך המגזר עצמו- ליטאים/חסידים/בעלי תשובה/חבדניקים/אשכנזים/ספרדים
תנו דוגמאות פיקנטיות לניואנסים ולהבדלים התת מגזריים ולטעויות של מי שאינו מכיר ועושה טעויות / הכללות וכו'

3. מה הייתם מציעים למטפלים/ות שעובדים עם המגזר ורוצים להיות רגישים אליו?
עשה ואל תעשה.

אילו שאלות מאד מהותיות, אנסה לענות קצת מנקודת מבט והיכרות שלי עם התחום.

כמעט כל חילוני ממוצע חושב שחרדי זה בדיוק כמוהו והוא רק חובש כיפה, והיא רק מכסה את ראשה והוא רק מתפלל והיא רק מתלבשת כך או אחרת במניעות.
אבל זה לא הענין כלל.
בכדי לטפל באדם צריך להבין את עולמו ולנסות מה יותר להתחבר אליו,
כשהתפיסה היא שהחרדי עושה דברים שונים ממנו ללא הבנה שהמעשים הם מהשלכה
עמוקה מאד בנפש לגבי כל המהות שלה ,זה משנה לגמרי את ההתיחסות להצגת קושי של מטופל.
ולדוג' - חילוני לא מרגיש שהוא מחוייב לסמכות , אין לו עול שמים ולכן מבחינתו לחץ או פחד מקיום תורה ומצוות הם רלוונטים בהתאמה.
שמעתי על בחור שפסיכולוג אמר לו שלא טוב לו להיות שומר תורה ומצוות כי זה הופך אותו לאובססיבי יותר ממה שהוא,
כשהדת נמצאת בתור נספח ומדע או תחביב ולא בתור מציאות העושה את האדם כל היעוץ הוא אחרת לגמרי!
אם המטפל דתי זה כבר הרבה יותר קל ממי שהוא חילוני לגמרי,

בנוסף ישנם בעיות של יחוד היקשו על הטיפול ,
בחור חרדי לא יצור קשר עמוק מידי עם הטיפול נעשה ע"י אשה.

קושי נוסף שאני רואה במטפל חילוני/ת לילדים הוא שילדים נוטים לחקות את בעלי הסמכות וכאשר הדמות הטיפולית היא חילונית זה מהווה בעיה רצינית ,ברור שכשאין ברירה וזה האיש מקצוע היחיד הטוב צריך לילך אליו אבל מה עושים בכדי שהילד/ה לא יקבל יותר מידי? זה לחבל בטיפול!
לדעתי זה נתון ועובדה שצריך להיות מודעים לה.


להכיר בניואנסים חרדיים זו משימה שאפילו לחרדי ממוצע קשה איתה ..
המטפל הלא חרדי צריך להיות מאד קשוב , כשמטופל מעלה קושי שהוא נוגע דווקא למגזר שהוא בא ממנו שינסה כמה שיותר להבין את הנקודה שבזה.

דבר נוסף זה שהמטפל חייב לדעת שיש נושאים שלא נוגעים בהם, אמונה, צניעות ,
והוא צריך מאד להיזהר ולדבר בעדינות וגם להתנהג ולהתלבש בהתאם.

 

[שיילה]

..

 

[inspiration]

דבר ראשון שצריך אצל מטפל זה אמון ושפה משותפת.
איך ניתן לבנות אמון אם השפה כל כך שונה??

 

[שולה]

נקודה נוספת שלא הזכירו פה, אלו פרטים קטנים, אפילו קטנטנים שאם אין למטפל מושג בהם, קו המחשבה והניתוח שלו יהיו שונים לחלוטין.
אלו פרטים חיצוניים קטנטנים וקודים התנהגותיים שקשה עד בלתי אפשרי להקיף את כולם.
מטפלים, לכל גווניהם צריכים להיות מודעים לכך.
לא זוכרת את מי שמעתי בעבר מספרת, ששמעה ממאבחנת כל שהיא על ילד חרדי חכם מאד שהיה אצלה באבחון אבל במשימה אחת הוא טעה באופן גורף.
מדובר היה בתמונות עם אבסורד קטן שעל הילד היה לגלות אותו. המאבחנת ציפתה לתשובות מאד מסוימות אבל הילד בכל פעם ענה לה תשובות אחרות. מבחינתו, אבסורדי לגמרי שבת מלמדת בן בכיתה (והמאבחנת ציפתה שיאמר שהמורה כותבת על הלוח עם משחק ולא עם טוש) משונה ומעורר גיחוך זה ילד עם שער ארוך וחולצה ורודה (בתמונה - בת לובשת מכנס) ועל זה הדרך.
ספור נוסף, היה על אחד ממבחני הבנת הנקרא הכללים שעורכים בכל בתי הספר. מעניין מאד היה לגלות כי ילדי התלמודי תורה שגו בשאלה אחת מסוימת. השאלה היתה מסגנון של 'מתי מלמד המורה' והתשובה הרצויה היתה שבבוקר, אבל הילדים רובם ככולם ענו שאחר הצהריים. מתברר, כי בתלמודי תורה רבים למלמד של הבוקר קוראים 'רבה' היות והוא מלמד את מקצועות הקודש ולמלמד של אחר הצהריים קוראים 'מורה' היות והוא מלמד את מקצועות החול...

 

[s976]

אשמח אם תכתבו לי
1. מה דעתכם על מטפל שאינו חרדי (בעל זיקה דתית כלשהי) בטיפול באדם חרדי? האם בטיפול בילדים זה שונה? בנוער?

2. איך אפשר להכיר להם את ההבדלים בתוך המגזר עצמו- ליטאים/חסידים/בעלי תשובה/חבדניקים/אשכנזים/ספרדים
תנו דוגמאות פיקנטיות לניואנסים ולהבדלים התת מגזריים ולטעויות של מי שאינו מכיר ועושה טעויות / הכללות וכו'

3. מה הייתם מציעים למטפלים/ות שעובדים עם המגזר ורוצים להיות רגישים אליו?
עשה ואל תעשה.

1. לדעתי זה גרוע מאוד. אני מכיר בן אדם שאשתו עזבה את הדת בגלל טיפול אצל פסיכולוג חילוני.
3. רגישות והמון ענווה.

 

[בודקת תוכנה]

אז דבר ראשון - תודה על הנושא המענין ועל השאלות.
ואומר לך מה דעתי:
1. אני חושבת שהמטפל חייב לעשות את ההפרדה בין מה שהוא לבין המטופל שלו, כי אם הוא יערב את אורח חייו עם המטופל החרדי זה יזיק לשניהם. ועכשיו למטופל החרדי: אדם שהולך לפסיכולוג הולך למישהו שיוביל אותו, ולכן גם אם הוא יודע להתמודד עם העובדה שהמטפל לא כמוהו לדעתי הוא חייב מישהו חרדי שיוביל אותו בלי לשנות לו משהו בחשיבה ובתפיסת החיים כי טיפול נפשי הוא לא טיפול שיניים. ואם כך זה אצל מבוגרים ק"ו אצל ילדים מכיוון שבגיל הצעיר הילד מעצב את תפיסת העולם שלו.
2. דבר ראשון צריך לדעת שאסור להסתכל על החרדים כמגזר אחיד כי הם שונים מאוד ווהבדלים בין חרדי אחד לשני זועקים לשמיים לפעמים. כדי להכיר לעומק צריך לכנס פאנל של חסיד, ליטאי, בעל תשובה, חבדניק, אשכנזי וספרדי, ולתת להם לדבר/לשאול אותם שאלות על הבדלים ולתת להם לענות. זה יכול להיות מאוד מענין, אבל זה לא כ"כ מעשי, ולכן צריך פשוט להיות בפנים קצת, לקרוא הרבה על הזרמים השונים ביהדות ואולי גם לטייל במקומות מענינים ולראות בעיניים.
3. מטפל שרוצה לעבוד עם המגזר החרדי צריך להכיר אותו ולעשות קצת ש"ב לפני שהוא מתחיל לעבוד, אסור לו לעבוד בלי להכיר כי ירגישו את זה מייד. דבר ראשון - לא לזלזל כי הזלזול יוצר נתק,
לדעת איך לדבר, לדעת על מה לא לדבר, לעבוד ברגישות ולבוא בגישה חביבה ואמפתית לשני.

 

[שרי 1]

המגזר החרדי

אכתוב בקצרה מקווה שיעזור. בתור מטפל רגשי בשיטת CBT בנוער. ברצוני להבהיר כמה נק'.
על שאלה 1. ברור לי שילדים ונוער חשוב מאד שילכו למטפל חרדי היות והדעה שלהם עדיין לא בנויה מטפל שאינו חרדי יכול לדבר על ערכים שאינם לרוחנו, ואפי' שאותו מטפל יזהר מאד אך הדבר הוא לא בשליטתו . אדם מבוגר שמגיע אם מטרה מסוימת לטיפול לפעמים יהיה לו קל יותר ללכת למטפל שאינו חרדי משום שהוא יוכל להיפתח בקלות מאשר מטפל חרדי שיפחד מפני סטיגמות או הצמדת תוויות מאידך ישנם ירגישו נוח יותר ללכת לחרדי משום שעוברת הרגשת היימיש.
שאלה 2. מאד קשה להכיר את ההבדלים הדקים בין התרבויות אך מטפל יכול להסתדר גם אם לא יכיר את כל ההבדלים הדקים ואם הוא נתקל בבעיה, מותר לו לברר איך אצלכם מקובל. דבר נוסף מטפל לא מכריע או פוסק איך צריך להתנהג מטפל מברר עם המטופל במה הוא תקוע ולפי זה הוא מנסה לתת לו כיוון של ראיה שונה ושיכיר את עצמו. ועי"ז המטופל יודע מצוין ללכת בדרכי אבותיו.
(אני ליטאי הגיע אלי בחור חסידי וסיפר לי שהוא ירד באמצע הטיש והלך לדבר עם חבריו ואבין צעק עליו בבית לאחר הטיש ומאז נוצר מתח בתור ליטאי אני לא מבין את זה, ולכן אני גם לא נכנס מה החשיבות של זה אלא אני מברר איך הוא רואה שאבא כועס עליו האם יש עוד פעמים שאביו כועס עליו ואיך הוא מתנהג כשאביו כועס איך אביו מתנהג בשעת כעס וגיליתי הרבה הרבה דברים גם בלי להיכנס לעצם החשיבות מהי המעלה של טיש)

שאלה 3. אף פעם לא לנסות להתווכח בכל הנוגע לערכים, ובעיקר לא להיות שיפוטי, שהשיפוטיות תוקעת אותנו בכל מצב ובכל מגזר.

בהצלחה נתנאל

 

[סמינר דוד]

נוי היקרה, אדם דתי, גם אם הוא לא חרדי, הוא מכיר את המושג, מוקצה". ההבדל בין דתי לחרדי לא מתבטא בהכרת המצוות.

ולגבי השאלה הראשונה, יש לי ניסיון רב עם נערות, לדעתי, אסור לשלוח בנות למטפל חילוני, ולא כי הוא לא מכיר את הניואנסים הדתיים, אם הוא יעבוד אתם תקופה מסויימת, הוא ילמד אותם, והעיקר את יכולת הטיפול שלו הוא יישם בדרך שלו, גם אם הוא ממגזר אחר.
אבל הוא הופך להיות הרב של הנערה, וזה מסוכן. כי האמון שהיא נותנת בו, יביא אותה להאמין גם לתורתו (מאן דנפח מדיליה נפח). לעומת זאת, בגיל המבוגר יותר, אני מאמינה שזה פחות בעייתי.
וזה מצד המטופל, לא המטפל. לא נראה לי שמצד המטפל זו בעיה אמיתית. כי את הטיפול שהוא רוצה לעשות, הוא יגיע אליו בדרכים שלו.

לגבי הניואנסים, אני מאמינה שמטפל חילוני/דתי ילמד תוך זמן קצר, השפה תהיה סולידית ונקיה, ויש דברים שלא אומרים.
ועוד לדעתי יש נושא בעייתי מאוד שהמטפל ילמד, המשפחה. במגזר החרדי, המשפחה היא בלוק, שצריך לכבד אותו בכל מצב. ההיררכיה המשפחתית אמורה להשאר כזאת, גם אם יש שם בעיות.

 

[מריומה~]

לגבי הניואנסים, אני מאמינה שמטפל חילוני/דתי ילמד תוך זמן קצר, השפה תהיה סולידית ונקיה, ויש דברים שלא אומרים.
ועוד לדעתי יש נושא בעייתי מאוד שהמטפל ילמד, המשפחה. במגזר החרדי, המשפחה היא בלוק, שצריך לכבד אותו בכל מצב. ההיררכיה המשפחתית אמורה להשאר כזאת, גם אם יש שם בעיות.

אם יש בעיתיות עם ההורים ההלכה לא מחייבת לכבד,
הורים שתלטניים, נרקסיסטים הם בעייתים והקביעה הזו שלא לערער סמכויות היא קצת יומרנית,
גם בציבור החילוני למרות הפתיחות ושבירת המחיצות יש סמכות ויש חינוך לכיבוד הורים.

 

[בודקת תוכנה]

ועוד משהו - הפרשנות של מטפלים לא חרדים לדברים שונים שונה בתכלית מהפרשנות שלנו כחרדים, ולכן זה לא מתאים ללכת אליהם לטיפול, ואני מסכימה מאוד עם הדברים של tkh.