תגובה מניקית החפצה בעילום שמה:
אני מנהלת משרד כמוזכר כאן בשכר סביר (לא מתקרב ל10 אלף, ממש לא, אבל שכר בהחלט הוגן ועובר את השש). ובאחת הסיטואציות לפני לידה נוצר מצב שהתאשפזתי והבוס שלי לא מספיק העריך את העבודה.
בכל מקרה, הביאו "צעירה אמביציונרית ורעבה" למלא את מקומי. היא באמת הייתה אמביציונרית ורעבה, אבל ההתנהגות שלה הייתה מעוררת השתאות.
בריתה של גיס שלה? הולכת. בתמצווש של התאומה של בתדודה? חופש. הילד חולה? מביאה אותו איתה או לוקחת חופש שבוע מתערבת בכל מה שקורה סביבה, מחווה דעה מיותרת, עושה טעויות על ימין ועל שמאל. הגרוע מכל? מערבת את בעלה בכל עניין. הנ"ל הגיע אחריה לכל מקום וחיווה את דעתו בנעשה במקום העבודה מבחינה רוחנית ואתית.
כמות הטלפונים שקיבלתי במהלך חופשת הלידה הייתה היסטרית לגמרי. חזרתי לבוקה ולמבולקה אבל הבוס שלי מבחינתו למד את הלקח. אין תחליף לעובדת טובה, יעילה, זריזה, שמכירה את השטח ואין צורך ללמד אותה בפעם המאתיים מחדש את סודות העבודה. (וכמעט בכל מקום עבודה הלמידה של מערכת והתנהלות לוקחת כחודשיים לפחות). הוא מוכן לשלם בשביל שעובדת טובה לא תעזוב והעסק יתקתק ויתנהל.
היו פה בעבר המון אשכולות קריאה ל"הגדלת ראש" ולעבודה שהיא מעבר למילוי מכסת שעות מצד העובדות החרדיות, לדעתי הם חיוניים ממש. אני עובדת עדיין באותו מקום עבודה, עובדות באו והלכו, חברות שהתחילו עבודות מפתות פי כמה משלי- עדיין מחפשות תלוש מסודר. הסוד הראשון הוא תפילה לסיעתא דשמיא, אבל הסוד השני, הרלוונטי לא פחות, הוא לויאליות וחיבור למקום העבודה. ראייה מערכתית ונאמנות.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
