שיתוף - לביקורת המקום הכי חם בגיהנום

דוכסוסטוס

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
אלו היו ימים יפים. יפים ועמוסים.

בבקרים הייתי רץ לחלק את הילדים, אחר-כך חוטף קטעים נבחרים משחרית, דופק שמירת סדרים באיחור סביר, דוחף כמה רוגעלאך וכוס קפה, שומע איך עבר הלילה על החברותא, מספר איך עבר עלי.

לומדים קצת, שומע את כץ מהספסל מאחורי מבכה על המקרר שלו שמקרטע, ממליץ לו על טכנאי, החברותא שלו טוען שיחפש מקרר יד שנייה, החברותא שלי טוען שבמקררים לא כדאי לקחת סיכון, מתנהל דיון אינטליגנטי בנושא. יוצאים רגע לקפה, בחדר קפה מתווכחים איך משליטים משמעת על הילדים של היום, עוברים למחירים המופקעים של רופאי השיניים וליתר המחירים המוגזמים שמטפסים כל העת.

לומדים עוד משהו, הראש-כולל מגיע פתאום עם קושיא, מאלתרים אל הקו המחשבתי שלו, בסוף הוא ממשיך מאתנו, אני קובל על ההתנהלות הלא-נכונה של הראש-כולל החל מקבלת האברכים וכלה בהערות מיותרות. לומדים עוד קצת, יוצאים לכוס-קפה נוספת, מקבל טלפון שלשלמה נולד בן – מזל-טוב – מה שאומר ששבוע הבא יש לי ברית בחיפה.

בצהריים היו הלוויות וטלפונים עם בני משפחה ובערבים היו השמחות. כמספר קרובי המשפחה והחברים כך מספר השמחות, השתדלתי לא להתעלם מאירועים ולתת את הכבוד.

כשלא היו שמחות - היו הכנסות-ספרי-תורה, סיומי מסכתות של אח שלי, שבע ברכות להשלמת מנין אצל השכנים וחתונות ענק של אדמורי"ם עם שולחנות מזרח מרשימים וגבירים לרוב.

בזמנים אחרים היו גם ערבי שבת וחג, שמחות בתוך המשפחה הפרטית שלי, מבצעים ברשתות השיווק, ילדים חולים וגם אני לפעמים לא הרגשתי טוב.

התעניינתי בחדשות מכל הסוגים, פוליטיקה, כלכלה, מדינאות ופנים-חרדי, אהבתי גם מוזיקה והייתי צריך לאתר זמן כדי להקשיב לה בנחת. בנוסף, קראתי את העיתון ואת כל מדוריו, כמובן בלי לדלג על הסאב-טקסט האהוב עלי.

כשהתחתנו הילדים, הצטמצם זמני עוד יותר. התווספו שיחות טלפון עם הילדים והנכדים, הצטרפו השמחות של המחותנים לרשימת השמחות, הילדים הגיעו להתארח בשבתות ומדי פעם יצאנו לשבת גיבוש או לנופש מאורגן בבין-הזמנים.

בגיל המבוגר הזמן הוקדש בעיקר לתורים: לרופאים, לבתי מרקחת, לביטוח-לאומי, לבנקים ולגמחי"ם.

החיים עברו מהר- כמו שבת חורפית.

בגיל שבעים ושמונה התמוטטתי, במשך כמה ימים מצבי התדרדר עד שנפטרתי.

האמת שלא ציפיתי להגיע למקום ראשון בגן-עדן אבל היה ברור לי שאני לפחות בפנים, תמיד הייתי אומר שאני לא מחפש נוף לאלפים ואפילו לא לים, מספיקה לי תצפית טובה על בני ברק.

עשו לי הלוויה יפה, ומיד כשהגעתי לכאן חלחלה בי ההבנה שבזבזתי את החיים יום אחר יום בלי להניד עפעף.

הזמן כאן הוא נצחי ולכן הוא חולף לאט – כמו שבת קייצית.
הבושה הנוראה בוערת לאיטה לפי קצב הזמן, גדולה מכל חרפה, שורפת מכל אש, מעמידה מולי בלי הפסקה את ההישגים שיכול הייתי להפיק מימי חיי מול התוצאה הדלה שבאמתחתי.

בדיוק כמו במשל על ההוא שנסע לארץ היהלומים וחזר עם מוצרי חלב מעופשים, הגעתי לכאן עם ידע מקיף בכל נבכי הפוליטיקה והיכרות מרשימה עם כל סינגל חסידי מהעשורים האחרונים, אבל כאן הידע הזה שווה כמו כוס חלב חמוץ.


אני חייב לעצור כי משפריצים עכשיו מים בחצר של הגיהנום, פעם אחרונה השבוע – מהר לפני שאמשינוב מוציאים שבת.
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
אלו היו ימים יפים. יפים ועמוסים.

בבקרים הייתי רץ לחלק את הילדים, אחר-כך חוטף קטעים נבחרים משחרית, דופק שמירת סדרים באיחור סביר, דוחף כמה רוגעלאך וכוס קפה, שומע איך עבר הלילה על החברותא, מספר איך עבר עלי.

לומדים קצת, שומע את כץ מהספסל מאחורי מבכה על המקרר שלו שמקרטע, ממליץ לו על טכנאי, החברותא שלו טוען שיחפש מקרר יד שנייה, החברותא שלי טוען שבמקררים לא כדאי לקחת סיכון, מתנהל דיון אינטליגנטי בנושא. יוצאים רגע לקפה, בחדר קפה מתווכחים איך משליטים משמעת על הילדים של היום, עוברים למחירים המופקעים של רופאי השיניים וליתר המחירים המוגזמים שמטפסים כל העת.

לומדים עוד משהו, הראש-כולל מגיע פתאום עם קושיא, מאלתרים אל הקו המחשבתי שלו, בסוף הוא ממשיך מאתנו, אני קובל על ההתנהלות הלא-נכונה של הראש-כולל החל מקבלת האברכים וכלה בהערות מיותרות. לומדים עוד קצת, יוצאים לכוס-קפה נוספת, מקבל טלפון שלשלמה נולד בן – מזל-טוב – מה שאומר ששבוע הבא יש לי ברית בחיפה.

בצהריים היו הלוויות וטלפונים עם בני משפחה ובערבים היו השמחות. כמספר קרובי המשפחה והחברים כך מספר השמחות, השתדלתי לא להתעלם מאירועים ולתת את הכבוד.

כשלא היו שמחות - היו הכנסות-ספרי-תורה, סיומי מסכתות של אח שלי, שבע ברכות להשלמת מנין אצל השכנים וחתונות ענק של אדמורי"ם עם שולחנות מזרח מרשימים וגבירים לרוב.

בזמנים אחרים היו גם ערבי שבת וחג, שמחות בתוך המשפחה הפרטית שלי, מבצעים ברשתות השיווק, ילדים חולים וגם אני לפעמים לא הרגשתי טוב.

התעניינתי בחדשות מכל הסוגים, פוליטיקה, כלכלה, מדינאות ופנים-חרדי, אהבתי גם מוזיקה והייתי צריך לאתר זמן כדי להקשיב לה בנחת. בנוסף, קראתי את העיתון ואת כל מדוריו, כמובן בלי לדלג על הסאב-טקסט האהוב עלי.

כשהתחתנו הילדים, הצטמצם זמני עוד יותר. התווספו שיחות טלפון עם הילדים והנכדים, הצטרפו השמחות של המחותנים לרשימת השמחות, הילדים הגיעו להתארח בשבתות ומדי פעם יצאנו לשבת גיבוש או לנופש מאורגן בבין-הזמנים.

בגיל המבוגר הזמן הוקדש בעיקר לתורים: לרופאים, לבתי מרקחת, לביטוח-לאומי, לבנקים ולגמחי"ם.

החיים עברו מהר- כמו שבת חורפית.

בגיל שבעים ושמונה התמוטטתי, במשך כמה ימים מצבי התדרדר עד שנפטרתי.

האמת שלא ציפיתי להגיע למקום ראשון בגן-עדן אבל היה ברור לי שאני לפחות בפנים, תמיד הייתי אומר שאני לא מחפש נוף לאלפים ואפילו לא לים, מספיקה לי תצפית טובה על בני ברק.

עשו לי הלוויה יפה, ומיד כשהגעתי לכאן חלחלה בי ההבנה שבזבזתי את החיים יום אחר יום בלי להניד עפעף.

הזמן כאן הוא נצחי ולכן הוא חולף לאט – כמו שבת קייצית.
הבושה הנוראה בוערת לאיטה לפי קצב הזמן, גדולה מכל חרפה, שורפת מכל אש, מעמידה מולי בלי הפסקה את ההישגים שיכול הייתי להפיק מימי חיי מול התוצאה הדלה שבאמתחתי.

בדיוק כמו במשל על ההוא שנסע לארץ היהלומים וחזר עם מוצרי חלב מעופשים, הגעתי לכאן עם ידע מקיף בכל נבכי הפוליטיקה והיכרות מרשימה עם כל סינגל חסידי מהעשורים האחרונים, אבל כאן הידע הזה שווה כמו כוס חלב חמוץ.


אני חייב לעצור כי משפריצים עכשיו מים בחצר של הגיהנום, פעם אחרונה השבוע – מהר לפני שאמשינוב מוציאים שבת.
מעבר לתוכן המעורר והמרטיט, חייב להחמיא לך על הכתיבה שלך שהשתפרה פלאות.
המקצב מדהים ומדוייק, אחיד, מוביל את הקורא באף עד לסוף (והוא יודע שזה הולך לשם, ולא יכול לעצור; כמו במנהרה הידועה).
וגם התיאורים מאוד אותנטיים, אמינים. הטקסטים של הדמות הריקה שלך - לצערנו - יכולים להיות גם שלנו כאנשים רגילים מהשורה. העיסוקים בזוטות והפסדת העיקר.
 

ביזנסטורי - אילה

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
עריכה והפקת סרטים
"כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר ועמך כולם צדיקים..."
רק מזכירה.

מכיוון שאני באה מגישה חסידית,
כשקראתי את הכותרת ואת ההתחלה,
הייתי בטוחה שהמקום הכי חם בגיהנום הוא בעולם הזה
וההתרוצצויות האלו שלא נתנו לו שום טעם
והפוליטיקה שאכזבה תמיד.
ואז הוא בא לגן עדן,
טעם את פירות מעשיו הטובים
והתענג על השכינה כמים קרים על נפש עייפה...

זה יכול להיות דווקא תרגיל טוב,
לכתוב את אותו תוכן, עם מסר שונה לחלוטין...
 

קופי 100

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
פרסום וקופי
"כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר ועמך כולם צדיקים..."
רק מזכירה.

מכיוון שאני באה מגישה חסידית,
כשקראתי את הכותרת ואת ההתחלה,
הייתי בטוחה שהמקום הכי חם בגיהנום הוא בעולם הזה
וההתרוצצויות האלו שלא נתנו לו שום טעם
והפוליטיקה שאכזבה תמיד.
ואז הוא בא לגן עדן,
טעם את פירות מעשיו הטובים
והתענג על השכינה כמים קרים על נפש עייפה...

זה יכול להיות דווקא תרגיל טוב,
לכתוב את אותו תוכן, עם מסר שונה לחלוטין...
שאני אבין, בחסידות אין דבר כזה גיהינום או שפשוט לא מדברים על זה?
 

ביזנסטורי - אילה

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
עריכה והפקת סרטים
שאני אבין, בחסידות אין דבר כזה גיהינום או שפשוט לא מדברים על זה?
הגיהנום הוא הסבל של להיות במקום רחוק מהקב"ה.
בעולם הזה ובעולם הבא.
גן עדן זה חיים של קירבה, רוחניות וקדושה.
בעולם הזה ובעולם הבא.
 

קופי 100

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
פרסום וקופי
הגיהנום הוא הסבל של להיות במקום רחוק מהקב"ה.
בעולם הזה ובעולם הבא.
גן עדן זה ההיפך.
בעולם הזה ובעולם הבא.
בנוגע לעולם הבא יכול להיות שהתיאורים נכונים, בכל מקרה גיהנום משמעו סבל ואם שם הנשמה מבינה שסבל משמעו ריחוק רוחני ייתכן שבזה מסתכם הגיהנום. במה שנוגע לעולם הזה, יש בתורה תיאורים די מפורטים על עונשים פיזיים לגמרי למי שעובר על דבר השם. "ועצר את השמים ולא יהיה מטר וכו"
אבל שוין. התחושה הסובייקטיבית שלי היא שגן העדן של החסידים, לפחות בעולם הזה, הוא המחשבה כמה אומללים הליטוואקעס וכמה הם סובלים..:)
 

ביזנסטורי - אילה

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
עריכה והפקת סרטים
אבל שוין. התחושה הסובייקטיבית שלי היא שגן העדן של החסידים, לפחות בעולם הזה, הוא המחשבה כמה אומללים הליטוואקעס וכמה הם סובלים..:)
אכן,
תחושה סובייקטיבית לחלוטין.
מפני שגן העדן שלי,
מורכב מדברים שאינם קשורים לשייכות מגזרית דווקא...

ובחזרה לנושא האשכול,
לא הייתי רוצה להאמין שאנשים נוספים שחיים כמוהו,
יזכו לאותו סוף המתואר בקטע.

בכל מקרה יש לו לאדם גם רגעי התעוררות בחיים
שמעניקים משמעות גם לרגעים בהם הוא "סתם" חרדי שומר תורה ומצוות,
הולך עם לבוש שמקדש שם שמיים,
חובש כיפה לראשו, מכניס את שולי הציצית תחת חגורתו,
מכניס שבת בזמן, מוציאה בליווי שירה ואכילה,
מענג את השבת כולה,
מדבר דברי תורה, מתפלל שלוש תפילות ביום,
מוליד ילדים, מחנכם לתורה ולמצוות,
נוטל ידיים כמה פעמים ביום, מברך לפני עשיית מצווה,
אוכל כדי לקיים גופו, מקדים "הגפן" ל"מזונות",
שומר על "ונשמרתם" בכביש ובגגות,
נותן 10 אגורות צדקה לטרחן בבית הכנסת
והרשימה עוד ארוכה.

אז גיהנום?!
תמהני.
 

קופי 100

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
פרסום וקופי
אכן,
תחושה סובייקטיבית לחלוטין.
מפני שגן העדן שלי,
מורכב מדברים שאינם קשורים לשייכות מגזרית דווקא...

ובחזרה לנושא האשכול,
לא הייתי רוצה להאמין שאנשים נוספים שחיים כמוהו,
יזכו לאותו סוף המתואר בקטע.

בכל מקרה יש לו לאדם גם רגעי התעוררות בחיים
שמעניקים משמעות גם לרגעים בהם הוא "סתם" חרדי שומר תורה ומצוות,
הולך עם לבוש שמקדש שם שמיים,
חובש כיפה לראשו, מכניס את שולי הציצית תחת חגורתו,
מכניס שבת בזמן, מוציאה בליווי שירה ואכילה,
מענג את השבת כולה,
מדבר דברי תורה, מתפלל שלוש תפילות ביום,
מוליד ילדים, מחנכם לתורה ולמצוות,
נוטל ידיים כמה פעמים ביום, מברך לפני עשיית מצווה,
אוכל כדי לקיים גופו, מקדים "הגפן" ל"מזונות",
שומר על "ונשמרתם" בכביש ובגגות,
נותן 10 אגורות צדקה לטרחן בבית הכנסת
והרשימה עוד ארוכה.

אז גיהנום?!
תמהני.
מסכים לגמרי עם הגישה החיובית שבוחרת להתמקד בדברים הטובים שאנחנו עושים. אין טעם בחיטוט בחצי הכוס הריקה כל הזמן, לרוב זה לא מקדם אלא מסיג לאחור ויוצר תחושה של חדלון וייאוש.
יש לכל יהודי המון מה לשמוח במצוות הרבות שהוא מקיים ובנחת רוח שהוא עושה לבורא יתברך. אין ספק.
דיברתי רק על הגישה ה"חסידית" (אני לא בקיא גדול בחסידות כך שאין לי מושג אם אכן על זה מושתתים העקרונות החסידיים) שנוקטת כאילו אין מקום לעמוד מידי פעם מול המראה ולבחון את החלקים אותם יש לנו להשלים.
להיות מרוצים ממה שעשינו אבל לא לתת לזה להרדים אותנו ולמנוע רצון והבנה שיש גם צורך להתקדם בחיים.
וכן. גיהינום זה לא אבסטרקט חסר צורה. כמו שיש שכר, יש גם עונש וזה חלק בלתי נפרד מהמערכת שהציב לנו הבורא כדי לשמור אותנו קרוב אליו.
 

anotherית

משתמש סופר מקצוען
שאני אבין, בחסידות אין דבר כזה גיהינום או שפשוט לא מדברים על זה?
לא מתיימרת לייצג אותם, אבל גיהנום לא מגיע מכמה פטפוטי פוליטיקה או ממגזינים בשבת. אולי הוא יאכל טונה כשאחרים יהנו מלוויתן. אבל גיהנום?
 

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  10  פעמים

לוח מודעות

למעלה