Featured המסננת // כן לציטוט וכן לייחוס // מיטב הפורום על קצה המקלדת

הנושא בפורום 'קהילת כתיבה מקצועית' פורסם ע"י מ"ם, ‏17/6/19.

  1. מ"ם

    מ"ם Moderator מנהל עורך תורני כתיבה ספרותית איור וציור מקצועי פרסום וקופירייטינג

    הצטרף:
    ‏17/4/18
    הודעות:
    1,298
    תודות :
    14,533
    נקודות:
    247
  2. רחל סרולוביץ

    רחל סרולוביץ משתמש מקצוען עיצוב גרפי כתיבה ספרותית פרסום וקופירייטינג

    הצטרף:
    ‏5/11/15
    הודעות:
    119
    תודות :
    1,257
    נקודות:
    159
    עיסוק:
    כתיבה שיווקית וכתיבת תוכן
    מיקום:
    בית שמש
    [הניקית הראשונה שזוכה לחנוך את מטרת האשכול ולהמחיש את כוונתו, מכאן השמיים הם לא הגבול]

    הודעה מקצועית מומלצת מאת @כנפיים :

    הערה חשובה מאד. תודה.
    חשבתי על זה הרבה כשעלה לי רעיון האתגר הזה. האם זה בכלל שפיט?
    אבל בסופו של דבר הגעתי למסקנה, ואני מקווה שהיא תצדיק את עצמה, שזה שווה אתגר בכל מקרה. ולמה?

    קודם כל, כי עצם הנסיון להיכנס עד הסוף לראש של מישהו, לנסות להכיל אותו, להרגיש אותו, פותח בנו אופקים חדשים.

    דבר נוסף, אחרי הכל אפשר למצוא ספרים שעושים את העבודה הזו יופי, אז סימן שאפשר.

    וחוץ מאלו, חושבת שזו עבודת הנפש של סופר (ושל כל אדם)שרוצה לכתוב מקצועי.
    כמו שחקן שרוצה לשחק היטב דמות מסוימת, הוא חייב להרגיש אותה, לחשוב אותה, לנשום אותה. אם הוא ילמד טקסט בעל פה, ויעשה פרצופים מתאימים, הוא יהיה לחלוטין לא משכנע במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב, הקהל יחשוב שהדמות על הבמה מרמה את עצמה, משקרת, או לפחות לא ממש ברורה.

    אני לגמרי חושבת שסופרים יוצרים הצגות במוחות הקוראים שלהם. אז זה חלק מהעסק בעיניי.

    https://www.prog.co.il/threads/נספח-לאתגר-הדו-שבועי-ניהול-קונפליקטים.446852/page-2#post-6489476
     
  3. ראש לשועלים

    ראש לשועלים משתמש מקצוען כתיבה ספרותית

    הצטרף:
    ‏19/4/17
    הודעות:
    517
    תודות :
    2,345
    נקודות:
    159
    עיסוק:
    ממתין לביאת משיח צדקנו. זה לא אומר שאני מובטל.
    מיקום:
    ישראל 2018
  4. ראש לשועלים

    ראש לשועלים משתמש מקצוען כתיבה ספרותית

    הצטרף:
    ‏19/4/17
    הודעות:
    517
    תודות :
    2,345
    נקודות:
    159
    עיסוק:
    ממתין לביאת משיח צדקנו. זה לא אומר שאני מובטל.
    מיקום:
    ישראל 2018
  5. רחל סרולוביץ

    רחל סרולוביץ משתמש מקצוען עיצוב גרפי כתיבה ספרותית פרסום וקופירייטינג

    הצטרף:
    ‏5/11/15
    הודעות:
    119
    תודות :
    1,257
    נקודות:
    159
    עיסוק:
    כתיבה שיווקית וכתיבת תוכן
    מיקום:
    בית שמש
    הודעה מקצועית מומלצת מאת @Ruty Kepler :

    הצעת הגשה אפשרית - להמעיט, ככל האפשר, במילות זעזוע ותדהמה, הלם וטלטול.
    רוצים לקרוא את הסיפור כמות שהוא. להזדעזע בעצמנו.

    שהכותב לא יספר איך היטלטלו כל נימי נפשו כשראה את ערימת הנעליים.

    שישים לנו את הערימה הזאת בעצמה. אחת של תינוק, עם שרוך. אחת של ילדה. נעליים שאיבדו את בני זוגן. מאות נעליים. אלפי נעליים. אין להן צבע, הוא אבד. העור קצת מתבקע.

    שנקבל את הבעיטה בעצמנו, מהערימה הזאת.
    לא מרוב תיאורים על איך הכותב נבעט.

    https://www.prog.co.il/threads/פּוֹלְסְקָה-פְּשֶׁקְלֶנְטִי-יומן-מסע.453321/#post-6565196
     
  6. ראש לשועלים

    ראש לשועלים משתמש מקצוען כתיבה ספרותית

    הצטרף:
    ‏19/4/17
    הודעות:
    517
    תודות :
    2,345
    נקודות:
    159
    עיסוק:
    ממתין לביאת משיח צדקנו. זה לא אומר שאני מובטל.
    מיקום:
    ישראל 2018
  7. רחל סרולוביץ

    רחל סרולוביץ משתמש מקצוען עיצוב גרפי כתיבה ספרותית פרסום וקופירייטינג

    הצטרף:
    ‏5/11/15
    הודעות:
    119
    תודות :
    1,257
    נקודות:
    159
    עיסוק:
    כתיבה שיווקית וכתיבת תוכן
    מיקום:
    בית שמש
    הודעה מקצועית מומלצת מאת @הגיבן :

    אני חושבת שאפשר לנהוג ברעיון לכתיבה כשם שנוהגים ברעיון לעסק.
    לפני שפותחים עסק חדש עליך לשאול את עצמך, האם מישהו בשכנותי כבר עוסק בזה?
    אם כן, האם אני מספיק רחוק ממנו כדי שיהיה שווה לאנשים לבוא אלי?
    בציבורנו הרבה סופרים חושבים שהתשובה היא כן, כאשר הם מטפלים בנושר שטופל כבר אצל הציבור הגויי.

    בנוסף אפשר לשאול, האם יש לי יתרונות על פניו שישכנעו אנשים לבוא דווקא אלי?
    אולי אני ניגשת לנושא בצורה אחרת, אולי אני חושבת שאעשה את זה הרבה יותר טוב.
    אני בטוחה שניק שמבין יותר בעסקים יוכל להצביע על עוד שאלות שכדאי לשאול את עצמך.

    אני לא יודעת כמה אטרח לברר האם מישהו כבר עשה את זה לפני, כי בינינו אני מעדיפה לטמון את הראש בחול למרות שזה לא מאוד חכם. אבל אם כבר נודע לי שמישהו עשה את זה, וזה קרה לי פעמיים בשנה האחרונה, אני אוודא שאני אכן נותנת יותר, או אחר, מההוא, לפני שאעיז להציג את העבודה שלי לציבור. זה ממש נטו לטובתי. אם אני נותנת לציבור את אותו המוצר, אין שום סיבה שהם יבואו אלי. אלא אם כן יש סיבה, וכדאי לי לוודא שיש.

    באופן אישי אני מעדיפה להימנע מקריאה של החומר המקורי כדי שלא אושפע ממנו. אז אני מראיינת אנשים שכן קראו אותו כדי לקבל מושגים. קוראת ביקורות או תקצירים, אם יש.

    אם אני מגלה שזה נשמע ממש אותו מוצר, או שאני מוותרת על הרעיון שלי (ואת עשיתי פעם אחת) או שאני כן ניגשת לקרוא את החומר המקורי בסופו של דבר (את זה עשיתי בפעם האחרת. יצא לי מזה חומר בנושא אחר לחלוטין. היה שווה.).

    https://www.prog.co.il/threads/שאלה-למומחים.455003/#post-6584726
     
  8. ראש לשועלים

    ראש לשועלים משתמש מקצוען כתיבה ספרותית

    הצטרף:
    ‏19/4/17
    הודעות:
    517
    תודות :
    2,345
    נקודות:
    159
    עיסוק:
    ממתין לביאת משיח צדקנו. זה לא אומר שאני מובטל.
    מיקום:
    ישראל 2018
  9. ראש לשועלים

    ראש לשועלים משתמש מקצוען כתיבה ספרותית

    הצטרף:
    ‏19/4/17
    הודעות:
    517
    תודות :
    2,345
    נקודות:
    159
    עיסוק:
    ממתין לביאת משיח צדקנו. זה לא אומר שאני מובטל.
    מיקום:
    ישראל 2018
  10. ראש לשועלים

    ראש לשועלים משתמש מקצוען כתיבה ספרותית

    הצטרף:
    ‏19/4/17
    הודעות:
    517
    תודות :
    2,345
    נקודות:
    159
    עיסוק:
    ממתין לביאת משיח צדקנו. זה לא אומר שאני מובטל.
    מיקום:
    ישראל 2018
    סיפורי צדיקים (א)
    מכירים את הסיפור הידוע על אותו צדיק מגדולי הדורות שבצעירותו היה נכשל בעבירות שוב ושוב ונופל במלכודות היצר-הרע פעם אחר פעם?
    לא מכירים? גם אני לא.
    נשמע שכל הצדיקים היו קדושים מרחם. מעולם לא טעמו טעם חטא, לא ידעו צורת ניסיון והתמודדות. לא הכירו מה היא נפילה. מגיל אפס הם ניצחו את היצר הרע בנוק אאוט מוחלט.
    בגיל שלוש הם כבר ידעו את כל הש"ס בעל פה, בגיל שש כבר לא היה בעיירה מי שילמד אותם תורה, אז הם נסעו לרשכבה"ג. ובגיל תשע גם רשכבה"ג זצוק"ל כבר הרים ידיים מרוב העומק והחריפות של הנער.

    ועכשיו הילד שומע את סיפורי הצדיקים, ומה הלקח שהוא מפיק מזה? שאני כבר לא אהיה צדיק. כי אני לפעמים שוכח לברך, ולא תמיד מכבד את ההורים, וקורה שלא בא לי להתפלל. אני ילד רגיל.

    יש מכתב ידוע של ה'פחד-יצחק' שבזמנו עורר פולמוס גדול. במכתב הוא כותב שלבעל החפץ-חיים היו המון ניסיונות ונפילות בלשון הרע. כן. הסבא קדישא, ההייליגער חפץ חיים - דיבר לשון הרע. אז לכן זה עושה אותו פחות צדיק? לא ולא. זה עושה אותו בן אדם. הוא לא נולד מלאך, אלא בן אדם קרוץ חומר, עם ניסיונות ונפילות כמוני וכמוך. בן אנוש שעבד על עצמו והתרומם לדרגות גבוהות ונשגבות. 'שבע ייפול' זה תנאי כדי להיות 'צדיק וקם'.

    ואם באים ומספרים לילד סיפורי צדיקים שהופכים את הצדיקים לאויס-מענטש - זה לא מרומם אותו. כי הוא יודע שהוא לא כזה.
    הילד יודע שיש לו כל מיני 'מעללים'. והם גורמים לו לניכור מהדמויות הנשגבות שמוצגות בסיפורים. במעלליו יתנכר הנער.

    אז אולי עדיף לספר את הסיפורים האמיתיים? את כל ההתמודדויות שהיו לצדיק עד שהוא נהיה צדיק, את הדרך הארוכה שהוא עשה עד שהוא הגיע להיכן שהגיע, כך יש יותר סיכוי שהילד יתחבר לדמות וישאף להיות כמוה.


    יש באמת את הז'אנר הזה של הגדויילים שהיו בילדותם מאוד מאוד טיפשים ומעוטי כישרון ולא הצליחו להבין שום דבר, ואז עם המון מאמץ ודמעות הם זכו לאורה של תורה.
    אבל כפי ש@יאן ציין זה נושא של קשיים.
    זה דבר טוב לספר על אנשים שהתמודדו עם קשיים וניצחו אותם.
    אבל אני מדבר על כישלונות. על אנשים שלא התמודדו עם הקשיים. נכשלו. נפלו על הפרצוף. חטאו ושנו.
    ובסוף הם הצליחו לעמוד על הרגליים.
    הם אנשים כמוני. אנשים שאני יכול לשאוב מהם השראה וכוחות. אני לא יכול לקבל כוחות מסיפורים על מלאכים.
    (ואם מישהו יספר לכם שיש גדול שמעולם לא נכשל תשלחו אותו לקהלת פרק ז' פסוק כ')

     
  11. ראש לשועלים

    ראש לשועלים משתמש מקצוען כתיבה ספרותית

    הצטרף:
    ‏19/4/17
    הודעות:
    517
    תודות :
    2,345
    נקודות:
    159
    עיסוק:
    ממתין לביאת משיח צדקנו. זה לא אומר שאני מובטל.
    מיקום:
    ישראל 2018
    סיפורי צדיקים (ב)

    נושא חשוב ולעוס למדי,
    המהווה כר נח לליצנים דוגמת לוינסון ושלזינגר ללגלג על כל הקדוש והיקר בעסקת חבילה מכוערת, הפוסלת מבלי מודע את כל ההתרוממות שניתן להתרומם מקריאה פשוטה על חייהם המקודשים של הצדיקים שלא וויתרו על אף יום בחייהם.
    ומותר להגיע למסקנה הנכונה שרוב הצדיקים עמלו על גדלותם משחר נעוריהם ואכן חיו חיים שכל יום מתוכם מולא בתורה ויראה וחסד ועמל, ולא זכו לרדת למטה מדי לצורך עלייתם. כן, יש קדושים מרחם, מה לעשות.
    כמה זה חינוכי? הרבה. בוודאי הרבה יותר מקריאה על תקופות שפל של צדיקים וחסידים.
    בביוגרפיה יש גם את עניין ה"מושגים", שזו עיקר המטרה בקריאת ביוגרפיה. אפשר ללמוד אפילו ממשה רבינו, אפילו שאין לנו סיכוי להגיע לדרגתו. לא כל קדוש מרחם פוטר את העצלנים שמחפשים להתפטר מן האחריות של כל אדם על כל רגע מחייו.
    כדי לדעת שאפשר בשעה אחת להקדים לגן עדן, ולא משנה באיזו דיוטא אתה נמצא, לא צריכים את הביוגרפיות. עיינו בדברי חז"ל ותיווכחו.

     
    שרה מגן מודה על התגובה.
  12. ראש לשועלים

    ראש לשועלים משתמש מקצוען כתיבה ספרותית

    הצטרף:
    ‏19/4/17
    הודעות:
    517
    תודות :
    2,345
    נקודות:
    159
    עיסוק:
    ממתין לביאת משיח צדקנו. זה לא אומר שאני מובטל.
    מיקום:
    ישראל 2018
  13. ראש לשועלים

    ראש לשועלים משתמש מקצוען כתיבה ספרותית

    הצטרף:
    ‏19/4/17
    הודעות:
    517
    תודות :
    2,345
    נקודות:
    159
    עיסוק:
    ממתין לביאת משיח צדקנו. זה לא אומר שאני מובטל.
    מיקום:
    ישראל 2018
  14. ראש לשועלים

    ראש לשועלים משתמש מקצוען כתיבה ספרותית

    הצטרף:
    ‏19/4/17
    הודעות:
    517
    תודות :
    2,345
    נקודות:
    159
    עיסוק:
    ממתין לביאת משיח צדקנו. זה לא אומר שאני מובטל.
    מיקום:
    ישראל 2018
    ברצוני לדון על כמה נקודות

    מהו תפקידן, אם בכלל, של שלושת הנקודות ששימשו אותנו במסירות שנים הרבה. האם יש להן עדיין מקום? האם לא עברו הימים בהם היינו עוצרים פינו בכוח מהתמלא שחוק, עד שהיו שלושתן יושבות יחד ומאשרות לנו במותב תלתא לעשות כן.

    אפשר חלפו גם הימים הבלתי עליזים בהם סיים מנחם קלוגמן או מ. שלום את הטפתו במילים "נקל לשער מה היה קורה אילו הערבים היו מפיקים אירוע המוני כל כך בצפון הארץ". ועדיין לא היתה התמונה שלימה ולא המרמור ותחושת הקיפוח מושלמים ומוסלמים, עד שהוציא את קיטורו בשלוש נקודות מודגשות וכועסות. או אז רווח לו ורווח לנו ורווח לפיסקה הבאה אחר כך לטובה שהשתחררה מעולה המעיק של הפסקה הקודמת...

    אולי היה נאה תפקידם לשעתם, עת היו הטקסט והכותבים רציניים להחריד כפרופסור נְזוּל-משקפיים. ובשום אופן לא יכולת להפיח רוח חיים וסאטירה אילולי הצבעת על כך מפורשות בשמונה תמרורי הדגשה והתראה. רק אז הואיל הקורא הכבד והנכבד להסיט שפתיו בארשת חיוך מסופקת.

    היום אפילו הפרופסורים כבר אינם רציניים ונוזלי משקפיים כל כך. ומה יאמרו אזובות הקיר הקטנות. הטקסטים רצופים ציניות מבואם ועד צאתם. מקיר לכריכה. וכשם שאי אפשר לבר בלי תבן כך אי אפשר לטקסט בלי הפוגה מתמרורים ותזכורות. חוק שימור קוראים קובע כי לא ניתן להפוך את הקטע כולו למקשה אחת של נקודות בריחה והיסחפות אחר הבדיחה או הקריצה. הפח ישבר, הקוראים ימלטו ואתה תישאר ערער עם הציניות המפורסמת שהדור לא זכה לה.

    מבלי להיכנס לשאלה. דה פקטו המוות הזה מתרחש. הנקודות נעלמות אל תהום הנשיה, שם הן חוברות לטוני בלייר, לקולה לימון ולכרטיסיות הנייר. רואים אותן פחות ועוד פחות. ככל שהלכו והתרבו השלישיות בשולי המאמרים, הלכה עליבותם והתעצמה; גברה תחושת המיאוס והשובע; התבצרה הקלישאה במדור הקלישאות. דבש מצאו, אכלו די, אכלו גם הותר, ואכלו עוד ואכלו עד כי תשבענו והקאת.

    --- אם יורשה לי, לא יגונה לציין את בעלי המניות החשובים ביותר באותה קריסה של מבנה הנקודות. הלא הם חביבי הוירטואליה, הסמיילים-אמוג'ים. במקום להביע את כל קשת הרגשות וההרגשות ב-250 מעלות תחת קורת גג אחת, משומשת ודולפת, הם כאן. לא תמיד מחייכים ונחמדים כמו שצריך, אבל תמיד לשירותנו. מעשה להלכה הם הוורסיה המשודרגת של הנקודות העתיקות, שאחרי הכל לא באמת מהוות חלק מהשפה הקדומה והקדושה. אז הפה שאסר אותן זו לזו, התיר עכשיו את חרצובות הפרצופים הצהובים והמחוצפים שדוחפים לכל מקום את אפם הלא קיים, עם/בלי קשר ופשר.

    תשאלו, אם כן, למה הטרחתנו עד הלום וקדחת במוחנו בקונגו ולא הנחת עד שעשיתו ככברה מחוררת וכרשת של דייגי טונה. למה כל הצער והסער שהיה עלינו כבר לזרא, לשם מי המספד הכבד הלז.

    פשוט. בל נשכח ונסלח, שעם כל הכבוד, ואין לי, לפורומים ולמסרים המידיים, המיילים והרשתות החברתיות, המילה הכתובה לא נמצאת רק שם. ולא תמצאו בשום מקום סמיילי מוזר בלב כתבה בעיתון, או ספר עב כרס. אז האם נכון להוסיף את סילוק הנקודות מהבמה, גם כאשר הן כן נחוצות, לקופת השרצים שעל צוואר המחשב והרשת? ---

    השאלה היא, אם זהו מוות מיותר של גבירות מתפקדות בשיא כוחן. כאלו שנכונו להן עוד שורה של תפקידים בכירים בשדה הכתיבה.

    האם עלינו לשלוח את הנקודות להזדקן בכבוד באיזו מחלקה גריאטרית קורסת, או שמא שומה עלינו להוסיף ולהחזיקם בביתנו, חרף העול והעלויות הכרוכים בכך.

    בסוף, הרי לפעמים אנחנו חשים צורך כן לעשות בהן שימוש, וכן לצרף אותן אל היצירה, ומבינים את הבעייתיות. אולי, כמו כל קלישאה, עלינו לשפץ את המבנה המט, ולשנות את מספר הנקודות. נצרף אל שלושת הוותיקות אחת שתיים שלוש צעירות, שתצלנה את כבודן האבוד.

     
    אלישבע10, הגשש, #Angular ו-5 משתמשים נוספים מודים על התגובה.
  15. ראש לשועלים

    ראש לשועלים משתמש מקצוען כתיבה ספרותית

    הצטרף:
    ‏19/4/17
    הודעות:
    517
    תודות :
    2,345
    נקודות:
    159
    עיסוק:
    ממתין לביאת משיח צדקנו. זה לא אומר שאני מובטל.
    מיקום:
    ישראל 2018
  16. רחל סרולוביץ

    רחל סרולוביץ משתמש מקצוען עיצוב גרפי כתיבה ספרותית פרסום וקופירייטינג

    הצטרף:
    ‏5/11/15
    הודעות:
    119
    תודות :
    1,257
    נקודות:
    159
    עיסוק:
    כתיבה שיווקית וכתיבת תוכן
    מיקום:
    בית שמש
    תגובה מקצועית מומלצת מאת @yonatanr :

    אחת הבעיות הגדולות אצלנו, היא שאנחנו לא אוהבים מורכבות.
    למה לנו להסתבך עם גיבורים שהם לא ממש רעים ולא ממש טובים, אלא ככה ככה?
    תנו לנו את הגיבור הטוב, שהרע הגמור יורד לחייו ומתעלל בו, עד שלבסוף הטוב מנצח!
    הספרות החרדית מצנזרת לא רק דברים 'בעייתיים' אלא גם דברים ש'אולי יהיה מישהו שלא נח לו לקרוא על זה'.

    https://www.prog.co.il/threads/במעלליו-יתנכר-נער.456165/page-4#post-6606786
     
  17. רחל סרולוביץ

    רחל סרולוביץ משתמש מקצוען עיצוב גרפי כתיבה ספרותית פרסום וקופירייטינג

    הצטרף:
    ‏5/11/15
    הודעות:
    119
    תודות :
    1,257
    נקודות:
    159
    עיסוק:
    כתיבה שיווקית וכתיבת תוכן
    מיקום:
    בית שמש
    תגובה מקצועית מומלצת מאת @ב.א. :

    אבל, זה לא אומר שאין דרך אמצע. הספר "בעצתך תנחני" למשל, בהחלט מוציא את האדם מהנוחות שלו, אבל באופן ראוי ונכון. בעיקרון כל המושג "חיזוק" מושתת על הרעיון והמטרה הקדושה "לנער" ו"לטלטל" את הבנאדם מאיפה שהוא נמצא, ולהוציא אותו מאזור הנוחות שלו, ומשם להכניס אותו לאזור נוחות טובה יותר.

    https://www.prog.co.il/threads/במעלליו-יתנכר-נער.456165/page-4#post-6607316
     
    שני זאת אני :) ו-ב.א. מודים על התגובה.
  18. ראש לשועלים

    ראש לשועלים משתמש מקצוען כתיבה ספרותית

    הצטרף:
    ‏19/4/17
    הודעות:
    517
    תודות :
    2,345
    נקודות:
    159
    עיסוק:
    ממתין לביאת משיח צדקנו. זה לא אומר שאני מובטל.
    מיקום:
    ישראל 2018
    בלי לקרוא הכל, הבנתי שיש ביקורת - כנ"ל באשכול הסמוך - על הספרות החרדית.
    היא מטייחת. מתכחשת. מעלימה. יוצרת מציאות אוטופית ומקוממת.
    יש לי מגילה ארוכה בעניין, אבל אקצר:
    בגדול הספרות החרדית עשתה כברת דרך יפה, מימי ספרות הילדים המתקתקה בה הילדים היו טובים, ההורים מושלמים והמחנכים מורמים מעם. ב"ה אתם יכולים לקרוא היום על אמא שטעתה, מורה שהייתה לא בסדר ואפילו מנהל (!!!) שנהג שלא כשורה.
    האם יש עוד דרך לעבור כדי להציג מראה מדויקת, לא מתייפייפת, מול פני הקורא? כמובן.
    האם נגיע להסרת כל המחיצות, השלכת המסכות והצגת המציאות כמות שהיא? לכאורה לא.
    למה?
    כי לא על הכל נכון לכתוב.
    זה לא פוליטיקלי קורקט, אבל זה נכון.
    נתקדם עוד קצת, בעז"ה, ואפילו עוד הרבה. לא נגיע "עד הסוף" כמו בציבור הכללי.
    בנוגע לספרות על גדוילים, ואיך שהיא נתפסת בעיני צעירי הצאן:
    בגיל שלוש ילד לא יכול להבין שאבא שלו הצדיק קנאי. בגיל שנתיים ילד לא יתפוס איך אמא הטובה שלו מרכלת על השכנה. השכל והתפיסה שלהם מוגבלים, ובהתאם לכך לא נכון לחשוף בפניהם תפיסות שיקלטו במהלך חייהם, עם התבגרותם השכלית והרגשית.
    וכל אחד מבין שגדולי ישראל נפלו וקמו. וכל אחד יקלוט את זה במוקדם או במאוחר בהתאם לרמת ההבנה שלו.
    וזה נכון גם לגבי הספרות החרדית, שלא תציג את נפילות גיבוריה החרדים, במלוא כישלונם.

     
  19. ראש לשועלים

    ראש לשועלים משתמש מקצוען כתיבה ספרותית

    הצטרף:
    ‏19/4/17
    הודעות:
    517
    תודות :
    2,345
    נקודות:
    159
    עיסוק:
    ממתין לביאת משיח צדקנו. זה לא אומר שאני מובטל.
    מיקום:
    ישראל 2018
  20. רחל סרולוביץ

    רחל סרולוביץ משתמש מקצוען עיצוב גרפי כתיבה ספרותית פרסום וקופירייטינג

    הצטרף:
    ‏5/11/15
    הודעות:
    119
    תודות :
    1,257
    נקודות:
    159
    עיסוק:
    כתיבה שיווקית וכתיבת תוכן
    מיקום:
    בית שמש
    תגובה מקצועית מומלצת מאת @שיילה :

    אני דוגל ביצירת גיבורים רזרביים שניתן להחיל עליהם מציאות מאכזבת בלי להותיר את הקורא אכול צער ומכאוב.
    צורה נוספת להמלט מהסיטואציה היא לקחת את האכזבה למינוף העלילה. בסיפורת בוכיה, מוות יכול להיות מפתח לשינוי או להמשך מורשת. ומאידך בספרי מתח ודרמה, מוות יכול להוביל למסע נקמה או בצורת צוואה או בצורה מיסטית כל שהיא שתשאיר את דמותו על הפוסטרים בבית...
    בכל מקרה אני חושב שאוטופיה נמאסת מהר. עם כאב- מתמודדים.

    https://www.prog.co.il/threads/סלחני-הקיטש.457110/#post-6611699