התייעצות המוגלובין נמוך לפני לידה

מאמימוש

מקסימום כוחות לאמא
מנוי פרימיום
לי אמרו שקרוב מידי ללידה זה יכול לגרום לצהבת לתינוק
אני קיבלתי עד הלידה
לא היתה צהבת לתינוק, ולא חשש צהבת
ברית בזמן
עושים את זה ביד?
זה כואב?
לא כואב בכלל
צריך ללכת כל יום?
הרופא נותן הוראה כל כמה זמן מקבלים
לא ידוע לי על כל יום
 

מאמימוש

מקסימום כוחות לאמא
מנוי פרימיום

אבא תודה!

משתמש פעיל
תתקשרי ותשאלי
(או אחות שתדע לקרוא את ההוראה)
זה לא נשמע כמו ללכת עכשיו 5 ימים כל יום או יומים?
וחוץ מזה סליחה על כמות השאלות
את ממש עוזרת לי ומסדרת לי את הראש..............
יש באיזה כלשהיא סכנה לעובר עכשיו?
ויכול להיות שיש גם מחסור בחומצה פולית?
 

סול נואר

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
מניסיון, עירוי הרבה יותר נוח וקל ללא שום תופעות לואי.. ומעלה את ההמוגלובין במהירות,
אלא שלקופ"ח הרבה יותר זול שנלך על כדורים ולכן למי שיש ברזל נמוך באופן משמעותי כדאי לבקש מהרופא עירוי, כי לרוב הוא לא יציע מעצמו ומאידך כשבקשים בד"כ הוא לא יסרב.
אם לא הועיל אפשר לחפש רופא מפרגן יותר..
לצערנו יש תופעות לואי מאד לא נעימות גם לעירוי.
לאחרונה הופסק מתן פרינג'קט לתקופה לצורך ברור מחודש בגלל תופעות לואי קשות
וגם לונופר יש את התגובות האופייניות לו.
שום תרופה היא לא משחק, ויש להתיעץ עם רופא מבין.
שלא לדבר על מחיר הפרינגקט
 

מירא דכיא

משתמש פעיל
מה שכל התוספים למינהם לא הזיזו בקושי
זה הציל אותי
וחבל שאין לי אחוזים...
מגיע תוך 24-48 שעות הביתה
לי לא עזר בכלללל !!!
ועוד שבוע אחרי שהתחלתי לקחת וקיוויתי לגדולות, קיבלתי חום וצינון מרוב חולשה.. ולדעתי חבל לרכוש אותו לפני שמנסים דברים זולים יותר ששוים הרבה פעמים יותר.

אני ממליצה מאוד על הברזל של 'סולגר' יש אותו בכל בית מרקחת עולה 70 ש''ח ל90 כדורים.
העלה לי את הברזל בוודאות.
ממליצה בחום.
 

לא אני

משתמש סופר מקצוען
גם אני ממליצה על עירוי פרינג'קט.
מעלה את הברזל כמעט מיידית (אצלי גם ממלא את מחסני הברזל המרוקנים)
 

123456

משתמש מקצוען
בנוסף לכל מה שהמליצו פה, ממליצה על המשקה של הרבנית קנייבסקי ע״ה
 

מאמימוש

מקסימום כוחות לאמא
מנוי פרימיום
זה לא נשמע כמו ללכת עכשיו 5 ימים כל יום או יומים?
אני לא יודעת
יש לי את הנסיון שלי
שהתפרס על חודש- חודש וחצי
בתחילה 3 פעמים בשבוע
אח"כ פעמיים, אבל זה מהנסיון שלי
יש באיזה כלשהיא סכנה לעובר עכשיו?
לא נראה לי (אם את רוצה להוציא שמירה על זה לדוג'...)
אבל כן עזרו לי שעות ההריון, שקיבלתי על זה... כי זה שעות במרפאה...

ויכול להיות שיש גם מחסור בחומצה פולית?
יכול להיות, אני לא יודעת,
בכל מקרה חומצה פולית זה קשור יותר לתחילת ההריון...
אפשר לקחת כדורים, ומומלץ בכל גיל הפוריות

לצערנו יש תופעות לואי מאד לא נעימות גם לעירוי.
לדעתי הם ממש שוליות ביחס למה שהעירוי נותן
שוב, ביחס למה שאני חוויתי, וגם שמעתי
אבל ברור ש:
שום תרופה היא לא משחק, ויש להתיעץ עם רופא מבין.
אף אחת לא מקבלת את זה בלי להתייעץ עם רופא
והרופא החליט שזה מה שנכון לאשה
שלא לדבר על מחיר הפרינגקט
אבל כשהברזל ברצפה, וחייבים להעלות אותו דחוף
המחיר הוא לא משחק...
 

שירה עבאדי

משתמש פעיל
לצערנו יש תופעות לואי מאד לא נעימות גם לעירוי.
לאחרונה הופסק מתן פרינג'קט לתקופה לצורך ברור מחודש בגלל תופעות לואי קשות
וגם לונופר יש את התגובות האופייניות לו.
שום תרופה היא לא משחק, ויש להתיעץ עם רופא מבין.
שלא לדבר על מחיר הפרינגקט
נו באמת..
מי שזקוק לעירוי, יוותר עליו בגלל תופעות לוואי שוליות?
הופסק מתן פרינג’קט וחזר שוב, הופסק לתקופה.. עשו ריקול על תקופת ייצור ספציפית ומאז הכל בסדר.
כל רופא משפחה זוטר מבין מה זה פרינג’קט.. אין דרך אחרת לקבל בלי מרשם ומתן הוראה בכרטיס המטופל, לצוות אחיות למתן עירוי.
זה לא שאם אני אקח משכנה, יתנו לי עירוי ככה..
ומי שזקוק להעלאת ברזל, ישלם את המחיר, מה לעשות..
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

סול נואר

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
נו באמת..
מי שזקוק לעירוי, יוותר עליו בגלל תופעות לוואי שוליות?
הופסק מתן פרינג’קט וחזר שוב, הופסק לתקופה.. עשו ריקול על תקופת ייצור ספציפית ומאז הכל בסדר.
כל רופא משפחה זוטר מבין מה זה פרינג’קט.. אין דרך אחרת לקבל בלי מרשם ומתן הוראה בכרטיס המטופל, לצוות אחיות למתן עירוי.
זה לא שאם אני אקח משכנה, יתנו לי עירוי ככה..
ומי שזקוק להעלאת ברזל, ישלם את המחיר, מה לעשות..
איזה חריף,
הכל בסדר,
תתפלאי לשמוע על תופעות משמעותיות, וכידוע נדרש רופא נוכח בעת קבלת התרופה.
ולשלם כמה מאות על ברזל , יש כאלו שזה מאד משמעותי עבורם.
רק צינתי עובדות לתשומת לב
 

שירה עבאדי

משתמש פעיל
איזה חריף,
הכל בסדר,
תתפלאי לשמוע על תופעות משמעותיות, וכידוע נדרש רופא נוכח בעת קבלת התרופה.
ולשלם כמה מאות על ברזל , יש כאלו שזה מאד משמעותי עבורם.
רק צינתי עובדות לתשומת לב
סורי, לא התכוונתי להיות חריפה.
כתבתי בנימה מחוייכת.. הגחיך אותי קצת איך שהתנסחת..
מהניסוח שלך היה נשמע כאילו כל אחד יכול לתת את זה..
גם ככה קופ”ח לא מתלהבים וששים לתת ככה מרשמים..
ובטח שיש תופעות לוואי (מנסיוני האישי) רק שזה שולי, אני חושבת, לנוכח המוגלובין נמוך ותופעות הלוואי שזה מביא עמו.. הלא כן?
 

סול נואר

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
סורי, לא התכוונתי להיות חריפה.
כתבתי בנימה מחוייכת.. הגחיך אותי קצת איך שהתנסחת..
מהניסוח שלך היה נשמע כאילו כל אחד יכול לתת את זה..
גם ככה קופ”ח לא מתלהבים וששים לתת ככה מרשמים..
ובטח שיש תופעות לוואי (מנסיוני האישי) רק שזה שולי, אני חושבת, לנוכח המוגלובין נמוך ותופעות הלוואי שזה מביא עמו.. הלא כן?
אם התעלפויות, שינויי דופק , ירידת לחץ דם קיצונית וכו' בעיניך שולי, הסתדרנו....
כאשר ממליצים על מוצר בפורום כזה יש לדעתי צורך בזהירות מרבית,
נשאיר כדבריך את ההחלטות בידיים המקצועיות.
 

שירה עבאדי

משתמש פעיל
אם התעלפויות, שינויי דופק , ירידת לחץ דם קיצונית וכו' בעיניך שולי, הסתדרנו....
כאשר ממליצים על מוצר בפורום כזה יש לדעתי צורך בזהירות מרבית,
נשאיר כדבריך את ההחלטות בידיים המקצועיות.
חויתי ועדיין בעיני זה שולי.
ממליצה על מוצר כזה בפורום בכל פה.
דוקא כי הוא ניתן בהשגחה ותחת אחריות של צוות רפואי מטפל ונוכח במקרה הצורך.
אם זה לא היה כך, הייתי מסתייגת וחוזרת בי..
 

סתםם

משתמש פעיל
חויתי ועדיין בעיני זה שולי.
ממליצה על מוצר כזה בפורום בכל פה.
דוקא כי הוא ניתן בהשגחה ותחת אחריות של צוות רפואי מטפל ונוכח במקרה הצורך.
אם זה לא היה כך, הייתי מסתייגת וחוזרת בי..
אני קיבלתי בטרם וב"ה שלא היו תופעות לוואי כך שזה לא מחייב שכל אחד יחווה את זה (אולי זה תלוי במי ואיך נותנים ?)
ובאמת לא מומלץ כדבר ראשון אלא אם ממש נצרך זה סתם לא נעים לקבל עירוי ועדיף לקחת במשך שבועיים - חודש אפילו 2 סטיקים של אבקת אלטבמן קומפורט שמעלה במהירות
זה לא נשמע כמו ללכת עכשיו 5 ימים כל יום או יומים?
וחוץ מזה סליחה על כמות השאלות
את ממש עוזרת לי ומסדרת לי את הראש..............
יש באיזה כלשהיא סכנה לעובר עכשיו?
ויכול להיות שיש גם מחסור בחומצה פולית?
לפי מה שהרופא כתב אז כן את צריכה ללכת 5 ימים לקבל זריקה יום אחר יום או בהפרש של יומיים
אם את חוששת אז זה לא כואב ואני ממליצה לעשות בזרוע בקושי מרגישים את החומר - תבקשי אחות מומחית
אין בזה סכנה לעובר אלא הסכנה היא שכאשר חסר B12 יכול לגרום למומים ובעיות התפחות שונות וכן גורם ישיר לצניחת מחסני הברזל
לגבי חומצה פולית צריך זה לא קשור אלא צריך לבדוק אם חסר לך ולקחת מידי אם כן זה גם כן גורם למומים בעובר

בהצלחה
 

בדיחה

יצירות שוקולד
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
בלי קשר לכל החוסרים שיש (ברזל, b12 וכו׳)
חומצה פולית חובה אבל חובה לקחת בכל שנות הפוריות, או לפחות 3 חודשים לפני כניסה להריון
זה יכול להביא למומים בילתי הפיכים אצל העובר
מנסיוני המר:(
 

מאמימוש

מקסימום כוחות לאמא
מנוי פרימיום

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

אני יודעת שהסיפור הבא קצת דרמטי... אבל המטרה שלו היא לאפיין דמויות ולתת ביטוי לקולה של ההיסטוריה.
היום הוא לא הגיוני; אבל אז - דבר כזה יכול להסתדר.
אשמח לשמוע את חוות דעתכם על הסיפור, ואם היחסים ההיסטוריים בין המחתרות וכו' ברור מספיק. [שישמש עבור למידה...]

חלק א
השמיים היו תכולים, בורקים ומתזזים בתכול עמוק ומרחיב נפש. אבל את נפשה שלה הם רק עינו, גורמים לה לנשוך את שפתיה ולנצור את המילים הלא מתאימות העומדות על קצה לשונה.

דלת משרד התעסוקה נסגרה מאחוריה בטריקה שהעלתה דמעות בעיניה. ממצמצת מול השמש החזקה, היא ירדה את שלושת המדרגות בכתפיים שמוטות, מושכת באפה. מנסה לעצור את הדמעות.

שהיא, רחל, תבכה? אפילו כשהודיעו לה על גירוש כל בני עירה שבפולין אל יעד לא ידוע – לא נע שריר בפניה.

"ד' זן ומפרנס לכל", קול חורק מזוקן עלה לצידה. אישה מבוגרת, תמניה למראה, הניחה יד מעודדת על כתפה. "לא קיבלו אותך, הא? רק תגידי 'פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון', צדיקה, וד' יענה לתפילות שלך".

רחל כלאה את האוויר בריאותיה במאמץ, מנסה לעצור את רגשותיה. "הם לא יקבלו אותי, לפחות לא כל עוד אני משתייכת לאצ"ל", ירקה בתסכול, נראית נואשת. "הכל בגלל הסיזון הארור. פיטרו אותי מהעבודה לפני שבועיים בגלל שאני חברת אצ"ל, ולא מוכנים לתת לי לעבוד באף מקום אחר. חושבים לשבור אותנו ככה". קולה מריר. מלא אכזבה, נבגדות.

צל חלף בעיניה של התמניה הזקנה. "לא טוב להיות באצ"ל, צדיקה, לא טוב. התורה לא מסכימה. אדמה לא שווה דם של יהודי. תעשי טובה, צדיקה, ותצאי מהאצ"ל. ככה גם תהיה לך פרנסה וגם לא תעשי עברה".

זה בדיוק מה שחסר לה. "תודה, גברת", רחל חייכה באדיבות, חשה את רגליה מעקצצות. "איך אמרת שהפסוק הזה הולך? 'פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון'?" תמיד אמרו לה שהזיכרון שלה שובר שיאים. ניחא, אולי הוא יבוא עכשיו לידי שימוש. אם לעבודה לא מוכנים לקחת אותה.

התימניה נדה בראשה בשביעות רצון. "יש לך זיכרון טוב, צדיקה. ד' יעזור לך ויביא לך את הפרנסה שלך מהר מהר", ברכה אותה בלבביות, מחייכת וממשיכה במורד הרחוב בצעדיה המדשדשים.

רחל בהתה אחריה כמה רגעים ואחר פנתה שמאלה, לכיוון ההפוך. איך היא אמורה לשלם בסוף החודש את שכר הדירה שלה? ומאיפה יהיה לה כסף לכלכל את עצמה? אבן כבדה התיישבה על ליבה. תקופה קשה באה עליהם עכשיו, לאיש מבין חברי המחתרת אין פרנסה בשפע. היא לא יכולה ליפול לנטל על אף אחת מחברותיה. עגלות חלפו לידה ומכוניות, דוהרות על הכביש. חולפות במהירות, כל אחד ממהר ליעדו.

ורק היא מסתובבת סביב עצמה, אבודה.

למה הם עושים להם את זה? למה אנשי ההנהגה הציונית וההגנה יורדים לחייהם, משתפים פעולה עם הבריטים ורודפים אחריהם? כל כך הרבה לוחמי אצ"ל הוסגרו בשבועות האחרונים. מאות איבדו את מקור הפרנסה שלהם. ומילא אם מדובר רק בצעירים חסרי עול! משפחות שלמות נותרו עתה רעבות ללחם!

הם לא יהודים?

דמעות חדשות עלו לעיניה, מטשטשות את הבתים הדו-קומתיים שעמדו כחיילים משני צידי הרחוב. רגליה הוליכו אותה מאליהם אל החדר שהשכירה, עולה את המדרגות אל הדלת החיצונית. פותחת את הדלת וכושלת פנימה, זורקת את תיקה לקצה השני של החדרון.

שום דבר לא הולך!!

אבל אחרי עשרים דקות של בהיה בקיר, רחל מבינה שעדיף לה לצאת החוצה. אולי תתנדב שעות נוספות עבור האצ"ל, מילא אין לה עבודה או חיים אחרים. היא לא אחת שתבלה עם חברות במסיבות ובהוללות.

מעברו השני של השביל היוצא מן הדלת של החדר שלה הייתה דלת לבנה ומקולפת, וגיבוב סמרטוטים נח על יד המדרגות העקומות. רחל לא הכירה את שכניה, רק ראתה פעם אחת ילדה צעירה ורזה, כבת תשע, יוצאת מהבית כשצרחות נשיות בטונים מבהילים הודפים את הדלת מאחוריה.

היא עמדה להסתובב ולצאת אל הרחוב, כשתנועה לא צפויה מערמת הסמרטוטים לכדה את תשומת ליבה. עד כמה שהיא יודעת, סמרטוטים שייכים לעולם הדומם, ואינם אמורים לנוע מעצמם. מישהו מתחבא שם? דריכות מילאה את עורקיה. ערבי?

בצעדים זהירים היא התקרבה אל ערמת הסמרטוטים, אינה מסירה את עיניה מהגיבוב המתנועע. הערבים די שמרו על שקט לאחרונה. מי זה יכול להיות?

רק כשעמדה ממש מעל ערמת הסמרטוטים עיניה ראו את הדבר.

יותר מדויק, את הדברים. או את השתיים, כי לא נהוג לכנות אנשים כחפצים.

רחל כרעה על ברך אחת, עיניה גדולות מפליאה. "ילדה, אני יכולה לעזור לך?" שאלה בקול נמוך, שלא להפתיע את בת התשע לערך. שכנתה.

הילדה, שערותיה מדובללות ופניה מלוכלכות, הרימה עיניים כשל עכבר מבוהל. "לא, גברת", אמרה והרימה את השמיכה שעליה אל כתפיה.

מכסה את התינוק השוכב בחיקה, הבחינה רחל. מפחדת שיתגלה, שומרת עליו. למה? מדוע היא שוכבת בחוץ? התינוק נראה, מהמבט הקצר שנתנה בו לפני שהוא כוסה, כבן שבועיים. לכל היותר. איפה אמא שלו?

דוחקת כל מחשבה מראשה, היא התרכזה בפנים הצעירות והמבוהלות ובעיניים הענקיות והמבוגרות שננעצו בה. "מה אכלת לארוחת צהריים?"

הילדה בעלת עיני השקד שתקה. מעפעפת.

רחל התרוממה באחת ונכנסה הביתה בלי לומר מילה, חוזרת כעבור רגעים ספורים עם מה שייעדה להיות ארוחת הערב שלה. "מתוקה, אני רוצה שתאכלי", אמרה והניחה על הקרקע את הצלחת עם שתי פרוסות הלחם, מחצית כוס החלב ופרוסת עגבניה.

קריעה ריצדה בעיניה הגדולות של הילדה. מצד אחד ניכר היה כי היא רעבה מאוד, מצד שני היא פחדה. ידה התהדקה סביב הגוף הקטן שלצידה, יבבה קטנה בוקעת מצידו.

לבסוף, הרעב גבר על החשש. הילדה התרוממה, מכסה היטב את התינוק, והתנפלה על האוכל בלי לומר מילה. היא אכלה בשתיקה, גומרת את הפרוסות בהינד עפעף ובהינד השני – פרוסת העגבנייה נעלמה. רק בכוס החלב היא לא נגעה.

"למה את לא שותה?" קולה של רחל עדין, אכפתי. "את לא אוהבת חלב?" קשה לה להאמין. הילדה מורעבת, במצב שלה לא עושים חשבונות של טעים או לא. אוכלים הכל.

עיניה של הילדה הושפלו, ואז היא הרימה בהיסוס את התינוק המייבב ואחזה אותו בידיים לא אמונות, נוטלת את כוס החלב ומשקה בזהירות את שפתיו הזעירות. רוב המשקה הלבן ניגר משני צידי פיו, ידיה של הילדה מרעידות. "נו, תמר, תשתי", התחננה בת התשע כשדמעות עולות בעיניה. "אמא אמרה שהיא לא מביאה לך כלום עד מחר. את לא יכולה לשפוך!"
דופליקטים 2 - ביקורת ספרות
אז הנה זה הגיע. אחרי שחיכינו שנה מאז ה'התגלות' והתבשרנו שהספר הבא לא יצא לתשרי ונאלץ להמתין עד ניסן. לאחר המתנה ארוכה הגיע הרגע וקיבלתי במייל הודעה מ'אור החיים' על הספר במכירה מוקדמת.

אז לפני שנתחיל עם הביקורות נקדים ונאמר שברור לכל דורש שיונה ספיר כבר מזמן כבשה את הכיסא של הסופרת מספר אחת בתחום ספרות המתח החרדית בכלל, והספר הזה בפרט הוא אחד הספרים הטובים שידעה הספרות החרדית מימיה, וכל הביקורות שיבואו כאן הם לפי דרגתה על אף שברור שאני לא יכול לכתוב ספר גאוני ומורכב כזה. ואצל אנשים בסדר גודל כזה מדקדקים כחוט השערה. ועוד אומר ואוסיף שקראתי את הספר בסך הכל פעם אחת לפני שהביקורת הזאת נכתבה, ככה שיתכן שישנם אי אלו דברים שלא אחזתי בקריאה הראשונה וידרשו פעם נוספת.

היא ללא ספק הולידה משהו חדש בספרות המתח שלנו. ממתח שהסתכם בסוכני ביון ומרגלים נושאי אקדחים, היא הביאה משהו חדשני ועתיק בא זמנית. אני בטוח שזו סדרה שתהדהד עוד שנים רבות על אף ספרי הפנטזיה הבאים שיבואו בעקבותיה. יש בה שילוב גאוני של דמות פנטזיונית יהודית בעולם שמוכר ולא מוכר לנו. לצעד כזה לא דרוש רק אומץ בלקחת אחריות לכתוב אותו, אלא גם את השכל והרגש המתאימים לעשות את זה נכון.

וכעת לביקורת:

ובכן, נתחיל עם הדבר שנגלה לעיני כולם עוד מבלי שנתעמק בספר שאני נושאים בידינו, והוא השם של הספר "אוצרים: כבלי החירות". לא הבנתי איפה בדיוק הקשר דוקא ל"אוצרים" בכל הספר הזה? מה גם שהוא שם פחות קליט, שלוש מילים שבתוכם יש גם נקודתיים. היה נראה לי יותר מתאים "כבלי החירות". ניתן אולי לשער שזה בגלל שבהמשך יהיה ספר שנושא שם דומה "אוצרים: דופליקי הדופליקטים וכו'". אבל עדיין לי זה נראה קצת פחות מתאים.

וכעת ניגש לדבר הבא, הדבר שנראה לעיני כל כבר מהרגע הראשון והוא כריכת הספר. כמו בספר הקודם גם בזה יונה ספיר לא מאכזבת ונותנת לספר כריכה שבולטת מאד במדף הספרים החרדי (והאמת שגם בציבור הכללי היא לא נפוצה כל כך) ויותר נוטה להזכיר תמונה של סרט הוליוודי. ללא ספק כריכה מושכת שגורמת לכל מי שניגש לחפש מתנה לאפיקומן באור החיים להושיט את ידו לספר גם אם הוא לא שמע מעולם את המילה 'דופליקטים'. כריכה יפהפייה, אפילו מאד. עם כל מה שהתלהבתי מהכריכה של הספר הראשון, מזאת התלהבתי יותר. הגרפיקאית כאן ללא ספק עשתה עבודה מדהימה ונדירה. (יש בי מחשבה לפנות אליה לגבי הכריכה לספר שלי). אבל עוד לפני שנרד לרזולוציות אני שואל: איזה קטע בספר היא באה להמחיש? מילא בספר הראשון היתה זו הבקתה בה התגוררו דני וחבריו במשך המשימה שלהם בסיים. אבל בספר הנוכחי חיפשתי סצנה של טירה בראש הר עולה בלהבות על רקע שמי הלילה - ולא מצאתי. יש את המגדל של זירו בראש ההר, שכנראה לא מדובר בו; יש את המלחמה בסוף על הקרצ'ר, אבל לא תיארתי את מבנה המשושה בתור טירה כזאת. חוצמזה שזה לא נראה מתרחש בתוך בועה בלב האוקיינוס – קיצער, עם כל היופי שלה, קצת קשה למצוא קשר בינה לבין ההתרחשויות בספר הזה.

וכעת בואו נרד טיפה לרזולוציות (ושוב, אני מתנצל עד הקפדנות. אבל כמו שאמרתי, בספרים בסדר גודל כזה מדקדקים גם על הפרטים הקטנים): א. הדואוסיינס שמופיע בכריכה לא זהה בצבעיו (גווני שחור ולבן עם ראש כהה) לתיאורים שבתוך הספר (גווני כחול וירוק), וגם לא לצבעי התמונה שבכרך הראשון. ב. האדם שרוכב עליו לא נראה בדיוק יושב עליו, אלא אם כן נאמר שיש לדואוסיינס איזו דבשת שמסתתרת מאחורי הכנף שלו (ועל הכנף עצמה לא יתכן שהוא יושב, אלא אם כן הוא רוצה למות), ואילו בספר הראשון הוא ממש ישב על הצוואר שלו בצורה מאד ברורה. נעבור לגב הספר. בגב הספר אם אינני טועה נראה זירו אוחז בשפופרת הזכוכית שבתוכה כטור הטונגו ליד הגוליבר הענקי. אז ככה: ג. במחילה, אבל ככה לא נראה זירו שמתואר בספר עם עור ושיער בהירים ועיני קרח תכולות. האדם שעומד שם נראה ממוצא מזרחי, אולי אפילו ערבי עם עור ושיער כהים. אולי זה בנדו או אאודו? לא ברור כל כך, מסתבר שלא. ד. לגבי הכלב שמופיע שם: קודם כל לפני שקראתי את הספר הוא בכלל לא היה נראה לי ענק, אלא פשוט יותר קרוב למצלמה מהאדם שעומד הרבה מאחוריו – כנראה שהפרספקטיבה לא מספיק ברורה. אולי היה ניתן לשפר את זה אם היו מוסיפים לשניהם צל על הקרקע. מה גם שהכלב מרים את הראש למעלה במבט מתחנחן כאילו הוא מסתכל לאדם שעומד מעליו ולא לבני אדם קטנים שמטיילים בין רגליו, דבר נותן תחושה שהוא נמוך וקטן. דבר נוסף: הכלב הזה לא נראה גוליבר מעוות גנטית בעקבות קרינה רדיואקטיבית, אין לו עיניים אדומות ומבע מפלצתי כמו שמתואר בספר. הוא דומה יותר לכלב מסטינו נפוליטנו איטלקי. הזאב שבגב הכרך הראשון לעומת זאת נראה הרבה יותר מאיים ומפחיד.

וכעת נעבור לדבר על תוכן הספר, ונחלק זאת לשני חלקים. האחד: הביקורות החיוביות על הספר. והשני: קצת הערות לשיפור.

* אחד הדברים הקשים בכתיבת סדרת פנטזיה, היא העובדה שהקוראים סיימו עם הספר הקודם כבר מלפני שנה וכבר הספיקו לשכוח הרבה מהחוקים והכוחות של העולם, וכעת אתה בא לתת להם עלילה באותו עולם שרוב הסיכויים שחלק גדול ממנו הם כבר הספיקו לשכוח. הדבר הזה קשה שבעתיים כשמדובר בסך הכל בכרך שני כשעל העולם הקסום שלך יש רק ספר אחד, והקוראים לא בדיוק זוכרים את מסגרת ה'גלובל', היחס המדוייק לסקנדר, צורת הזימון, מתי הוא מתאפשר, חוקי היורהמנטום וכו'. על הסופרת מוטלת כאן עבודה מקצועית כבר בעשרות העמודים הראשונים להכניס אותנו לאווירת העולם באלגנטיות, מבלי שנרגיש שאנחנו קוראים כאן איזה תקציר או איזכורים יבשים מהעולם ומהספר הקודם. והתהליך הזה עבר בספר בצורה מוצלחת ביותר. יונה ספיר ידעה להציף תוכך כדי קריאה באלגנטיות מחדש את כל המושגים והאיזכורים החשובים מהספרים הקודמים, מבלי לעצור ולהזכיר אותם בצורה עניינית ויבשה.

* נקודה נוספת שראויה לשבח היא שזה הספר הראשון בו אנחנו מתוודעים לגיבור-על יהודי אוטנטי. הוא נצרך להאכיל את הדואוסיינס לפניו, הוא מתייעץ עם רב על המשך דרכו בגלובל, הוא לא נכנס לכנסיה, יש ערכים יותר חשובים מחוקי היורהמנטום. בסוף הפ היו סיטואציות מאד ראליות והיוניות שהוא יתקל בהם ואני שמח שהסופרת לא ברחה מהם. והכי אהבתי שהדברים נעשו בצורה אלגנטית ולא מולחמת ומטיפה. (גם הקטע האצילי שהוא לא נדחף למכות עם דיואו בשוק ממש מצאה חן בעיני).

* רמת המת של הסיפור עוצמתית ביותר. כל קטע נגמר בצורה שגרמה לי לדפדף לחלק בהא שבו הוא ממשיך רק כדי לברר שהכל בסדר (עד שגיליתי שלא והייתי חייב לקרוא את כל העמודים עד לשם). אומנות ראוייה לשבח. זו טכניקה שהרבה סופרים משתמשים בה, אבל החוכמה היא לא רק לסיים במתח, אלא גם להראות שזו לא היתה סיומת סתמית ובאמת התפתח משהו רציני בעלילה. (בשונה מהסופרים שגומרים פרק במתח שמתברר כמיצג שוא בעמוד הבא, דבר שגורם לקורא לאבד אמון, כמו בסיפור על הוא שצעק "זאב זאב").

* זירו – הוא נבל פשוט גאוני. נראה לי שהוא הנבך הכי מפחיד שפגשתי. ככל שקייזר ומסדר הדופליקטים מנסים להיות חכמים יותר, זירו נהיה מפחיד יותר. אהבתי איך שהיא נכנסה לפרטים עם כל התרגיל שהוא עשה עם קאזנס והמוות שלו. הוא נבל באמת לא צפוי, מצד אחד רצחני להחריד, ומאידך כל כך מתרפס כלפי דני, ועוד בסוף אם הספר... אין מה לומר נבל פנטסטי.

* שמות יותר מקוריים – בספר הזה בשונה מקודמו יונה ספיר הביאה מכלול שמות מקורי וקסום יותר כמו 'ריקורדום', 'פאוטור', 'חרב המורטם', 'ואגבונדים' (שאגב, הם דמויות גאוניות ומתוקות להפליא). יותר טוב מהספר הקודם שכמעט כל השמות שפגשנו היו לקוחים מהשפה האנגלית כמו 'סקנדר', 'בייס', 'פיוצ'ר', 'פרדייס', 'סיים' וכדו'.

* היסטוריה מדהימה מוסיפה המון עומק לעלילה ולדמויות

* סיומת מטורפת – לא זכור לי שקראתי אי פעם סוף כל כך בלתי צפוי (כל הרחבה ותיאור שאוסיף רק יגרע).



ועכשיו לדברים הטעונים שיפור:

* הפרולוג – הספר פותח בדני שנכנס לתוך דלת סתרים ומוצא את עצמו בעבר ומקבל ספר מדוקטור קאלי. הקורא הקלאסי בטוח שזה קרה בתחילת הסיפור עוד לפני חזרתו של דני להמשך שנת ההתגלות, אבל פתאום פוגשים את הקטע הזה שוב בהמשך הספר כשהוא מוצא את המקום שפגע בו הריקורדום, ואז הקורא תופס שהפרולוג בכלל לא היה חלק בסיפור.

* טעויות מקלדת רבות מידי.

* כל ספר טוב מעביר את הקורא איזו חוויה של הרמוניה מסויימת, גם אם הוא חלק בסדרה הוא דואג להשלים איזה פרק מוגדר ומשאיר את הקורא עם תחושת שובע מסויימת (שלא סותרת את התיאבון למנה של הספר הבא). הספר הזה לא סגר מעגל מבחינתי. הגם שלאי נרפאה מהחולי שלה, המצב נהיה יותר מסובך מהמצב בו הספר התחיל, היתה לי תחושה של חוסר השלמה מצד העלילה שהרגישה כאילו נקטעה באמצע – נשארתי רעב. דבר נוסף: בתור קורא ציפיתי לתגמול בסוף הספר של איזה קרב מרשים או אירוע בומבסתי. האמת שהיה, אבל הקרב בבועת האוצרים יכל להיות הרבה יותר בעל צבע, פרטים ותחושות ולא להסתכם בדף אחד.

* עומס מידע מכביד – אני יודע שזה ספר פנטזיה שמתאר עולם אחר, אבל היו הרבה נקודות לאורך הספר שהיו די מייגעות, הן מצד הכפילות שלהם (יכולתי למצוא את עצמי מול שתי פיסקאות באותו עמוד שהסבירו את אותו רעיון) והן מצד המורכבות בה הם מוצגים. הרבה דברים של כללי זימון הסקנדרים והתפקוד שלהם, ההסבר על הריקורדום וההשלכות שלו בעולם ועוד דברים רבים היו מעט מורכבים בשביל קורא קלאסי. צריך למצוא דרך לפשט אותם יותר.

* חוסר שימוש בסאב-טקסט – לאורך התחביר נתקלים במשפטים ופסקאות בעלי עודף מילים מיותרות. ניקח למשל את עמ' 640 (בפסקא השניה בעמוד) רק כדוגמא: כשהספר מדבר של כך שרופיו הוא זאב לא תמים כמו שהוא נראה כתוב "לא רק מקסימיליאן ידע שהוא אינו כזה, אלא כל בעלי החיים שלחמו בו וניסו להרוג אותו. למרבה הצער הללו כבר לא יכלו לשתף אף אחד במה שחוו על בשרם: הם מתו מנשיכת שיניו המורעלות". המשפט האחרון בפסקה הזו מיותר. הרי כולנו יודעים כבר מכמה התרחשויות בספר שהנשיכה שלו רעילה והורגת כל מי שנלכד בה, אז למה לחזור על זה שוב? ומלבד זאת, הרבה יותר מחבר את הקורא כשהוא ממשיך את המשפט המתבקש בראש שלו. בכללי סאב-טקטס הוא אומנות מורכבת, אבל אני חושב שיונה ספיר יכולה לצלוח אותה בקלות יחסית לשאר הסופרים.



נותרו לי עדיין הרבה תהיות ושאלות לא פטורות לגבי הסדרה והדמויות, אבל נראה לי מוקדם מידי להעלות אותם על הכתב. בכל זאת לא עברנו אפילו חצי דרך עם הדופליקטים ואני משער שמחכות לנו עוד המון הפתעות (זה ממש מפחיד ומרגש בא זמנית) שבהם יתבארו כל השאלות והתהיות. צריך לזכור שכל תסבוכת שכתובה בספר נהגתה בידי סופרת שכבר חשבה על מוצא ממנה (סתם ככה יש בזה מסר מחזק לחיים שלנו), ולנו נותר רק להדק חגורות ולהיצמד למשענת הכיסא ולתת לנהגת לעשות את עבודתה נאמנה.

מסקנה: דופליקטים – אוצרים: כבלי החירות ספר נדיר במינו (שגם הוא עצמו נדיר בציבור). מומלץ בחום!

מחכים בקוצר רוח לספר הבא!!!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ח'

נז חֶלְקִי יי אָמַרְתִּי לִשְׁמֹר דְּבָרֶיךָ:נח חִלִּיתִי פָנֶיךָ בְכָל לֵב חָנֵּנִי כְּאִמְרָתֶךָ:נט חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדֹתֶיךָ:ס חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי לִשְׁמֹר מִצְוֹתֶיךָ:סא חֶבְלֵי רְשָׁעִים עִוְּדֻנִי תּוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי:סב חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:סג חָבֵר אָנִי לְכָל אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ וּלְשֹׁמְרֵי פִּקּוּדֶיךָ:סד חַסְדְּךָ יי מָלְאָה הָאָרֶץ חֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי:
נקרא  11  פעמים
למעלה