דיון הכתיבה התקנית לאן?

מ"ם

משתמש סופר
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
נתקלתי באקראי במאמר הזה, מסתבר שהוא די מפורסם.
לא רציתי להקפיץ את האשכול בנושא לאחר שחלפה חצי שנה, מה גם שחלק גדול ממנו נדד לפורום הדקדוק הסמוך לרגל יצירתו.
מה דעתכם?

*


מייסוריו של אוהב השפה/ ירון לונדון

חייו של אוהב השפה רצופים סבל. סבלו משול לזה של הלוקים בגרדת כתוצאה מכשל חיסוני. גופו נתקף עקצוצים למשמע מעלליהם של המחבלים בשפת אבותיו. וכיון שרבים המחבלים והשיבושים כיבחושים פולשים בלי הרף לאוזניו ולעיניו, נמצא שתכופות הוא עקוץ ונרגז.

אוהב השפה חושב את שפתו כפי שהוא חושב בשפתו. יש אומרים כי משום כך שפתו מוקפדת מדי והוא מתהדר בה, כמי שיוצא לבוש מחלצות לקניות בשוק. ועוד אומרים שדייקנותו אינה מקלה על המאזינים לו, מפני שרובם רגילים לשפה הרוויה במילים סתמיות ובמשפטים ריקים מתוכן, בהמהומים ובגמגומים המאפשרים לגלגלי מחשבתו של השומע לטחון את הנאמר. ואילו משפטיו הדחוסים – שבהם יש לכל מילה ערך שאין להפקירו פן תאבד משמעותם – קשים לעיכולו של דובר העברית המצוי.

אוהב השפה בז למבקריו ובעיקר הוא בז לידענים היכולים לדבר כהלכה, אבל מסגלים את לשונם לסביבתם ובודקים איזה רושם יעשה מבעם על הזירה הלשונית, שאליה הם נקלעים. הוא חש כי הם משפילים את בני שיחם, כמי שאומרים: "אנחנו יודעים מה שאינכם יודעים, אבל כדי לחסוך מכם מאמץ, נדבר בלשונכם שאינה לשוני." עקשן שכזה הוא אוהב השפה, המתמיד להבריש את לשונו, להשתעשע בה, להשתמש בכל המכמנים העומדים לרשותו, לבטאה כראוי ולנגנה כהלכה, בין אם בן שיחו משכיל ובין אם הוא בור, רהוט או עילג, ילד או מבוגר, זר או מכר. לדעתו זכאים כולם לשמוע עברית תקינה ועשירה והוא זכאי לשמור על אישיותו הלשונית שהיא חלק מכלל אישיותו. הוא רומנטיקן, דון-קיחוטה חמוש במילון ובספרי הנטיות של ברקלי, שרוי תמיד בהסתערות על טחנות השפה שרוח הזמן מניעה את כנפיהן.

מרתיחים אותו שיבושי הטיות הפועל ("הייתי יושן), בלבולי המספרים המונים נקבות וזכרים ("עשר שקל"), פלישת האמריקנית לתוך העברית ("מכבי קר"), חיתוך הדיבור הרשלני ("האהבה" הנשמעת כרצף של אנקות. החיריקים מבוטאים כסגולים. החטפים ההופכים לשוואים נחים), קפיצת השפתיים, השנשון והאנפוף, המילים האופנתיות שכל תכליתן לפצות את הדובר על כישלונו במציאת מילים לבטא את מחשבותיו (ה"כאילו" הארור), השימוש המופרז במילים מפריזות ("מדהים"), אופנת נגינתם של כל המשפטים, כמו היו כולם משפטי שאלה והסתגלותם החנפנית של אנשי התקשורת לנגיפים שאך אתמול התפרצו לשפה.

את הכשל החיסוני רכש בבית הוריו, אנשי העלייה השלישית, שהגיעו לכאן כמהפכנים צעירים ושאפו לשנות את ההוויה מיסודה. הלשון העברית לא הייתה להם אמצעי להעברת מידע בין איש לאיש, אלא מקדש שנבנה בעבודת פרך, על-פי תכנית מחושבת שתיכנו הבלשנים והמורים, מחדשי השפה. גידלוהו כלוחם שתפקידו להגן על העברית ולא הכשירו אותו למציאות אחרת, שבה השימוש בשפת עמנו הוא מובן מאליו, עד כי יש אומרים שהשפה התחשלה מפני מהרסים ומחריבים והיא מתפתחת כרצונה, לא לפי טעמם של הטהרנים, אבל חיונית ומצוינת בבריאותה. הוא כופר בהנחה הזאת וחושש פן גורלה של העברית יהיה כגורלן של שאר "השפות הקטנות" הנכחדות בשיעור של שתי שפות לשבוע. קרב היום – המחשבה על כך מצמררת אותו – שכל עמלם של מחדשי השפה ירד לטמיון והשפה הישראלית תדמה לאמריקאית קלוקלת יותר משתדמה לעברית.

//לא פורסם באלכסון//
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
מייסוריו של אוהב השפה/ ירון לונדון
נראה שהכותב לא כתב אלא על עצמו...
חייו של אוהב השפה רצופים סבל. סבלו משול לזה של הלוקים בגרדת כתוצאה מכשל חיסוני. גופו נתקף עקצוצים למשמע מעלליהם של המחבלים בשפת אבותיו. וכיון שרבים המחבלים והשיבושים כיבחושים פולשים בלי הרף לאוזניו ולעיניו, נמצא שתכופות הוא עקוץ ונרגז.
איך אפשר שלא להיזכר בדברי הרמב"ם המופלאים:
וְאִם יָשִׂים הָאָדָם מְגַמַּת פָּנָיו שֶׁיִּכְעֹס וְיִקְצֹף עַל כָּל מִי שֶׁיְּסַכֵּל הָאֲמִתִּיּוֹת, לֹא יִמָּנַע בֶּאֱמֶת מִן הַכַּעַס תָּמִיד. אוֹ אֶחֱשֹׁב שֶׁהוּא יִהְיֶה בְּלֹא סָפֵק 'כָל יָמָיו מַכְאֹבִים וָכַעַס עִנְיָנוֹ', וְאֵין זֶה רָאוּי.
הוא רומנטיקן, דון-קיחוטה חמוש במילון ובספרי הנטיות של ברקלי, שרוי תמיד בהסתערות על טחנות השפה שרוח הזמן מניעה את כנפיהן.
אין ספק בכך.
איך הסביר ד"ר אבשלום קור את הסיבה שהוא לא מצטרף ל'אקדמיה ללשון העברית' - שהוא לא מוכן להצטרף לגוף ששמו הוא בלועזית ולא בעברית.
ולא הכשירו אותו למציאות אחרת, שבה השימוש בשפת עמנו הוא מובן מאליו, עד כי יש אומרים שהשפה התחשלה מפני מהרסים ומחריבים והיא מתפתחת כרצונה, לא לפי טעמם של הטהרנים, אבל חיונית ומצוינת בבריאותה. הוא כופר בהנחה הזאת וחושש פן גורלה של העברית יהיה כגורלן של שאר "השפות הקטנות" הנכחדות בשיעור של שתי שפות לשבוע. קרב היום – המחשבה על כך מצמררת אותו – שכל עמלם של מחדשי השפה ירד לטמיון והשפה הישראלית תדמה לאמריקאית קלוקלת יותר משתדמה לעברית.
אין ספק שהחשש הוא חשש שווא.
 

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  29  פעמים

לוח מודעות

למעלה