סיפור בהמשכים הכל בגלל ליברמן

מאל"ף ועד תג

עריכה | הגהה | עימוד
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
עימוד ספרים
עריכה תורנית
פרק ראשון:

שלמה צפר שוב ושוב, ניסה לאותת לנהג המדושן שלפניו בכל סוגי האורות שהיו לו, אך לשווא. הכביש היה צר ללא יכולת עקיפה, וכך מצא את עצמו שלמה מזדחל הוא והונדתו החבוטה מאחורי המרצדס.

ת'אמת, המרצדס שלפניו לא באה לו בטוב כבר מהכניסה לשכונה. השיוט המעצבן שלה על הכביש, פנסי הלד האינסופיים שנראה היה שהאירו לכיוונו בדוקא, ההאטה לפני כל פס האטה ['מה הקשר להאט שם'? לאט שלמה בלהט], העצירה ברמזור כתום ועוד שלל עצבים ששלמה כבר הספיק לשכוח.

שלמה היה בדרכו לקנייה השבועית. את סופר "הלקוח תמיד צוחק" הכיר ככף ידו, והיא לא היתה קטנה כלל. את כל הקופאים הכיר זה מכבר, ולאחרונה אף התיידד עם הטרנד החדש: קנייה חכמה ללא התערבות איש צוות [אם מורידים מהמשוואה את התערבות הקופאי הראשי המאשר ששלמה שלנו [סב לתריסר] בן 18 ורשאי לרכוש את היין האהוב, ואת הקופאי האומלל שצריך לבדוק את עגלתו הערופה של שלמה, שכן היא ולא אחרת עלתה בגורל להיות מן הנבדקים ואינם נעלבים].

בעיקול שלפני הסופר נזכר בעל המרצדס דנן שיש לרכבו גם דוושת גז. נקש בה קלות ברגלו ונעלם תוך רעש מחריד אופייני.

שלמה פנה לכיוון השני אל הסופר המוכר, הנהן קלות למאבטח, נזכר במרירות בבדיחה תפלה ששמע פעם על כך שרק בישראל אם המאבטח בודק אותך, אתה אומר לעצמך: "אפשר לחשוב שאני מחבל" וכשהוא לא בודק כלל אתה מהרהר לעצמך: "ואם הייתי מחבל"... את שלמה זה לא הצחיק. לא אז ולא היום.

שלמה החנה את רכבו בחנייה אומנותית כפי שנהג לומר למי שהסכים לשמוע, יצא מהרכב תוך תיפוף ראשי אצבעותיו על כיס חולצתו. מטבע ה-5 שקלים המאושרת שחיכתה לרגע זה כבר שבוע ימים צלצלה אליו בחזרה תוך השמעת רעש קבוע ומוסכם ביניהם. שלמה הכניס בחטף את חולצתו למכנסיו, נכנס למעלית העמוסה ולחץ ככל קודמיו על אותו כפתור יחיד שהיה שם. מנהג ישראל תורה.

המעלית יצאה לדרכה הקצרה והאורחים שהיו בה החלו בעיסוקם הקבוע במעלית, היינו בהייה חסרת פשר בשיחות היוצאות שבנייד, והמהדרין תוקעים מבט מזוגג בצג העייף המראה באיזו קומה המעלית נמצאת.

המעלית הגיעה לקומה המיוחלת תוך גניחה מוכרת. הדלתות, כתמיד, הסתפקו לכמה שניות אם להיפתח או לא. ובפתיחתן, שלמה שנכנס אחרון, יצא ראשון. אץ רץ לתפוס לו עגלה טובה.

כאן מתחלקים ששת הקוראים לשני חלקים. אלו שלא מבינים מה יש בעגלה שיכול להעסיק מאן-דהוא, ועוד לרוץ לתפוס עגלה טובה?! ואלו האחרים המזדהים ומזועזעים ממצב העגלות בארצנו הקטנטונת. אלו שמבינים בהחלט אלו נקודות תורפה יש בה בעגלה מסכנה זו, והיכן יש לבצע שבע בדיקות וחקירות, כמאמר החכם: "גלגל סובב בעולם".
 

M . A

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עריכה והפקת סרטים
המעלית יצאה לדרכה הקצרה והאורחים שהיו בה החלו בעיסוקם הקבוע במעלית, היינו בהייה חסרת פשר בשיחות היוצאות שבנייד, והמהדרין תוקעים מבט מזוגג בצג העייף המראה באיזו קומה המעלית נמצאת.
גדוללל

כאן מתחלקים ששת הקוראים לשני חלקים.
אני מתחילה להעריך את עצמי :]

מחכה לפרק שני, תודה ולהתראות.
 

מאל"ף ועד תג

עריכה | הגהה | עימוד
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
עימוד ספרים
עריכה תורנית
פרק שני: בעגלה ובזמן קרוב


שלמה פסל במקצועיות רבה כתריסר עגלות. סינן לעבר כל אחת מהן 'ברכה' מיוחדת תוך שחרור חרצובות לשונו, עד שלבסוף מצא עגלה ממשפחה טובה, שעשתה רושם ראשוני נאה. לאחר פרידה עצובה מהמטבע המשושה ו'טסט' קצר ברחבה שלפני הסופר, יצא שלמה לדרכו עליז ושמח, והעיקר, עם עגלה שנוסעת חלק בית יוסף.

הגלגלים הביטו זה בזה ושתקו. לחדי העין היה נראה שהגלגל השמאלי הקדמי קרץ לעבר רעהו הימני, כביכול רוקמים הם תעלול כלשהו, אבל שלמה היה עסוק כבר ב'הכנסת חלה'. בחירת חלות טריות היתה משוש חייו. תמיד הזהיר את חבריו המוז[ה]רים: לעולם אל תיקח את הקו הראשון. האלו שבחזית הם 'טסטרים' לבדיקת קראנצ' וכמות שומשום. הראשונים הם כסקרים, וכפי שכבר אמר שמעון פרס חלה: 'החלות הראשונות מיועדות להרחה, לא לאכילה'.

שלמה סידר בעגלה בזהירות את שקיות החלות ושלל הלחמים הערביים שארז, בבחינת 'כל החלה אשר שמתי במצרים', ופנה ימינה אל מדפי היינות.

"חתיכת שמאלני בוגד" סינן שלמה כלפי הגלגל, תוך ניסיון עקר נוסף לייצב את מסלול העגלה.

לא יעזרו כל הבדיקות שאעשה. תמיד אפול עם עגלה שיש לה נטייה שמאלנית ברורה, הרהר בכעס, תוך כדי שהוא מרים את בקבוקי השמן שנפלו מכור מחצבתם.

לשלמה היתה אג'נדה ברורה בנושא: הסופר השכונתי מזמין מלכתחילה עגלות עם גלגלים איטיים הנוטים שמאלה. הרווח שלהם ברור וכפול:
א. ככל שהעגלה נוסעת לאט, כך הלקוח נמצא יותר זמן בסופר, ועל כך כבר אמרו חכמינו Time is money.
ב. המדפים היקרים, עם המוצרים הרווחיים, נמצאים תמיד בצד שמאל. כך קרא פעם במאמר מרתיח, שהסביר מדוע האונה השמאלית שלנו מושכת לכיוונה יותר, ואנו נמשכים לצד זה מבלי משים.​
 

מאל"ף ועד תג

עריכה | הגהה | עימוד
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
עימוד ספרים
עריכה תורנית
פרק שלישי: 'שלמה הלמך'

שלמה זה היה איש של עקרונות. הוא אהב להרגיש שולט ומציב עובדות בשטח. ככזה, היה עושה את סיבוב הקניה הפוך מכולם. היכן שכולם היו מתחילים את הסבב, היה נפרד מהם לשלום, פונה לכיוון הקופות ומתחיל הכל מההתחלה. סליחה מהסוף.

לכל המתמיהים שפגשוהו נגד כיוון התנועה, והיו רבים כאלו, היה מסביר שהחברות והמשווקים עושים עלינו סיבוב תרתי משמע. הם יורדים לסוף דעתנו ובונים לנו שביל קנייה מתוחכם, בו אנו נופלים לידיהם כפרי בשל, וקונים מוצרים ששווקו בצורה חכמה ללא שנשים דעתנו על כך. "אני לא עובד אצלם" הכריז למתעניין התורן שכבר עזבו מזמן, "אני יחליט בשביל עצמי מה, כמה, איזו חברה, איזה מבצע, איזו מצווה".

במחלקת הפירות והירקות הרגיש שלמה הרב של הסופר. הוא תיזז ופיזז כתינוק של במבה עת יצאו לאור ממקום מחבואם עגבניות סמוקות ממצמצות עיניים. בנימה של "אמרתי לכם" הסביר בפעם 'אני יודע כמה' שהם עובדים עלינו. יש להם במחסן האחורי מבחר ושפע מכל הפירות והירקות, ואת אלו שכבר הגיעו לגבורות הם מוציאים אל הפראיירים התורנים, שכידוע לא מתים אלא רק מתחנפים.

הגדיל לעשות שלומנו היקר בערב חג כלשהו, כשהיה סמוך ובטוח שהעובד מחביא מכל טוב ארץ הקודש במחסן הלז. הוא השתחל [96 ק"ג למי שמתעניין. לא פשוט היה אבל המטרה מקדשת] לבין הארגזים הריקים אשר ניצבו הכן על עגלתו של העובד המסכן, שלא הבין איך העגלה שוקלת בחזרתה יותר מאשר בהבאתה. מפה לשם ניצב שלמה בתוך המחסן המדובר. גולת הכותרת של הרצאותיו המרובות. הדימיון נדרך כבעליו. המחשבות על סחורת ה-v.i.p. שתגיע היום לביתו סחררו אותו הרבה יותר מהטיול האחרון בעגלה הנ"ל.​
 

מאל"ף ועד תג

עריכה | הגהה | עימוד
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
עימוד ספרים
עריכה תורנית

פרק רביעי: 'בדרך ששלמה רוצה לילך מוליכין אותו'

שלמה פנה לעבר ארגזי הפלפלים הממוחסנים. הצבעים העזים הטריפו את חושיו המכווצים מהסיבוב בעגלה. הוא חיפש היכן יש שקיות לאיסוף, ונחרד לגלות שבמחסן אין עמדה כזו. "חוצפה" סינן לעצמו בשקט. "מדוע אין שקיות בכל מקום? גם לוקחים 10 אגורות על כל שקית וגם אין שקיות", השמיע לאוזניו סוג של פרדוקס מוזר.

אבל לא איש כשלמה יוותר על ההזדמנות. כמה ארגזי מלפפון ירוק עז מצאו את עצמם ריקים מוקדם מהצפוי. התכולה שנשפכה בצד המחסן לא השמיעה כל/קול מחאה וכנראה שסימן הוא שזה בסדר. שלמה שפך לתוכם בלהט מוגזם כמויות של פירות וירקות עזי צבע ומראה, ופנה בצעדים רקדניים-מה לעבר עגלתו הנטושה שקיבלה לפתע מראה של עגלה לאחר חלוקה בערב פסח. ארגזים עומדים בשורות שקטות מביטות בבעליהם כלא מאמינים מי יגמור את הכמויות הללו, אולם טבע הארגז לשתוק, וככזה שתקו גם הפעם.

שלמה משך את עגלתו השמאלנית לעבר מקררי החלב העצומים. דחיפת העגלה עם נטיית הגלגל גרמה לו להתאמצות רבה והוא החל להזיע. הוא פתח את כפתור חולצתו העליון, ניגב את האגלים שהחלו לרדת במורד הקבוע ופתח פחית קולה קרה 'מזיעה' [דיאט כמובן. 96 ק"ג כבר אמרנו].

שלמה בדק בזריזות ובחוכמה אופיינית את המבצעים היומיים, בדק שוב ושוב את האותיות הקטנות ['שם הם מפילים אתכם' היה נוהג להזהיר את שומעי לקחו] והחל להעמיס לפי הסדר וההסבר הבא:

* 4 חבילות גבינה צהובה [היה 2 במבצע אז כדאי לקחת זוגי];
* 6 חלב בקרטון [כנ"ל. והקרטון יקר רק בשקל וחצי מהשקית המעצבנת];
* 4 גבינה לבנה 850 ג' [זה מאוד בריא. כדאי שיהיה הרבה בבית. אולי גם תנוח הרוח על עקרת הבית היקרה והיא תכין עוגת גבינה];
* 16 מעדני 'דנונה' מכל הסוגים [היקרים בלבד. כאן לא חוסכים. 'אם כבר מתפנקים אז עד הסוף'. כך שמע פעם ממישהו שמבין בחיסכון. ייתכן שהיו אז כמה הוספות למשפט הזה אבל הוא לא זוכר];
* גבינה מלוחה בתוספת זיתי קלמצ'ה סורים [אולי כשעקרת הבית תאכל אותם, זה יעשה לה אווירה וחשק לעשות עוגת גבינה ואז לא נזרוק את כל הגבינה שקנינו. חיסכון או לא?!];
* מארז שקיות שוקו בטעם קפה במהדורה מוגבלת [במהדורה מוגבלת צריך לחטוף. כך שמע פעם ממישהו אחר. ייתכן והוא דיבר על ספר תורני כלשהו, אבל זה אותו עיקרון לא?!];
* 12 קוטג' בתוספת חלבונים ואנרגיה [לעקרת הבית כמובן. בטח תהיה עייפה אחר הכנת העוגה. אם לא מההכנה, בטח מלעיסת הזיתים];

שלמה תכנן להוסיף עוד כמה וכמה ממבצעי החלב המעודנים, אולם מבט מהיר ומחושב על דוחק העגלה הבהיר לו שהוא חייב להמשיך לאזורים נוספים בהמשך הסופר, אם חפץ הוא ליהנות מכל המבצעים הרבים בהמשך הדרך.

 

מאל"ף ועד תג

עריכה | הגהה | עימוד
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
עימוד ספרים
עריכה תורנית
פרק חמישי ואחרון: 'קופה מהירה / קופת העיר'



שלמה הרגיש מושפל. "במקום שהעגלה תעבוד אצלי אני עובד אצלה" הרהר. אני מושך, מאזן, מסובב גלגלים סוררים, והעיקר חשבתי שמצאתי את העגלה המובחרת שבעדר.

שלמה סיים בבושת את הסיבוב ההפוך ופנה לעבר הקופות. בזווית עינו ראה את קופת האקספרס פנויה, הביט בעצב אל 135 מוצריו והבין שהפעם התעלול לא יצליח. שוב סובב את העגלה הסוררה לעבר התור הקצר ביותר והחל בהמתנה.

בהמתנה כמו בהמתנה אין הרבה מה לעשות, וכמנהג המקום החל לסרוק את העגלות של שכניו לתור. מבטו פנה לעגלה שלימינו. "איזה אנשים בזבזנים" הרהר. "למה לקנות חלב בודד כשיש 2 במבצע?! ולמה לקנות חומר רצפה זול, כשהיקר במבצע?! ומדוע בכלל לא ליהנות מהמבצעים הרבים שמציעה הרשת? הרי מישהו שרוצה רק בטובתנו, ישב וחשב איך לחסוך לאנשים, ובשל כך עשה לנו מבצעים, לא כך? מדוע לא ליהנות מכך"?! מבטו זז לעגלה שלשמאלו. מה שראה שם זעזע אותו עד עמקי ארנקו. היו שם 3 חבילות ביסלי. "מדוע למען השם אנשים טיפשים?! היה כתוב במפורש על המדף "מוגבל ל-6 יחידות". מי לא לוקח 6 כשהחנות מאפשרת זאת"? שלמה נאנח וחשב לעצמו: "כך אנשים מגיעים בסוף לקופת העיר. זה מתחיל בזלזול בכסף קטן, בהימנעות ממבצע פלוני, ומסתיים בכניסה למעגל חובות עצום".

"סליחה אתה לא רואה שהקופה פנויה? למה אתה לא מתקדם"? שמע קולות מאחוריו. בהחלטה של רגע, ובהתנהגות ג'נטלמנית ולא אופיינית כלל פנה שלמה להוא שאחריו: "אתה יכול לעקוף אותי. אני עדיין מתעכב. יש כאן כמה מבצעים על בטריות".


נ.ב.
הפרקים ברובם נכתבו בתוך האווירה של "גזירות ליברמן", והאווירה של "חייבים לחסוך בכל צורה" / "חייבים לאגור חד-פעמי עד ביאת ינון" וכו'...
הפרק האחרון עולה לאתר כמה שעות לפני השבעת שר האוצר החדש.
הגזירות ככל הנראה יתבטלו. הדמויות שבסיפור ככל הנראה לא.​
 

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ר'

קנג רְאֵה עָנְיִי וְחַלְּצֵנִי כִּי תוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי:קנד רִיבָה רִיבִי וּגְאָלֵנִי לְאִמְרָתְךָ חַיֵּנִי:קנה רָחוֹק מֵרְשָׁעִים יְשׁוּעָה כִּי חֻקֶּיךָ לֹא דָרָשׁוּ:קנו רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהוָה כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי:קנז רַבִּים רֹדְפַי וְצָרָי מֵעֵדְוֹתֶיךָ לֹא נָטִיתִי:קנח רָאִיתִי בֹגְדִים וָאֶתְקוֹטָטָה אֲשֶׁר אִמְרָתְךָ לֹא שָׁמָרוּ:קנט רְאֵה כִּי פִקּוּדֶיךָ אָהָבְתִּי יְהוָה כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי:קס רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת וּלְעוֹלָם כָּל מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ:
נקרא  5  פעמים

לוח מודעות

למעלה