מאל"ף ועד תג
עריכה | הגהה | עימוד
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
עימוד ספרים
עריכה תורנית
פרק ראשון:
שלמה צפר שוב ושוב, ניסה לאותת לנהג המדושן שלפניו בכל סוגי האורות שהיו לו, אך לשווא. הכביש היה צר ללא יכולת עקיפה, וכך מצא את עצמו שלמה מזדחל הוא והונדתו החבוטה מאחורי המרצדס.
ת'אמת, המרצדס שלפניו לא באה לו בטוב כבר מהכניסה לשכונה. השיוט המעצבן שלה על הכביש, פנסי הלד האינסופיים שנראה היה שהאירו לכיוונו בדוקא, ההאטה לפני כל פס האטה ['מה הקשר להאט שם'? לאט שלמה בלהט], העצירה ברמזור כתום ועוד שלל עצבים ששלמה כבר הספיק לשכוח.
שלמה היה בדרכו לקנייה השבועית. את סופר "הלקוח תמיד צוחק" הכיר ככף ידו, והיא לא היתה קטנה כלל. את כל הקופאים הכיר זה מכבר, ולאחרונה אף התיידד עם הטרנד החדש: קנייה חכמה ללא התערבות איש צוות [אם מורידים מהמשוואה את התערבות הקופאי הראשי המאשר ששלמה שלנו [סב לתריסר] בן 18 ורשאי לרכוש את היין האהוב, ואת הקופאי האומלל שצריך לבדוק את עגלתו הערופה של שלמה, שכן היא ולא אחרת עלתה בגורל להיות מן הנבדקים ואינם נעלבים].
בעיקול שלפני הסופר נזכר בעל המרצדס דנן שיש לרכבו גם דוושת גז. נקש בה קלות ברגלו ונעלם תוך רעש מחריד אופייני.
שלמה פנה לכיוון השני אל הסופר המוכר, הנהן קלות למאבטח, נזכר במרירות בבדיחה תפלה ששמע פעם על כך שרק בישראל אם המאבטח בודק אותך, אתה אומר לעצמך: "אפשר לחשוב שאני מחבל" וכשהוא לא בודק כלל אתה מהרהר לעצמך: "ואם הייתי מחבל"... את שלמה זה לא הצחיק. לא אז ולא היום.
שלמה החנה את רכבו בחנייה אומנותית כפי שנהג לומר למי שהסכים לשמוע, יצא מהרכב תוך תיפוף ראשי אצבעותיו על כיס חולצתו. מטבע ה-5 שקלים המאושרת שחיכתה לרגע זה כבר שבוע ימים צלצלה אליו בחזרה תוך השמעת רעש קבוע ומוסכם ביניהם. שלמה הכניס בחטף את חולצתו למכנסיו, נכנס למעלית העמוסה ולחץ ככל קודמיו על אותו כפתור יחיד שהיה שם. מנהג ישראל תורה.
המעלית יצאה לדרכה הקצרה והאורחים שהיו בה החלו בעיסוקם הקבוע במעלית, היינו בהייה חסרת פשר בשיחות היוצאות שבנייד, והמהדרין תוקעים מבט מזוגג בצג העייף המראה באיזו קומה המעלית נמצאת.
המעלית הגיעה לקומה המיוחלת תוך גניחה מוכרת. הדלתות, כתמיד, הסתפקו לכמה שניות אם להיפתח או לא. ובפתיחתן, שלמה שנכנס אחרון, יצא ראשון. אץ רץ לתפוס לו עגלה טובה.
כאן מתחלקים ששת הקוראים לשני חלקים. אלו שלא מבינים מה יש בעגלה שיכול להעסיק מאן-דהוא, ועוד לרוץ לתפוס עגלה טובה?! ואלו האחרים המזדהים ומזועזעים ממצב העגלות בארצנו הקטנטונת. אלו שמבינים בהחלט אלו נקודות תורפה יש בה בעגלה מסכנה זו, והיכן יש לבצע שבע בדיקות וחקירות, כמאמר החכם: "גלגל סובב בעולם".
שלמה צפר שוב ושוב, ניסה לאותת לנהג המדושן שלפניו בכל סוגי האורות שהיו לו, אך לשווא. הכביש היה צר ללא יכולת עקיפה, וכך מצא את עצמו שלמה מזדחל הוא והונדתו החבוטה מאחורי המרצדס.
ת'אמת, המרצדס שלפניו לא באה לו בטוב כבר מהכניסה לשכונה. השיוט המעצבן שלה על הכביש, פנסי הלד האינסופיים שנראה היה שהאירו לכיוונו בדוקא, ההאטה לפני כל פס האטה ['מה הקשר להאט שם'? לאט שלמה בלהט], העצירה ברמזור כתום ועוד שלל עצבים ששלמה כבר הספיק לשכוח.
שלמה היה בדרכו לקנייה השבועית. את סופר "הלקוח תמיד צוחק" הכיר ככף ידו, והיא לא היתה קטנה כלל. את כל הקופאים הכיר זה מכבר, ולאחרונה אף התיידד עם הטרנד החדש: קנייה חכמה ללא התערבות איש צוות [אם מורידים מהמשוואה את התערבות הקופאי הראשי המאשר ששלמה שלנו [סב לתריסר] בן 18 ורשאי לרכוש את היין האהוב, ואת הקופאי האומלל שצריך לבדוק את עגלתו הערופה של שלמה, שכן היא ולא אחרת עלתה בגורל להיות מן הנבדקים ואינם נעלבים].
בעיקול שלפני הסופר נזכר בעל המרצדס דנן שיש לרכבו גם דוושת גז. נקש בה קלות ברגלו ונעלם תוך רעש מחריד אופייני.
שלמה פנה לכיוון השני אל הסופר המוכר, הנהן קלות למאבטח, נזכר במרירות בבדיחה תפלה ששמע פעם על כך שרק בישראל אם המאבטח בודק אותך, אתה אומר לעצמך: "אפשר לחשוב שאני מחבל" וכשהוא לא בודק כלל אתה מהרהר לעצמך: "ואם הייתי מחבל"... את שלמה זה לא הצחיק. לא אז ולא היום.
שלמה החנה את רכבו בחנייה אומנותית כפי שנהג לומר למי שהסכים לשמוע, יצא מהרכב תוך תיפוף ראשי אצבעותיו על כיס חולצתו. מטבע ה-5 שקלים המאושרת שחיכתה לרגע זה כבר שבוע ימים צלצלה אליו בחזרה תוך השמעת רעש קבוע ומוסכם ביניהם. שלמה הכניס בחטף את חולצתו למכנסיו, נכנס למעלית העמוסה ולחץ ככל קודמיו על אותו כפתור יחיד שהיה שם. מנהג ישראל תורה.
המעלית יצאה לדרכה הקצרה והאורחים שהיו בה החלו בעיסוקם הקבוע במעלית, היינו בהייה חסרת פשר בשיחות היוצאות שבנייד, והמהדרין תוקעים מבט מזוגג בצג העייף המראה באיזו קומה המעלית נמצאת.
המעלית הגיעה לקומה המיוחלת תוך גניחה מוכרת. הדלתות, כתמיד, הסתפקו לכמה שניות אם להיפתח או לא. ובפתיחתן, שלמה שנכנס אחרון, יצא ראשון. אץ רץ לתפוס לו עגלה טובה.
כאן מתחלקים ששת הקוראים לשני חלקים. אלו שלא מבינים מה יש בעגלה שיכול להעסיק מאן-דהוא, ועוד לרוץ לתפוס עגלה טובה?! ואלו האחרים המזדהים ומזועזעים ממצב העגלות בארצנו הקטנטונת. אלו שמבינים בהחלט אלו נקודות תורפה יש בה בעגלה מסכנה זו, והיכן יש לבצע שבע בדיקות וחקירות, כמאמר החכם: "גלגל סובב בעולם".