לאחרונה קראתי (עיתון משפחה. שמעון ברייטקוף), על חשש שהכלכלה החרדית בסכנת קריסה, הסיבה מעבר למכה הכללית של הקורונה, הרבה מהכלכלה החרדית נשענת על תורמים מחו"ל (לא רק כוללים, גם כל מיני מוסדות ועובדיהם וכו'), והם ספגו מכה קשה.
הכתב (שמעון ברייטקוף) עורר על החשיבות לקנות דווקא מעסקים בקהילה, שזה כמובן חשוב תמיד(ולא רק לעסקים שמפרסמים במשפחה).
אבל אני חושב שכדאי לחשוב על עוד רעיונות איך אנחנו יכולים לעזור לכל אותם עסקים חרדיים, ולו בגלל שזה גם טובתנו.
אז הנה משהו שממש מציק לי לאחרונה:
אנחנו עמוסים בפרסומות,
בעיקר עלוני פרסום ולאחרונה אין סוף רשימות תפוצה,
הדבר הזה עולה המון המון כסף,
אני רואה עסקים שמפרסמים בכל שבוע בהרבה מאוד עלונים (ועל עמוד שלם כמובן),
בחשבון פשוט, זה להתחיל את החודש עם מינוס של אלפי ועשרות אלפי שקלים,
העניין הוא שאנחנו קוראים את הפרסומות האלה ולא מבינים שזה בעצם עולה לנו,
אם העסק לא היה צריך להוציא כל כך הרבה על הפרסום, הוא היה יכול למכור בחצי מהמחיר.
מה שעצוב בכל הסיפור הזה, שאף אחד לא מרוויח מזה.
למעשה כל עסק חייב לפרסם, כי כולם מפרסמים,
אבל הפרסום הזה לא נותן לו בכלל יתרון על האחרים, שוב, כי כולם מפרסמים,
אז אם כולם לא יפרסמו אנחנו בעצם נגיע לאותה נקודה, רק עם עודף של אלפי שקלים.
אז מה הפיתרון?
הכתב (שמעון ברייטקוף) עורר על החשיבות לקנות דווקא מעסקים בקהילה, שזה כמובן חשוב תמיד(ולא רק לעסקים שמפרסמים במשפחה).
אבל אני חושב שכדאי לחשוב על עוד רעיונות איך אנחנו יכולים לעזור לכל אותם עסקים חרדיים, ולו בגלל שזה גם טובתנו.
אז הנה משהו שממש מציק לי לאחרונה:
אנחנו עמוסים בפרסומות,
בעיקר עלוני פרסום ולאחרונה אין סוף רשימות תפוצה,
הדבר הזה עולה המון המון כסף,
אני רואה עסקים שמפרסמים בכל שבוע בהרבה מאוד עלונים (ועל עמוד שלם כמובן),
בחשבון פשוט, זה להתחיל את החודש עם מינוס של אלפי ועשרות אלפי שקלים,
העניין הוא שאנחנו קוראים את הפרסומות האלה ולא מבינים שזה בעצם עולה לנו,
אם העסק לא היה צריך להוציא כל כך הרבה על הפרסום, הוא היה יכול למכור בחצי מהמחיר.
מה שעצוב בכל הסיפור הזה, שאף אחד לא מרוויח מזה.
למעשה כל עסק חייב לפרסם, כי כולם מפרסמים,
אבל הפרסום הזה לא נותן לו בכלל יתרון על האחרים, שוב, כי כולם מפרסמים,
אז אם כולם לא יפרסמו אנחנו בעצם נגיע לאותה נקודה, רק עם עודף של אלפי שקלים.
אז מה הפיתרון?