"הכבוד האחרון"

מחבר

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
פתגם השתרש בלשוננו על מצוות לווית המת, ל"ע:
"לחלוק לו את הכבוד האחרון"
האם מאן דהו יודע מקורו?
כי שמעתי פעם טיעון האומר שמקורו בלתי טהור, מכאלו הכופרים בהשארת הנפש.
וזה באמת נראה כך, שכן הכבוד שאנו נוהגים בנשמות נוחי עדן הוא נצחי.
השאלה, אם יש כן מקור לשימוש יהודי בפתגם זה, כשהכוונה לכבוד האחרון עלי אדמות?
 
נערך לאחרונה ב:

חיים רכניטצר

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
האם מאן דהו יודע מקורו?
איני יודע מקורו היכן, אך מצינו לגדולי האחרונים שהשתמשו בלשון זה.
כי שמעתי פעם טיעון האומר שמקורו לא טהור, מכאלו הכופרים בהשארת הנפש.
האם מאן דהו יודע מקורו?
 

מאיר למברגר

משתמש פעיל
עריכה תורנית
פתגם השתרש בלשוננו על מצוות לווית המת, ל"ע:
"לחלוק לו את הכבוד האחרון"
האם מאן דהו יודע מקורו?
כי שמעתי פעם טיעון האומר שמקורו בלתי טהור, מכאלו הכופרים בהשארת הנפש.
וזה באמת נראה כך, שכן הכבוד שאנו נוהגים בנשמות נוחי עדן הוא נצחי.
השאלה, אם יש כן מקור לשימוש יהודי בפתגם זה, כשהכוונה לכבוד האחרון עלי אדמות?
לא יודע לי על מקור מ"גדולי האחרונים"
אבל הכוונה היא "לחלוק לגופו את הכבוד האחרון"
 

2u2

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
עימוד ספרים
איני יודע מקורו היכן, אך מצינו לגדולי האחרונים שהשתמשו בלשון זה.
זה שמטבע לשון נכנסה למחנינו והשתמשו בו גדולים אינה מעידה דבר..
וידוע השימוש ב"מאמר חז"ל" יותר מששמרו ישראל על השבת שמרה השבת עליהם..
 

חיים רכניטצר

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית

Penguin

משתמש פעיל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
עריכה והפקת סרטים
בחת"ס מובא גם פתגם שמקורו בברית החדשה
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
הנה מכתבו של מרן הגרח"ע גרודז'ינסקי, על פטירת מרן החפץ חיים זיע"א (חפץ חיים אגרות ומאמרים סי' קיז):


בהתאספנו כולנו יחד ביום א' דסליחות לחלק את הכבוד האחרון למאורנו ורבנו, רבן של כל ישראל הגאון הצדיק החסיד שבכהונה וזקן הדור, מרן "החפץ חיים" זצוק"ל, החלטנו בזה: א) לקבוע יום הספד כללי בכל עיר ועיר ליום ב' ה' לתשובה, והרבנים המספידים יעוררו את כל העם בדברים חמים לתשובה, וביחוד בדבר החזקת "ועד הישיבות" לשמור את התקנה הקבוע ע"י רבנו הגאון הצדיק המנוח זצוק"ל לשלם ח"י זהובים לשנה, (שעתה הוא זמן הפרעון), אשר הרבה עסק בזה בכל השנים האחרונות במסירת נפש ממש. וקודם ההזכרה לנשמת רבנו הכהן הגדול זי"ע, יעשו הפסקה לאיזו רגעים לקום על נדיבות, וכל אחד ואחד, הן אנשים והן נשים, ינדבו נדבות מיוחדת, איש כפי ערכו ונדבת לבו, עבור הצלת קיום הישיבה הקדושה שבראדין, אשר רבנו "החפץ חיים" זי"ע הטביע שמו וחותמו עליה, ואשר כל ימי חייו מסר נפשו על קיומה, והיא נמצאת עתה במצב נורא מאד ועמוסה בחובות עצומים, וכל קיומה כעת בסכנה, ובהזכרה יאמרו "בעבור שכל הקהל נדבו לצדקה להישיבה הקדושה של רבנו "החפץ חיים" בעד הזכרת נשמתו", ובמקומות שכבר הספידוהו, יעשו כן ביום השלושים אחר החג הבע"ל. ב) קבלנו עלינו כלנו בל"נ ליסד כל אחד ואחד בעירו חבורה ללמוד בספרי מרן זצוק"ל "חפץ חיים" ו"שמירת הלשון" במשך כל השנה הראשונה, אשר כל ימי חייו של רבינו זצ"ל הזהיר מאד ביחוד על העון המר הזה, מלבד ספריו הרבים בזה.
והננו פונים בזה לכל הרבנים הגאונים שליט"א בכל אתר ואתר, שכן יעשו גם הם כל אחד ואחד בעירו ושישמרו זה בכל תוקף ובלי ישונה. ויהי' זה הכבוד האחרון האמיתי לרבנו זצ"ל, ונחת רוח לנשמתו הקדושה והטהורה, ויהי' למליץ טוב בעד כל הלומדים והמסייעים לזה. והרבנים המספידים מתבקשים להזכיר זה בהספדם, וזכותו הגדולה של רבנו זצוק"ל תעמוד לכלנו, שנזכה לשנת גאולה וישועה, אמן.
על החתום באו כל הרבנים וראשי הישיבות שהשתתפו בהלוי', כ"ו אלול תרצ"ג, ראדין.
והנה חרדו חלק גדול מהרבנים וראשי הישיבות גדולי התורה והיראה ובאו ביום המר לחלק הכבוד האחרון להלויתו ביום א' דסליחות ופרסמו את מכתבם זה לעורר את אחב"י בכל מקום שהם, להתחזק בדברים אשר הצדיק ז"ל מסר נפשו עליהם כל ימי חייו, בשמירת הלשון, לקבוע למודים בספריו, ולכל לראש לחזק את הישיבות שהם יסוד בית ישראל, את "ועד הישיבות", שהוא זצ"ל הי' מיסדו הראשון, ואת ישיבת "חפץ חיים" בעירו.
והנה אשר לא זכיתי לרגל איזו הצטננות לבא ליום המר, ליום הסער אשר השמים התקדרו בעבים, לחלק הכבוד האחרון לאלופי ומיודעי הגאון הצדיק ז"ל, באתי למלאות אחרי דברי הרבנים הגאונים שיחיו ולחזקם לעורר את הרבנים בכל תפוצות ישראל לקיים כדבריהם. וביחוד בנוגע לחזוק התורה והישיבות בכלל, וישיבת "חפץ חיים" בפרט, ולעורר על זה בימים הקרובים שבין כסא לעשור, ובעת ההספדים להתנדב ביחוד מיד לטובת ישיבת "חפץ חיים" בראדין.
ומי האיש החפץ חיים ישמור פיו ולשונו ויחזיק את התורה יסוד קיומנו וארך ימינו, בכל מאדו, ואשרי אנוש יעשה זאת.
וזכותו הגדול של "החפץ חיים" זצ"ל יעמוד לכל העוסקים והמסייעים בזה, יתברכו בזה ובבא, תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה, ויתברכו בשנת חיים ושלו', שנת גאולה וישועה ועיניהם תחזינה בשוב ד' שבות עמו במהרה כמשאלות השרוי בצער ומצפה לישועה ולנחמה.
חיים עוזר גראדזענסקי, וילנא. ג' דסליחות, תרצ"ג.


יש עדיין שאלה?
 

חיים רכניטצר

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
איכפת לי אם תחילתו כפירה, ואולי בכלל לא מאומות העולם...
אבל למה שתחשוב כך?
אם אתה רואה מחד גיסא שגדולי האחרונים השתמשו בביטוי זה,
ומאידך גיסא אתה לא מצליח להביא הוכחה שמקורו לא טהור.
אז למה שתהיה יותר פרום מהגרח"ע - למשל?
 

מחבר

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
ומאידך גיסא אתה לא מצליח להביא הוכחה שמקורו לא טהור.

למה לי להביא הוכחה לדבר שלא אמרתי?
בסך הכל שאלתי... העליתי תהיה..
משום שזכור לי ששמעתי כן פעם בשיעור של אחד המגידים.
שלחתי לבקש את ההקלטה, ברגע שיהיה לי אעלה כאן בעז"ה.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ק'

קמה קָרָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי יְהוָה חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה:קמו קְרָאתִיךָ הוֹשִׁיעֵנִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדֹתֶיךָ:קמז קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעָה (לדבריך) לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי:קמח קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ:קמט קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ יְהוָה כְּמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּנִי:קנ קָרְבוּ רֹדְפֵי זִמָּה מִתּוֹרָתְךָ רָחָקוּ:קנא קָרוֹב אַתָּה יְהוָה וְכָל מִצְוֹתֶיךָ אֱמֶת:קנב קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם:
נקרא  22  פעמים

לוח מודעות

למעלה