היתכן שה'פרי מגדים' מביא את הגר"א?

[פינחס רוזנצוויג]

לא נראה לי
אבל ב'יתד נאמן' של החג (הגעתי אליו היום)
אני מוצא מוסף ,טעות גורלית'
ושם מובא בעמ' 21 שהפרי מגדים הביא בשם הגר"א טעם למה אומרים בשבת מגדול,
(בספר הנ"ל לא מצאתיו)

 

[מוישה]

לא נראה לי
אבל ב'יתד נאמן' של החג (הגעתי אליו היום)
אני מוצא מוסף ,טעות גורלית'
ושם מובא בעמ' 21 שהפרי מגדים הביא בשם הגר"א טעם למה אומרים בשבת מגדול,
(בספר הנ"ל לא מצאתיו)

אלו הבלים. לא הגר"א ולא הפמ"ג. מדובר בהשערה של בעל התו"ת במקור ברוך, השערה שהופרכה מעובדת היות החילוק מוזכר באבודרהם שקדם לחלוקת שמואל לשניים.

 

[מאירוב]

אלו הבלים. לא הגר"א ולא הפמ"ג. מדובר בהשערה של בעל התו"ת במקור ברוך, השערה שהופרכה מעובדת היות החילוק מוזכר באבודרהם שקדם לחלוקת שמואל לשניים.

קצת לא מובן.
הרי האבודרהם חי בסביבות שנת ה'ק
ואילו חלוקת שמואל מוזכרת כבר בכתבי הירונימוס שחי במאה הרביעית לספירה (ד'ק"פ) כאלף שנים קודם!?
ובטקסט תרגום השבעים.
הלא כן?

 

[מוישה]

קצת לא מובן.
הרי האבודרהם חי בסביבות שנת ה'ק
ואילו חלוקת שמואל מוזכרת כבר בכתבי הירונימוס שחי במאה הרביעית לספירה (ד'ק"פ) כאלף שנים קודם!?
ובטקסט תרגום השבעים.
הלא כן?

החלוקה הזאת לא הייתה קיימת כלל בנוסח העברי, רק בתרגום הלטיני. החלוקה לשניים בנוסח העברי החלה להיכנס איפשהו במפנה המאות הט"ו והט"ז.

 

[מאירוב]

החלוקה הזאת לא הייתה קיימת כלל בנוסח העברי, רק בתרגום הלטיני. החלוקה לשניים בנוסח העברי החלה להיכנס איפשהו במפנה המאות הט"ו והט"ז.

ולמה לא שייך שהיה כתוב בש"א (בשבת אומרים\בשמואל איתא)?
או ראיתי מי שכתב בש"ק (בשמואל קרי) וזה גם משקף את כוונת הכותב שרצה להדגיש שבשמואל יש קרי כך למרות שהכתיב מגדיל ג"כ.

 

[פינחס רוזנצוויג]

ברור שהשערה זו היא עורבא פרח
בתקופת כתבי היד, הסיכוי שהגהה עלומה של כותב כתב יד אחד, תקנה את מקומה לנצח הוא נמוך מאוד.

אני בעיקר מתפלא על כותב המאמר ב'יתד נאמן' שכתב דבר כזה בשם הפמ"ג שהביא בשם הגר"א, כשבעיון קל היה מבין שזה טעות מובהקת, לא פמ"ג ולא הגר"א.
ובטח לא פמ"ג בשם הגר"א.

 

[פינחס רוזנצוויג]

מקריאה נוספת:
את הטעם הזה בשם הגר"א הוא לא מביא מהפמ"ג, אלא מ'תולדות הגר"א' של י. ל. מיימון, שאמינותו ידועה...
מהפמ"ג "בשם" הגר"א הוא מביא טעם אחר.

 

[yonatanr]

כרגיל בעיתון יתד, יש שם סיפורים נוספים ודוגמאות נוספות משוללות יסוד.

הנה סיפור 'מרתק':

סיפור מרתק, לא?
ובכן, מסתבר שספר ה'חפץ חיים' הודפס בשנת תרל"ג בעילום שם, ואילו אד"ם הכהן לבנזון, הלך לעולמו בשנת תרל"ט, כשהוא בן 84. האם אפשר לחשוב שסיפור כזה התקיים?

 

[yonatanr]

דוגמא נוספת:

מקריאה נוספת:
את הטעם הזה בשם הגר"א הוא לא מביא מהפמ"ג, אלא מ'תולדות הגר"א' של י. ל. מיימון, שאמינותו ידועה...
מהפמ"ג "בשם" הגר"א הוא מביא טעם אחר.

הוא בהחלט מביא בשם הפמ"ג.

 

[yonatanr]

והנה הפתרון:
הספר נועם מגדים מביא למעלה את דברי הפמ"ג, ולמטה הודפסו בהוצאה שניה בשנת תר"ע, דברי המדפיס בשם פירוש 'בית הלוי',, ר' דב בער קיממעל. שם הובאו דברי הגר"א באופן שונה מה'וורט' של המקור ברוך.

 

[yonatanr]

דוגמא נוספת:


ובכן, זה היה יכול להיות נחמד מאד, אילולי הרמ"א לא כתב זאת רק על השו"ע, אלא הביא זאת בדרכי משה, סי' תקנא סק"י 'כתוב במנהגי מהר"א קלויזנר (סי' קלג הגה א) דאם אירע סעודות מצוה כגון מילה ופדיון הבן או סעודת אירוסין או סיום מסכתא מותר לקבץ מנין מצומצם ולאכול בשר ולשתות יין'. מה שייך לומר כן כאן?

 

[yonatanr]

דוגמא נוספת:

למעשה הגר"א לא רק פותח ראשי תיבות מחודשים, אלא גם מוסיף ו', 'ומבקשין ממנו, ואין כופין אותו לחלוץ'.

אבל לכאורה אין זה מתרץ, משום שבדרכי משה זה מובא בלשון 'וכתב מיהו אין כופין אותו לפטרה אלא תשב עגונה כל ימיה מאחר שהיא גרמה האיסור. וכן (הוא) בתשובת הרשב"א סימן אלף רמ"ז'. האם יש גם כאן פתיחת ראשי תיבות מחודשת?

 

[yonatanr]

מה יצא לנו עד כאן?
אם חשבנו שיתד נאמן מזלזל רק בכתיבת דברי החול שלו, משום שהוא מיועד לתלמידי חכמים חשובים, שאינם מדקדקים בטעויות קלות בכתבות, מסתבר שגם בכתיבת דברי התורה שלו, הוא מזלזל במפגיע.

 

[מוישה]

מה יצא לנו עד כאן?
אם חשבנו שיתד נאמן מזלזל רק בכתיבת דברי החול שלו, משום שהוא מיועד לתלמידי חכמים חשובים, שאינם מדקדקים בטעויות קלות בכתבות, מסתבר שגם בכתיבת דברי התורה שלו, הוא מזלזל במפגיע.

את הזלזול של יתד הכרתי לראשונה דווקא מהחלק התורני של העיתון. יש שם רשלנות, העתקת חומרים ללא קרדיט, והמון מיחזור כתבות (המחפש באוצר החכמה מגלה הרבה מקור אחד שמופיע בשמונה מוספי שבת של יתד). אבל אם המוסף נכתב על ידי שניים-שלושה אנשים שכל אחד מהם קורא לעצמו בחמשה שמות, באמת שאין זמן להשקיע כל כך.

 

[פינחס רוזנצוויג]

יישר כח על ה"מקור הנאמן" שהפרי מגדים מביא את הגר"א
(האמת, מישהו כבר שלח לי בפרטי את זה)

אגב, כבר תחילת הכתבה סובלת מטעות איומה.
רבי יהודה הנשיא (?) היה נותן בהם סימנים וכו', שורה זו נותנת תחושה שכותב הכתבה לא השתתף מעולם בסדר פעיל.

 

[פינחס רוזנצוויג]

דוגמא נוספת:
צפה בקובץ המצורף 638565צפה בקובץ המצורף 638566

ובכן, זה היה יכול להיות נחמד מאד, אילולי הרמ"א לא כתב זאת רק על השו"ע, אלא הביא זאת בדרכי משה, סי' תקנא סק"י 'כתוב במנהגי מהר"א קלויזנר (סי' קלג הגה א) דאם אירע סעודות מצוה כגון מילה ופדיון הבן או סעודת אירוסין או סיום מסכתא מותר לקבץ מנין מצומצם ולאכול בשר ולשתות יין'. מה שייך לומר כן כאן?

האמת, שאין מקור לזה שהגר"א תיקן את הטעות הזו.
אולי ב'תולדות הגר"א' של י. ל. מיימון...

אגב, לראשונה אני שומע ווארט זה בשם הגר"א אבל הוא מקובל בקרב חסידי גור בשם ה'שפת אמת'.

 

[פינחס רוזנצוויג]

יישר כח על ה"מקור הנאמן" שהפרי מגדים מביא את הגר"א
(האמת, מישהו כבר שלח לי בפרטי את זה)

אגב, כבר תחילת הכתבה סובלת מטעות איומה.
רבי יהודה הנשיא (?) היה נותן בהם סימנים וכו', שורה זו נותנת תחושה שכותב הכתבה לא השתתף מעולם בסדר פעיל.

בגלל חוסר אמון שהביעו כמה קוראים שלא ראו את הכתבה המקורית אני מצרף צילום

 

[חושב! כותב]

מה יצא לנו עד כאן?
אם חשבנו שיתד נאמן מזלזל רק בכתיבת דברי החול שלו, משום שהוא מיועד לתלמידי חכמים חשובים, שאינם מדקדקים בטעויות קלות בכתבות, מסתבר שגם בכתיבת דברי התורה שלו, הוא מזלזל במפגיע.

בדוגמה האחרונה שהבאת, מה לך להלין על היתד?! הגר"א אכן כתב כן מפורש שכך יש לפתוח את הר"ת, ואף זאת ציטטו מ'ישורון'.

 

[חושב! כותב]

את הזלזול של יתד הכרתי לראשונה דווקא מהחלק התורני של העיתון. יש שם רשלנות, העתקת חומרים ללא קרדיט, והמון מיחזור כתבות (המחפש באוצר החכמה מגלה הרבה מקור אחד שמופיע בשמונה מוספי שבת של יתד). אבל אם המוסף נכתב על ידי שניים-שלושה אנשים שכל אחד מהם קורא לעצמו בחמשה שמות, באמת שאין זמן להשקיע כל כך.

נראה שאינך קורא עיתונים מעבר ליתד..
זלזולים שכאלה אני מוצא בקביעות בכל העיתונים המגלגלים לידי [אלה המיועדים לציבור הרחב, למעט המיועדים לחוקרים ובקיאים].

 

[מוישה]

נראה שאינך קורא עיתונים מעבר ליתד..
זלזולים שכאלה אני מוצא בקביעות בכל העיתונים המגלגלים לידי [אלה המיועדים לציבור הרחב, למעט המיועדים לחוקרים ובקיאים].

אני מוכרח לומר לך שב'המבשר' וב'המודיע' לא מצאתי כזה זלזול. בוא נאמר ככה, הפער בין מוסף הקודש לבין שאר חלקי העיתון רק ביתד נאמן הוא כה גדול, ולרעה. הודה לי פעם אחד מהמערכת שגם מבפנים מזלזלים בו ולא משקיעים בהגהה שלו ובכותבים מקצועיים. תשווה למשל למדורי המחקר המושקעים של לויפר וכדומה. שלא לדבר על 'קולמוס'. אני לא מדבר כעת על הרמה המחקרית שלהם, אלא בעיקר על כתיבה נאותה ומוגהת.