היתכן להדגיש יו"ד שקטה???

hershy sh

עיצוב | מיתוג | פרסום
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
מי יודע טעם או מקור למובא ב'מטה אפרים' להדגיש את היו"ד בברכת "לישב בסוכה"?
גם הוא עצמו כותב שאין להאריך הרבה מחמת שהוא "נחה" (הגדיל לעשות עורך אחד הספרים שציטט את הנ"ל, וברצותו להנגיש לציבור הקוראים את דברי ה'מטה אפרים', כתב כך: אמנם אין להאריך יותר מידי מחמת שהוא בשוא נח...) וגם ה'פרי מגדים' כותב על כך שאין להדגיש כ"כ משום שלא ישתמע שיש במילה שלוש ציר"י.
‏‏לכידה.JPG
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
מה הקושיה? אחינו האשכנזים מבטאים כל צירי כאילו יש אחריו י' עיצורית, וכ"ש אם באמת יש אחריו י'. וַיַּבְדֵּל נהגה כמו וַיַּבְדֵּיְל. (והספרדים קוראים כמו לֵשֵׁב)

מה באמת הטעם שצריך לדעתו להדגיש את הי'?
 

hershy sh

עיצוב | מיתוג | פרסום
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
מה הקושיה? אחינו האשכנזים מבטאים כל צירי כאילו יש אחריו י' עיצורית, וכ"ש אם באמת יש אחריו י'. וַיַּבְדֵּל נהגה כמו וַיַּבְדֵּיְל. (והספרדים קוראים כמו לֵשֵׁב)
זהו שבאמת אף'חד לא מבדיל בין צירי מלא לחסר.
אצל האשכנזים תמיד נשמעת היו"ד.
ואצל הספרדים (ואליבא דאמת...) אף פעם לא שומעים את היו"ד.
 

hershy sh

עיצוב | מיתוג | פרסום
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
קיבלתי באישי מהרי"ח מזרחי:
כמו שכתבתי, אין הכוונה ל"דגש" הידוע כ"דגש חזק", אלא הכוונה לבטא אותו שישמע לאוזן.
והטעם לדברים אלו, לולא דמסתפינא, ושמעתי זאת מרבנים (לא מדקדקים) שטוענים כי חסרון אמירת היו"ד היא 'לא טובה לאוזן', ולכן הם אומרים "לישני עפר" עם יו"ד שואית (וזכורני שכ"כ באיזה פוסק להדיא ע"פ המקרא) וכן רבים מבטאים את האל"ף של "לאלהים" וכדומה, כי בקריאת הפרשה "הלאדני" רבים לא מסכימים עם האמירה הדקדוקית שצריך להניח את האל"ף מטעם מש"ה וכל"ב. ועל כן כתב הרב מטה אפרים שצריך לשמוע את היו"ד. וזה מזכיר לי את מ"ש האליה רבה (והובא בכה"ח) שצ"ל "שמיה" ולבטא את היו"ד. וכזאת תמצא לרוב אצל חכמי אשכנז התלמודיים, כמו בספר "נוהג כצאן יוסף" צא ובדוק ואכמ"ל. זה מה שנראה לי.
מועדים לשמחה
 

palm

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
"לישב" עם יוד רפה- מבטא את הישיבה בסוכה
ומה שמובא להדגיש את הי'- הכוונה להגות אותה, ולענייננו היא נהגית כמו בצירה, מה שנותן פן נוסף במצות הסוכה במשמעות של "יישוב" שהוא לשון קבע, [מזכיר את בנין 'פ(י)על']
 

hershy sh

עיצוב | מיתוג | פרסום
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
"לישב" עם יוד רפה- מבטא את הישיבה בסוכה
ומה שמובא להדגיש את הי'- הכוונה להגות אותה, ולענייננו היא נהגית כמו בצירה, מה שנותן פן נוסף במצות הסוכה במשמעות של "יישוב" שהוא לשון קבע, [מזכיר את בנין 'פ(י)על']
נכון מאד, קיבלתי תשובה כזו פא"פ מת"ח גדול.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
לחידוד מה שנאמר לעיל - כמדומני שהכוונה ב'להדגיש היו"ד' איננה להדגשה יתירה על הרגיל אצל האשכנזים (כפי שהדגים @חגי פאהן ב'ויבדל') אלא למנוע הבלעה של הציר"י לכדי 'לְשֵׁב'.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
הכוונה להדגיש 'תשבו כעין תדורו'
באיזו הדגשה מדובר, לדידך? האם בהדגשה יתרה, יותר מאשר בביטוי ציר"י אשכנזי רגיל? להבנתי, הכוונה לבטא כך שיישמע 'לישב' לשון ישיבה ולא נשיבה או שיבה.
ולא הבנתי בעניי איך בהדגשת היו"ד כדבריך אתה שומע ישיבה כעין תדורו יותר מאשר בלי הדגשתה. ובכלל, הביטוי "תשבו כעין תדורו" לא בא לבטא קביעות אלא להסביר שאין הכוונה לשבת בלבד בסוכה אלא להתגורר בה, על כל המשתמע.
 

palm

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
באיזו הדגשה מדובר, לדידך?
הוגים מעין צירה תחת הי'
להסביר שאין הכוונה לשבת בלבד בסוכה אלא להתגורר בה, על כל המשתמע.
'לישב' עם י' רפה= לשבת
'לישב' עם י' הנהגית בצירה, דומה ל: לשלם\לבקש\לקדש וכו' (הנהגים בפתח)
אלא להתגורר בה, על כל המשתמע.
לגור בארץ באנו- לש' גר [צירה בג'] מצב זמני
תדורו- לש' דירה,
לכן לישב הנהגה בצירה, במשמעות של יישוב, מבטא את 'כעין תדורו'
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
הוגים מעין צירה תחת הי'

'לישב' עם י' רפה= לשבת
'לישב' עם י' הנהגית בצירה, דומה ל: לשלם\לבקש\לקדש וכו' (הנהגים בפתח)

לגור בארץ באנו- לש' גר [צירה בג'] מצב זמני
תדורו- לש' דירה,
לכן לישב הנהגה בצירה, במשמעות של יישוב, מבטא את 'כעין תדורו'
אהה, עכשיו הבנתי את כוונתכם. האמנם שמעתם מישהו מהדור הקודם הוגה את 'לישב' כאילו יש ביו"ד ציר"י?? (אבי זכרונו לברכה, יליד שנת תרס"ט, גדל אצל גדולי הדור ההוא והיה בעל הורמנא דרבנן משלושה מהם - ספר 'מטה אפרים' לא זז מתחת ידו בכל שנה ושנה מערב ר"ח אלול ועד אחרי ש"ת, דקדק לקיים מה שכתוב בו, ומעולם לא שמעתיו הוגה את ה'לישב' כדבריכם.)
ואגב, אם להפוך את זה ל'פיעל' זה כבר פועל יוצא - גרימת פעולה לאחר, לא ישיבה לעצמו.
 

hershy sh

עיצוב | מיתוג | פרסום
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
פרסום וקופי

palm

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
שמעתם מישהו מהדור הקודם הוגה את 'לישב' כאילו יש ביו"ד ציר"י??
גם היום ישנם רבים ההוגים כך, וגם אנחנו
אם להפוך את זה ל'פיעל' זה כבר פועל יוצא - גרימת פעולה לאחר,
אכן, לא הוגים עם פתח ואין דגש בש', רק מזכיר קצת את המשקל הזה
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים

מטאלי

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
הוגים מעין צירה תחת הי'

'לישב' עם י' רפה= לשבת
'לישב' עם י' הנהגית בצירה, דומה ל: לשלם\לבקש\לקדש וכו' (הנהגים בפתח)

לגור בארץ באנו- לש' גר [צירה בג'] מצב זמני
תדורו- לש' דירה,
לכן לישב הנהגה בצירה, במשמעות של יישוב, מבטא את 'כעין תדורו'


יפה מאד כתבתם יש בזה סברא יפה, אולם אין אלו דברי המטה אפרים, עיינו בספר בהודעה הפותחת וראו שאמר שצריך להדגיש את היו"ד ולא להטעימה, ודאי שלא בצירה וודאי שלא התכווין שישמע לְיֵישֵב.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  38  פעמים

לוח מודעות

למעלה