הירהור כדיבור או הרהור כדיבור?

[פינחס רוזנצוויג]

זה וכיוצא בזה מטרידים אותי הרבה.
יותר נח לקורא המודרני לקרוא הירהור, אבל רוב ככל המקורות, עם קצת יוצאים מהכלל, כותבים הרהור, מה הממולץ?

 

[לצדדין קתני]

הכותב 'הירהור' הרי הוא מן המתמיהין.

 

[איתן_ל]

כמובן שהרהור- אני אישית מעולם לא כתבתי "הירהור" וגם לא ראיתי בספרים שכך כתוב- ולפי דעתי זה נראה כמו שגיאת כתיב.

 

[אפכא מסתברא]

הכללים של האקדמיה כהיום הם, שבכתיב חסר הניקוד לא ייכתב מלא החיריק שלפני שווא נח.

 

[זר פרחים]

בכתיבה תורנית יש להיצמד למסורת הדקדוקית,
יען כי הלומד רגיל לקרוא "הרהור",
ומטרת העורך התורני הוא לבצע "עריכה תורנית" ולא בהכרח עריכה אקדמאית.
ולכן נצמדים גם לטעויות דקדוקיות ככל והן הפכו ממילה סתמית למושג תלמודי

אין לי כרגע דוגמאות, אך הן אינן חסרות כלל ועיקר.

מה שכן הייתי משנה, שמחברי הספרים באשר הן, יתחילו לערוך את ספריהם. לא פעם ראיתי ספר שמתמקד בנושא מסויים (כמו דינא דמלכותא דינא), התוכן מצויין, אך העריכה גרועה,
וכדי להבין מה הוא רוצה צריך ללמוד את ספרו בריכוז עם דף ועט לסכם את דבריו, כמו שלומדים ש"ך ארוך וקשה בחו"מ,
לו רק היה עורך את התוכן שיהיה מונגש ברור וקריא - התועלת בספרו הייתה עולה משמעותית.

לתשומת לבכם עורכים תורניים !

 

[אפכא מסתברא]

בכתיבה תורנית יש להיצמד למסורת הדקדוקית,

אכן. אני רק ציינתי את הכלל של האקדמיה, שבמקרה זה גם תואם את המסורת הדקדוקית

 

[למאי נפקא מינה]

@פינחס רוזנצוויג האם ההירהורים של בזה נובעים מדקדוקו של וורד?
אם כן - חבל על זמנך לכאורה.